ירידות מתונות בוול-סטריט: אורכית נופלת ב-8%
בוול-סטריט נמשכת מגמת המסחר האדומה גם בשעה האחרונה. לאחר 7 ימים רצופים של עליות הגיעה, ככל הנראה, השעה למימושים. מעבר לכך מושפעים היום המשקיעים לרעה מדוחות סיטי-גרופ שהחמיצה את התחזיות. במהלך השבוע תצטרפנה גם IBM, אינטל, ג'נרל-מוטורס ומספר ישראליות בכירות למדווחות.
מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.5% ונסחר בשער של 2,145 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.25% לשער של 10,615 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית הפיננסים האמריקנית - סיטיגרופ (C) נופלות בשעה זו ב-2.24% וגוררות את מדד הדאו ג'ונס ביחד איתן מטה. בחברה דיווחו היום בבוקר על תוצאותיהם לרבעון השני של 2005.
מהדוחות עולה כי סיטיגרופ החמיצה את תחזיות האנליסטים והציגו רווח תפעולי של 4.7 מיליארד דולר או 91 סנט למניה, לעומת רווח תפעולי של 5.1 מיליארד דולר או 1.02 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. הערכות האנליסטים בוול סטריט צפו כי החברה תשאר על רווח תפעולי של 1.02 דולר למניה. הרווח הנקי הסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר אך כלל רווח חד פעמי בגובה של 5 מיליארד דולר.
ישראליות בוול סטריט
אורכית היא הראשונה לדווח מבין הישראליות. למרות שאמרה שתפרסם לפני פתיחת המסחר, שחררה החברה את הדוחות רק לקראת השעה 18:00 (שעון ישראל). למרות שהחברה עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה, היא מאבדת 8%. מעבר לכך העלתה אורכית את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה.
bos מכרה את פעילות הדפוס שלה וצפויה לרכוש חברה - כך אמר היום מנכ"ל החברה ל-BIzportal. החברה מכרה את פעילות PrintBOS בתמורה ל-500 אלף דולר ואחוזים מההכנסות בעתיד. מנכ"ל החברה מסר, כי "מדובר בהמשך תהליך ההתמקדות שלנו בתקשורת וקישוריות שימשך גם באמצעות רכישה של חברות".
עוד דווחה החברה על המרת אג"ח בהיקף של כ-1.58 מיליון דולר על ידי אחד מהקרנות שמושקעות בה. ההושעות מצטרפות לשתי הודעות חיוביות שפרסמה החברה בסוף השבוע שעבר, הודעות אשר הביאו לזינוק במניה. היום פתחה המניה בזינוק נוסף של 22%, אולם בשעה זו התמתנו העליות והיא עולה ב-5.67%.
ריטליקס ירדת ב-0.94%, על אף הודעת החברה, כי רשת החנויות האמריקאנית Kum & Go המפעילה יותר מ-420 חנויות ברחבי ארה"ב, רכשה ממנה מערכת לתכנון הזמנות בחנויות הרשת מבית ריטליקס, לא נמסרו פרטים על גובה העסקה.
מגל עברה לירידה של 1.15%. החברה הודיעה, כי התקינה מערכת התרעה אזרחית בחצי מיליון דולר בישראל. מדובר בישום אזרחי ראשון של מערכת המצודה של החברה. מנכ"ל החברה: הפרוייקט פותח נישה חדשה למערכות מגל.
בסיטיבנק חוששים מהרבעון הבא של צ'ק פוינט. בבנק ההשקעות סבורים, כי הרבעון הנוכחי יעמוד "בערך" בציפיות ומותירים למניה המלצת "החזק" בסיכון גבוה. האנליסטים הביעו הערכה כי החברה תצליח לעמוד בצפי התוצאות שהעניקו לה לרבעון הקרוב. יום לפני פרסום הדוחות מוסיפה המניה 0.7%.
ב-RBC מעריכים כי עסקיה של נייס מתקדמים היטב הן בתחום הארגוני והן בתחום הבטחוני עם יחס זכיות טוב. בבק ההשקעות מצפים להכנסות של 68.8 מיליון דולר ולרווח למניה של 35 סנט לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.75%.
סאפיינס קופצת ב-8%, אולם תוך היקף מסחר דל. החברה הודיעה, כי פנסוניק בריטניה (Panasonic UK), ספקית מוצרי האלקטרוניקה הגדולה, האריכה ב-15 חודשים נוספים את חוזה התמיכה ביישומים עם סאפיינס בריטניה עבור המערכות הלוגיסטיות מסוג PRIDE במערך הלוגיסטיקה של פנסוניק. הארכת החוזה מוערכת בכ-7 מיליון שקל.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
