ירידות מתונות בוול-סטריט: אורכית נופלת ב-8%

למרות שעמדה בתחזיות ועדכנה כלפי מעלה את התחזיות ל-2005. מדד הנאסד"ק משיל 0.5%. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.25%. נרגעו העליות ב-BOS - עולה ב-5%. צ'ק-פוינט עולה ב-0.7% יום לפני פרסום הדוחות
רם דגן |

בוול-סטריט נמשכת מגמת המסחר האדומה גם בשעה האחרונה. לאחר 7 ימים רצופים של עליות הגיעה, ככל הנראה, השעה למימושים. מעבר לכך מושפעים היום המשקיעים לרעה מדוחות סיטי-גרופ שהחמיצה את התחזיות. במהלך השבוע תצטרפנה גם IBM, אינטל, ג'נרל-מוטורס ומספר ישראליות בכירות למדווחות.

מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.5% ונסחר בשער של 2,145 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.25% לשער של 10,615 נקודות.

מניות במרכז

מניות ענקית הפיננסים האמריקנית - סיטיגרופ (C) נופלות בשעה זו ב-2.24% וגוררות את מדד הדאו ג'ונס ביחד איתן מטה. בחברה דיווחו היום בבוקר על תוצאותיהם לרבעון השני של 2005.

מהדוחות עולה כי סיטיגרופ החמיצה את תחזיות האנליסטים והציגו רווח תפעולי של 4.7 מיליארד דולר או 91 סנט למניה, לעומת רווח תפעולי של 5.1 מיליארד דולר או 1.02 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. הערכות האנליסטים בוול סטריט צפו כי החברה תשאר על רווח תפעולי של 1.02 דולר למניה. הרווח הנקי הסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר אך כלל רווח חד פעמי בגובה של 5 מיליארד דולר.

ישראליות בוול סטריט

אורכית היא הראשונה לדווח מבין הישראליות. למרות שאמרה שתפרסם לפני פתיחת המסחר, שחררה החברה את הדוחות רק לקראת השעה 18:00 (שעון ישראל). למרות שהחברה עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה, היא מאבדת 8%. מעבר לכך העלתה אורכית את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה.

bos מכרה את פעילות הדפוס שלה וצפויה לרכוש חברה - כך אמר היום מנכ"ל החברה ל-BIzportal. החברה מכרה את פעילות PrintBOS בתמורה ל-500 אלף דולר ואחוזים מההכנסות בעתיד. מנכ"ל החברה מסר, כי "מדובר בהמשך תהליך ההתמקדות שלנו בתקשורת וקישוריות שימשך גם באמצעות רכישה של חברות".

עוד דווחה החברה על המרת אג"ח בהיקף של כ-1.58 מיליון דולר על ידי אחד מהקרנות שמושקעות בה. ההושעות מצטרפות לשתי הודעות חיוביות שפרסמה החברה בסוף השבוע שעבר, הודעות אשר הביאו לזינוק במניה. היום פתחה המניה בזינוק נוסף של 22%, אולם בשעה זו התמתנו העליות והיא עולה ב-5.67%.

ריטליקס ירדת ב-0.94%, על אף הודעת החברה, כי רשת החנויות האמריקאנית Kum & Go המפעילה יותר מ-420 חנויות ברחבי ארה"ב, רכשה ממנה מערכת לתכנון הזמנות בחנויות הרשת מבית ריטליקס, לא נמסרו פרטים על גובה העסקה.

מגל עברה לירידה של 1.15%. החברה הודיעה, כי התקינה מערכת התרעה אזרחית בחצי מיליון דולר בישראל. מדובר בישום אזרחי ראשון של מערכת המצודה של החברה. מנכ"ל החברה: הפרוייקט פותח נישה חדשה למערכות מגל.

בסיטיבנק חוששים מהרבעון הבא של צ'ק פוינט. בבנק ההשקעות סבורים, כי הרבעון הנוכחי יעמוד "בערך" בציפיות ומותירים למניה המלצת "החזק" בסיכון גבוה. האנליסטים הביעו הערכה כי החברה תצליח לעמוד בצפי התוצאות שהעניקו לה לרבעון הקרוב. יום לפני פרסום הדוחות מוסיפה המניה 0.7%.

ב-RBC מעריכים כי עסקיה של נייס מתקדמים היטב הן בתחום הארגוני והן בתחום הבטחוני עם יחס זכיות טוב. בבק ההשקעות מצפים להכנסות של 68.8 מיליון דולר ולרווח למניה של 35 סנט לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.75%.

סאפיינס קופצת ב-8%, אולם תוך היקף מסחר דל. החברה הודיעה, כי פנסוניק בריטניה (Panasonic UK), ספקית מוצרי האלקטרוניקה הגדולה, האריכה ב-15 חודשים נוספים את חוזה התמיכה ביישומים עם סאפיינס בריטניה עבור המערכות הלוגיסטיות מסוג PRIDE במערך הלוגיסטיקה של פנסוניק. הארכת החוזה מוערכת בכ-7 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.