דלק
צילום: prostooleh@FREEPIK

התייקרות הבנזין היא רק אחת משרשרת התייקרויות שלא צפויות להירגע

סביבת האינפלציה צפוייה להיוותר גבוהה בשנים הקרובות ואין לראות בהתייקרות הבנזין אירוע נקודתי, אלא עוד חוליה בשרשרת ארוכה של עליות מחירים, ותופעת לוואי של מהלכים גדולים יותר
רון אייכל |

יציאת הכלכלה העולמית ממשבר הקורונה והחזרה לשגרה לוותה בעלייה חדה בביקושים למוצרים ושירותים. אלו, נבעו גם מהכספים הרבים שהעבירו הממשלות בעולם לצרכנים בתקופת הסגרים וגם מרצון הצרכנים ליהנות ולצרוך, לאחר סיומה של תקופה קשה. הבעיה הייתה שהסגרים הדחופים, החל מ-2020, יצרו בעיות בשרשראות האספקה. כלומר, ההיצע העולמי נפגע ומנגד, הביקוש נסק. מציאות זו באה לידי ביטוי בכך שיותר צרכנים מתמודדים על פחות סחורות.

 

ענף ההובלה הימי, שגם הוא סבל משיבושים, היה עד לביקוש הפנטסטי, ייקר במאות אחוזים את תעריפי ההובלה.

 

העלייה המהירה בביקושים וחזרה לשגרה הביאו לנסיקה במחירי חומרי גלם רבים כגון, אנרגיה, מתכות תעשיתיות וסחורות אחרות, אשר מושפעים מגורמים מחזוריים.

 

לדוגמא, מחיר הנפט הגולמי בעולם רשם נסיקה משער של כ-19 דולר לחבית (נפט גולמי מסוג WTI) במארס 2020, לכדי כ-80 דולר לחבית בשלהי 2021. באירועי דומים בעבר, בעבר יצואניות הנפט הגדולות בעולם, OPEC, היו ממתנות את התנודתיות. הן היו מגבירות את התפוקה ובכך מוזילות את מחירו של הזהב השחור. נראה, כי הפעם הן לא מעוניינות לעשות כן.

 

בפועל, השפעות מגיפת הקורונה על הכלכלה העולמית אפילו לא תמו. לראיה, סין אשר מפעילה מדיניות של "אפס סובלנות" לווירוס, סוגרת לפרקים איזורים שונים ברחבי המדינה ולעתים אלו עלולים להיות נמלי ים החשובים לפעילות העולמית.  בימים אלו חלקים מהעיר שנחאי חוזרים לפעילות לאחר שבועות של השבתה.

 

אם לא די בכך, אזי ב-24 לפברואר הצטרפו לסביבת האינפלציה עוד גורמי התייקרות וצווארי בקבוק נוספים, ואפילו מענפים שלא נפגעו מהקורונה בצורה משמעותית.

 

הפלישה של רוסיה לאוקראינה טלטלה את הכלכלה העולמית. חלקן של רוסיה ואוקראינה בתוצר העולמי אינו גדול, וגם רמת החיים בהן  אינה גבוהה במיוחד. אולם, שתי המדינות שייכות לשרשרת האספקה העולמית במגוון של מוצרי אנרגיה, סחורות תעשיתיות וגם חקלאות. לעתים, הן מהוות גורם מפתח לסחר האיזורי.

לדוגמא, רוסיה מספקת כ-10% מסך הדשנים בעולם. כעת, אמברגו על היצוא הרוסי מביא לעלייה נוספת במחירי הדשנים, שגם כך נסקו בשנה האחרונה. פועל יוצא של מצב זה הוא ירידה ביבולים במידה וחקלאים יעדיפו שלא להשתמש בכימיקלים לחקלאות, או ייקור התשומות לחקלאות, לשם שמירה על רמת התנובה. בשני המקרים, המשמעות היא עלייה במחירי הירקות והפירות.

 

פלישת רוסיה לאוקראינה מהווה תנועה נוספת של הלוחות הטקטוניים בעולם, שלב נוסף של דה-גלובליזציה, שהחל עם תקומת העולם והפקת הלקחים של העולם מהווירוס, שהמחיש את התלות העולמית בדרקון הסיני.

 

אירופה לא מעוניינת להיות תלויה בנפט והגז הרוסי וצפויה להוציא הון רב למטרה זו. פיתוח דרכי הולכה חדשים לגז ונפט מצריך משאבים. המשמעות העקיפה של רעידות האדמה הללו היא הקצאת משאבים לא יעילה, המייקרת את מחירי המוצרים הסופיים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

מן העבר השני נמצאים הבנקים המרכזיים, אשר מרביתם כבר החל להעלות את הריבית הרשמית - כל אחד במדינה עליה הוא מפקח. עם זאת, התייקרות מחיר הכסף, הפועלת על צד הביקוש, אינה פותרת את בעיות ההיצע ובוודאי שלא מטפלת בסדר הכלכלי החדש הנבנה בעולם.

 

בניית סדר עולמי חדש בכלכלה העולמית תארך שנים רבות ותתאפיין בתקופה ארוכה של אינפלציה הגבוהה מהרמות שחווינו במחצית השנייה של העשור הקודם. על כן, אין לראות בהתייקרות הבנזין אירוע נקודתי, אלא עוד חוליה בשרשרת ארוכה של עליות מחירים, ותופעת לוואי של מהלכים גדולים יותר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.