מדדי הנדל"ן: נדל"ן מניב או חברות בנייה - מה עדיף?
שלוש הרגליים של הבורסה בתל אביב
ניתן לומר שהבורסה בתל אביב מתבססת על שלוש רגליים – היי טק, פיננסים ונדל"ן. אלו הם שלושת הענפים החזקים והגדולים ביותר בבורסה, אליהם ניתן אולי להוסיף גם את תחום האנרגיה שקיבל דחיפה משמעותית עם גילוי מאגרי הגז במעמקי הים התיכון, ועם התפתחות תחום האנרגיה המתחדשת. את הדומיננטיות של שלושת הענפים הללו ניתן לראות במדד "מניות והמירים" הכולל את כל המניות וההמירים הנסחרות בתל אביב. 7.8% ממדד זה הוא בנקים, 3.51% חברות ביטוח, 1.27% שירותים פיננסים ו-0.75% באשראי חוץ בנקאי. כלומר סך כל תחום הפיננסים בבורסה בתל אביב מסתכם ביותר מ-23%. כך, כלל מרכיבי המדד השייכים בדרך כזו או אחרת לתחום ההייטק מסתכם ביותר מ-24%: הפארמה מהווה 6.86%, תוכנה ואינטרנט 5.94%, מוליכים למחצה 5.73%. החברות הביטחוניות גם שייכות על פי רוב לתחום ההיטק, ומהוות 3.17% מהמדד. אל כך יש להוסיף את ענף האלקטרוניקה ואופטיקה 0.91%, קלינטק עם 0.58%, ענף ביוטכנולוגיה, מדעי החיים רובוטיקה ועוד כמה תתי קטגוריות הקשורות לתחום הטכנולוגיה ביחד מוסיפים כאחוז נוסף. להיי טק יש נגיעות לענפים נוספים כמו אנרגיה מתחדשת, תקשורת ומדיה וחלק מחברות ההשקעה והאחזקות עם אחזקות טכנולוגיות משמעותיות, אך לא כללנו אותם ב-24% של ענף ההיטק, כך שייתכן שהמשקל האמיתי אף גבוה יותר. הנדל"ן לא הרחק מאחור. 11.58% שייכים לענף הנדל"ן המניב בישראל, 5.7% בענף הבניה, 2.85% נדל"ן מניב בחו"ל ו-1.59% מתכת ומוצרי בניה. כלומר סך הכל הנדל"ן או תחומים קרובים אליו תופסים קרוב ל-22%. במילים אחרות, שלושת הרגליים של הבורסה בתל אביב, פיננסים, טכנולוגיה ונדל"ן מהווים כ-70% מכלל המניות וההמירים הנסחרים בתל אביב. אם נסיף את תחום אנרגיה על נגזרותיו השונות נקבל כ-80% מערך המניות, במה שמשקף בצורה נאמנה יחסית את מנועי הכלכלה הישראלית, לפחות מבחינת חברות גדולות. בשבועות האחרונים סקרנו את המדדים הרבים העוקבים אחר מניות הטכנולוגיה ואחר מניות הפיננסים. השבוע נעבור לנדל"ן ובהמשך נכסה גם את תחום האנרגיה.מדדי הנדל"ן
בדומה לטכנולוגיה ופיננסים, גם בתחום הנדל"ן הבורסה בתל אביב מפעילה מספר מדדים שונים שמכסים אספקטים שונים בתחום הנדל"ן. החלוקות העיקריות הן בין נדל"ן מניב ונדל"ן לבניה, ובין נדל"ן בארץ לחו"ל. סך הכל ישנם חמישה מדדים שונים המייצגים את הסקטור.מדדים כוללים
שני מדדים הם מדדים הכוללים את כת תתי ענף הנדל"ן: נדל"ן ובינוי מניות והמירים: זהו המדד המקיף ביותר וכולל את כל המניות וההמירים (אופציות ואג"ח להמרה) מתחום הנדל"ן הנסחרים בתל אביב, ללא כל תנאי סף נוספים, אין הגבלת משקל ואין הגבלה למספר המניות הנכללות במדד. סך הכל כלולים בו כעת 125 ניירות ערך שונים. מנייה אחת מובילה את המדד בפער ניכר – עזריאלי קבוצה -0.86% עם מעל 14%. הבאה, מליסרון 0.12% , הרבה מאחור עם 6.3%. ביג 1.07% עם 4.65%, אמות 0.54% 3.8% וסוגרת את החמישיה הראשונה מבנה 0.77% עם 3.5%. המדד הזה, כאמור, כולל את כל תתי ענפי הנדל"ן. החלוקה הפנימית היא 57.5% לנדל"ן מניב בישראל, 28.3% לבניה ו-14.2% לנדל"ן מניב בחו"ל. אין מכשירים פאסיביים שעוקבים אחר המדד הזה, אך יש כמה קרנות נאמנות אקטיביות שמתייחסות למדד זה כבנצ'אמרק לביצועיהן: מור נדל"ן גובה 1.25% ומנהלת נכסים בהיקף 157 מיליון שקל. אנליסט נדל"ן יקרה יותר, 1.85% ומנהלת רק 29 מיליון שקל. קסם נדל"ן מציעה את שירותי הניהול שלה תמורת 0.7% בלבד אך מנהלת רק 4 מיליון שקל בקרן שהוקמה רק באמצע שנת 2021. ילין לפידות נדל"ן הקומה שנה קודם לכן, מנהלת 32.6 מיליון שקל וגובה 1.2%. ת"א נדל"ן: בשנת 2005 הושק מדד ת"א נדל"ן 15 שכלל רק 15 מניות. במסגרת הרפורמות במדדים בשנת 2017 הוא התרחב וכולל כעת את כל המניות של חברות הנדל"ן בתל אביב. יחד עם זאת המדד מעט יותר סלקטיבי מהמדד הקודם שהצגנו, וכולל תנאי סף נוספים כך שלא נכללים בו המירים (אופציות ואג"ח להמרה). כעת נסחרים בו 82 ניירות ערך שונים. מגבלת המשקל עומדת על 5% למניה בודדת. שווי השוק הכולל של מניות המדד מגיע ל-185.6 מיליארד שקל. יש הרבה מניות שקרובות לסף ה-5% מעט מעליו או מעט מתחתיו, כך שהמובילות מתחלפות מדי יום. הרשימה של חמש הגדולות כוללות נכון לעכשיו את שיכון ובינוי 0.73% עם 5.3%, אלוני חץ -0.1% עם 5.2% מילסרון עם 5%, מבנה 4.95% וביג עם 4.9%. לא מעט מכשירים פאסיביים עוקבים אחר המדד. קרנות סל: MTF סל ת"א נדל"ן עם 0% דמי ניהול מנהלת 90 מיליון שקל. תכלית סל ת"א נדל"ן גובה 0.45% על 51.3 מיליון שקל שתחת ניהולה. קסם ETF ת"א נדל"ן עם 0.53% דמי ניהול מנהלת 327 מיליון שקל. הראל סל ת"א נדל"ן היא היקרה ביותר עם 0.6% דמי ניהול ו-123.1 מיליון שקל. לא ברור למה יותר כסף זורם לקרנות היקרות יותר. ישנה גם תעודה מחקה אחת העוקבת אחר המדד. אי.בי.אי. מחקה ת"א נדל"ן גובה 0.25% עם נכסים בהיקף 17.5 מיליון שקל. שתי קרנות נאמנות אקטיביות מנסות להכות את המדד. אלטשולר שחם נדל"ן שגובה 1.24% דמי ניהול מנהלת 115.9 מיליון שקל. מגדל נדל"ן שפועלת משנת 199מנהלת רק 18.7 מיליון שקל תמונרת 1.25% דמי ניהול. מכאן מתפצלים המדדים לבניה ולנדל"ן מניב.נדל"ן מניב
המודל של נדל"ן מניב הוא פשוט: החברה רוכשת או בונה נכסים, משכירה אותם ומרוויחה מדמי השכירות. התחום הזה כמובן מחולק להרבה תתי קטגוריות – משרדים, מגורים, תעשייה, לוגיסטיקה וכו'. בתוך תחום הנדל"ן המניב ישנן את קרנות הריט שמחויבות לחלק 90% מהתזרים כדיבידנד לבעלי המניות. בבורסה בתל אביב מחולק תחום הנדל"ן המניב לארץ ולחו"ל. מדובר במדדים חדשים יחסית שהחלו לפעול רק מפברואר של שנת 2020. ת"א מניב ישראל: המדד כולל 31 מניות של חברות נדל"ן מניב הנסחרות תל אביב. מגבלת המשקל עומדת על 5% למניה וערך כלל המניות במדד הוא 111.4 מיליארד שקל. בין המניות הגדולות נכון לעכשיו נמצא את מגה אור -0.39% עם 5.5%, אלוני חץ עם 5.45%, רבוע נדלן 1.03% עם 5.3%, מליסון עם 5.2% ומבנה גם עם 5.2%. חמש מניות נוספות עם מעל 5% ו-6 עם מעל 4.5% כך שמדובר בצמרת די צפופה, והתנודות היומיות משנות את המיקומים לעיתים קרובות. סך הכל ישנם שלושה מכשירים פאסיביים שעוקבים אחר המדד הזה, קרן סל אחת ושתי קרנות מחקות: MTF סל ת"א מניב ישראל היא קרן הסל עם 0.25% דמי ניהול ו-98 מיליון שקל. שתי הקרנות מחקות הן הראל מחקה ת"א מניב ישראל שלא גובה דמי ניהול ומנהלת 12.9 מיליון שקל, וקסם KTF ת"א מניב – ישראל עם 0.25% דמי ניהול ו-17.3 מיליון שקל תחת ניהולה. אין קרנות אקטיביות שמתמודדות עם המדד. ת"א מניב חו"ל: ישנן 15 מניות בישראל שעוסקות בנדל"ן מניב בחו"ל ונכללות במדד הזה. במקרה זה מגבלת המשקל גבוהה יותר ועומדת על 10% וכלל המניות שוות כ-23.4 מיליארד שקל. את המדד מובילה מניית ארגו פרופרטיז -0.88% עם 12%, יו.אמ.איץ' -1.12% מהווה 10.6% מהמדד, אלקטרה נדלן 0.94% עם 10.3%, אפי נכסים -0.36% שווה 10.3% ממנו, וסוגרת את החמישיה הראשונה סאמיט 0.01% עם 10.2%. אין שום מכשיר שנסחר בתל אביב שעוקב או מנסה להכות את המדד.בנייה
להבדיל מנדל"ן מניב שבנוי על יצירת נכסים שמניבים תשואה לאורך זמן, בחברות הבנייה המטרה היא לבנות נכסים ולמכור אותם. ישנו מדד אחד השייך לתחום הבנייה, וגם הוא הושק בפברואר 2020. ת"א בניה: במדד ת"א בניה נכללות 38 מניות שונות ששויים הכולל מסתכם ל-55.1 מיליארד שקל. מגבלת המשקל גם כאן היא 10%. המניה המובילה במדד עם כמעט 11% היא ישראל קנדה 1.6% , השניה דמרי 1.15% עם 10.6%, אאורה 1.03% עם 10.3%, שיכוי ובינוי בשיעור דומה ו- אשטרום קבוצה 0.79% עם 9.9%. גם פה יש לא מעט מכשירים מחקים: קרנות סל תכלית סל ת"א בנייה עם 0% דמי ניהול מנהלת 60 מיליון שקל. קסם ETF ת"א-בנייה גם לא גובה דמי ניהול ומנהלת 93.5 מיליון שקל. MTF סל ת"א-בנייה בוחרת לגבות 0.25% והיא מנהלת 115 מיליון שקל. קרנות מחקות: תכלית TTF ת"א בנייה לא גובה דמי ניהול ומנהלת 40.7 מיליון שקל. הראל מחקה ת"א בנייה עם 0.25% דמי ניהול ו-48 מיליון שקל. קסם KTF ת"א-בנייה גובה אף היא 0.25% עם 24 מיליון שקל. גם במקרה זה אין קרנות נאמנות אקטיביות.ביצועים
מניות הבניה נעדרות ממובילות המדדים הגדולים (למעט שיכון ובינוי, אך באופן כללי המקום הנכון להיות בו הייה בחברות הבנייה עקב עליות המחירים החדות בשוק הנדל"ן הישראלי על גווניו השונים, שייצרו תשואה גבוהה יותר מאשר דמי השכירות השוטפים, לפחות בשנים האחרונות. הנה ביצועי המדדים בשנים האחרונות בתוספת המדדים המרכזיים לפי גודל שוק:
כפי שניתן לראות בטבלה השנים 2020 - שנת הקורונה, ו-2022 - שנת המשבר בשווקים, השפיעו מאד לרעה על מדדי הנדל"ן, כך שבסיכון שלוש השנים כל המדדים למעט אחד נמצאים בטריטוריה שלילית.
המדד שנמצא בטריטוריה חיובית, בעיקר בגלל תשואה פנוטמנלית של כ-75% בשנת 2021 הוא מדד תל אביב בנייה. כאמור, מחירי הנדל"ן בישראל שוברים שיאים, מה שמאד מכביד על מי שרוצה לקנות דירה, אבל מיטיב מאד עם חברות הבנייה.
עוד עולה מהטבלה, כי למרות הזעזועים בארץ הקודש, הנדל"ן המניב בארץ הניב תשואה טובה יותר סיכום שלוש שנתי על פני החברות המשקיעות בנדל"ן מניב בחו"ל, בעיקר הפסדים מתונים יותר בשנת 2022. ייתכן ששער החליפין של השקל השפיע לטובה מהבחינה הזו.
הישראלים מאוהבים בנדל"ן, גם בהשקעות. את הדומיננטיות של ענף הנדל"ן ניתן לראות במספר הרב יחסית של מכשירי השקעה ענפיים, ככל הנראה יותר מכל ענף אחר. גם כמות הכספים המנוהלת בהם גדולה יותר מענפים אחרים, עם לא מעט קרנות שמנהלות עשרות מיליוני שקלים. נציין שישנן קרנות נוספות שעוקבות אחר מדדים עצמאיים בתחום הנדל"ן בישראל שלא מנוהלים על ידי הבורסה ולא הובאו בסיכום זה.
- 2.אנפייז אהובתי 26/07/2024 17:46הגב לתגובה זוכתבה שגויה, הנדל"ן נותן תשואה מסכנה של6% . היום כבר אין פראיירים והבנקים מגרדים את הראש כי כבר אין נוטלי משכנתאות אלא רק מסכנים שממחזרים בעקבות החלטה רעה. הקבלנים יתקעו עם הדירות שלהם בדיוק כמו רמת אפעל החגשה והמחירים יצנחוווווו
- 1.קשקש 26/07/2024 07:38הגב לתגובה זולמה לקנות נכסים לשלם ריבית של "גיבורים" ולקבל במקרה הטוב 2.5 % תשואה ? הדבר הכי טיפשי קיום הכי כדאי תוכנית חיסכון עם תשואה של 5% הכי משתלם

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים?
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33% ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.
המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת
השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה
דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -
ההנפקה בדיסקאונט
בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.
מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- קרן ג'נריישן רשמה זינוק ברווח הודות לשיערוכי נכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.
