רווח של 36 מיליון שקל למרכנתיל דיסקונט ברבעון השני

לעומת 32 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עליה של 12.5%. במחצית 2005 הסתכם הרווח ב-59 מיליון שקל. תשואת הרווח הנקי על ההון במחצית השנה הסתכמה ב-12.8%, ברבע השני הסתכמה ב-15.6%
דרור איטח |

בנק מרכנתיל דיסקונט פרסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון השני של 2005 ולמחצית השנה. הרווח הנקי במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 55 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשעור של 7.3%. ברבעון השני של השנה הסתכם הרווח הנקי ב-36 מיליון שקל, לעומת 32 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 12.5%.

תשואת הרווח הנקי על ההון במחצית הראשונה של השנה הסתכמה בשיעור של 12.8%, לעומת 12.6% בתקופה המקבילה אשתקד ותשואה בשיעור של כ-11.5% בכל שנת 2004. ברבע השני הסתכמה תשואת הרווח הנקי על ההון בשיעור של 15.6%, לעומת 14.7% ברבע המקביל אשתקד.

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-265 מיליון שקל, לעומת 254 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 4.3%.

העליה ברווח מפעולות מימון נבעה הן משיפור במרווח הפיננסי והן מגידול בתרומת ההון הפעיל בעיקר במגזר מטבע החוץ, על רקע פיחות בשיעור של 6.2% שנרשם בשער השקל מול הדולר במחצית הראשונה של שנת 2005, לעומת פיחות בשיעור מתון יותר (כ-2.7%), שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד.

ברבעון השני של שנת 2005 עלה הרווח מפעולות מימון בשיעור של 3.9% והסתכם ב-133 מיליון שקל.

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה במחצית הראשונה של השנה ב-47 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 20.5%. הגידול בהפרשות נבע, בעיקר, מגידול בהפרשה הספציפית לחובות מסופקים. ברבעון השני של השנה הסתכמה ההפרשה לחובות מסופקים בסך של 27 מיליון שקל - עליה בשיעור של 50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - בעיקר עקב גידול בהפרשה הספציפית לחובות מסופקים בגין מספר לקוחות מצומצם, שחלה הרעה במצבם העסקי.

שיעור ההפרשה ביחס לכלל האשראי הסתכם במחצית הראשונה של השנה בכ-0.7%, לעומת כ-0.6% בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-143 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך 137 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 4.4%. הגידול בהכנסות נובע מעליה בשיעור של 1.7% בהכנסות מעמלות תפעוליות ומגידול ברווחי היעודה לפיצויים, נטו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.