המשקיעים נתנו לבורסה מתנה לחג: המעו"ף בשיא חדש
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר באווירת החג ובעליות שערים וכמובן שוב בשיא חדש. את העליות הובילו מניות ליפמן שניסו להתאושש מהנפילות הקשות של התקופה האחרונה. ומניות כי"ל והחברה לישראל שקבלו חיזוק חיובי מפעילי שוק ההון לאור ההחלטה להגדיל את האחזקות בכי"ל.
נזכיר שהשבוע הוא שבוע מסחר קצר מהרגיל, יום המסחר הבא הוא רק ביום חמישי.
מדד המעו"ף עלה ב-0.89% לרמה של 759.36 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.79% לרמה של 759.56 נקודות. מדד התל טק 15 קפץ ב-1.14% לרמה של 389.24 נקודות. מחזור המסחר הסתכם בכ-724 מליון שקל.
מניית ליפמן לאחר שקרסה בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה תקנה היום את הירידות התלולות ועלתה ב-1.95%. תוך שהיא מרכזת מחזור ער בהיקף של כ-39 מיליון שקל. אך עדיין יש לליפמן עוד הרבה מה לתקן, כי מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה.
חברת אלוני חץ הודיעה היום על אישור לביצוע הנפקה פרטית של מניות ואופציות בהיקף מקסימלי של כ-225 מיליון שקל. החברה תפעל בשלב ראשון לגיוס של כמחצית מהסכום האמור. כמו כן, אושרה הקצאה פרטית לבעלי שליטה בהיקף של כ-66 מיליון שקל. מניות אלוני חץ עלו ב-1.04% תוך מחזור של 8.6 מליון שקל.
החברה לישראל, חברת האחזקות בבעלות של סמי עופר, הודיעה לבורסה כי היא הגדילה את האחזקות שלה באחת מההשקעות החשובות שלה - חברת כי"ל. החברה לישראל רכשה 300 אלף מניות של כיל במחיר של 17.74 שקל למניה, ובסה"כ כ-5.32 מיליון שקל. בעקבות מהלך הרכישה גדלו האחזקות של החברה לישראל בכי"ל ל-50.14% בהון ובהצבעה, ובדילול מלא הם עומדים על 49.39% בהון ובהצבעה. מניות החברה לישראל קפצו ב-3.86% ומניות כי"ל עלו ב-2.07% - זהו היום השביעי ברציפות שמניית כי"ל עולה.
ענקית הפרמצבטיקה, טבע חתמה בירידות של 0.4% תוך מחזור של 33.6 מליון שקל. טבע הודיעה אתמול, על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר.
חברת אלרון תעשיה אלקטרונית (ELRN) הודיעה, כי השלימה השקעה חדשה של כ-4 מליון דולר בגאיה. חברת תוכנה ישראלית העוסקת בפיתוח פתרונות ייחודיים בתחום ניהול שירותי פס רחב ורשתות ביתיות. עם השלמת העסקה, אלרון הופכת להיות בעלת מניות משמעותית בגאיה. מניות אלרון חתמו בעליה של 1.35% תוך מחזור של 4.2 מליון שקל.
פעילי שוק ההון התעדכנו הבוקר בהמלצה שהגיעה מבית ההשקעות אקסלנס-נשואה על מניית דלק נדל"ן. האנליסט ירון זר מעניק למניות דלק נדל"ן המלצת "קניה", ומציב למניה מחיר יעד של 20.7 שקל, הגבוה בכ-20% ממחירה הנוכחי בבורסה, העומד על 17.2 שקל.
באקסלנס-נשואה מציינים, כי הסחירות במניות דלק נדל"ן צפויה לגדול משמעותית במהלך החודשים הקרובים, וזאת בעקבות צירופה הצפוי אל מדד תל-אביב 100 ואל מדד תל-אביב 75. המניה צפויה להצטרף אל מדדים אלה, להערכת בית ההשקעות, במהלך העדכון הבא של המדדים, בחודש ינואר הקרוב.
המשקיעים שלחו את מניות דלק נדל"ן לעליות של 2.96%.
ונחתום בלאומי, הבנק השני בגודלו במדינה הודיע הבוקר (א') כי הגיע להסכמה עם חברת צור-שמיר אחזקות, לפיה תרכוש צור שמיר את אחזקותיה של קבוצת לאומי בחברת ביטוח ישיר, תמורת סך של 116.2 מיליון שקל. מדובר במהלך נוסף של מכירת נכסים שייתכן ומגיע על רקע הליך הפרטת הבנק מחד, ומסקנות ועדת בכר מאידך. מניות לאומי ירדו ב-0.2% תוך מחזור הגבוה ביותר באחד העם - 46 מליון שקל.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
