שכר בהייטק

כ-40% מהשכר של עובדי מטא וגוגל הוא בהענקת מניות

כללים חדשים בחשבונאות חושפים פרטים מעניינים על הוצאות של חברות ציבוריות וגם על הוצאות השכר; מהדוחות שכבר פורסמו עולה כי בחברות הטכנולוגיה חלק גדול מאוד מהשכר הוא במניות; מה יקרה כשהמניות לא יעלו?

עמית בר | (4)


תקן חשבונאות חדש, ASU 2023-07, שנכנס לתוקף השנה וחל בדוחות השנתיים דורש מחברותציב וריות לפרסם מידע מפורט יותר על ההוצאות שלהן, במיוחד ברמת חטיבות עסקיות שונות. כלומר, יהיה פירוט רחב יותר על מגזרים שונים והבנה ברורה יותר לגבי הרווח והרווחיות של החטיבה-מגזר.  


זה לא רק תקן טכני, המשמעות של יישום התקן עבור משקיעים היא הבנה טובה יותר של הפעילויות של הקבוצה, וזה חשוב כי כך ניתן להעריך את השווי של כל אחת מהחטיבות בנפרד ולהגיע לערך השלם - שווי הקבוצה. 


בין החברות הראשונות שישמו את התקן החדש נמצאות מטא (Meta) ואלפבית (Alphabet). מטא, שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ועוד, דיווחה כי ב-2024 הוציאה 30 מיליארד דולר על שכר עובדים בחטיבת האפליקציות שלה בלבד. מדובר בכ-40% מכלל ההוצאות של החטיבה הזו. בחטיבת ה-Reality Labs, שמתמקדת במציאות מדומה ורבודה, ההוצאות על שכר עובדים עמדו על 10 מיליארד דולר, כשההפסד של החטיבה הסתכם ב-16 מיליארד דולר.




הנתונים מגלים גם פערים מעניינים בין החטיבות: בעוד חטיבת האפליקציות רווחית מאוד, חטיבת ה-Reality Labs צברה הפסדים של כ-70 מיליארד דולר מאז 2019, וההפסד גדל ב-10% בשנת 2024. עם זאת, ולמרות שמדובר בהוצאה חשבונאית, זו בעצם השקעה שנועדהלבסס את מעמדה של מטא בתחום המובייל והמטא-וורס.

אבל לא כל ההוצאות הן במזומן. חלק גדול מהתשלומים לעובדים נעשה במניות, ומטא דיווחה כי מתוך סך של 40 מיליארד דולר שהוציאה על שכר עובדים ב-2024, 40% היו במניות. יש לזה משמעות גדולה - התזרים של החברה מצוין ואם המגמה הזו תימשך של תשלום לעובדים במניות, הרי שהיא בעצם צפויה לדווח על תזרים שהוא הרבה יותר גבוה מההפסד השוטף. זו תובנה אחת, ותובנה שנייה שמדובר על תחליף לשכר שבעצם לא נמדד כהוצאה חשבונאית בנונגאפ. כךלומר, החברות מנטרלות את ההוצאה הזו כך שהיא לא באמת הוצאה שנספרת לאנליסטים. אבל מה יהיה כאשר המניות לא יעלו וההטבה לא תהיה גדולה? האם זא העובדים יסתפקו במה שמקבלים כשכר או שיעברו לחברה אחרת או שידרשו ויקבלו יותר - כך או אחרת, זו פגיעה בבעלי המניות. 


גם באלפבית,חברת האם של גוגל, נרשמו נתונים דומים. חטיבת הענן של גוגל הוציאה 36 מיליארד דולר ב-2024, כאשר 55% מהסכום היה עבור שכר עובדים. מדובר בירידה לעומת 2023, אז שיעור ההוצאה על שכר עמד על 60%, בעיקר בגלל הוצאות פחת חדשות בעקבות השקעות מאסיביות ב-AI. גם כאן, חלק מהשכר משולם במניות – כ-37% מההוצאות על שכר היו מבוססות מניות.


איך זה משפיע על המשקיעים?


התקן החדש מאפשר לראות בצורה ברורה יותר היכן החברות מוציאות את עיקר כספן. לדוגמה, חברת T-Mobile הציגה לראשונה טבלה שמפרטת 12 סוגי הוצאות שונים, כולל שכר עובדים, שכירות, פרסום וחובות מסופקים. ככל שיורדים לרזולוציה עמוקה יותר כך הבנת התוצאות והדוחות משמעותית יותר. זה ערך למשקיעים.

קיראו עוד ב"קריירה"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 09/02/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    יורדת וחזק
  • 1.
    האם לא מדובר בדילול מניות שמוסתר מהציבור (ל"ת)
    שאלה תמימה 09/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 10/02/2025 22:29
    הגב לתגובה זו
    פעם באמת המידע היה מוסתר.הבעיה העיקרית שנשארה היא שהדיווח הוא לא כנגזרים.כי אם המניה יורדת הרבה העובד שהוקצו לו מניות לפי מחיר גבוה יעזוב ועובד חדש ידרוש יותר מניות.
  • אנונימי 09/02/2025 14:20
    הגב לתגובה זו
    הדילול הוא באותו יחס ואפילו אם הייתה נרשמת הוצאה על שכר.זה מייצר לחברה תזרים חיובי וגמישות.
ג'נסן הואנג אנבידיה (X)ג'נסן הואנג אנבידיה (X)

"חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"

את האמירה הזו צריך לקחת בערבון מוגבל - מי שאומר אותה הוא ממובילי המהפכה ויש לו אינטרס גדול ועדיין, תמיד כדאי לקרוא מה יש לג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה להגיד; וגם מה אומרים באקדמיה - איך ישפיע ה-AI על שוק העבודה? 

רן קידר |

אם מקום העבודה שלכם לא עצר גיוסים או פיטר עובדים בגלל ה-AI, כנראה שזה רק עניין של זמן. רוב העסקים יכולים לחסוך בהוצאות ועובדים דרך שימוש בבינה מלאכותית. החשש מעלייה באבטלה על רקע שימוש ב-AI הוא מוחשי ויש כבר הרבה מאוד חברות שמצהירות על כך באופן ברור וגלוי - לא מגייסים עובדים או חמור יותר: מצמצמים עובדים. זה בולט בחברות טכנולוגיה, סיילפורס, מיקרוסופט מפטרות עובדים ולא מתביישות להגיד זאת, יש הרבה שעושות זאת בשקט.

ולא רק חברות גדולות, כמעט כל עסק שמחזיק גם בפעילות דיגיטלית, יחסוך עובדים. עסקים של "עבודת ידיים" יהיו המבצר האחרון. אבל אפילו בתחומים כמו רפואה ה-AI כבר נכנס ומחליף עובדים. ולכן - החשש מעלייה באבטלה הוא מוחשי וגדול. וכשהולכים צעד קדימה עולות שאלות קשות - איך אנשים ישתכרו ללא עבודה? מה יקרה לכלכלה - אבטלה היא הגורם המשפיע ביותר על נתוני הכלכלה כמו צריכה וצמיחה? ואם הצמיחה והצריכה ירדו, אז מה בעצם עשינו - הכנסנו AI שבעצם פגע בנו בצורה קשה - גם בעובדים אבל גם בעסקים שרואים ירידה בצמיחה ובצריכה, והרווחים שלהם ירדו? 

וזה מעבר לשאלות על מוסר ועל העתיד שאולי יהפוך להיות בשליטת רובוטים ו-AI. ברמה הכלכלית, ההשפעות של ה-AI לא ידועות ולא מובנות. בעתיד הקרוב זה יכול לפגוע בתעסוקה, בהמשך זה עלול לפגוע גם בצמיחה ובצריכה. לכאורה, ההתייעלות בעובדים תגדיל רווחים, יהיו יותר מסים, המדינות יעבירו תשלומים סוציאליים מספקים לאלו שלא עובדים. אבל, זו רק תיאוריה אחת מיני רבות, וגם אם היא נראית לכם אופטימית, בדרך יהיה קשה - עד שיגיעו לאיזון הנדרש בין תעסוקה, שכר, מסים, ייקח זמן ובדרך אנשים יפגעו. אלא אם יהיה התרחיש שרבים מדברים עליו - אבל חייבים לסייג כבר בהתחלה שיש להם אינטרס גדול - הם מרוויחים מה-AI.

התיאוריה של ג'נסן הואנג

הואנג המייסד והמנכ"ל של אנבידיה הוא הגורו הגדול ביותר בתחום ה-AI. החזון שלו מתממש בימים אלו לעובדות בשטח. הטכנולוגיה שלו מניעה את העולם, השבבים שלו זוכים לביקוש פנומנלי ואף חברה אחרת לא מצליחה לסגור את הפער. אנבידיה היא החברה הגדולה בעולם עם שווי של 4.4 טריליון דולר, היא מרוויחה בקצב שלא היה כמותו בעבר - כ-140-150 מיליארד דולר בשנה, והיא מובילה את המהפכה.

לכן, זה לא מפתיע שג'נסן הוא סוג של מנטור בתחומים משיקים-קשורים - הוא מציע לצעירים מסלול לימודים מתאים - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד וכעת הוא גם מדבר על שוק העבודה. בראיון לאחרונה בתקשורת האמריקאית הוא אמר - "שואלים הרבה איך ה-AI ישפיע על שוק העבודה? למעשה, אפשר לומר שכשהפריון עולה, התעסוקה תרד, כי אפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, נכון? אבל זה קורה כשחסר דמיון". הואנג טוען שעסקים שיש להם יצירתיות ודמיון יצטרכו עובדים נוספים - "אם נסתכל על זה מנקודת מבט של חברה, אם לחברה אין רעיונות חדשים והיא עושה ממש דבר אחד ורק אותו דבר, אז אכן  כשאנחנו מעלים את הפריון, נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את זה. אבל אם תסתכלו על חברות עם רעיונות ועם תוכניות להרחבה, אז צריכים עוד עובדים. 

ג'נסן הואנג אנבידיה (X)ג'נסן הואנג אנבידיה (X)

"חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"

את האמירה הזו צריך לקחת בערבון מוגבל - מי שאומר אותה הוא ממובילי המהפכה ויש לו אינטרס גדול ועדיין, תמיד כדאי לקרוא מה יש לג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה להגיד; וגם מה אומרים באקדמיה - איך ישפיע ה-AI על שוק העבודה? 

רן קידר |

אם מקום העבודה שלכם לא עצר גיוסים או פיטר עובדים בגלל ה-AI, כנראה שזה רק עניין של זמן. רוב העסקים יכולים לחסוך בהוצאות ועובדים דרך שימוש בבינה מלאכותית. החשש מעלייה באבטלה על רקע שימוש ב-AI הוא מוחשי ויש כבר הרבה מאוד חברות שמצהירות על כך באופן ברור וגלוי - לא מגייסים עובדים או חמור יותר: מצמצמים עובדים. זה בולט בחברות טכנולוגיה, סיילפורס, מיקרוסופט מפטרות עובדים ולא מתביישות להגיד זאת, יש הרבה שעושות זאת בשקט.

ולא רק חברות גדולות, כמעט כל עסק שמחזיק גם בפעילות דיגיטלית, יחסוך עובדים. עסקים של "עבודת ידיים" יהיו המבצר האחרון. אבל אפילו בתחומים כמו רפואה ה-AI כבר נכנס ומחליף עובדים. ולכן - החשש מעלייה באבטלה הוא מוחשי וגדול. וכשהולכים צעד קדימה עולות שאלות קשות - איך אנשים ישתכרו ללא עבודה? מה יקרה לכלכלה - אבטלה היא הגורם המשפיע ביותר על נתוני הכלכלה כמו צריכה וצמיחה? ואם הצמיחה והצריכה ירדו, אז מה בעצם עשינו - הכנסנו AI שבעצם פגע בנו בצורה קשה - גם בעובדים אבל גם בעסקים שרואים ירידה בצמיחה ובצריכה, והרווחים שלהם ירדו? 

וזה מעבר לשאלות על מוסר ועל העתיד שאולי יהפוך להיות בשליטת רובוטים ו-AI. ברמה הכלכלית, ההשפעות של ה-AI לא ידועות ולא מובנות. בעתיד הקרוב זה יכול לפגוע בתעסוקה, בהמשך זה עלול לפגוע גם בצמיחה ובצריכה. לכאורה, ההתייעלות בעובדים תגדיל רווחים, יהיו יותר מסים, המדינות יעבירו תשלומים סוציאליים מספקים לאלו שלא עובדים. אבל, זו רק תיאוריה אחת מיני רבות, וגם אם היא נראית לכם אופטימית, בדרך יהיה קשה - עד שיגיעו לאיזון הנדרש בין תעסוקה, שכר, מסים, ייקח זמן ובדרך אנשים יפגעו. אלא אם יהיה התרחיש שרבים מדברים עליו - אבל חייבים לסייג כבר בהתחלה שיש להם אינטרס גדול - הם מרוויחים מה-AI.

התיאוריה של ג'נסן הואנג

הואנג המייסד והמנכ"ל של אנבידיה הוא הגורו הגדול ביותר בתחום ה-AI. החזון שלו מתממש בימים אלו לעובדות בשטח. הטכנולוגיה שלו מניעה את העולם, השבבים שלו זוכים לביקוש פנומנלי ואף חברה אחרת לא מצליחה לסגור את הפער. אנבידיה היא החברה הגדולה בעולם עם שווי של 4.4 טריליון דולר, היא מרוויחה בקצב שלא היה כמותו בעבר - כ-140-150 מיליארד דולר בשנה, והיא מובילה את המהפכה.

לכן, זה לא מפתיע שג'נסן הוא סוג של מנטור בתחומים משיקים-קשורים - הוא מציע לצעירים מסלול לימודים מתאים - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד וכעת הוא גם מדבר על שוק העבודה. בראיון לאחרונה בתקשורת האמריקאית הוא אמר - "שואלים הרבה איך ה-AI ישפיע על שוק העבודה? למעשה, אפשר לומר שכשהפריון עולה, התעסוקה תרד, כי אפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, נכון? אבל זה קורה כשחסר דמיון". הואנג טוען שעסקים שיש להם יצירתיות ודמיון יצטרכו עובדים נוספים - "אם נסתכל על זה מנקודת מבט של חברה, אם לחברה אין רעיונות חדשים והיא עושה ממש דבר אחד ורק אותו דבר, אז אכן  כשאנחנו מעלים את הפריון, נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את זה. אבל אם תסתכלו על חברות עם רעיונות ועם תוכניות להרחבה, אז צריכים עוד עובדים.