הנפט - לאן?
החשש הינו שעד סוף 2020 וירוס הקורונה ימשיך להשתולל ויגרום למחירי הנפט לרדת; הביקוש נחלש על רקע החשש מהתפשטות משמעותית מחודשת של הקורונה בסין ועליית קצב ההדבקה בארה"ב; כיצד ישרדו חברות פצלי השמן את המשבר?
בשבוע שעבר מחירי הנפט התאוששו במעט, על רקע הירידה הגדולה ביותר השנה במלאי הנפט המאוחסן בארה"ב ועל רקע הירידה החדה בתפוקת הנפט של חברי OPEC, כאשר נראה שצמצום צד ההיצע היה דומיננטי. כל זאת, כאשר בצד הביקוש ישנה עלייה מחודשת בחשש מפני היחלשותו על רקע התפשטות משמעותית מחודשת של וירוס הקורונה בסין ועליית קצב ההדבקה בנגיף בארה"ב.
במהלך השבוע החולף, מחיר הנפט מסוג BRENT (נפט עולמי) עלה רק במעט: מכ-40.02 דולרים לחבית, לכ-40.89 דולרים לחבית. מחיר הנפט מסוג WTI (נפט מארה"ב) עלה מכ-38.49 דולרים לחבית לכ-39.27 דולרים לחבית בסוף שבוע המסחר.
מצד ההיצע
דר' גיל מיכאל בפמן כלכלן ראשי ובניהו בולוטין מאגף הכלכלה בבנק לאומי כותבים בסקירתם השבועית, כי לצד התמשכות ההאטה הניכרת בפעילות הכלכלית העולמית וההשפעה הממתנת על הביקוש לנפט, נרשמה ירידה שבועית של 7.2 מיליון חביות נפט במלאי המסחרי של ארה"ב. השינוי במלאי התרחש על רקע ירידה של 506,000 חביות נפט ביום בייבוא נטו. כמו כן, שיעור הניצולת של בתי הזיקוק בארה"ב עלה במעט והגיע לרמה של 75.5%.
עוד בצד ההיצע. OPEC הפחיתה את יצור הנפט לרמה הנמוכה ביותר מאז מלחמת המפרץ ב-1991, בעקבות הסכם קיצוצי הנפט שנחתם בין חברי OPEC+. גם בשיעורי הציות למכסות בקרב המדינות שאינן חברות OPEC היה טוב מהרגיל, מאחר והן לא רצו לקחת סיכון להתמוטטות חדשה של מחירי הנפט על רקע הביקוש הנמוך בשוק. אולם, שיעורי הציות למכסות הייצור היו שונים משמעותית בין המדינות השונות. עיראק, ניגריה ואנגולה שיפרו את מידת הציות שלהן, זאת לאחר שלא עמדו במכסות הייצור של חודש מאי, אך גם ביוני הן לא עמדו במכסות הייצור. אולם, בפגישה ביוני, OPEC+ הסכימו כי החברות בארגון אשר לא יעמדו במכסות הייצור ישלימו את הקיצוצים במהלך הרביע השלישי.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחד עם זאת יצוא הנפט של ונצואלה ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז 1944 בשל הסנקציות של הממשל האמריקאי.
מלחמת ההישרדות של פצלי השמן
עם עליית מחירי הנפט, חברות פצלי השמן מתחילות להראות סימני חזרה לשוק בשל עליית הכדאיות של חלק מהחברות המייצרות נפט באמצעות פצלי שמן באתרים קיימים. אולם, מידת כדאיות ההפקה בארה"ב, ברמת מחירי הנפט הנוכחיים, עדיין נמוכה עבור רוב מפעלי פצלי השמן וחולות הביטומן, בפרט בכל הקשור לפתיחת אתרים חדשים.
"חברות אלו פועלות במינוף גבוה מאוד בארה"ב ובקנדה. דו"ח עדכני של הפד של דאלאס מצביע על כך שמבחינת מחיר ה- BREAKEVEN הנדרש לשם פתיחת הפקה חדשה, מדובר בסף בסדר גודל של כ-50 דולר לחבית במונחי WTI. כמו כן עדיף לסגור פעילות הפקה קיימת, כאשר מדובר בכ-30 דולר לחבית במונחי WTI. יתר על כן, להערכת דלוייט, כשליש מחברות פצלי השמן האמריקאיות הן חדלות פירעון במחיר נפט של 35 דולרים לחבית", מציינים בלאומי.
לכן, למרות המהלכים להחזרת הפעילות של כמה מחברות הנפט בארה"ב, הרי שייצור הנפט בחלק ניכר מחברות פצלי השמן האמריקאיות עדיין לא חזר להיות רווחי מספיק. בלאומי מציינים כי "במידה ומחיר הנפט לא ימשיך לעלות, או שלא ישהה באופן יציב ברמת המחירים הנדרשת לכדאיות, הרי שחלק מהחברות ישארו במצב של סכנה ממשית לפשיטת רגל. בפרט, במידה ותהיה התפשטות מחודשת של וירוס הקורונה בסין אשר תחזיר את הסגר האגרסיבי באזורים נרחבים בסין וכן עליית קצב ההדבקה בארה"ב הצפויה להפחית חזרה את הביקוש לנפט ולגרום לירידת מחירי הנפט, אזי הסכנה לפשיטת רגל של חברות נפט בארה"ב תעלה".
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
מצד הביקוש
בתי הזיקוק הגדולים בסין שבבעלות המדינה מנהלים דיונים על יצירת קבוצת רכישה שתרכוש יחד את הנפט, על מנת להגדיל את כוח המיקוח שלהם. בארה"ב, החזרת המגבלות הנובעות מן המלחמה בקורונה בטקסס, פלורידה ובקליפורניה, צפויה להאט את הביקושים לתזקיקי נפט, זאת לאחר שבתקופה שהמגבלות הוקלו, הנסיעות בכבישים התאוששו והגיעו לכ-85% מהרמה שהייתה בשנה שעברה. במידה ווירוס הקורונה ימשיך להתפשט, אנשים יחששו מלנסוע לחופשות, מה שיפחית את צריכת הבנזין. ובפרט אם הסגרים יחזרו במספר רב של אזורים, אז הביקוש לנפט שוב יקטן.
כלכלני בנק לאומי הוסיפו כי ההשקעות ההוניות בשוק הנפט והגז ירדו השנה ב-23%, בשל הירידה בביקושים כתוצאה מהתפשטות וירוס הקורונה אשר הביאה לירידה במחירי הנפט. זאת, לעומת צפי שהיה לפני התפרצות וירוס הקורונה לצמיחת השקעות ההון בשוק ב-2.5%.
להערכת ה-EIA וה-IEA, מלאי הנפט המאוחסן צפוי לרדת במהלך המחצית השנייה של 2020, במידה ומגמת הסרת המגבלות והסגרים תימשך והסגרים לא יחזרו. אולם, במידה והמצב הנוכחי בהתפשטות וירוס הקורונה לא ישתפר, אזי יתכן שהביקוש לנפט לא יתאושש בעתיד הנראה לעין.
מבט קדימה
"מחיר הנפט יושפע בטווח הקצר מן ההערכות בנוגע למידת המשך קיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ בדגש על רוסיה ועיראק, ומן ההערכות בנוגע להתפשטות וירוס הקורונה בעולם, ובפרט בסין ובארה"ב, והשפעותיו על הכלכלה העולמית", כותב בפמן.
הביקוש לנפט צפוי להישאר נמוך יחסית בעת הקרובה, זאת למרות שהביקוש למוצרי נפט החל לעלות מרמת השפל. הקיצוץ בייצור הנפט של מדינות OPEC+, לצד קיצוצים מצד מדינות שאינן חברות OPEC (ארה"ב, קנדה ואחרות) צפוי להמשיך להפחית את הלחץ על מקומות אחסון הנפט.
בטווח הארוך יותר, ישנם מספר גורמים התומכים בביקוש לנפט ובהם: צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020 שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה.
- 1.אלי 09/07/2020 13:41הגב לתגובה זוכתבה מיותרת.

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.