מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

100 אלף איש חזרו לעבוד בנובמבר; השכר הממוצע ירד ב-0.4%

שכר הנטו הממוצע עמד על 7,154.49 שקל. שכרם הממוצע של החוזרים לעבודה עומד על 6,000 שקל לפי הנתונים. בסך הכל הועברו משכורות ל-3.32 מיליון ישראלים - נמוך ב-50 אלף לעומת חודש יוני עם החזרת הפעילות אחרי הסגר הראשון
איתי פת-יה |

100 אלף ישראלים חזרו לעבוד בחודש נובמבר והורידו את השכר הממוצע (נטו) בשיעור מזערי של 0.4% ל-7,154.49 שקל, כך לפי נתוני מס"ב. מדובר בבשורות טובות יחסית, שכן העלייה בשכר הממוצע לה היינו עדים מתחילת המשבר לא מיוחסת להעלאת משכורות, כי אם לפיטור או הוצאה לחל"ת של עובדים בשכר נמוך, שקודם לכן הטו את הממוצע כלפי מטה. כעת הממוצע חזר לרדת – אבל המשמעות היא שאנשים חזרו למעגל העבודה.

לפי חברת מס"ב (מערכת סליקה בנקאית), שמעבירה כ-90% מהמשכורות במשק, כמות המשכורות ששולמה בנובמבר הייתה גבוהה ב-3.1% לעומת נובמבר – 3.32 מיליון איש שקיבלו משכורת מול 3.22 מיליון איש קודם לכן. באוקטובר השכר הממוצע לפי נתוני מס"ב היה 7,186.79 שקל.

היקף תשלומי השכר בגין חודש נובמבר עלה בשיעור של 2.65% ועמד על סכום כולל של 23.763 מיליארד שקל לעומת סכום כולל של 23.149 מיליארד ששולמו בגין משכורת אוקטובר. מדובר על עליה של כ-600 מיליון ש"ח לעומת הסכום שהועבר (בין התאריכים 20 באוקטובר ל-10 בנובמבר) בגין משכורת חודש אוקטובר.

מעניין לבחון את שכרם הממוצע של אותם אלה שחזרו לעבודה בנובמבר, אותם 600 מיליון שקל שנוספו עם חזרתם של 100 אלף איש לעבודה. לפי החישוב, מדובר בשכר ממוצע (נטו) של 6,000 שקל, כך שככל הנראה מדובר במקבלי השכר הנמוך מאותם ענפים שפעילותם הושבתה. יצוין כי בסוף חודש נובמבר החל פיילוט פתיחת הקניונים שהשפיעה על הנתונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.