מערכת סולארית
צילום: depositphotos

בשעה טובה: המדינה הגיעה ליעד האנרגיה המתחדשת - של שנת 2020

בשנת 2022 10.1% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות, כאשר 10% היה היעד לשנת 2020. היעדים הבאים: 20% בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030. בינתיים המדינה רחוקה מהיעדים; נכון שישראל הגיעה ליעד באיחור של שנתיים - אבל זה טוב מהרבה מדינות אחרות שלא הציבו כלל יעדים או לא מתקרבות אליהן
נתנאל אריאל | (4)

המדינה יכולה לסמן לעצמה 'וי' חשוב - 10.1% מצריכת האנרגיה של ישראל מגיעה מאנרגיות מתחדשות, כך על פי דו"ח מצב אנרגיות מתחדשות של רשות החשמל. מדובר אמנם באיחור של שנתיים, כאשר 10% היה היעד הממשלתי לשנת 2020 אבל זה כמובן טוב מכלום. הרבה מדינות בעולם לא עומדות ביעדים וגם לא מתקרבות אליהם (וחלק בכלל לא הציבו יעדים). אז זה איחור, אבל ישראל בכיוון הנכון.

היעד הבא הוא צריכה של 20% בשנת 2025, אבל הקצב כנראה לא מספק ונכון לעכשיו כנראה שישראל לא תעמוד ביעד הזה. בשנת 2021 כ-8.2% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות ובשנה שלפני 6.3%. כלומר קצת פחות מ-2% בשנה. על פי הקצב הזה, ייקח לישראל כ-5-6 שנים להגיע ליעד הבא. אם כי - ברשות החשמל מציינים שיכולת הייצור במשק כבר כעת מגיעה ל-11.8%, אז אולי זה יקרה מעט מהר יותר.

עוד על פי הדוח, בשנת 2022, חוברו מדי חודש מתקני ייצור בהספק ממוצע של כ-96 מגה-וואט בטכנולוגיות שונות, גידול של כ-23% בחיבור מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לעומת שנת 2021, בה עמד הממוצע החודשי על 78 מגה-וואט, וגידול של 123% לעומת שנת 2020, אז עמד ממוצע החיבורים החודשי על 43 מגה-וואט.

ההספק המותקן של מתקני אנרגיה מתחדשת נכון לסוף שנת 2022 עלה ל- 4,795 מגה-וואט (לעומת 3,656 בשנת 2021), כך שיכולת הייצור השנתית שווה, נכון להיום, לשיעור של 11.8% מהצריכה השנתית לעומת 9.4% בשנת 2021. שיעור הצריכה בפועל מאנרגיות מתחדשות הסתכם בשנת 2022  ב-10.1% מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך השנה, לעומת 8.2% בשנת 2021.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 13/02/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    רכבים חשמלים שזוכים לביקוש הולך וגובר הולכים ליצור ביקוש אדיר לחשמל.ויכולים להוות בעתיד אחד מצרכני החשמל הגדולים.
  • 1.
    מגה 13/02/2023 01:47
    הגב לתגובה זו
    דוד שמש מוריד 5% + בצריכת חשמל ארצית . ככה שישראל כבר מעבר לייעד . ואפשר להוסיף עוד איפה שצריך . ולמייבש כביסה אפשר לקבוע מס ירוק של 50 % . ולהסביר לציבור שאפשר לייבש כביסה בשמש הקופחת . זה גם ירוק .
  • אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על 14/02/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על תספר לי על מייבשי כביסה הם גם חסכוניים היום. מעבר לזה אני יכול להגיד לך שתתקלח במים קרים בחורף זה בריא מאוד יכסוך הרבה יותר מהדודים החשמליים
  • רן 13/02/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    ולכן לא עמדנו ביעד
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".



יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".