יוסי פרנק: "ב-3.5 שקל לדולר, הנזק כבר יהיה קטלני - חייבים לשנות חשיבה"

שוק המט"ח מחפש כיוון ברור כבר תקופה: בעוד הסוחרים ממתינים להחלטה סופית לגבי העלאת הריבית בארה"ב צעד שיחזק את הדולר, אירופה נמצאת בתקופה שאחרי ההסכם עם יוון אך האירו מסרב להתחזק, ודווקא השקל הישראלי מפגין עוצמה - ונמצא בשיא מול סל המטבעות.

במהלך החודש האחרון עלה הדולר מול השקל בכ-1%, כשנתוני מאקרו מעורבים והחלטות הריבית בארץ ובארה"ב גרמו לתנודות בשער החליפין. כידוע, הריבית בפועל לא השתנתה, אך עצם ההודעות בנושא תורמות לתזוזות, ולאחר ההודעה האחרונה של הפד', הדולר התחזק מעט מול השקל. נזכיר כי באמצע חודש מארס האחרון, לפני פחות מ-5 חודשים, נסחר המטבע תמורת רמה של 4.05 שקל לדולר, ומאז נחלש בכ-6%.

לאחר הודעת בנק ישראל, שאמנם השאיר את הריבית על כנה, בהתאם להערכות הכלכלנים הדולר ירד. לפי בנק 'אגוד', "השקל מתחזק בשל פעילות ספקולטיבית במט"ח שעוטפת את החלטות בנק ישראל. הפעילות הזאת מתעקשת להמר על ירידה מסוימת בריבית השקלית שנושקת לאפס, וברגע שבנק ישראל משאיר את הריבית על כנה, השקל מתחזק".

מטבע האירו, שנסחר תמורת כ-4.15 שקל, נסחר החודש בתנודתיות רבה, כאשר באמצע החודש אף הגיע לשפל כל הזמנים מול השקל, ונסחר תמורת 4.13. בסיכום חודשי המטבע ירד בכ-1.25%. ובסיכום של חצי השנה האחרונה צנח בכ-6.5%, כשבתחילת חודש מארס כבר נסחר ברמה של 4.48 שקל לאירו (ירידה של 7.3% מאותו שיא מקומי). את הצניחה בתקופה זו ניתן לקשר לחוסר הוודאות ששרר ביבשת לקראת פקיעת הדד-ליין של יוון, ולתרחישים של יציאת המדינה מגוש האירו.

• בנק ישראל טעה כשהחליט להמתין עם הפחתת הריבית
• למה בנק ישראל לא מתערב מספיק בשוק המט"ח והאם זה קשור לממשלה?

ביחס הדולר-אירו חלה יציבות מסויימת, כאשר המטבעות שומרים פחות או יותר על יחס של 1.1 דולר לאירו ( נעים ביחס של בין 1.083 ל-1.112 דולר לאירו).

בשיחה עם Bizportal, יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, מספר כי הוא מרגיש שהמשק בעת חירום בשל חוזקו של השקל, מציע דרכי פתרון לאוצר ולבנק ישראל, וחוזה כיוון חד משמעי של האירו-לטווח הארוך:

"כולם דיברו על עליית הריבית בארה"ב בחודש יוני, לאחר מכן דיברו על חודש ספטמבר. לדעתי, במקרה הזה, עדיף להקשיב לסטנלי פישר, ולא לאף אחד אחר: הוא אמר שצריך לבחון את נתוני האינפלציה. כמו בישראל וברוב העולם, היעדר האינפלציה היא הבעיה בארה"ב. לכן, לדעתי יותר סביר לצפות לעליית ריבית בסוף השנה ולא בספטמבר. הדחייה הזו תעניק אורך נשימה לשווקים, ואני לא רואה ירידות באופק. במניות, כל ירידה תסתבר כהזדמנות קניה פשוט כי אין אלטרנטיבות להשקעה".

מה ההשפעות על הדולר בדחיית הריבית? הוא אמור לעלות. "הדחייה בריבית דוחה את עליית הדולר, אבל הוא עדיין שומר על הרמה הגבוהה שלו. לדולר 'אין מה לחפש' מתחת ליחס של 1.1 דולר לאירו. מתחת לטווח הזה בהחלט הייתי קונה אירו. המטבע האירופי די התאושש לאחרונה, ואף הגיע ל-4.22".

• הדולר מאבד 0.9% - למה זה טוב לארה״ב?
• הדולר והאירו צונחים - מה מושך אותם למטה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

איך אתה מסביר את חוזקו של השקל? "אין בתמחור של השקל שול שום דבר סביר או הגיוני, ממש 'פלא טבע'. השקל שבר את שיא כל הזמנים פעם נוספת. אין לזה שום סיבה כלכלית פרט לפעילות הספקולטיבית שהולכת וגדלה. ברגע שהספקולנטים רואים שאין שום פעולה של בנק ישראל או של משרד האוצר הם פשוט ממשיכים בזה. יש כאן סכנה שכסף זר - שכל מטרתו ליהנות מעליית השקל - מגיע לפה. המשמעות של התחזקות השקל היא הרס הכלכלה. נקודה. לא רק הייצוא ייפגע, אלא גם התעשיה המקומית - אנשים יעדיפו מוצרים מחו"ל, וכל הכלכלה תצא ניזוקה. אנחנו בגבול העליון לדעתי, השקל צריך להיות בנקודה שונה לגמרי. כשהוא ייחלש המשק הישראלי ייצא נשכר".

אז מה בנק ישראל אמור לעשות? "אני שואל איפה משרד האוצר. הוא פתאום נעלם. הוא חייב לשתף פעולה עם בנק ישראל והם צריכים לפעול כגוף אחד. הצעד הכי נכון הוא לקבוע 'רצפה'. זה בדיוק הזמן הנכון לשער חליפין מנוהל עם רצפה. פעם אולי לא היה לזה גיבוי, אבל כיום אין לכך חשש. עוד צעדים אפשריים של האוצר הם הטלת מס על תנועות ההון, הגברת פעולות הגידור, והכי חשוב: להשתמש בכלי הוורבלי. חשוב לראות את שני הגורמים (האוצר ובנק ישראל) יוצאים יחד לתקשורת ואומרים 'ערכו של השקל מוגזם - אנחנו נפעל כדי להחליש אותו'. זה יותר חשוב מכל כלי אחר. דרך הפעולה הנוכחית פשוט לא מניבה פירות, וצריך לשנות את החשיבה".

קביעת שער מנוהל היא פעולה מאוד קיצונית, לא? הפעם האחרונה שבישראל היה שער מנוהל הייתה בסוף שנות ה-90'. "זו הדרך הכי נכונה והכי זולה להתמודד מול גל הפעילות הספקולטיבית שיש כאן היום".

איך נצא מזה אחר כך? לא יהיה כאן תקדים? "אני לא חושב שזה יהיה לשנים. ברגע שהשוק יבין שאין מה להמר על השקל, ייסגרו פוזיציות, והשקל ייחלש. כשהשחקנים המרכזיים במט"ח, כמו קרנות הגידור בעולם, יידעו שיש כאן בנק מרכזי נחוש (וכרגע הוא לא נתפס ככזה) לא יתעסקו איתו. הבנק המרכזי יכול להפעיל רגולציות, להטיל מס על פעילות ספקולטיבית יש לו אינספור כלים. אני חושב שבעולם יכבדו את הבנק על צעד אמיץ שכזה".

פרנק ממשיך ומדגיש את הנזקים של הפעילות הספקולטיבית בשוק המט"ח, תוך חזרה על הרעיון שלו להחיל שער חליפין מנוהל: "אנחנו צריכים להבחין בין פעילות כלכלית לפיננסית. הפעילות הפיננסית לא תורמת כלום למשק ורק גורמת נזק. אם ניצור רצפה למטבע - הפעילות הכלכלית לא תיפגע בכלל, וזה מה שחשוב. הספקולנטים הרי לא מאמינים בכלכלת ישראל הם לא קונים כאן חברות. הדבר היחיד שייפגע זה פעילות ההימורים בשוק הזה, וזה טוב לנו. נכון שזה צעד קיצוני, אבל אנחנו בעת חירום וצריך לעשות זאת. סל המטבעות נמצא בשפל כל הזמנים. אנחנו אולי לא מרגישים את זה בגלל שהדולר התחזק בעולם, אז הנזק עדיין לא דרמטי, אבל ברגע שהאירו יתחזק, נרד מול הדולר לשער של 3.5 שקל לדולר, ואז נרגיש את הפגיעה הקטלנית במשק. חייבים לעשות את זה לפני שזה קורה לא להגיב, ליזום".

מה לגבי היחס דולר-אירו? אנחנו נעים סביב היחס של 1.1 דולר לאירו כבר תקופה לא קצרה. "החרב כבר לא מונחת על הצוואר של יוון. האירו לא מזנק עדיין בגלל ההערכות לריבית בארה"ב. לדעתי, ההערכות הללו תיעלמנה סופית בשבועות הקרובים, ואז נראה את האירו מתחזק. היום הסביבה הטבעית שלו היא בין 1.1 ל-1.15 דולר לאירו. כדי לרדת מהטווח הזה, יצטרכו להעלות ריבית. וכדי להעלות, הגוש האירופי צריך להראות יציבות רבה יותר".

ולגבי היחס שקל-אירו? אנחנו שומעים על המון המלצות לקנות מדדים שצמודים לאירו. "צריך להבין את הפוזיציה בה מדברים מנהלי השקעות: בהשקעות מדברים בטווח ארוך, -ובטווח הארוך אין ספק שנראה אותו מזנק. השער הנוכחי אינו ריאלי. הסביבה הטבעית שלו היא לפחות 4.4 -4.5 שקל לאירו, והוא יגיע לשם, אבל זה יכול לקחת גם זמן רב. לכן אלו ההמלצות של המשקיעים, כשמדברים על הטווח הארוך. בשוק המט"ח עצמו, אנשים מצפים לרווחים מהירים, ובמקרה הזה האירו גם יכול לרדת עד ל-4.1 שקל לאירו, בשוק הזה אין רצפה. במקרה של האירו, להערכתי כל ירידה שלו מול השקל היא לצורך עלייה".