וול סטריט תנסה להתעלם מהזהב השחור ולהצבע ירוק
החוזים העתידיים מאותתים - וול סטריט תחזור למסלול הירוק בפתיחת יום המסחר הרביעי בשבוע. מחירי הנפט עשויים להמשיך ולהכביד גם היום על הסוחרים, לאחר שנגעו בבוקר בשיא חדש נוסף של 65.3 דולר. יחד עם זאת, עסקאות ענק אפשריות לניוז קורפ וליאהו (כל אחת בנפרד) יכולות להשרות אווירה חיובית בבורסות התפוח הגדול וכך גם שילוש נתוני מאקרו שיתפרסם טרם הפתיחה.
מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,157 נקודות, הרחק מרמת ה-2,200 נקודות אותה חצה בדיוק לפני שבוע. מדד הדאו-ג'ונס יחל להסחר בשער של 10,591 נקודות.
בזירת הנפט מחירו של הזהב השחור חצה היום במהלך המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק את רף ה-65 דולר לחבית (לשיא חדש - 65.3 דולר) וכעת הוא נסוג במעט וסובב סביב 64.9 דולר - עדיין, רמה מדאיגה לכל הדעות. אחת הסיבות לגאות בזירה - דו"ח מלאי הבנזין שפורסם אמש והציג ירידה בעתודות, נתון ששלח את המחירים צפונה באחת.
ובזירה המאקרו כלכלית, יתפרסמו היום שלושה נתונים טרם הפתיחה (ב-15:30 שעון ישראל). האחד - מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה לשבוע שהסתיים ב-6 באוגוסט. בשווקים מצפים לעליה של 3,000 עד לגובה של 315 אלף תביעות חדשות.
נתון נוסף שיתפרסם הוא המלאי העסקי לחודש יוני, כשהצפי הוא לעליה בת 0.1%, לאחר שנותר ללא כל שינוי בחודש מאי שקדם לו.
הנתון השלישי שיתפרסם, גם הוא טרם הפתיחה, זה נתוני המכירות הקמעונאיות, כשהצפי הוא לעליה בת 2.4% ביולי, אחרי עליה של 1.7% בחודש יוני. להוציא מכירות כלי הרכב, צפוי הנתון להציג עליה של 0.6%, אחרי תוספת של 0.7% ביוני החולף.
במרכז המסחר. תעמודנה היום מניות ניוז קורפ (NWS). אמש, לאחר שדיווחה על תוצאות גבוהות מהצפוי ברבעון השני של השנה, שוחח יו"ר החברה, רופרט מורדוך עם משקיעה בשיחת ועדיה וסיפר להם, כי קונגלומרט המדיה שלו הגדיל את התקציב עבור השקעות ורכישות חדשות וסיפר עוד, כי בימים אלו ממש הוא נמצא במגעים מתקדמים לרכישת השליטה במפעילת מנוע חיפוש באינטרנט.
מניות יאהו! (YHOO) תרכזנה גם הן את עניין המשקיעים, לאחר שאישרה את הפרסומים, לפיהם סיכמה לשלם כמיליארד דולר במזומן ובעסקת SWAP בעבור אחזקה של 40% במפעילת אתר המכירות הפומביות הסינית, עלי-באבה.קום.
בישראליות. לאחר שדיווחה אתמול על זינוק חד ברווח הנקי ברבעון החולף, הודיעה היום אלרון, כי השלימה השקעה חדשה של כ-7 מיליון דולר בחברת בריינסגייט - חברה ישראלית המפתחת שתלים רפואיים אלקטרונים לטיפול במחלות הקשורות במערכת העצבים המרכזית. עם השלמת העסקה, אלרון תחזיק ב-20% מבריינסגייט. המניה עשויה להגיב להודעה.
תרו תסחר בתגובה לאישור שקיבלה מה-FDA לתרופה עם מכירות של 34.2 מיליון דולר בשנה. יצרנית התרופות הישראלית קיבלה אישור לתרופת ה-Ciclopirox Topical Suspension לטיפול בזיהומים פטרייתיים בעור. מדובר בגרסה גינרית למוצר של חברת Medicis.
ומסגרת מבול הדו"חות הנמשך. הכנסות הרבוע הכחול צמחו במחצית הראשונה של 2005 ב-5.1% ל-2.73 מיליארד שקל. הרווח הנקי גדל בכ-34.3% במחצית הראשונה של 2005 והסתכם לכ-45.5 מיליון שקל. מניות הרשת עשויות להגיב לדיווח המרשים.
מניות סאפיינס עשויות למשוך את תשומת הלב, לאחר שדיווחה אמנם על ירידה של 5% בהכנסות ביחס לרבעון קודם עד ל-9.6 מיליון דולר, אך הצליחה להציג צמצום בהפסד בשורה התחתונה בעקבות שיפור ברווח הגולמי כמו גם התפעולי ברבעון זה. ההפסד הנקי של סאפיינס הגיע ברבעון החולף ל-2.6 מיליון דולר - ירידה של 36% אל מול ההפסד ברבעון הקודם.
עוד במדווחות היום. ההפסד נקי של קומטאץ הגיע ברבעון השני של השנה ל-737 אלף דולר - צמצום ניכר אל מול הפסד של 1.072 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה ו-1.194 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. הקופה של החברה המשיכה להצטמק וקומטאץ' נותרה בתום הרבעון עם יתרת המזומנים של כ-3.88 מיליון דולר, בהשוואה ל-4.33 מיליון ברבעון הראשון.
קמטק הודיעה, כי הכנסות הרבעון ירדו ב-3.7% ל-17.4 מיליון דולר, לעומת הרבעון המקביל, אשתקד, אך המריאו בב-83% לעומת הרבעון הקודם. הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון החולף ב-1.5 מיליון דולר או 5 סנט למניה, לעומת הפסד של 3.2 מיליון דולר או 12 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד ובהשוואה להפסד של 2.4 מיליון דולר או 9 סנט למניה ברבעון הראשון של שהנה.
דיווח מאכזב של אראל תקשורת עשוי לשלוח את המניה דרומה. החברה דיווחה, כי הצליחה להקטין את הפסדיה עד ל-170 אלף דולר, כמעט איזון בשורה התחתונה. ולמרות זאת, חשוב לציין, כי בנטרול רווח הון ממכירת אראל נט התרחב ההפסד של החברה בכ-37%. הכנסות אראל צנחו ברבעון החולף ב-40% ל-1.08 מיליון דולר.
ובפרק ההמלצות. בפועלים סהר מחבבים את ריטליקס. האנליסטית פרי שחר העלתה את מחיר היעד ל-30 דולר למניה, אך הותירה את ההמלצה למנייה על "קניה". העלתה את תחזיות הרווח וההכנסות למרות שלא חל כל שינוי בתחזיות הרשמיות של החברה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
