ירידות מתונות בוול-סטריט: אורכית נופלת ב-8%

למרות שעמדה בתחזיות ועדכנה כלפי מעלה את התחזיות ל-2005. מדד הנאסד"ק משיל 0.5%. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.25%. נרגעו העליות ב-BOS - עולה ב-5%. צ'ק-פוינט עולה ב-0.7% יום לפני פרסום הדוחות
רם דגן |

בוול-סטריט נמשכת מגמת המסחר האדומה גם בשעה האחרונה. לאחר 7 ימים רצופים של עליות הגיעה, ככל הנראה, השעה למימושים. מעבר לכך מושפעים היום המשקיעים לרעה מדוחות סיטי-גרופ שהחמיצה את התחזיות. במהלך השבוע תצטרפנה גם IBM, אינטל, ג'נרל-מוטורס ומספר ישראליות בכירות למדווחות.

מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.5% ונסחר בשער של 2,145 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.25% לשער של 10,615 נקודות.

מניות במרכז

מניות ענקית הפיננסים האמריקנית - סיטיגרופ (C) נופלות בשעה זו ב-2.24% וגוררות את מדד הדאו ג'ונס ביחד איתן מטה. בחברה דיווחו היום בבוקר על תוצאותיהם לרבעון השני של 2005.

מהדוחות עולה כי סיטיגרופ החמיצה את תחזיות האנליסטים והציגו רווח תפעולי של 4.7 מיליארד דולר או 91 סנט למניה, לעומת רווח תפעולי של 5.1 מיליארד דולר או 1.02 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. הערכות האנליסטים בוול סטריט צפו כי החברה תשאר על רווח תפעולי של 1.02 דולר למניה. הרווח הנקי הסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר אך כלל רווח חד פעמי בגובה של 5 מיליארד דולר.

ישראליות בוול סטריט

אורכית היא הראשונה לדווח מבין הישראליות. למרות שאמרה שתפרסם לפני פתיחת המסחר, שחררה החברה את הדוחות רק לקראת השעה 18:00 (שעון ישראל). למרות שהחברה עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה, היא מאבדת 8%. מעבר לכך העלתה אורכית את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה.

bos מכרה את פעילות הדפוס שלה וצפויה לרכוש חברה - כך אמר היום מנכ"ל החברה ל-BIzportal. החברה מכרה את פעילות PrintBOS בתמורה ל-500 אלף דולר ואחוזים מההכנסות בעתיד. מנכ"ל החברה מסר, כי "מדובר בהמשך תהליך ההתמקדות שלנו בתקשורת וקישוריות שימשך גם באמצעות רכישה של חברות".

עוד דווחה החברה על המרת אג"ח בהיקף של כ-1.58 מיליון דולר על ידי אחד מהקרנות שמושקעות בה. ההושעות מצטרפות לשתי הודעות חיוביות שפרסמה החברה בסוף השבוע שעבר, הודעות אשר הביאו לזינוק במניה. היום פתחה המניה בזינוק נוסף של 22%, אולם בשעה זו התמתנו העליות והיא עולה ב-5.67%.

ריטליקס ירדת ב-0.94%, על אף הודעת החברה, כי רשת החנויות האמריקאנית Kum & Go המפעילה יותר מ-420 חנויות ברחבי ארה"ב, רכשה ממנה מערכת לתכנון הזמנות בחנויות הרשת מבית ריטליקס, לא נמסרו פרטים על גובה העסקה.

מגל עברה לירידה של 1.15%. החברה הודיעה, כי התקינה מערכת התרעה אזרחית בחצי מיליון דולר בישראל. מדובר בישום אזרחי ראשון של מערכת המצודה של החברה. מנכ"ל החברה: הפרוייקט פותח נישה חדשה למערכות מגל.

בסיטיבנק חוששים מהרבעון הבא של צ'ק פוינט. בבנק ההשקעות סבורים, כי הרבעון הנוכחי יעמוד "בערך" בציפיות ומותירים למניה המלצת "החזק" בסיכון גבוה. האנליסטים הביעו הערכה כי החברה תצליח לעמוד בצפי התוצאות שהעניקו לה לרבעון הקרוב. יום לפני פרסום הדוחות מוסיפה המניה 0.7%.

ב-RBC מעריכים כי עסקיה של נייס מתקדמים היטב הן בתחום הארגוני והן בתחום הבטחוני עם יחס זכיות טוב. בבק ההשקעות מצפים להכנסות של 68.8 מיליון דולר ולרווח למניה של 35 סנט לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.75%.

סאפיינס קופצת ב-8%, אולם תוך היקף מסחר דל. החברה הודיעה, כי פנסוניק בריטניה (Panasonic UK), ספקית מוצרי האלקטרוניקה הגדולה, האריכה ב-15 חודשים נוספים את חוזה התמיכה ביישומים עם סאפיינס בריטניה עבור המערכות הלוגיסטיות מסוג PRIDE במערך הלוגיסטיקה של פנסוניק. הארכת החוזה מוערכת בכ-7 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.