כ-40% מהשכר של עובדי מטא וגוגל הוא בהענקת מניות
כללים חדשים בחשבונאות חושפים פרטים מעניינים על הוצאות של חברות ציבוריות וגם על הוצאות השכר; מהדוחות שכבר פורסמו עולה כי בחברות הטכנולוגיה חלק גדול מאוד מהשכר הוא במניות; מה יקרה כשהמניות לא יעלו?
תקן חשבונאות חדש, ASU 2023-07, שנכנס לתוקף השנה וחל בדוחות השנתיים דורש מחברותציב וריות לפרסם מידע מפורט יותר על ההוצאות שלהן, במיוחד ברמת חטיבות עסקיות שונות. כלומר, יהיה פירוט רחב יותר על מגזרים שונים והבנה ברורה יותר לגבי הרווח והרווחיות של החטיבה-מגזר.
זה לא רק תקן טכני, המשמעות של יישום התקן עבור משקיעים היא הבנה טובה יותר של הפעילויות של הקבוצה, וזה חשוב כי כך ניתן להעריך את השווי של כל אחת מהחטיבות בנפרד ולהגיע לערך השלם - שווי הקבוצה.
בין החברות הראשונות שישמו את התקן החדש נמצאות מטא (Meta) ואלפבית (Alphabet). מטא, שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ועוד, דיווחה כי ב-2024 הוציאה 30 מיליארד דולר על שכר עובדים בחטיבת האפליקציות שלה בלבד. מדובר בכ-40% מכלל ההוצאות של החטיבה הזו. בחטיבת ה-Reality Labs, שמתמקדת במציאות מדומה ורבודה, ההוצאות על שכר עובדים עמדו על 10 מיליארד דולר, כשההפסד של החטיבה הסתכם ב-16 מיליארד דולר.
הנתונים מגלים גם פערים מעניינים בין החטיבות: בעוד חטיבת האפליקציות רווחית מאוד, חטיבת ה-Reality Labs צברה הפסדים של כ-70 מיליארד דולר מאז 2019, וההפסד גדל ב-10% בשנת 2024. עם זאת, ולמרות שמדובר בהוצאה חשבונאית, זו בעצם השקעה שנועדהלבסס את מעמדה של מטא בתחום המובייל והמטא-וורס.
- מחקר ישראלי: ה-AI יכול להחליף 70% מהעבודה של הייטקיסטים
 - מה השכר בהייטק? תמונת מצב
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
אבל לא כל ההוצאות הן במזומן. חלק גדול מהתשלומים לעובדים נעשה במניות, ומטא דיווחה כי מתוך סך של 40 מיליארד דולר שהוציאה על שכר עובדים ב-2024, 40% היו במניות. יש לזה משמעות גדולה - התזרים של החברה מצוין ואם המגמה הזו תימשך של תשלום לעובדים במניות, הרי שהיא בעצם צפויה לדווח על תזרים שהוא הרבה יותר גבוה מההפסד השוטף. זו תובנה אחת, ותובנה שנייה שמדובר על תחליף לשכר שבעצם לא נמדד כהוצאה חשבונאית בנונגאפ. כךלומר, החברות מנטרלות את ההוצאה הזו כך שהיא לא באמת הוצאה שנספרת לאנליסטים. אבל מה יהיה כאשר המניות לא יעלו וההטבה לא תהיה גדולה? האם זא העובדים יסתפקו במה שמקבלים כשכר או שיעברו לחברה אחרת או שידרשו ויקבלו יותר - כך או אחרת, זו פגיעה בבעלי המניות.
גם באלפבית,חברת האם של גוגל, נרשמו נתונים דומים. חטיבת הענן של גוגל הוציאה 36 מיליארד דולר ב-2024, כאשר 55% מהסכום היה עבור שכר עובדים. מדובר בירידה לעומת 2023, אז שיעור ההוצאה על שכר עמד על 60%, בעיקר בגלל הוצאות פחת חדשות בעקבות השקעות מאסיביות ב-AI. גם כאן, חלק מהשכר משולם במניות – כ-37% מההוצאות על שכר היו מבוססות מניות.
איך זה משפיע על המשקיעים?
התקן החדש מאפשר לראות בצורה ברורה יותר היכן החברות מוציאות את עיקר כספן. לדוגמה, חברת T-Mobile הציגה לראשונה טבלה שמפרטת 12 סוגי הוצאות שונים, כולל שכר עובדים, שכירות, פרסום וחובות מסופקים. ככל שיורדים לרזולוציה עמוקה יותר כך הבנת התוצאות והדוחות משמעותית יותר. זה ערך למשקיעים.
- 2.אנונימי 09/02/2025 20:08הגב לתגובה זויורדת וחזק
 - 1.האם לא מדובר בדילול מניות שמוסתר מהציבור (ל"ת)שאלה תמימה 09/02/2025 12:22הגב לתגובה זו
 - אנונימי 10/02/2025 22:29הגב לתגובה זופעם באמת המידע היה מוסתר.הבעיה העיקרית שנשארה היא שהדיווח הוא לא כנגזרים.כי אם המניה יורדת הרבה העובד שהוקצו לו מניות לפי מחיר גבוה יעזוב ועובד חדש ידרוש יותר מניות.
 - אנונימי 09/02/2025 14:20הגב לתגובה זוהדילול הוא באותו יחס ואפילו אם הייתה נרשמת הוצאה על שכר.זה מייצר לחברה תזרים חיובי וגמישות.
 
ה-AI יחליף אותי? קרדיט: Chat gpt"האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה?
שוק העבודה נכנס לעידן של שינויים דרמטיים במציאות בה הבינה המלאכותית הופכת לכלי יומיומי ומיליוני עובדים בעולם, בין היתר במשרות ניהוליות, אנליטיות ייעוציות, מוצאים עצמם בשאלה מטרידה - האם ה-AI יחליף אותי? זו לא טלטלה זמנית אלא מהפכה טכנולוגית שכבר החלה בארה"ב ומשפיעה במהירות על כל העולם וישראל בתוכו. החדשות הרעות הן שיהיו פיטורים אבל מצד שני יכול להיות שה-AI ייצר יותר משרות בהמשך, ככה ששיעור האבטלה לא יגדל. בינתיים הכול השערות והערכות, כשאף אחד לא יודע איך יראה שוק העבודה בהמשך. מה שכן יודעים זה שהשלב הראשון כבר החל כשתאגידים ענקיים מכריזים על פיטורים משמעותיים.
חברות גלובליות מדווחות על פיטורים המוניים, בעיקר במגזרים משרדיים, בעקבות השקעות כבדות בטכנולוגיות אוטומציה. בתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למנוע הצמיחה של המשק, נרשמת ירידה משמעותית בגיוסים למשרות זוטרות שדרכן צעירים מתחילים את דרכם בתעשייה. השינוי אינו בעל משמעויות כלכליות בלבד, אלא הוא גם מאתגר הנחות יסוד על קריירה, הכשרה ומעמד חברתי. בכתבה זו נבחן את המגמות ואת ההשלכות המקומיות שלהן, ונציע דרכים להתמודדות עם עולם העבודה החדש המתהווה לנגד עינינו.
ה-AI מאיים בעיקר על משרות צווארון לבן. אם במאה הקודמת צווארון לבן נאמר כתיאור לעבודה משרדית נקייה, ללא עבודת כפיים ועם סולם קידום מסודר, היום זה התחום שיושפע הכי הרבה מהמהפכה. מדובר במשרות בתחומים כמו פיננסים, משאבי אנוש, שיווק, ניהול פרויקטים, ייעוץ אסטרטגי ומערכות מידע שבעבר הציעו ביטחון ותחושת יציבות והיוו כרטיס כניסה למעמד הבינוני-גבוה.
בעידן ה-AI המודל הזה מתפרק. הטכנולוגיה אינה מחליפה רק משימות שגרתיות כמו הזנת נתונים או כתיבת דוחות, אלא היא כבר פולשת לתחומים מורכבים כגון ניתוח נתונים פיננסיים, יצירת תכניות שיווק או ניהול סיכונים. ההערכות מצביעות על כך שבין 40% ל-80% מהמשימות במשרות אלה עלולות להיעלם. העובדים שיישארו יצטרכו להוכיח שיש להם ערך ייחודי: אמפתיה, חשיבה יצירתית או יכולת הובלה, דברים שאוטומציה מתקשה לספק. השינוי הזה יוצר חוסר ודאות עמוק כאשר עובדים שנהנו מביטחון יחסי בקריירה שלהם, מתמודדים כעת עם דרישות גבוהות, כולל למידה מתמדת ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים. בישראל, שבה 40% מהאוכלוסייה העובדת צעירה יחסית, האתגר חריף במיוחד, במצב בו בוגרי תואר ציפו למשרה מובטחת ולבסוף נתקלים בשוק צפוף שבו יש פחות גיוסים מאשר בעבר.
- השקעות ה"קפקס" ממשיכות: מיקרוסופט ו-IREN בעסקת ענן של 9.7 מיליארד דולר
 - ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 

