ירידות מתונות בוול-סטריט: אורכית נופלת ב-8%

למרות שעמדה בתחזיות ועדכנה כלפי מעלה את התחזיות ל-2005. מדד הנאסד"ק משיל 0.5%. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.25%. נרגעו העליות ב-BOS - עולה ב-5%. צ'ק-פוינט עולה ב-0.7% יום לפני פרסום הדוחות
רם דגן |

בוול-סטריט נמשכת מגמת המסחר האדומה גם בשעה האחרונה. לאחר 7 ימים רצופים של עליות הגיעה, ככל הנראה, השעה למימושים. מעבר לכך מושפעים היום המשקיעים לרעה מדוחות סיטי-גרופ שהחמיצה את התחזיות. במהלך השבוע תצטרפנה גם IBM, אינטל, ג'נרל-מוטורס ומספר ישראליות בכירות למדווחות.

מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.5% ונסחר בשער של 2,145 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.25% לשער של 10,615 נקודות.

מניות במרכז

מניות ענקית הפיננסים האמריקנית - סיטיגרופ (C) נופלות בשעה זו ב-2.24% וגוררות את מדד הדאו ג'ונס ביחד איתן מטה. בחברה דיווחו היום בבוקר על תוצאותיהם לרבעון השני של 2005.

מהדוחות עולה כי סיטיגרופ החמיצה את תחזיות האנליסטים והציגו רווח תפעולי של 4.7 מיליארד דולר או 91 סנט למניה, לעומת רווח תפעולי של 5.1 מיליארד דולר או 1.02 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. הערכות האנליסטים בוול סטריט צפו כי החברה תשאר על רווח תפעולי של 1.02 דולר למניה. הרווח הנקי הסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר אך כלל רווח חד פעמי בגובה של 5 מיליארד דולר.

ישראליות בוול סטריט

אורכית היא הראשונה לדווח מבין הישראליות. למרות שאמרה שתפרסם לפני פתיחת המסחר, שחררה החברה את הדוחות רק לקראת השעה 18:00 (שעון ישראל). למרות שהחברה עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה, היא מאבדת 8%. מעבר לכך העלתה אורכית את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה.

bos מכרה את פעילות הדפוס שלה וצפויה לרכוש חברה - כך אמר היום מנכ"ל החברה ל-BIzportal. החברה מכרה את פעילות PrintBOS בתמורה ל-500 אלף דולר ואחוזים מההכנסות בעתיד. מנכ"ל החברה מסר, כי "מדובר בהמשך תהליך ההתמקדות שלנו בתקשורת וקישוריות שימשך גם באמצעות רכישה של חברות".

עוד דווחה החברה על המרת אג"ח בהיקף של כ-1.58 מיליון דולר על ידי אחד מהקרנות שמושקעות בה. ההושעות מצטרפות לשתי הודעות חיוביות שפרסמה החברה בסוף השבוע שעבר, הודעות אשר הביאו לזינוק במניה. היום פתחה המניה בזינוק נוסף של 22%, אולם בשעה זו התמתנו העליות והיא עולה ב-5.67%.

ריטליקס ירדת ב-0.94%, על אף הודעת החברה, כי רשת החנויות האמריקאנית Kum & Go המפעילה יותר מ-420 חנויות ברחבי ארה"ב, רכשה ממנה מערכת לתכנון הזמנות בחנויות הרשת מבית ריטליקס, לא נמסרו פרטים על גובה העסקה.

מגל עברה לירידה של 1.15%. החברה הודיעה, כי התקינה מערכת התרעה אזרחית בחצי מיליון דולר בישראל. מדובר בישום אזרחי ראשון של מערכת המצודה של החברה. מנכ"ל החברה: הפרוייקט פותח נישה חדשה למערכות מגל.

בסיטיבנק חוששים מהרבעון הבא של צ'ק פוינט. בבנק ההשקעות סבורים, כי הרבעון הנוכחי יעמוד "בערך" בציפיות ומותירים למניה המלצת "החזק" בסיכון גבוה. האנליסטים הביעו הערכה כי החברה תצליח לעמוד בצפי התוצאות שהעניקו לה לרבעון הקרוב. יום לפני פרסום הדוחות מוסיפה המניה 0.7%.

ב-RBC מעריכים כי עסקיה של נייס מתקדמים היטב הן בתחום הארגוני והן בתחום הבטחוני עם יחס זכיות טוב. בבק ההשקעות מצפים להכנסות של 68.8 מיליון דולר ולרווח למניה של 35 סנט לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.75%.

סאפיינס קופצת ב-8%, אולם תוך היקף מסחר דל. החברה הודיעה, כי פנסוניק בריטניה (Panasonic UK), ספקית מוצרי האלקטרוניקה הגדולה, האריכה ב-15 חודשים נוספים את חוזה התמיכה ביישומים עם סאפיינס בריטניה עבור המערכות הלוגיסטיות מסוג PRIDE במערך הלוגיסטיקה של פנסוניק. הארכת החוזה מוערכת בכ-7 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.