מערכת סולארית
צילום: depositphotos

בשעה טובה: המדינה הגיעה ליעד האנרגיה המתחדשת - של שנת 2020

בשנת 2022 10.1% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות, כאשר 10% היה היעד לשנת 2020. היעדים הבאים: 20% בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030. בינתיים המדינה רחוקה מהיעדים; נכון שישראל הגיעה ליעד באיחור של שנתיים - אבל זה טוב מהרבה מדינות אחרות שלא הציבו כלל יעדים או לא מתקרבות אליהן
נתנאל אריאל | (4)

המדינה יכולה לסמן לעצמה 'וי' חשוב - 10.1% מצריכת האנרגיה של ישראל מגיעה מאנרגיות מתחדשות, כך על פי דו"ח מצב אנרגיות מתחדשות של רשות החשמל. מדובר אמנם באיחור של שנתיים, כאשר 10% היה היעד הממשלתי לשנת 2020 אבל זה כמובן טוב מכלום. הרבה מדינות בעולם לא עומדות ביעדים וגם לא מתקרבות אליהם (וחלק בכלל לא הציבו יעדים). אז זה איחור, אבל ישראל בכיוון הנכון.

היעד הבא הוא צריכה של 20% בשנת 2025, אבל הקצב כנראה לא מספק ונכון לעכשיו כנראה שישראל לא תעמוד ביעד הזה. בשנת 2021 כ-8.2% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות ובשנה שלפני 6.3%. כלומר קצת פחות מ-2% בשנה. על פי הקצב הזה, ייקח לישראל כ-5-6 שנים להגיע ליעד הבא. אם כי - ברשות החשמל מציינים שיכולת הייצור במשק כבר כעת מגיעה ל-11.8%, אז אולי זה יקרה מעט מהר יותר.

עוד על פי הדוח, בשנת 2022, חוברו מדי חודש מתקני ייצור בהספק ממוצע של כ-96 מגה-וואט בטכנולוגיות שונות, גידול של כ-23% בחיבור מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לעומת שנת 2021, בה עמד הממוצע החודשי על 78 מגה-וואט, וגידול של 123% לעומת שנת 2020, אז עמד ממוצע החיבורים החודשי על 43 מגה-וואט.

ההספק המותקן של מתקני אנרגיה מתחדשת נכון לסוף שנת 2022 עלה ל- 4,795 מגה-וואט (לעומת 3,656 בשנת 2021), כך שיכולת הייצור השנתית שווה, נכון להיום, לשיעור של 11.8% מהצריכה השנתית לעומת 9.4% בשנת 2021. שיעור הצריכה בפועל מאנרגיות מתחדשות הסתכם בשנת 2022  ב-10.1% מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך השנה, לעומת 8.2% בשנת 2021.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 13/02/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    רכבים חשמלים שזוכים לביקוש הולך וגובר הולכים ליצור ביקוש אדיר לחשמל.ויכולים להוות בעתיד אחד מצרכני החשמל הגדולים.
  • 1.
    מגה 13/02/2023 01:47
    הגב לתגובה זו
    דוד שמש מוריד 5% + בצריכת חשמל ארצית . ככה שישראל כבר מעבר לייעד . ואפשר להוסיף עוד איפה שצריך . ולמייבש כביסה אפשר לקבוע מס ירוק של 50 % . ולהסביר לציבור שאפשר לייבש כביסה בשמש הקופחת . זה גם ירוק .
  • אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על 14/02/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על תספר לי על מייבשי כביסה הם גם חסכוניים היום. מעבר לזה אני יכול להגיד לך שתתקלח במים קרים בחורף זה בריא מאוד יכסוך הרבה יותר מהדודים החשמליים
  • רן 13/02/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    ולכן לא עמדנו ביעד
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.31%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.