מערכת סולארית
צילום: depositphotos

בשעה טובה: המדינה הגיעה ליעד האנרגיה המתחדשת - של שנת 2020

בשנת 2022 10.1% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות, כאשר 10% היה היעד לשנת 2020. היעדים הבאים: 20% בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030. בינתיים המדינה רחוקה מהיעדים; נכון שישראל הגיעה ליעד באיחור של שנתיים - אבל זה טוב מהרבה מדינות אחרות שלא הציבו כלל יעדים או לא מתקרבות אליהן
נתנאל אריאל | (4)

המדינה יכולה לסמן לעצמה 'וי' חשוב - 10.1% מצריכת האנרגיה של ישראל מגיעה מאנרגיות מתחדשות, כך על פי דו"ח מצב אנרגיות מתחדשות של רשות החשמל. מדובר אמנם באיחור של שנתיים, כאשר 10% היה היעד הממשלתי לשנת 2020 אבל זה כמובן טוב מכלום. הרבה מדינות בעולם לא עומדות ביעדים וגם לא מתקרבות אליהם (וחלק בכלל לא הציבו יעדים). אז זה איחור, אבל ישראל בכיוון הנכון.

היעד הבא הוא צריכה של 20% בשנת 2025, אבל הקצב כנראה לא מספק ונכון לעכשיו כנראה שישראל לא תעמוד ביעד הזה. בשנת 2021 כ-8.2% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות ובשנה שלפני 6.3%. כלומר קצת פחות מ-2% בשנה. על פי הקצב הזה, ייקח לישראל כ-5-6 שנים להגיע ליעד הבא. אם כי - ברשות החשמל מציינים שיכולת הייצור במשק כבר כעת מגיעה ל-11.8%, אז אולי זה יקרה מעט מהר יותר.

עוד על פי הדוח, בשנת 2022, חוברו מדי חודש מתקני ייצור בהספק ממוצע של כ-96 מגה-וואט בטכנולוגיות שונות, גידול של כ-23% בחיבור מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לעומת שנת 2021, בה עמד הממוצע החודשי על 78 מגה-וואט, וגידול של 123% לעומת שנת 2020, אז עמד ממוצע החיבורים החודשי על 43 מגה-וואט.

ההספק המותקן של מתקני אנרגיה מתחדשת נכון לסוף שנת 2022 עלה ל- 4,795 מגה-וואט (לעומת 3,656 בשנת 2021), כך שיכולת הייצור השנתית שווה, נכון להיום, לשיעור של 11.8% מהצריכה השנתית לעומת 9.4% בשנת 2021. שיעור הצריכה בפועל מאנרגיות מתחדשות הסתכם בשנת 2022  ב-10.1% מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך השנה, לעומת 8.2% בשנת 2021.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 13/02/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    רכבים חשמלים שזוכים לביקוש הולך וגובר הולכים ליצור ביקוש אדיר לחשמל.ויכולים להוות בעתיד אחד מצרכני החשמל הגדולים.
  • 1.
    מגה 13/02/2023 01:47
    הגב לתגובה זו
    דוד שמש מוריד 5% + בצריכת חשמל ארצית . ככה שישראל כבר מעבר לייעד . ואפשר להוסיף עוד איפה שצריך . ולמייבש כביסה אפשר לקבוע מס ירוק של 50 % . ולהסביר לציבור שאפשר לייבש כביסה בשמש הקופחת . זה גם ירוק .
  • אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על 14/02/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על תספר לי על מייבשי כביסה הם גם חסכוניים היום. מעבר לזה אני יכול להגיד לך שתתקלח במים קרים בחורף זה בריא מאוד יכסוך הרבה יותר מהדודים החשמליים
  • רן 13/02/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    ולכן לא עמדנו ביעד
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.