כ-40% מהשכר של עובדי מטא וגוגל הוא בהענקת מניות
כללים חדשים בחשבונאות חושפים פרטים מעניינים על הוצאות של חברות ציבוריות וגם על הוצאות השכר; מהדוחות שכבר פורסמו עולה כי בחברות הטכנולוגיה חלק גדול מאוד מהשכר הוא במניות; מה יקרה כשהמניות לא יעלו?
תקן חשבונאות חדש, ASU 2023-07, שנכנס לתוקף השנה וחל בדוחות השנתיים דורש מחברותציב וריות לפרסם מידע מפורט יותר על ההוצאות שלהן, במיוחד ברמת חטיבות עסקיות שונות. כלומר, יהיה פירוט רחב יותר על מגזרים שונים והבנה ברורה יותר לגבי הרווח והרווחיות של החטיבה-מגזר.
זה לא רק תקן טכני, המשמעות של יישום התקן עבור משקיעים היא הבנה טובה יותר של הפעילויות של הקבוצה, וזה חשוב כי כך ניתן להעריך את השווי של כל אחת מהחטיבות בנפרד ולהגיע לערך השלם - שווי הקבוצה.
בין החברות הראשונות שישמו את התקן החדש נמצאות מטא (Meta) ואלפבית (Alphabet). מטא, שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ועוד, דיווחה כי ב-2024 הוציאה 30 מיליארד דולר על שכר עובדים בחטיבת האפליקציות שלה בלבד. מדובר בכ-40% מכלל ההוצאות של החטיבה הזו. בחטיבת ה-Reality Labs, שמתמקדת במציאות מדומה ורבודה, ההוצאות על שכר עובדים עמדו על 10 מיליארד דולר, כשההפסד של החטיבה הסתכם ב-16 מיליארד דולר.
הנתונים מגלים גם פערים מעניינים בין החטיבות: בעוד חטיבת האפליקציות רווחית מאוד, חטיבת ה-Reality Labs צברה הפסדים של כ-70 מיליארד דולר מאז 2019, וההפסד גדל ב-10% בשנת 2024. עם זאת, ולמרות שמדובר בהוצאה חשבונאית, זו בעצם השקעה שנועדהלבסס את מעמדה של מטא בתחום המובייל והמטא-וורס.
- מחקר ישראלי: ה-AI יכול להחליף 70% מהעבודה של הייטקיסטים
- מה השכר בהייטק? תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לא כל ההוצאות הן במזומן. חלק גדול מהתשלומים לעובדים נעשה במניות, ומטא דיווחה כי מתוך סך של 40 מיליארד דולר שהוציאה על שכר עובדים ב-2024, 40% היו במניות. יש לזה משמעות גדולה - התזרים של החברה מצוין ואם המגמה הזו תימשך של תשלום לעובדים במניות, הרי שהיא בעצם צפויה לדווח על תזרים שהוא הרבה יותר גבוה מההפסד השוטף. זו תובנה אחת, ותובנה שנייה שמדובר על תחליף לשכר שבעצם לא נמדד כהוצאה חשבונאית בנונגאפ. כךלומר, החברות מנטרלות את ההוצאה הזו כך שהיא לא באמת הוצאה שנספרת לאנליסטים. אבל מה יהיה כאשר המניות לא יעלו וההטבה לא תהיה גדולה? האם זא העובדים יסתפקו במה שמקבלים כשכר או שיעברו לחברה אחרת או שידרשו ויקבלו יותר - כך או אחרת, זו פגיעה בבעלי המניות.
גם באלפבית,חברת האם של גוגל, נרשמו נתונים דומים. חטיבת הענן של גוגל הוציאה 36 מיליארד דולר ב-2024, כאשר 55% מהסכום היה עבור שכר עובדים. מדובר בירידה לעומת 2023, אז שיעור ההוצאה על שכר עמד על 60%, בעיקר בגלל הוצאות פחת חדשות בעקבות השקעות מאסיביות ב-AI. גם כאן, חלק מהשכר משולם במניות – כ-37% מההוצאות על שכר היו מבוססות מניות.
איך זה משפיע על המשקיעים?
התקן החדש מאפשר לראות בצורה ברורה יותר היכן החברות מוציאות את עיקר כספן. לדוגמה, חברת T-Mobile הציגה לראשונה טבלה שמפרטת 12 סוגי הוצאות שונים, כולל שכר עובדים, שכירות, פרסום וחובות מסופקים. ככל שיורדים לרזולוציה עמוקה יותר כך הבנת התוצאות והדוחות משמעותית יותר. זה ערך למשקיעים.
- 2.אנונימי 09/02/2025 20:08הגב לתגובה זויורדת וחזק
- 1.האם לא מדובר בדילול מניות שמוסתר מהציבור (ל"ת)שאלה תמימה 09/02/2025 12:22הגב לתגובה זו
- אנונימי 10/02/2025 22:29הגב לתגובה זופעם באמת המידע היה מוסתר.הבעיה העיקרית שנשארה היא שהדיווח הוא לא כנגזרים.כי אם המניה יורדת הרבה העובד שהוקצו לו מניות לפי מחיר גבוה יעזוב ועובד חדש ידרוש יותר מניות.
- אנונימי 09/02/2025 14:20הגב לתגובה זוהדילול הוא באותו יחס ואפילו אם הייתה נרשמת הוצאה על שכר.זה מייצר לחברה תזרים חיובי וגמישות.
עובד עם AI קרדיט: גרוקאיך להפוך את ה-Chat GPT לכלי חכם באמת? מדריך
מדריך: איך אפשר להפוך את הבינה המלאכותית לכלי עבודה יעיל, ממוקד ואישי יותר ואיך המתחרות של ה-Chat GPT עומדות מולו?
כולנו כבר התחלנו לעבוד באופן כלשהו עם ה-AI, בין אם שהשתמשנו בו בעבודה, השתעשענו איתו ועם היכולות שלו בשעות הפנאי או שהפכנו אותו לחלק קבוע בשגרת היומיום שלנו למטרות שונות. הכלי הפופולרי ביותר הוא כמובן ה-ChatGPT שבשנה אחת הפך לאחד הכלים הנפוצים בעולם העבודה והאקדמיה, אבל רבים מהמשתמשים עדיין מנצלים רק חלק קטן מהפוטנציאל שלו. במצבו הבסיסי, הכלי אמנם מספק תשובות מדויקות למדי, אך הוא מגיב לפי ההקשר של כל שאלה ולא לפי האדם שמולו. כלומר, הוא לא באמת "מכיר" את המשתמש אלא מגיב לפי ניחוש ורוב הזמן מנסה לרצות את המשתמש במקום לתת תשובות אובייקטיביות. אז איך אפשר לשנות זאת?
1 # התאמה אישית
יש להשתמש בתוכנת ההתאמה האישית (Custom Instructions) המאפשרת לבנות שפה קבועה בין המשתמש לבין ה-AI. היא מאפשרת להורות ל-ChatGPT מה הוא צריך לדעת עליכם ואיך לענות לכם. בין אם בניסוחים תמציתיים, או בניתוחים כלכליים ארוכים, ואם בשפה פורמלית או בשפה חופשית. למעשה צריך להגדיר איך מתנהל השיח עם ה-AI, מה שיכול לייתר את הצורך להסביר בכל פעם מחדש את סגנון התשובות שאנחנו רוצים ממנו.
כך למשל, אנליסט פיננסי יכול להורות לכלי להשיב רק במבנה של טבלת נתונים והשוואות, בעוד עיתונאי יכול לבקש ניסוחים דומים לאלה של כלי תקשורת כלכליים. או למשל מי שעוסק במחקר או הוראה יכול לבקש ש-ChatGPT ישאל שאלות מנחות במקום לתת תשובות מלאות, כדי לעודד חשיבה עצמאית.
חשוב לזכור שגם כאשר הכלי פועל תחת הנחיות מותאמות, הוא לא תמיד שומר על אחידות מוחלטת. לעיתים הוא "גולש" לסגנון אחר או מתעלם מהעדפה שהוגדרה. הסיבה היא שמדובר במערכת דינמית הלומדת תוך כדי שימוש. לכן מומלץ לתקן אותה בזמן אמת, להזכיר את ההנחיות ולחדד את הגבולות. במילים אחרות, ההתאמה האישית אינה פעולה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך של fine-tuning בין המשתמש למכונה.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה קורה כשהבוס הוא בוט? גופי ענק החלו לאפשר הערכת ביצועים עם AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # פרטיות
אחת הסוגיות שמעסיקות כיום את המשתמשים, ובעיקר ארגונים, תאגידים וחברות, היא עד כמה ניתן לשלוט במידע. ChatGPT מאפשר לנו לבחור אם לשתף את השיחות לצורך שיפור המודל או להשבית לחלוטין את האפשרות הזאת. משתמשים ארגוניים, כמו לקוחות של ChatGPT Team או Enterprise, נהנים כברירת מחדל ממדיניות פרטיות מחמירה יותר כאשר השיחות שלהם אינן משמשות לאימון המערכת.
אילוסטרציה ליחסי עבודה עם AI. קרדיט: גרוקמה קורה כשהבוס הוא בוט? גופי ענק החלו לאפשר הערכת ביצועים עם AI
ג'יי פי מורגן, מטא ומיקרוסופט מאפשרות למנהלים להסתמך על בינה מלאכותית בכתיבת הערכות ביצועים; מצד אחד ישנו חסכון בזמן, ניתוח נתונים רחב והפחתת הטיות, אך מהצד השני גובר החשש לאובדן המגע האנושי והאיזון בין טכנולוגיה לשיקול דעת אנושי נעשה שביר מאי פעם
השימוש בבינה מלאכותית בתהליכי עבודה כבר מזמן אינו חדש, אך בחודשים האחרונים נכנסת הטכנולוגיה לאחד התחומים הרגישים ביותר בניהול עובדים: הערכות ביצועים. מה שהחל ככלי עזר לארגון נתונים ולבדיקת מסמכים הופך במהירות לכלי מרכזי בכתיבת הביקורות השנתיות — ובמקרים
מסוימים, המידע שהמערכת קוראת ומסכמת אף גדול פי כמה מזה שמנהל בשר ודם יכול להשתלט עליו בזמן סביר.
אחת הדוגמאות הבולטות מגיעה מבנק ההשקעות הענק JPMorgan Chase, שהודיע כי הוא מאפשר למנהלים להיעזר בצ'טבוט פנימי המבוסס על LLM לצורך כתיבת טיוטות של
סקירות ביצועים. ההנחיות בארגון ברורות: ה-AI יכול לסייע בניסוח ובהפקת מסקנות, אך אינו רשאי לקבוע דירוגים, לקבוע שכר או להשפיע על קידומים. הבנק מדגיש כי הכלי הוא נקודת פתיחה בלבד וכי הוא "אינו תחליף לשיקול דעת אנושי".
הגישה הזו מייצגת מגמה רחבה
יותר. מטא, למשל, מאפשרת לעובדים להשתמש בבוט הפנימי שלה — Metamate — כדי לנסח תיאורי הישגים לקראת סוף השנה. עובדים במטה החברה דיווחו כי הבוט מסוגל לאסוף מידע מהמסמכים, מהצ’טים וממערכות המעקב הפנימיות ולספק סיכום מקצועי ומנומק. אך לא כולם מרוצים: חלק מהעובדים
טוענים שהבוט מתקשה להבין הקשר עמוק, ולעיתים מייצר ניסוחים שטחיים או כאלה שאינם משקפים את מורכבות העבודה.
עם זאת, לא כל העובדים סומכים על הכלי, וחלקם מרגישים כי יש צורך להצליב את תוצרי ה-AI עם מסקנות אנושיות. העובדים חוששים לאבד שליטה על האופן
שבו עבודתם מוצגת, במיוחד כאשר מנהלים עסוקים מסתמכים יותר מדי על הטכנולוגיה.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מיקרוסופט דוחפת את עובדיה להשתמש יותר בכלי הבינה המלאכותית הפנימיים, ובחלק מהמחלקות השימוש ב-AI כבר הפך לקריטריון רשמי בתהליך ההערכה. מזכר פנימי שנחשף דיווח כי "השימוש
בבינה מלאכותית אינו רשות, אלא חובה", ובחברה רמזו כי התנהלות לא מותאמת לעידן הטכנולוגי עשויה להשפיע על הערכת העובד.
