המשקיעים נתנו לבורסה מתנה לחג: המעו"ף בשיא חדש
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר באווירת החג ובעליות שערים וכמובן שוב בשיא חדש. את העליות הובילו מניות ליפמן שניסו להתאושש מהנפילות הקשות של התקופה האחרונה. ומניות כי"ל והחברה לישראל שקבלו חיזוק חיובי מפעילי שוק ההון לאור ההחלטה להגדיל את האחזקות בכי"ל.
נזכיר שהשבוע הוא שבוע מסחר קצר מהרגיל, יום המסחר הבא הוא רק ביום חמישי.
מדד המעו"ף עלה ב-0.89% לרמה של 759.36 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.79% לרמה של 759.56 נקודות. מדד התל טק 15 קפץ ב-1.14% לרמה של 389.24 נקודות. מחזור המסחר הסתכם בכ-724 מליון שקל.
מניית ליפמן לאחר שקרסה בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה תקנה היום את הירידות התלולות ועלתה ב-1.95%. תוך שהיא מרכזת מחזור ער בהיקף של כ-39 מיליון שקל. אך עדיין יש לליפמן עוד הרבה מה לתקן, כי מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה.
חברת אלוני חץ הודיעה היום על אישור לביצוע הנפקה פרטית של מניות ואופציות בהיקף מקסימלי של כ-225 מיליון שקל. החברה תפעל בשלב ראשון לגיוס של כמחצית מהסכום האמור. כמו כן, אושרה הקצאה פרטית לבעלי שליטה בהיקף של כ-66 מיליון שקל. מניות אלוני חץ עלו ב-1.04% תוך מחזור של 8.6 מליון שקל.
החברה לישראל, חברת האחזקות בבעלות של סמי עופר, הודיעה לבורסה כי היא הגדילה את האחזקות שלה באחת מההשקעות החשובות שלה - חברת כי"ל. החברה לישראל רכשה 300 אלף מניות של כיל במחיר של 17.74 שקל למניה, ובסה"כ כ-5.32 מיליון שקל. בעקבות מהלך הרכישה גדלו האחזקות של החברה לישראל בכי"ל ל-50.14% בהון ובהצבעה, ובדילול מלא הם עומדים על 49.39% בהון ובהצבעה. מניות החברה לישראל קפצו ב-3.86% ומניות כי"ל עלו ב-2.07% - זהו היום השביעי ברציפות שמניית כי"ל עולה.
ענקית הפרמצבטיקה, טבע חתמה בירידות של 0.4% תוך מחזור של 33.6 מליון שקל. טבע הודיעה אתמול, על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר.
חברת אלרון תעשיה אלקטרונית (ELRN) הודיעה, כי השלימה השקעה חדשה של כ-4 מליון דולר בגאיה. חברת תוכנה ישראלית העוסקת בפיתוח פתרונות ייחודיים בתחום ניהול שירותי פס רחב ורשתות ביתיות. עם השלמת העסקה, אלרון הופכת להיות בעלת מניות משמעותית בגאיה. מניות אלרון חתמו בעליה של 1.35% תוך מחזור של 4.2 מליון שקל.
פעילי שוק ההון התעדכנו הבוקר בהמלצה שהגיעה מבית ההשקעות אקסלנס-נשואה על מניית דלק נדל"ן. האנליסט ירון זר מעניק למניות דלק נדל"ן המלצת "קניה", ומציב למניה מחיר יעד של 20.7 שקל, הגבוה בכ-20% ממחירה הנוכחי בבורסה, העומד על 17.2 שקל.
באקסלנס-נשואה מציינים, כי הסחירות במניות דלק נדל"ן צפויה לגדול משמעותית במהלך החודשים הקרובים, וזאת בעקבות צירופה הצפוי אל מדד תל-אביב 100 ואל מדד תל-אביב 75. המניה צפויה להצטרף אל מדדים אלה, להערכת בית ההשקעות, במהלך העדכון הבא של המדדים, בחודש ינואר הקרוב.
המשקיעים שלחו את מניות דלק נדל"ן לעליות של 2.96%.
ונחתום בלאומי, הבנק השני בגודלו במדינה הודיע הבוקר (א') כי הגיע להסכמה עם חברת צור-שמיר אחזקות, לפיה תרכוש צור שמיר את אחזקותיה של קבוצת לאומי בחברת ביטוח ישיר, תמורת סך של 116.2 מיליון שקל. מדובר במהלך נוסף של מכירת נכסים שייתכן ומגיע על רקע הליך הפרטת הבנק מחד, ומסקנות ועדת בכר מאידך. מניות לאומי ירדו ב-0.2% תוך מחזור הגבוה ביותר באחד העם - 46 מליון שקל.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
