אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

עלייה בשיעור האבטלה במחצית השניה של מאי: 9.9% בחישוב הרחב

שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של החודש היה 9.6%; 415 אלף איש טרם חזרו לעבוד, כשלפי החישוב כ-120 אלף מתוכם עדיין לא מחפשים עבודה. השאלה היא כיצד תשפיע הקשחת הזכאות לדמי אבטלה שמוביל שר האוצר הנכנס ליברמן על הנתונים
איתי פת-יה | (2)

מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעורי האבטלה בישראל, לפי כל שיטות החישוב עלו מעט במחצית השניה של חודש מאי לעומת זו הראשונה. כך, שיעור האבטלה הרחב, הכולל מפוטרים, עובדים בחל"ת ובבידוד וכן מי שאינו מחפש עבודה כרגע, עלה ל-9.99% בתקופת הסקר (כ-415 אלף איש) לעומת 9.6% במחצית הראשונה של החודש. עדיין מדובר בשיעור נמוך מ-10%, כך שההחלטה לקצץ בזכאות לדמי האבטלה נותרת בעינה.

שיעור הבלתי מועסקים מכח העבודה, קרי מפוטרים/מתפטרים שטרם מצאו עבודה עמד על 5.4% (220 אלף איש) מול 5% במחצית הראשונה של מאי, בתוספות אלו שהוצאו לחל"ת או נעדרו כל השבוע בשל הקורונה (בידוד או מחלה) הנתון עלה ל-7.1% (כ-289 אלף) לעומת 6.7% קודם לכן.

לפי נתוני הלמ"ס, במחצית השניה של מאי היו בישראל 6.5 מיליון בני 15 ומעלה (אוכלוסייה קבועה), מתוכם 62.3% (4.07 מיליון איש) היו בכח העבודה, כלומר עבדו או חיפשו עבודה. לעומתם 37.7% לא נכללו בכח העבודה (2.46 מיליון איש), כשמתוך אלה 5.1% (126.5 אלף איש) הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירה של מקום העבודה מאז מרץ 2020.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ליברמן הכי מושחת אפס. מי נותן לו לנהל את האוצר? בושה (ל"ת)
    אזרח 14/06/2021 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוב מאוד (ל"ת)
    שמילו 14/06/2021 15:41
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.