חייל מילואים
צילום: דובר צהל

קול קורא למען ליווי צרכני ופיננסי של חיילים בקשיים כלכליים

יוזמה משותפת לקרן תובענות ייצוגיות, אגף כח אדם בצה"ל, ובנק ישראל

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה צה"ל אנדרו אביר

התכנית נועדה לסייע לחיילי צה"ל הנתונים בקשיים כלכליים, ליווי פיננסי אישי שיאפשר להם להגיע לאיזון כלכלי ולרכוש כלים להתנהלות פיננסית נבונה המותאמת לצרכיהם. כחלק מהיוזמה פורסם קול קורא המזמין גופים מתאימים להציע שירותי ליווי, ייעוץ והדרכה בתחום הפיננסי עד ליום 1.3.25. להרחבה על הקול הקורא.


המיזם בעלות כוללת של 7.2 מיליון שקל מיועד להעניק ליווי פרטני ל–4500 חיילים הנתונים בקשיים כלכליים בהתאם לקריטריונים שייקבע צה"ל במשך 3 שנים (1500 חיילים בכל שנה). לאחר בחירת הספקים וקביעת הקריטריונים, ייבחרו החיילים הזכאים לליווי בהתאם להחלטת סגל הת"ש ביחידה והמפקדים, ואלו יוכלו להשתתף בתכנית ולקבל ליווי פיננסי אישי שיסייע להם בהתנהלות כלכלית נבונה ובקבלת החלטות פיננסיות מושכלות. 


הליווי יותאם לצרכיו של החייל ויכלול, בין היתר: מיפוי הוצאות והכנסות התואמות לאורח חייו של החייל, תכנון תקציב אישי, סיוע בתהליך מיצוי זכויות, ייעוץ פיננסי ועוד. התהליך ילווה על ידי יעוץ מקצועי של מחלקת תקשורת, הסברה וממשל של בנק ישראל כחלק מהנגשת הסברה פיננסית לציבור. 


השופט בדימוס יעקב שיינמן - יו"ר הקרן: "אני מאמין שהמיזם בשיתוף צה"ל ובליווי המקצועי של בנק ישראל יניב ערך מוסף לחיילים ויתרום באופן אפקטיבי לשיפור התנהלותם הצרכנית בהתאם למטרות הוועדה. השותפות עם צה"ל מבטיחה גישה ישירה ומותאמת אישית לאוכלוסיית החיילים, והליווי וההכוונה המקצועית של בנק ישראל שיתרום מניסיונו בתחום, יבטיחו התנהלות מקצועית בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום זה. קרן תובענות ייצוגיות רואה חשיבות רבה בחינוך פיננסי של צעירים, ובפרט חיילים שמקדישים את זמנם לטובת הגנה על המדינה. והכל בהתאם לייעוד שקבע בית המשפט". 


מר אנדרו אביר - המשנה לנגיד בנק ישראל: "חיילי צה"ל נמצאים בשלב קריטי בחייהם שבו הם מתחילים את דרכם העצמאית מבחינת כלכלית. עבור רבים מהם, השירות הצבאי הוא הפעם הראשונה שבה הם מתמודדים עם ניהול כספים באופן עצמאי, כולל תכנון תקציב, חיסכון, ותהליכים פיננסיים בסיסיים. ידע וכלים מקצועיים נכונים בתחום זה יכולים להשפיע באופן משמעותי על עתידם הכלכלי ועל יכולתם להתנהל באחריות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.  

כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.