המשקיעים נתנו לבורסה מתנה לחג: המעו"ף בשיא חדש
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר באווירת החג ובעליות שערים וכמובן שוב בשיא חדש. את העליות הובילו מניות ליפמן שניסו להתאושש מהנפילות הקשות של התקופה האחרונה. ומניות כי"ל והחברה לישראל שקבלו חיזוק חיובי מפעילי שוק ההון לאור ההחלטה להגדיל את האחזקות בכי"ל.
נזכיר שהשבוע הוא שבוע מסחר קצר מהרגיל, יום המסחר הבא הוא רק ביום חמישי.
מדד המעו"ף עלה ב-0.89% לרמה של 759.36 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.79% לרמה של 759.56 נקודות. מדד התל טק 15 קפץ ב-1.14% לרמה של 389.24 נקודות. מחזור המסחר הסתכם בכ-724 מליון שקל.
מניית ליפמן לאחר שקרסה בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה תקנה היום את הירידות התלולות ועלתה ב-1.95%. תוך שהיא מרכזת מחזור ער בהיקף של כ-39 מיליון שקל. אך עדיין יש לליפמן עוד הרבה מה לתקן, כי מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה.
חברת אלוני חץ הודיעה היום על אישור לביצוע הנפקה פרטית של מניות ואופציות בהיקף מקסימלי של כ-225 מיליון שקל. החברה תפעל בשלב ראשון לגיוס של כמחצית מהסכום האמור. כמו כן, אושרה הקצאה פרטית לבעלי שליטה בהיקף של כ-66 מיליון שקל. מניות אלוני חץ עלו ב-1.04% תוך מחזור של 8.6 מליון שקל.
החברה לישראל, חברת האחזקות בבעלות של סמי עופר, הודיעה לבורסה כי היא הגדילה את האחזקות שלה באחת מההשקעות החשובות שלה - חברת כי"ל. החברה לישראל רכשה 300 אלף מניות של כיל במחיר של 17.74 שקל למניה, ובסה"כ כ-5.32 מיליון שקל. בעקבות מהלך הרכישה גדלו האחזקות של החברה לישראל בכי"ל ל-50.14% בהון ובהצבעה, ובדילול מלא הם עומדים על 49.39% בהון ובהצבעה. מניות החברה לישראל קפצו ב-3.86% ומניות כי"ל עלו ב-2.07% - זהו היום השביעי ברציפות שמניית כי"ל עולה.
ענקית הפרמצבטיקה, טבע חתמה בירידות של 0.4% תוך מחזור של 33.6 מליון שקל. טבע הודיעה אתמול, על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר.
חברת אלרון תעשיה אלקטרונית (ELRN) הודיעה, כי השלימה השקעה חדשה של כ-4 מליון דולר בגאיה. חברת תוכנה ישראלית העוסקת בפיתוח פתרונות ייחודיים בתחום ניהול שירותי פס רחב ורשתות ביתיות. עם השלמת העסקה, אלרון הופכת להיות בעלת מניות משמעותית בגאיה. מניות אלרון חתמו בעליה של 1.35% תוך מחזור של 4.2 מליון שקל.
פעילי שוק ההון התעדכנו הבוקר בהמלצה שהגיעה מבית ההשקעות אקסלנס-נשואה על מניית דלק נדל"ן. האנליסט ירון זר מעניק למניות דלק נדל"ן המלצת "קניה", ומציב למניה מחיר יעד של 20.7 שקל, הגבוה בכ-20% ממחירה הנוכחי בבורסה, העומד על 17.2 שקל.
באקסלנס-נשואה מציינים, כי הסחירות במניות דלק נדל"ן צפויה לגדול משמעותית במהלך החודשים הקרובים, וזאת בעקבות צירופה הצפוי אל מדד תל-אביב 100 ואל מדד תל-אביב 75. המניה צפויה להצטרף אל מדדים אלה, להערכת בית ההשקעות, במהלך העדכון הבא של המדדים, בחודש ינואר הקרוב.
המשקיעים שלחו את מניות דלק נדל"ן לעליות של 2.96%.
ונחתום בלאומי, הבנק השני בגודלו במדינה הודיע הבוקר (א') כי הגיע להסכמה עם חברת צור-שמיר אחזקות, לפיה תרכוש צור שמיר את אחזקותיה של קבוצת לאומי בחברת ביטוח ישיר, תמורת סך של 116.2 מיליון שקל. מדובר במהלך נוסף של מכירת נכסים שייתכן ומגיע על רקע הליך הפרטת הבנק מחד, ומסקנות ועדת בכר מאידך. מניות לאומי ירדו ב-0.2% תוך מחזור הגבוה ביותר באחד העם - 46 מליון שקל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
