דירוג הקרנות בקונצרני: 1.5 מיליארד שקל זרמו לאפיק, אפסילון במקום הראשון
חודש יולי היה חודש חזק בבורסה בת"א והמדדים רשמו עליות שערים חדות. מדד המעו"ף הוביל עם עלייה של 5.28%, מדד ת"א-75 פיגר מאחור עם עלייה של 1.24% ומדד התל בונד 60 רשם עלייה של 1.33% ובכך המשיך במסע העליות הגדול שלו.
למעשה, מדד התל בונד השלים 12 חודשים חיוביים מתוך ה-14 האחרונים ומתחילת השנה רשם המדד עלייה מכובדת של 8.33%. בהתאם, האפיק הקונצרני הינו פופולרי מאוד בחודשים האחרונים בתעשיית הקרנות ובמיוחד בחודש יולי, שהיה חיובי ביותר לקרנות הנאמנות בכלל ולאפיק המתמחות באג"ח חברות ואג"ח כללי בפרט. בסה"כ הוזרמו לא פחות מ-1.5 מיליארד שקלים בחודש האחרון לקרנות הקונצרניות, זאת מתוך גיוס כולל של 2.45 מיליארד שקלים בתעשיית הקרנות.
בהתאם למגמה, Bizportal ראה לנכון לבדוק את התשואות בחודש יולי בקרנות הגדולות בתחום אג"ח חברות וכללי. בבדיקה נלקחו קרנות המנהלות 200 מיליון שקלים ויותר. בתעשייה יש כ-65 קרנות קונצרניות העונות על תנאי זה ומנהלות למעלה מ-200 מיליון שקלים. להלן העשירייה הראשונה מבחינת התשואות לחודש יולי.
את המקום הראשון בטבלה תופסת "אפסילון אג"ח כללי", קרן שמנהלת 200.6 מיליון שקלים ורשמה עלייה חודשית של 2.7%. במקום השני נמצאת קרן "פסגות ביטא 20/80" של בית ההשקעות פסגות, קרן המנהלת נכסים בהיקף של 337.8 מיליון שקל. במקום השלישי, נמצאת קרן נוספת של אפסילון, "אפסילון אג"ח פרימיום" שרשמה עלייה של 2.54%, הקרן מנהלת נכסים בהיקף של 275 מיליון שקל.
הקרנות הגדולות מבחינת היקף נכסים בעשירייה הראשונה הן של בית ההשקעות אי.בי.אי, קרנות אלו תופסות את המקומות הרביעי והעשירי. קרן "אי.בי.אי גיא" שנמצאת במקום הרביעי ומנהלת כ-667 מיליון שקל השיגה תשואה חודשית של 2.47%. קרן "אי.בי.אי. אג"ח ללא מניות" שסודרת את העשירייה השיגה תשואה של 2.03% בחודש יולי.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה -0.44% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
