אילנית אדסמן נבוןהפינטק והקריפטו לאן? "רואים סימנים של התאוששות בפינטק"
אילנית אדסמן נבון, ראש תחום ביטוח ופינטק ב-KPMG ישראל, מנתחת את המגמות בתחום הפינטק - התאוששות וגידול בהשקעות בתחום התשלומים, הציפייה ש-AI יוביל למוצרי ביטוח ממוקדים יותר, והאפשרות שהבנקים המסורתיים ייקחו חלק משמעותי בעולם הקריפטו
למרות ההאטה בתחום הפינטק בשנים האחרונות, ישנם סימני התאוששות בחלק מהסגמנטים, כך עולה מסקר KPMG האחרון. "אנחנו רואים התחלה של התאוששות בתחום התשלומים," אומרת אילנית אדסמן נבון, ראש תחום ביטוח ופינטק ב-KPMG ישראל. תקן ISO 20022 החדש וטכנולוגיות AI צפויים לקצר משמעותית את זמן ההעברות הבינלאומיות מימים לדקות. בביטוח, האינשורטק שיפר את חווית המשתמש אך לא חולל מהפכה במודלים העסקיים. ובקריפטו, המגמות המרכזיות כוללות אישור תעודות סל על מטבעות דיגיטליים, התבהרות הרגולציה באירופה ובקרוב בארה"ב, וטוקניזציה של נכסים פיננסיים מעבר למטבעות עצמם.
על פי הסקר שנת 2024 הייתה פחות טובה לתחום הפינטק, איזה תחומים בתוך הפינטק ניתן להצביע עליהם כאלה שפחות נפגעו?
"בשנת 2024 פינטק בכללותו סבל מהשקעות נמוכות יחסית, בוודאי כשמשווים לעומת 2021. התחום הראשון שאנחנו רואים התחלה של התאוששות הוא תחום הפיימנט, תחום התשלומים.
"תחום התשלומים מאוד מושפע מה Generative AI-יש גם תקן חדש שנקרא ISO 20022 שמאומץ גם בתוך מדינות וגם בסוויפט בקשר בין הבנקים הגלובליים. הוא ייכנס לתוקף בנובמבר 2025 והשילוב שלו עם Generative AI צפוי לעשות מהפכה בתחום התשלומים בעולם.
"ב-2024 מתחילים לראות גידול גם בכמות העסקאות וגם בסכומי העסקאות בתחום התשלומים, אחד התחומים שנחשבים יחסית פורחים בפינטק, ואני מאמינה שנראה את זה ממשיך גם ב-2025."
מה ההשפעות של התקן החדש?
"היום, העברות בינלאומיות - חלק גדול מהאינפורמציה שעוברת בין הבנקים עובר בצורה של טקסט פתוח. התקן אמור להפוך את השדות לשדות סגורים שיאפשרו לבנקים לעשות חיפושים אוטומטיים ודיגיטליים.
"כך כל התהליך של איסור הלבנת הון והכר את הלקוח, שהיום לוקח זמן רב לבנקים, יהיה אוטומטי. באמצעות התקן החדש אפשר יהיה לעשות אוטומציה לתהליכים אלה, וחלק גדול יותר מההעברות הבינלאומיות יוכלו להתבצע בצורה אוטומטית".
- לאט ובזהירות: הביטקוין מעל 100 אלף דולר למטבע
- תת ועדה בסנאט תחקור חשדות לשחיתות ביוזמות הקריפטו של טראמפ
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
בתחום האינשורטק הייתה ציפייה לראות שינוי דרמטי בעולם, אבל נכון להיום חברות הביטוח עדיין נוכחות ותופסות את מרבית נתח השוק. מה לדעתך יכול להשתנות?
"כשנכנס עולם האינשורטק, ציפינו שיעשה זעזוע הרבה יותר גדול ממה שקרה בפועל. ציפינו לראות מודלים חדשים בתחום הביטוח, אבל זה לא קרה. האינשורטק בעיקר הפך את חווית המשתמש ליותר מהירה, יעילה ודיגיטלית, אבל לא ראינו מודלים חדשים של ביטוח.
אנחנו חושבים שאולי ה Generative AI-כן יעזור להפוך את הביטוח לנגיש יותר, למוצרים קטנים יותר וספציפיים יותר שיציעו לנו במקום הנכון בזמן הנכון."
מה המסקנות העיקריות בדו"ח בהקשר של עולם הקריפטו?
"כשמדברים על הקריפטו, חשוב להבחין בין כמה אזורים. יש את טכנולוגיית הבלוקצ'יין שעומדת מאחורי המטבעות, שהיא מהפכנית במובן שבפעם הראשונה אפשר להעביר ערך על פני רשת האינטרנט בצורה מהירה וישירה. "אם יש לי בארנק קריפטו מטבע ביטקוין ואני רוצה להעביר אותו לארנק שלך, צריך רק שלשנינו יהיו ארנקים בניידים וחיבור לאינטרנט. בתוך 10 דקות זה עובר וחוסך מתווכים פיננסיים רבים.
"בשנה האחרונה אנחנו רואים התפתחויות בעולמות הפיננסיים מעבר למטבעות עצמם. לדוגמה, ג'יי.פי. מורגן יצר רשת בלוקצ'יין בין בנקים שעושה טוקניזציה של פקדונות.
"גם עולם הטוקניזציה של נכסים פיננסיים הוא חי ובועט, והחברות שמאפשרות אותו מושכות יותר ויותר השקעות. אחד התחומים המעניינים הוא טוקניזציה של הישות הדיגיטלית שלנו, דבר שיכול להפוך תהליכים כמו פתיחת חשבון בנק לקצרים ויעילים.
"בתחום המטבעות, 2024 הייתה שנה סוערת ו-2025 צפויה להיות דומה. בארה"ב אישרו תעודות סל על ביטקוין ואיטריום, וטראמפ מעוניין לקדם רגולציה ברורה. באירופה כבר יש רגולציית MiCA, וראינו את BBVA מציע ללקוחותיו לקנות קריפטו דרכם.
"עכשיו, כשאנחנו חושבים על זה, מה יותר טבעי לנו מאשר לשמור את המטבעות שלנו בבנק שלנו, ולא בארנק שלנו שהוא בטלפון, ואולי מחר נחליף טלפון, אבדה הסיסמה וזה ילך לאיבוד?"
"הרגולציה הברורה באירופה נתנה לבנקים ודאות לגבי מה מותר ומה אסור, ומאפשרת להם להיכנס לתחום. טראמפ הצהיר שבחודשים הקרובים צפויה רגולציה דומה בארה"ב. נקווה שזה יקרה גם בישראל"
מה ההבדל בין הסטייבלקוין ל-CBDC?
"סטייבלקוין הוא מטבע יציב שהשוק הפרטי יצר - למשל דולר דיגיטלי שאינו של הבנק המרכזי. בארצות הברית, יצרני סטייבלקוין חייבים להחזיק בפיקדון דולרים אמיתי עבור כל מטבע שהם מייצגים בשוק, מה שמבטיח את יציבות השער. הסטייבלקוין מאפשר העברות מיידיות, 24/7, כמעט ללא עלויות, והוא לא תלוי בתנודות שער הביטקוין או האיטריום. חברות גלובליות רבות משתמשות בו להעברת כספים בין מדינות.
"ה CBDC-הוא מטבע דיגיטלי שהבנק המרכזי מנפיק - למשל שקל דיגיטלי. הוא נותן את אותם יתרונות של מהירות וחיסכון בעלויות, אבל משאיר את השליטה בידי הבנק המרכזי. החיסרון הוא שהמדינה יודעת את כל העסקאות שלנו. סין היא המדינה הראשונה שאימצה אותו, והיא גם יכולה לגבות מס על הטרנזקציות בתוכו.
"בבנק ישראל יש מחלקה מקצועית שעשתה ניסויים עם בנקים מרכזיים אחרים ולאחרונה הוציאה אפיון לשקל דיגיטלי. עם זאת, ישראל לא תהיה חלוצה בתחום ותלך אחרי המעצמות".
לאן צועד התחום בשנים הקרובות? והאם נמשיך להשתמש במזומן?
"מזומן כנראה תמיד נמשיך לראות, כי עדיין יש אוכלוסיות שמשתמשות בו, אבל אנחנו בהחלט נראה דיגיטציה משמעותית של תהליכי התשלומים.
"ההימור שלי שזה יתבסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, אך את הפורמט המדויק CBDC, סטייבל או טוקניזציה של מכשירים פיננסיים - קשה לי לנבא. מה שבטוח, הטכנולוגיה תשפר את עולם התשלומים בצורה משמעותית, וגם ל Generative AI-יהיה תפקיד חשוב בהפיכת התחום ליותר דיגיטלי, מהיר ונגיש".
לראיון המלא:
