עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי
שכר בהייטק

כ-40% מהשכר של עובדי מטא וגוגל הוא בהענקת מניות

כללים חדשים בחשבונאות חושפים פרטים מעניינים על הוצאות של חברות ציבוריות וגם על הוצאות השכר; מהדוחות שכבר פורסמו עולה כי בחברות הטכנולוגיה חלק גדול מאוד מהשכר הוא במניות; מה יקרה כשהמניות לא יעלו?

עמית בר | (4)


תקן חשבונאות חדש, ASU 2023-07, שנכנס לתוקף השנה וחל בדוחות השנתיים דורש מחברותציב וריות לפרסם מידע מפורט יותר על ההוצאות שלהן, במיוחד ברמת חטיבות עסקיות שונות. כלומר, יהיה פירוט רחב יותר על מגזרים שונים והבנה ברורה יותר לגבי הרווח והרווחיות של החטיבה-מגזר.  


זה לא רק תקן טכני, המשמעות של יישום התקן עבור משקיעים היא הבנה טובה יותר של הפעילויות של הקבוצה, וזה חשוב כי כך ניתן להעריך את השווי של כל אחת מהחטיבות בנפרד ולהגיע לערך השלם - שווי הקבוצה. 


בין החברות הראשונות שישמו את התקן החדש נמצאות מטא (Meta) ואלפבית (Alphabet). מטא, שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ועוד, דיווחה כי ב-2024 הוציאה 30 מיליארד דולר על שכר עובדים בחטיבת האפליקציות שלה בלבד. מדובר בכ-40% מכלל ההוצאות של החטיבה הזו. בחטיבת ה-Reality Labs, שמתמקדת במציאות מדומה ורבודה, ההוצאות על שכר עובדים עמדו על 10 מיליארד דולר, כשההפסד של החטיבה הסתכם ב-16 מיליארד דולר.




הנתונים מגלים גם פערים מעניינים בין החטיבות: בעוד חטיבת האפליקציות רווחית מאוד, חטיבת ה-Reality Labs צברה הפסדים של כ-70 מיליארד דולר מאז 2019, וההפסד גדל ב-10% בשנת 2024. עם זאת, ולמרות שמדובר בהוצאה חשבונאית, זו בעצם השקעה שנועדהלבסס את מעמדה של מטא בתחום המובייל והמטא-וורס.

אבל לא כל ההוצאות הן במזומן. חלק גדול מהתשלומים לעובדים נעשה במניות, ומטא דיווחה כי מתוך סך של 40 מיליארד דולר שהוציאה על שכר עובדים ב-2024, 40% היו במניות. יש לזה משמעות גדולה - התזרים של החברה מצוין ואם המגמה הזו תימשך של תשלום לעובדים במניות, הרי שהיא בעצם צפויה לדווח על תזרים שהוא הרבה יותר גבוה מההפסד השוטף. זו תובנה אחת, ותובנה שנייה שמדובר על תחליף לשכר שבעצם לא נמדד כהוצאה חשבונאית בנונגאפ. כךלומר, החברות מנטרלות את ההוצאה הזו כך שהיא לא באמת הוצאה שנספרת לאנליסטים. אבל מה יהיה כאשר המניות לא יעלו וההטבה לא תהיה גדולה? האם זא העובדים יסתפקו במה שמקבלים כשכר או שיעברו לחברה אחרת או שידרשו ויקבלו יותר - כך או אחרת, זו פגיעה בבעלי המניות. 


גם באלפבית,חברת האם של גוגל, נרשמו נתונים דומים. חטיבת הענן של גוגל הוציאה 36 מיליארד דולר ב-2024, כאשר 55% מהסכום היה עבור שכר עובדים. מדובר בירידה לעומת 2023, אז שיעור ההוצאה על שכר עמד על 60%, בעיקר בגלל הוצאות פחת חדשות בעקבות השקעות מאסיביות ב-AI. גם כאן, חלק מהשכר משולם במניות – כ-37% מההוצאות על שכר היו מבוססות מניות.


איך זה משפיע על המשקיעים?


התקן החדש מאפשר לראות בצורה ברורה יותר היכן החברות מוציאות את עיקר כספן. לדוגמה, חברת T-Mobile הציגה לראשונה טבלה שמפרטת 12 סוגי הוצאות שונים, כולל שכר עובדים, שכירות, פרסום וחובות מסופקים. ככל שיורדים לרזולוציה עמוקה יותר כך הבנת התוצאות והדוחות משמעותית יותר. זה ערך למשקיעים.

קיראו עוד ב"קריירה"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 09/02/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    יורדת וחזק
  • 1.
    האם לא מדובר בדילול מניות שמוסתר מהציבור (ל"ת)
    שאלה תמימה 09/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 10/02/2025 22:29
    הגב לתגובה זו
    פעם באמת המידע היה מוסתר.הבעיה העיקרית שנשארה היא שהדיווח הוא לא כנגזרים.כי אם המניה יורדת הרבה העובד שהוקצו לו מניות לפי מחיר גבוה יעזוב ועובד חדש ידרוש יותר מניות.
  • אנונימי 09/02/2025 14:20
    הגב לתגובה זו
    הדילול הוא באותו יחס ואפילו אם הייתה נרשמת הוצאה על שכר.זה מייצר לחברה תזרים חיובי וגמישות.
קריירה
צילום: Photo by Saulo Mohana on Unsplash

רשימת החיסול: 4 מקצועות שבדרך להיעלם והשינוי הדרמטי בשוק העבודה

הבינה המלאכותית כבר לא רק עוזרת, היא מחליפה: המעבר לסוכנים אוטונומיים מחק את "מדרגות הכניסה" למשק ואילץ את הארגונים להמציא מחדש את מסלול הקריירה; מאוטומציית הנתונים ועד המהפכה בשירות: כך תישארו רלוונטיים מבחינה מקצועית

ענת גלעד |
בפתחה של שנת 2026, שוק התעסוקה הישראלי כבר לא דומה למה שהכרנו רק לפני שנתיים. אם בשנת 2024 הדיון סביב הבינה המלאכותית היה תיאורטי או מוגבל לכלים מסייעים, הרי שהיום אנחנו נמצאים בעידן "סוכני ה-AI", סוכנים אוטונומיים שמנהלים מחלקות שלמות ללא מגע יד אדם. עבור חברות ציבוריות, מדובר בבשורה דרמטית לשורת הרווח ולשיפור ה-EBITDA, אך עבור המשק הישראלי, השינוי הזה יצר בור עמוק במקום שבו פעם הייתה מדרגת הכניסה הראשונה לקריירה. כן, דווקא שם נהיה יותר קשה, ורואים את זה באופן הכי ברור בתחומי המחשבים - ג'וניורים לא נדרשים כי יש כלים אוטומטיים שעושים את העבודה. 

מנגד, יש מקצועות שלא ייפגעו, אלא ההיפך ויש גם מקצועות חדשים שייוצרו - לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים הבאים. הפעם נסתכל על חצי הכוס הריקה - 4 משרות שעלולות להיעלם, ומה צריכים לעשות כדי להמשיך לעבוד. 

הקץ לאדמיניסטרציה: הפקיד הטכני הופך לזיכרון

אחד המעוזים הראשונים שנפלו הוא ה-Back Office. מקצועות הזנת הנתונים והאדמיניסטרציה הזוטרה, שהיוו את עמוד השדרה של ארגונים פיננסיים, רפואיים ומשפטיים, נמחקו כמעט לחלוטין. בשנת 2026, מערכות AI מסוגלות לסרוק כל מסמך, לפענח את ההקשר הלוגי שלו ולהזין אותו למערכות הניהול במהירות הגבוהה פי אלף מבן אנוש ובאפס טעויות.

השינוי כאן אינו רק טכנולוגי אלא מבני: חברות שהיו מעסיקות מאות פקידי רישום עברו למודל של "אפס נייר ואפס הקלדה". העובדים שנותרו בתחום נדרשו לבצע קפיצה מקצועית אדירה - הם כבר לא "מזינים" נתונים, אלא הופכים לבקרי איכות ואבטחה של זרימת המידע הדיגיטלית. במקום לבצע את העבודה הסיזיפית, הם מפקחים על המכונה, מוודאים שהמידע אמין וחסין מהטיות אלגוריתמיות, ומתרכזים באופטימיזציה של תהליכים במקום בביצועם.

שירות הלקוחות בדרג א': המענה האנושי נפרד מהרוטינה

גם מוקדי השירות עברו טרנספורמציה מוחלטת. נציג השירות שעונה על שאלות רוטיניות כמו "איפה החבילה?" או "איך מחליפים סיסמה?" הפך לנכס יקר ומסורבל מדי עבור המגזר העסקי ב-2026. סוכני AI רב-ערוציים, המשלבים קול וטקסט ברמת טבעיות מושלמת, פותרים כיום כ-90% מפניות הציבור באופן אוטונומי.

המשמעות הכלכלית היא צמצום מאסיבי בשטחי משרדים ובעלויות שכר, אך המחיר הוא אובדן ה"פנים" של החברה במקרים פשוטים. עבור מי שבוחר להישאר בתחום, הדרך היחידה היא התמקצעות בפתרון קונפליקטים מורכבים וניהול משברים. השוק ב-2026 צמא לאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית (EQ) גבוהה, המסוגלים להפעיל שיקול דעת אנושי מחוץ ל"פרוטוקול היבש" - תחום שבו המכונה, למרות חוכמתה, עדיין נכשלת.