התחזקות הדולר: נתוני המאקרו בארה"ב השבוע יוכיחו האם ברננקי צדק
בורסות העולם מתאוששות בימים אלו מתקופת החגים ומחזורי המסחר צפויים לחזור למסלולם הרגיל (בימים האחרונים נסחרה וול סטריט ב-25% פחות מהרגיל), כאשר ברקע נמשך הדיון סביב החלטת הפד' לצמצם רכישת האג"ח. למהלך זה הייתה השפעה על המטבעות מסביב לעולם, וגם אצלנו החליטה הנגידה כי אין מנוס מלהתערב.
ביום חמישי האחרון החליטה הנגידה קרנית פלוג על רכישת דולרים בשווי של 250 מיליון דולר בשתי פעימות, זאת בנוסף לרכישה חודשית קבועה של 300 מיליון דולר לערך. כאשר נחלש הדולר לרמה של 3.46 שקלים - שפל של שנתיים - החליטה הנגידה להתערב והדולר רשם התאוששות לרמה של 3.49 כמעט מייד. כעת נסחר הדולר בעלייה קלה של 0.11% לשווי של 3.507 שקלים לדולר.
היקף ההתערבות של פלוג היה חריג ונבע מחשש להמשך החלשות הדולר, זאת בהמשך לקולות הרבים שנשמעו בשבועות האחרונים וקראו לבנק ישראל להתערב. בין הפתרונות שהועלו היו קביעת מחיר רצפה לשער הדולר, הורדת הריבית במשק, ואף הטלת מס נוסף על ספקולנטים בשוק המט"ח.
על-פי סקירה של הבנק הבינלאומי, ישנן מספר נקודות ציון השבוע שצפויות להשפיע על הדולר - לחיוב או לשלילה:
ראשית, ביום שלישי יחלו החברות בפרסומי דוחות הרבעון האחרון לשנת 2013, אז תתברר התמונה המלאה של מצב החברות בעולם בשנה שחלפה.
שנית, ביום רביעי צפוי הפד' לפרסם את הפרוטוקולים של הוועידה האחרונה (זו שהחליטה על צמצום הרכישות), אז יוכלו המשקיעים להבין מה עמד מאחורי ההחלטה ואולי לנחש מה כוונתו של הפד' לגבי הריבית במשק האמריקני.
- לראשונה: הזהב עקף את האירו כנכס רזרבה
- לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלישית, ביום שישי הקרוב צפוי להתפרסם דו"ח התעסוקה לחודש דצמבר. הכלכלנים חוזים המשך מגמה חיובית, עם תוספת של 195 אלף משרות חדשות בסקטור הייצור. שיעור האבטלה יישאר כנראה על רמה של 7%. הנתונים הללו יאשרו האם מדיניות הפד' החדשה הועילה או לאו.
שי חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס מעריך היום כי הדולר ימשיך להתחזק בעולם ולכן גם מול השקל. אולם זה עשוי לא להספיק ולהיות איטי מידיי בשבשיל השקל ולכן נדרשת התערבות משמעותית יותר של הבנק המרכזי ושל הרשות המחוקקת. חברון מדגיש כי בעולם מתקיימת "מלחמת מטבעות" וכי בנקים מרכזיים לא מהססים לנקוט באמצעים אגרסיביים כגון הרחבות מוניטאריות ללא יעד כמותי, מיסוי וכדומה.
בנוסף, חברון מתנגד לרעיון של קביעת שער רצפה לשער הדולר, בייחוד מפני שצעד כזה מחייב ליהנות מאמינות איתנה אולם המבצב לא כזה בכל הקשור לשוק המט"ח.
הדולר רושם התחזקות גם בשווקי העולם המובילים. כך, הניקיי נפל הלילה 2.3% בעקבות החלשות הין מול הדולר. בשיאו, נסחר הין ב-105 לדולר וכעת נסחר בשווי של 104.4 ין לדולר. גם מול האירו רושם הדולר התחזקות, כאשר נסחר ביום שני שעבר במחיר של 1.376 דולר לאירו ואילו כעת נסחר הדולר לפי מחיר של 1.359 דולר לאירו.
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה...
- 1.רון 06/01/2014 11:30הגב לתגובה זואחרת נמשיך לסגור מפעלים.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
