אסדת נפט
צילום: טוויטר

כבר לא שבויה של פוטין: אירופה מחרימה את הנפט הרוסי

ההכנסות של רוסיה מנפט יורדות בגלל החרם האירופי. המדינות שהחרימו כבר לא מרגישות כבנות ערובה ומונעות גם יבוא של סולר ודלק. כמה זה עולה לפוטין? הרבה מאוד כסף
איציק יצחקי | (3)

כמעט שנה עברה מאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה - אבל המלחמה עדיין ממחישה עד כמה שוק הנפט רגיש למלחמה. הכניסה של רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר אשתקד הציתה מחדש את החששות משיבושים חריגים בזרימת הנפט והגז לאירופה. אירופה הסתמכה על הגז הרוסי ונהפכה ברגע אחד לבת ערובה, בעיקר בחודשי החורף. "מה יקרה אם נשיא רוסיה פוטין ינתק את אספקת הגז ליבשת?", חשבו. רוסיה הרי אחראית על 10% מיצוא הנפט בעולם וזה מקור חשוב מאוד עבורה. 

ואז הגיע העונש. האיחוד האירופי אסר על יבוא נפט ומוצרי נפט רוסיים. הוא אימץ מכסים לנפט שמובל דרך הים וכך מנע ממדינות מסוימות לסחור בו. ההשפעות של פלישת רוסיה לאוקראינה הורידו גם את התמ"ג העולמי, לפחות בטווח הקצר, והאטו את צמיחת הביקוש לנפט, גז טבעי וסולר. כך, הם חשבו, נמנע מפוטין לפלוש בפעם הבאה. זה לא ממש עזר. לכן, חלק מהמדינות חסמו לגמרי את האפשרות לסחור בנפט עם רוסיה. בלגיה, למשל, צמצמה משמעותית, עד אפס, את ההסתמכות על הרוסים. האמברגו האחרון, שכולל גם סולר ודלק, אמורים לפגוע במדינה של פוטין. כמה לפגוע? משהו כמו 200 מיליון דולר ביום.

ארה"ב, לפחות אז, הייתה רחוקה מלהיות חסינה להשפעות מחירי הנפט. אבל תוך שבועיים עלו מחירי הנפט ב-38% וזה פגע בצרכנים. בסוף, האינפלציה מושפעת גם ממחיר הדלק. לא רק דרך מחיר הבנזין, אלא גם דרך עלויות הובלה, שמייקרות את המוצר.

יום לפני הפלישה הנפט עלה 92 דולר לחבית, אבל בעיצומה של המלחמה הוא קפץ ל-126 דולר. הפלישה של רוסיה שיבשה הכל, אבל במקביל גם האירופאים הבינו שהדרך לצלוח את התקופה הזאת היא לצמצם את הדרישה כדי לא להעמיק את המשבר. מחיר הנפט הגולמי ברוסיה עמד על כ-50 דולר בלבד, כשלפני שנה המחיר הממוצע עמד על 85 דולר. מה קרה? מדינות ה-G7 החליטו להגביל את המחיר לנפט רוסי וכך הוא צנח.

הנה כך, השבוע דיווח משרד האנרגיה הרוסי כי הכנסות המדינה ממכירת אנרגיה בחודש ינואר, היו הנמוכים ביותר מאז אוגוסט 2020. באותו זמן מחירי הנפט בעולם צללו לכמעט אפס, בגלל הקורונה, ועכשיו הנתונים האלה חזרו. כל עוד החרם הזה יימשך, רוסיה בצרות. ויהיה לה קשה מאוד לצאת מהמצב הזה, אבל תסמכו על פוטין - הוא יידע להוציא את הכסף הזה בדרך אחרת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חופי 12/02/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הם שבויים של ארה"ב, ושל הודו, שמוכרת להם דלק רוסי ביוקר.??
  • 1.
    פוטין,כמו ביבי,יידעו לצאת מהמצב,במחיר הריסת מדינתם.. (ל"ת)
    פילי 11/02/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
  • חופי 12/02/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
    אתה בוט
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.