מערכת סולארית
צילום: depositphotos

בשעה טובה: המדינה הגיעה ליעד האנרגיה המתחדשת - של שנת 2020

בשנת 2022 10.1% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות, כאשר 10% היה היעד לשנת 2020. היעדים הבאים: 20% בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030. בינתיים המדינה רחוקה מהיעדים; נכון שישראל הגיעה ליעד באיחור של שנתיים - אבל זה טוב מהרבה מדינות אחרות שלא הציבו כלל יעדים או לא מתקרבות אליהן
נתנאל אריאל | (4)

המדינה יכולה לסמן לעצמה 'וי' חשוב - 10.1% מצריכת האנרגיה של ישראל מגיעה מאנרגיות מתחדשות, כך על פי דו"ח מצב אנרגיות מתחדשות של רשות החשמל. מדובר אמנם באיחור של שנתיים, כאשר 10% היה היעד הממשלתי לשנת 2020 אבל זה כמובן טוב מכלום. הרבה מדינות בעולם לא עומדות ביעדים וגם לא מתקרבות אליהם (וחלק בכלל לא הציבו יעדים). אז זה איחור, אבל ישראל בכיוון הנכון.

היעד הבא הוא צריכה של 20% בשנת 2025, אבל הקצב כנראה לא מספק ונכון לעכשיו כנראה שישראל לא תעמוד ביעד הזה. בשנת 2021 כ-8.2% מצריכת החשמל בישראל הגיעה מאנרגיות מתחדשות ובשנה שלפני 6.3%. כלומר קצת פחות מ-2% בשנה. על פי הקצב הזה, ייקח לישראל כ-5-6 שנים להגיע ליעד הבא. אם כי - ברשות החשמל מציינים שיכולת הייצור במשק כבר כעת מגיעה ל-11.8%, אז אולי זה יקרה מעט מהר יותר.

עוד על פי הדוח, בשנת 2022, חוברו מדי חודש מתקני ייצור בהספק ממוצע של כ-96 מגה-וואט בטכנולוגיות שונות, גידול של כ-23% בחיבור מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לעומת שנת 2021, בה עמד הממוצע החודשי על 78 מגה-וואט, וגידול של 123% לעומת שנת 2020, אז עמד ממוצע החיבורים החודשי על 43 מגה-וואט.

ההספק המותקן של מתקני אנרגיה מתחדשת נכון לסוף שנת 2022 עלה ל- 4,795 מגה-וואט (לעומת 3,656 בשנת 2021), כך שיכולת הייצור השנתית שווה, נכון להיום, לשיעור של 11.8% מהצריכה השנתית לעומת 9.4% בשנת 2021. שיעור הצריכה בפועל מאנרגיות מתחדשות הסתכם בשנת 2022  ב-10.1% מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך השנה, לעומת 8.2% בשנת 2021.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 13/02/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    רכבים חשמלים שזוכים לביקוש הולך וגובר הולכים ליצור ביקוש אדיר לחשמל.ויכולים להוות בעתיד אחד מצרכני החשמל הגדולים.
  • 1.
    מגה 13/02/2023 01:47
    הגב לתגובה זו
    דוד שמש מוריד 5% + בצריכת חשמל ארצית . ככה שישראל כבר מעבר לייעד . ואפשר להוסיף עוד איפה שצריך . ולמייבש כביסה אפשר לקבוע מס ירוק של 50 % . ולהסביר לציבור שאפשר לייבש כביסה בשמש הקופחת . זה גם ירוק .
  • אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על 14/02/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    אני מנסה ליבש 3-4 ימים בגדים והם לא מתיבשים אז על תספר לי על מייבשי כביסה הם גם חסכוניים היום. מעבר לזה אני יכול להגיד לך שתתקלח במים קרים בחורף זה בריא מאוד יכסוך הרבה יותר מהדודים החשמליים
  • רן 13/02/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    ולכן לא עמדנו ביעד
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.