תיק הנכסים של הציבור עלה ב-15%; איפה משקיעים הישראלים?
על רקע העליות בשווקים הפיננסים התיק של הציבור טיפס בצורה משמעותית לרמה של 6.2 טריליון שקל; בניגוד למגמה בשנים האחרונות, במהלך 2024 גדל חלקו של התיק המנוהל באופן ישיר על ידי הציבור, זאת בין היתר הודות לעליה בהשקעה בקרנות נאמנות שרשמה רמות שיא
הביצועים החזקים בשווקים הפיננסים בארץ ובארצות הברית הביאו לעליה של 15% בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור שהגיע בסוף שנת 2024 לכ-6.2 טריליון שקל. אלא שבניגוד למגמה בשנים האחרונות, במהלך 2024 גדל חלקו של התיק המנוהל
באופן ישיר על ידי הציבור, זאת בין היתר הודות לעליה בהשקעה בקרנות נאמנות שרשמה רמות שיא.
על פי נתוני החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל, המתפרסמים היום, יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בשנת 2024 בכ-813 מיליארד שקל לכ-6.2 טריליון שקל בסוף השנה. שיעור הגידול של התיק בשנת 2024 (15%) היה גבוה במידה ניכרת בהשוואה לממוצע בעשור האחרון (כ-6% בממוצע שנתי).
מי שתרמו יותר מכל לצמיחה בתיק הם המניות בארץ, שעלו ב-26% והנכסים הפיננסיים בחו"ל שעלו בכ-21%. בהתאם, המשקל שלהם בתיק עלה ב-1.1%, כשאר מנגד, בלטה הירידה במשקל של רכיב המזומן והפיקדונות, שככל הנראה הוסטו לטובת מניות נכסים פיננסים בחו"ל שהשיאו במהלך השנה תשואות חזקות. בסוף השנה, רוב הכספים של הציבור היו מושקעים בנכסים פיננסים בחו"ל (221 מיליארד שקל), מזומן ופקדונות (201 מיליארד שקל) ומניות בארץ (176 מיליארד שקל).
במהלך השנה עלתה יתרת האחזקות של הציבור במניות בארץ לרמת שיא של כ-861 מיליארד שקל. זאת על רקע השיפור בביצועים של מדדי המניות בארץ, בדגש על הרבעון הרביעי. הגופים המוסדיים, אמנם מימשו במהלך השנה מניות בארץ, אך יתרת המניות שהם מחזיקים עלתה בכ-42 מיליארד שקל, כתוצאה מעליות מחירים (כ-33%). יתרת המניות הסחירות בארץ המוחזקות בידי הציבור באופן ישיר (ללא המוסדיים) עלתה במהלך השנה בכ-133 מיליארד שקל לרמה של 608 מיליארד שקל.
- כאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
- כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה: איך בוחרים ומה ההבדלים?
נתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח הוא שהמשקל של התיק המנוהל בידי הציבור באופן ישיר עלה בכ-0.4%, בניגוד למגמה בשנים האחרונות של העברת כספים לניהול של הגופים המוסדיים, ועמד על כ-54% מהתיק כולו. בהקשר זה, בלטה ההשקעה של הציבור בקרנות נאמנות שעלתה בכ-1.1% ושיעורה מתוך התיק המנוהל על ידי הציבור במישרין (ללא המוסדיים) על כ-9%. התיק המנוהל בידי הגופים המוסדיים עמד על כ-2.86 טריליון שקל, מתוכם כ-48% מנוהלים בקרנות הפנסיה, כ-30% בקופות גמל והשתלמות וכ-22% בפוליסות ביטוח.
יתרת נכסי קרנות הנאמנות עלתה השנה בכ-141 מיליארד שקל והגיעה לרמת שיא של כ-598 מיליארד שקל. במיוחד, בלטה העלייה ביתרת הקרנות המתמחות במניות בחו"ל (כ-44 מיליארד שקל), על רקע עליות המחירים במדדי המניות בחו"ל וצבירות נטו. בנוסף, על רקע
צבירות נטו, נמשכה העלייה ביתרת הקרנות הכספיות השקליות (כ-38 מיליארד שקל) והיא הגיעה לרמה של כ-130 מיליארדי שקל. קרנות המתמחות במניות בישראל עלו בכ-25 מיליארד שקל, בעיקר ברביע האחרון (כ-18 מיליארד שקל), על רקע ביצועי מדדי המניות המקומיים.
בהקשר זה, בבנק מציינים את טרנד ההשקעה בקרנות העוקבות אחרי מדדים, בדגש על מדד הדגל האמריקאי - S&P 500, שצבר תאוצה בשנה החולפת. יתרת הנכסים בקרנות העוקבות אחרי המדד צמחה בכ-54% ועמד על כ-68 מיליארד שקל. זאת, אחרי שהמדד טיפס במהלך השנה ב-23%. עם זאת, בבנק מציינים כי באופן מפתיע הגידול בהחזקות בקרנות עוקבות מדד S&P 500 התרכז בעיקר בגופים המוסדיים.
- 1.חיים 25/03/2025 06:25הגב לתגובה זוהאם בעלי עניין גם נחשבים ציבורתהיו רציניים הישראלים כמעט ולא משקיעים בבורסה הישראלית באופן ישיר השוק נשלט ומנוהל עי המוסדיים.
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צכאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי
חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.
וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).
מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.
הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה
הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צכאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי
חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.
וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).
מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.
הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה
הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.
