ירידות מתונות בוול-סטריט: אורכית נופלת ב-8%
בוול-סטריט נמשכת מגמת המסחר האדומה גם בשעה האחרונה. לאחר 7 ימים רצופים של עליות הגיעה, ככל הנראה, השעה למימושים. מעבר לכך מושפעים היום המשקיעים לרעה מדוחות סיטי-גרופ שהחמיצה את התחזיות. במהלך השבוע תצטרפנה גם IBM, אינטל, ג'נרל-מוטורס ומספר ישראליות בכירות למדווחות.
מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.5% ונסחר בשער של 2,145 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.25% לשער של 10,615 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית הפיננסים האמריקנית - סיטיגרופ (C) נופלות בשעה זו ב-2.24% וגוררות את מדד הדאו ג'ונס ביחד איתן מטה. בחברה דיווחו היום בבוקר על תוצאותיהם לרבעון השני של 2005.
מהדוחות עולה כי סיטיגרופ החמיצה את תחזיות האנליסטים והציגו רווח תפעולי של 4.7 מיליארד דולר או 91 סנט למניה, לעומת רווח תפעולי של 5.1 מיליארד דולר או 1.02 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. הערכות האנליסטים בוול סטריט צפו כי החברה תשאר על רווח תפעולי של 1.02 דולר למניה. הרווח הנקי הסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר אך כלל רווח חד פעמי בגובה של 5 מיליארד דולר.
ישראליות בוול סטריט
אורכית היא הראשונה לדווח מבין הישראליות. למרות שאמרה שתפרסם לפני פתיחת המסחר, שחררה החברה את הדוחות רק לקראת השעה 18:00 (שעון ישראל). למרות שהחברה עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה, היא מאבדת 8%. מעבר לכך העלתה אורכית את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה.
bos מכרה את פעילות הדפוס שלה וצפויה לרכוש חברה - כך אמר היום מנכ"ל החברה ל-BIzportal. החברה מכרה את פעילות PrintBOS בתמורה ל-500 אלף דולר ואחוזים מההכנסות בעתיד. מנכ"ל החברה מסר, כי "מדובר בהמשך תהליך ההתמקדות שלנו בתקשורת וקישוריות שימשך גם באמצעות רכישה של חברות".
עוד דווחה החברה על המרת אג"ח בהיקף של כ-1.58 מיליון דולר על ידי אחד מהקרנות שמושקעות בה. ההושעות מצטרפות לשתי הודעות חיוביות שפרסמה החברה בסוף השבוע שעבר, הודעות אשר הביאו לזינוק במניה. היום פתחה המניה בזינוק נוסף של 22%, אולם בשעה זו התמתנו העליות והיא עולה ב-5.67%.
ריטליקס ירדת ב-0.94%, על אף הודעת החברה, כי רשת החנויות האמריקאנית Kum & Go המפעילה יותר מ-420 חנויות ברחבי ארה"ב, רכשה ממנה מערכת לתכנון הזמנות בחנויות הרשת מבית ריטליקס, לא נמסרו פרטים על גובה העסקה.
מגל עברה לירידה של 1.15%. החברה הודיעה, כי התקינה מערכת התרעה אזרחית בחצי מיליון דולר בישראל. מדובר בישום אזרחי ראשון של מערכת המצודה של החברה. מנכ"ל החברה: הפרוייקט פותח נישה חדשה למערכות מגל.
בסיטיבנק חוששים מהרבעון הבא של צ'ק פוינט. בבנק ההשקעות סבורים, כי הרבעון הנוכחי יעמוד "בערך" בציפיות ומותירים למניה המלצת "החזק" בסיכון גבוה. האנליסטים הביעו הערכה כי החברה תצליח לעמוד בצפי התוצאות שהעניקו לה לרבעון הקרוב. יום לפני פרסום הדוחות מוסיפה המניה 0.7%.
ב-RBC מעריכים כי עסקיה של נייס מתקדמים היטב הן בתחום הארגוני והן בתחום הבטחוני עם יחס זכיות טוב. בבק ההשקעות מצפים להכנסות של 68.8 מיליון דולר ולרווח למניה של 35 סנט לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.75%.
סאפיינס קופצת ב-8%, אולם תוך היקף מסחר דל. החברה הודיעה, כי פנסוניק בריטניה (Panasonic UK), ספקית מוצרי האלקטרוניקה הגדולה, האריכה ב-15 חודשים נוספים את חוזה התמיכה ביישומים עם סאפיינס בריטניה עבור המערכות הלוגיסטיות מסוג PRIDE במערך הלוגיסטיקה של פנסוניק. הארכת החוזה מוערכת בכ-7 מיליון שקל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
