הרשות לאיסור הלבנת הון: "אנו רואים במתן שירות במטבעות וירטואליים כשירות פיננסי"
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, קוראת למפתחי טכנולוגיות בלוקצ'יין ודומיהם להעמיק בהבנת תחום איסור הלבנת הון, ולוודא שהטכנולוגיות והמוצרים שהם מפתחים יעוצבו מלכתחילה ככאלה שתומכים בדרישות הפיננסיות העולמיות "הטכנולוגיות הללו צריכות לאפשר שקיפות לגופי האכיפה, בכך שיאפשרו למשל דרכים טובות להתחקות אחר הפעולות במטבעות וירטואליים. כך יהיה למפתחים הרבה יותר קל להשתלב במערכות הפיננסיות ולבצע עסקים במישור הגלובלי ומול המערכות הפיננסיות העולמיות. בחודשים האחרונים אנו יושבים הרבה עם התעשייה וחברות בתחום ורואים צמא מאוד גדול לנושא, כי הם רוצים לוודא שהם מעצבים את הטכנולוגיה והמוצרים שלהם לנושאים אלו", אמרה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.
"ההתמודדות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור עם הפעילות במטבעות הווירטואליים לא נועדה לפגוע ולעכב חדשנות פיננסית בתחום, אלא דווקא לאפשר פעילות בטוחה בהם. אנו רואים במתן שירות במטבעות וירטואליים כשירות פיננסי, כאשר לא כל מי שפועל בתחום עושה זאת במטרה לבצע פעילות פלילית. הסדרת התחום נועדה דווקא לאפשר פעילות לגיטימית ועידוד החדשנות בתחום", הוסיפה ווגמן-רטנר.
ווגמן-רטנר טוענת כי הפעילות במטבעות קריפטוגרפיים כרוכה בסיכונים משמעותיים להלבנת הון ומימון טרור כמו סיכון גבוה לניצול לביצוע פעילות הלבנת הון ומימון טרור, זאת לאור המאפיינים הדומים שלהם לכסף מזומן או לסחורות יקרות כמו זהב ויהלומים, המוגדרים גם הם בעולם הלבנת ההון כעסקאות ברמת סיכון גבוהה , הם מאפשרים רמת אנונימיות גבוהה, והחיבור שלהם הוא לארנק ולא לאדם ספציפי.
הניסיון העולמי מלמד כי עברייניים ופעילי טרור אכן עושים שימוש גובר והולך במטבעות קריפטוגרפיים. בשלב זה הדבר נכון בעיקר בעבירות מרמה וסמים, אך גם בנושאים אחרים. כך למשל, בישראל ניתן לראות שימוש כזה בפרשת ההאקר מאשקלון וכן בכתב אישום שהוגש החודש נגד תושב חברון הנאשם שהלבין הון באמצעות ביטקוין. בעולם ידועה במיוחד פרשת האתר המחתרתי silk road, ששימש כפלטפורמה למכירת סמים בשווי 200 מיליון דולר באמצעות ביטקוין, כאשר האתר שימש כגורם מתווך בין סוחרים לקונים וגזר עמלה מכל עסקה. בנוסף, ישנן מתקפות כופרה (ransomware) בהן הנסחט מתבקש להיכנס לאתר קשה לאיתור ולשלם בביטקוין עבור שחרור המחשב. בתחום של מימון טרור לא ניתן כמעט לפרט, אך נסתפק אם נאמר שפורסם כי ארגון דעא"ש למשל מגייס כספים גם באמצעות ביטקוין.
- פיפ"א תחת חקירה: האם הבלוקצ'יין שבכרטיסי המונדיאל מוביל להימורים?
- ממניות לטוקנים: נאסד"ק רוצה לשכתב את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופה האחרונה אנו עדים לגידול בדיווחים על עסקאות, בעיקר ביחס למטבע הביטקוין. בסקר הסיכונים של ישראל שהכינה הרשות לאיסור הלבנת הון עם מכלול גופי האכיפה והרגולציה, מדורג הסיכון הנובע מאמצעי תשלום אלטרנטיבי כבינוני, וזאת בייחוד לאור היקפי התחום כעת בישראל ובעולם, יש לזכור שסך כל שוק הביטקוין שווה כיום לכ-300 מיליארד דולר, סכום זניח במונחי כלכלה עולמית. יחד עם זאת, מכיוון שהתחום מצוי בהתפתחות וטומן סיכון מובנה להלבנת הון ומימון טרור, ועדיין מצוי בשלבי גיבוש רגולציה, הסיכון דורג כבינוני.
למרות הסיכונים הטמונים באי אכיפה ופיקוח על המטבעות הקריפטוגרפיים, ווגמן-רטנר מעלה מספר הזדמניות שטומנים המטבעות הוירטואלים, "מטבעות וירטואליים מאפשרים לשפר את ההכלה הפיננסית ומניעת הדרה של ציבורים מסוימים מהמערכת הפיננסית, הקטנת עלויות עסקה, הגברת התחרות, הקלה על מסחר בינלאומי, מתן פתרון לאתגרי שרידות של מערכות תשלומים ועוד".
"אנו צופים שבתוך שנים ספורות חלק ניכר מהכלכלה יעבור לאמצעים אלטרנטיביים לעומת הכלכלה המסורתית והרשות מעוניינת להיות במקום בו היא מובילה את פיתוח הסטנדרט האופטימלי שתומך בפעילות AML מלכתחילה, ולא רק להגיב להתפתחויות הטכנולוגיות ולהיגרר אחרי השינויים הללו", אומרת ווגמן-רטנר בהתייחסה על המעבר לשימוש במטבעות וירטואלים בעתיד הבינוני.
בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
משבר הפזו מייצר גל חדש שלביקוש לקריפטו; זה קרה כבר בעבר - משברים מחזקים את הקריפטו
בארגנטינה מתרחשת לאחרונה תופעה מעניינת - אזרחים רבים שפעם הסתמכו על הפזו, המטבע המקומי, בוחרים לפנות למטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ל-stablecoins (מטבעות דיגיטליים שמקובעים לערך הדולר) כדי לשמור על ערך הכסף. הסיבה: אינפלציה גבוהה, איבוד אמון במטבע המקומי ומגבלות שיעורה של המדינה על רכישת דולרים.
תופעה זו אינה חדשה לחלוטין; היא מזכירה משברים כלכליים קודמים בארגנטינה, אם כי אז היתה בריחה לדולר. בשנת 2001-2002, הופסקו הפקדות בבנקים והפזו איבד יותר מ-70% מערכו תוך חודשים ספורים. באותה תקופה, רבים רכשו דולרים פיזיים כמקלט בטוח, אך כיום, בעידן הדיגיטלי, stablecoins כמו USDT (Tether) ו-USDC (Circle) מציעים אלטרנטיבה נוחה יותר - נגישה דרך אפליקציות סמארטפון, ללא צורך בהעברת מזומנים.
אמריקה הלטינית כולה רשמה אימוץ קריפטו בשווי 1.5 טריליון דולר, כאשר ארגנטינה מובילה את הדירוג עם שיעור אימוץ גבוה במיוחד בשל האינפלציה שחצתה את רף ה-200% בשנה הקודמת. פלטפורמות כמו Binance ו-LocalBitcoins מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים במסחר יומיומי, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים, אלא חודרת לכל שכבות האוכלוסייה.
מה גורם לציבור לבחור בקריפטו בשעה קשה?
הפזו הארגנטינאי מאבד ערך בקצב מהיר מאוד - שיעורי אינפלציה שנתית עוברים מאה אחוזים, והמטבע נחלש בתנאים של חוסר יציבות כלכלית. המשבר הנוכחי הוא חלק ממחזור היסטורי של משברים בארגנטינה, שכלל היפר-אינפלציה בשנות ה-80 (עד 5,000% בשנה) ומשבר החוב של 1989, שבו נקטעו תשלומי חוב חיצוני והכלכלה קרסה. לאור מצב זה, הארגנטינאים מחפשים חלופה שתשמור על הערך.
- מיליי ניצח בבחירות האמצע בארגנטינה - השווקים עולים
- ארגנטינה במערבולת: הכלכלה מקרטעת, הפסו בצניחה ומיליי נאבק על אמון הציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה במטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרת גישה פיננסית מהירה וזולה יותר, במיוחד עבור עובדים מרוחקים שמקבלים שכר בדולרים דיגיטליים מחברות גלובליות. ארגנטינה מדורגת בין חמש המדינות המובילות באימוץ stablecoins, לצד הודו ובברזיל.
