הירשמו
  1. ראשי
  2. קריירה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי
שכר בהייטק

כ-40% מהשכר של עובדי מטא וגוגל הוא בהענקת מניות

כללים חדשים בחשבונאות חושפים פרטים מעניינים על הוצאות של חברות ציבוריות וגם על הוצאות השכר; מהדוחות שכבר פורסמו עולה כי בחברות הטכנולוגיה חלק גדול מאוד מהשכר הוא במניות; מה יקרה כשהמניות לא יעלו?

עמית בר | (4)
נושאים בכתבה עובדים בהייטק שכר בהייטק


תקן חשבונאות חדש, ASU 2023-07, שנכנס לתוקף השנה וחל בדוחות השנתיים דורש מחברותציב וריות לפרסם מידע מפורט יותר על ההוצאות שלהן, במיוחד ברמת חטיבות עסקיות שונות. כלומר, יהיה פירוט רחב יותר על מגזרים שונים והבנה ברורה יותר לגבי הרווח והרווחיות של החטיבה-מגזר.  


זה לא רק תקן טכני, המשמעות של יישום התקן עבור משקיעים היא הבנה טובה יותר של הפעילויות של הקבוצה, וזה חשוב כי כך ניתן להעריך את השווי של כל אחת מהחטיבות בנפרד ולהגיע לערך השלם - שווי הקבוצה. 


בין החברות הראשונות שישמו את התקן החדש נמצאות מטא (Meta) ואלפבית (Alphabet). מטא, שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ועוד, דיווחה כי ב-2024 הוציאה 30 מיליארד דולר על שכר עובדים בחטיבת האפליקציות שלה בלבד. מדובר בכ-40% מכלל ההוצאות של החטיבה הזו. בחטיבת ה-Reality Labs, שמתמקדת במציאות מדומה ורבודה, ההוצאות על שכר עובדים עמדו על 10 מיליארד דולר, כשההפסד של החטיבה הסתכם ב-16 מיליארד דולר.




הנתונים מגלים גם פערים מעניינים בין החטיבות: בעוד חטיבת האפליקציות רווחית מאוד, חטיבת ה-Reality Labs צברה הפסדים של כ-70 מיליארד דולר מאז 2019, וההפסד גדל ב-10% בשנת 2024. עם זאת, ולמרות שמדובר בהוצאה חשבונאית, זו בעצם השקעה שנועדהלבסס את מעמדה של מטא בתחום המובייל והמטא-וורס.

אבל לא כל ההוצאות הן במזומן. חלק גדול מהתשלומים לעובדים נעשה במניות, ומטא דיווחה כי מתוך סך של 40 מיליארד דולר שהוציאה על שכר עובדים ב-2024, 40% היו במניות. יש לזה משמעות גדולה - התזרים של החברה מצוין ואם המגמה הזו תימשך של תשלום לעובדים במניות, הרי שהיא בעצם צפויה לדווח על תזרים שהוא הרבה יותר גבוה מההפסד השוטף. זו תובנה אחת, ותובנה שנייה שמדובר על תחליף לשכר שבעצם לא נמדד כהוצאה חשבונאית בנונגאפ. כךלומר, החברות מנטרלות את ההוצאה הזו כך שהיא לא באמת הוצאה שנספרת לאנליסטים. אבל מה יהיה כאשר המניות לא יעלו וההטבה לא תהיה גדולה? האם זא העובדים יסתפקו במה שמקבלים כשכר או שיעברו לחברה אחרת או שידרשו ויקבלו יותר - כך או אחרת, זו פגיעה בבעלי המניות. 


גם באלפבית,חברת האם של גוגל, נרשמו נתונים דומים. חטיבת הענן של גוגל הוציאה 36 מיליארד דולר ב-2024, כאשר 55% מהסכום היה עבור שכר עובדים. מדובר בירידה לעומת 2023, אז שיעור ההוצאה על שכר עמד על 60%, בעיקר בגלל הוצאות פחת חדשות בעקבות השקעות מאסיביות ב-AI. גם כאן, חלק מהשכר משולם במניות – כ-37% מההוצאות על שכר היו מבוססות מניות.


איך זה משפיע על המשקיעים?


התקן החדש מאפשר לראות בצורה ברורה יותר היכן החברות מוציאות את עיקר כספן. לדוגמה, חברת T-Mobile הציגה לראשונה טבלה שמפרטת 12 סוגי הוצאות שונים, כולל שכר עובדים, שכירות, פרסום וחובות מסופקים. ככל שיורדים לרזולוציה עמוקה יותר כך הבנת התוצאות והדוחות משמעותית יותר. זה ערך למשקיעים.

קיראו עוד ב"קריירה"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 09/02/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    יורדת וחזק
  • 1.
    האם לא מדובר בדילול מניות שמוסתר מהציבור (ל"ת)
    שאלה תמימה 09/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 10/02/2025 22:29
    הגב לתגובה זו
    פעם באמת המידע היה מוסתר.הבעיה העיקרית שנשארה היא שהדיווח הוא לא כנגזרים.כי אם המניה יורדת הרבה העובד שהוקצו לו מניות לפי מחיר גבוה יעזוב ועובד חדש ידרוש יותר מניות.
  • אנונימי 09/02/2025 14:20
    הגב לתגובה זו
    הדילול הוא באותו יחס ואפילו אם הייתה נרשמת הוצאה על שכר.זה מייצר לחברה תזרים חיובי וגמישות.
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

להמשך הכתבה לחץ כאן
רו"ח אורי עזרא, קרדיט: דוד אייזנטלרו"ח אורי עזרא, קרדיט: דוד אייזנטל
ה-AI ואני

"ה-AI מצמצם משמעותית את עבודת הביקורת של רואי החשבון" - קריירה בעידן ה-AI

שיחה עם רואה חשבון אורי עזרא, יו"ר קבוצת אליוט גלובל ישראל ושותף במשרד קופרברג עזרא ושות'

הדס ברטל |
נושאים בכתבה רואה חשבון AI בינה מלאכותית

ספר קצת על עצמך?

אני שותף במשרד קופרברג עזרא ושות', משרד רואי חשבון. מתמחה בביקורות וליווי עצמאים וחברות ובנוסף מחלקה לביקורת פנים וביקורת חקירתית. במקצוע 17 שנים ושותף בפירמה כמעט 9 שנים. אני גם יו"ר קבוצת אליוט גלובל, שהיא רשת גלובלית של רואי חשבון, בסדר גודל של PWC, ובמסגרת הרשת בישראל, התאגדנו 30 משרדי רואי חשבון שמייצגים כאן את הפירמה הבינלאומית וגם ומקבלים מעטפת מקצועית רחבה בכל התחומים הקשורים ומשיקים לראיית חשבון ונהנים דרכה מתשתיות שאין במשרדים קטנים אחרים.


איך ה-AI משפיע על הענף שלך?


בעולם הביקורת הפנימית והחקירתית ה-AI השפיע במסגרת כתיבת מתודולוגיות של ביקורת, כתיבת תכניות עבודה, הוא נותן תשובות על איך לתקוף סוגיות מסוימות שעולות בעבודת ביקורת חקירתית. אנחנו רואים בו גם כעזר בחשיבה יצירתית וחשיבה מחוץ לקופסה. כשהיינו צריכים לכתוב תוכנית ביקורת מסוימת, ביצענו ניתוחים בשביל לבחון את כלי ה-AI השונים וראינו את השונות ביניהם ובין התשובות שלהם. בסוף כשעושים ביקורת פנים ישנה הגבלת זמן וצריך להפיק ממנה מקסימום תועלת. אם אין תכנית ולא יודעים לאן הולכים אפשר לבזבז הרבה שעות. 

באמצעות ה-AI, קיבלנו נקודות ופרספקטיבות וידענו לתכנן את הביקורת בצורה הרבה יותר טובה באופן שחסך לנו זמן, שיפר תוצאות של ניתוח המידע והביא תוצרים מעניינים. בסוף בעולם הבדיקות הפנימיים למשל רכש והתקשרויות - אפשר לחפש בשיטות המסורתיות לביצוע ביקורת, אבל כשביקשנו מה-AI לכתוב תוכנית ביקורת, הוא הצביע על כשלים שיכולים להיות לאותו גוף או ארגון בסוגיה מסוימת והוא נתן לנו יכולת להתביית ולתקוף את הנקודות הללו. הוא גרם לנו להביא את התוצאה לבסוף. 

יש תוכנות עיבוד מידע שיודעות לעשות את זה באמצעות AI. תוכנות ביקורת של אידאה שיודעות לנתח מידעים לביקורת ולהציף את הממצאים הנכונים ואת הליקויים הקיימים. חלק מהתוכנות בראיית חשבון כבר מיישמות AI בתוך המערכת שלהן כך שזה לא כמו מערכות ה-AI הרגילות. במחלקה השנייה שלנו של ביקורת דוחות כספיים וליווי עצמאיים, אני לא כל כך צריך את ה-AI, הניתוח שאני עושה בעין שלי לדוח הכספי, הוא מהיר מאוד אבל בנקודה הזאת ה-AI עוזר לנו לכתיבת תכנית עסקית לארגון או עצמאי, לניתוח המידע שהוא נותן לנו. אם אותו עצמאי מציג בפנינו את הרעיון שלו אז אנחנו נעזרים ב-Chat כדי לעזור בניתוח הכשלים שיכולים לעלות, להבין מהן החוזקות והחולשות, ולבנות תכנית עסקית. לחברות גדולות אין ספק ש-AI יכול לתרום בצורה פנומנלית בניתוח דוחות כספיים, אבל בחברות הקטנות זה פחות משנה. אני ישר מזהה כשלים או עיוותים וטעויות שיכולות להיות.


מדורים קודמים

"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"

להמשך הכתבה לחץ כאן