ברן בעסקה גדולה באפריקה - "רמת הרווחיות בפרויקט תהיה גבוהה"
חברת התשתיות ברן ברן 1.5% דיווחה על חתימה על מזכר הבנות מול מדינה באפריקה לפרויקט תשתיות במדינה בהיקף של 150 מיליון אירו לשנתיים וחצי. שיעור הרווחיות הגולמית בפרויקט צפוי להערכת הנהלת החברה להיות 15%, כשרווחיות זו מקובלת בתחום וגם הנהלת חברה צפתה בעבר ביחס לשנה הנוכחית. מדובר כאן על תוספת שנתית של 42 מיליון שקל לרווח הגולמי וזה עשוי לחלחל למטה בהיקף מוערך של 10-20 מיליון שקל זאת כאשר בכל 2023 הרווח הנקי הסתכם ב-37.7 מיליון שקל.
נראה אם כך שזו עסקה משמעותית, אבל צריך לסייג. העסקה הזו עדיין תלויה בארגון חבילת מימון גדולה ללקוח מגוף חיצוני. ברן אחראית על כל המכלול. זה טוב לה משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שכך היא בהתקשרות ישירה מול הלקוח מה שמאפשר לה להביא עסקה יותר טובה שתהיה ברמת רווחיות גבוהה יותר, והשנייה היא שזה מאפשר לה לא להיחשף למטבע מקומי כאשר הכספים עוברים ישירות מהגוף המממן אליה.
מצד שני, יש סיכונים. אי אפשר לדעת כמה זמן ייקח לסגור את חבילת המימון ועד שהנושא הזה לא סגור הפרויקט לא יכול להתחיל, ובמקביל המשא ומתן מול הלקוח נמשך כך שהסכומים הסופיים עוד יכולים להשתנות. באופן כללי חברות כבר נכוו בעבר מהפעילות באפריקה, אם כי לברן יש הצלחות ביבשת השחורה.
הדוגמא הקלאסית היא שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0.3% והפעילות באתיופיה ובניגריה. באתיופיה מספר פרויקטים של החברה הופסקו כתוצאה מהמהומות במדינה כאשר רק בפברואר האחרון נודע כי העבודות במתחם סלילת כביש באורך 57 ק"מ באתיופיה, ייפסקו. בניגריה המשבר הכלכלי שהביא לפיחות במטבע המקומי הביא להפסדים כבדים.
- הכנסות ברן ירדו ב-9% ל-165 מ' שקל; הרווח נחתך ב-55%; המניה צונחת
- ברן זכתה במכרז ממשלתי בהיקף של עד 125 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל החברה איציק פרנק בשיחה עם ביזפורטל מסביר את חשיבות העסקה לברן ומספק הערכה לגבי מימוש העסקה. אמרתם בעבר שאתם שואפים לשמור על רווחיות של 15%, אפשר להניח שגם הפרויקט הזה יהיה ברווחיות כזו?
"הפרויקט הזה מאוד דומה לפרויקט אחר שאנחנו עושים באותו מנגנון של ארגון חבילת מימון. זה אומר שאני מגיע למשא ומתן ישיר מול הלקוח ולא בתנאי מכרז, יש לי כאן בלעדיות. המשמעות לרווחיות היא שהיא תהיה גבוהה, מהגבוהות בברן. בפרויקטים האלה יש רמת רווחיות גבוהה מהרמה הכללית בברן מכיוון שאני בהתקשרות ישירה מול הלקוח".
מה היתרונות והחסרונות בהובלת חבילת המימון?
"היתרונות הם שאנחנו מגדרים המון מהסיכונים שיש באפריקה. זה מגדר אותנו מסיכוני המטבע בכך שהכסף מגיע אלינו ישירות מהבנק המממן ולא מהלקוח המקומי אז מקור הכסף מובטח. רמת הרווחיות גבוהה כי אני במשא ומתן ישיר. החסרונות הם שאורך הפיתוח הוא לרוב ארוך, כי זה לא רק שאני עובד מול הגוף שהזמין את העבודה, אלא גם מול משרד האוצר, מבטחים, מממנים, עורכי דין ועוד, מה שמאריך את תהליכי הפיתוח".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אז מתי הפרויקט צפוי להתחיל להשפיע על החברה?
"קשה להעריך את זה אבל הוא לא ישפיע על שנת 2024. המוטיבציה של הממשלה במדינה היא לקדם פרויקטים כאלה מהר. אמרנו שלמרות הצבר הגדול שלנו אנחנו ממשיכים לעבוד על פרויקטים נוספים. אם הפרויקט הזה יתחיל חצי שנה קדימה או אחורה זה פחות משפיע על ברן בהסתכלות רחבה. אני בונה את העתיד של החברה. הפרויקטים האלה באמת עושים טוב למיליוני בני אדם וברן טובה בפרויקטים האלה".
כמה משמעותי כל רכיב בתוך הפרויקט?
"הייתי אומר ש-40% מהפרויקט יהיה הרכיב החקלאי שכולל פיתוח השטחים מערכות ההשקייה ועוד. ה-60% האחרים יהיו מערכת התשתיות, זאת אומרת מערכות הולכת המים, מערכות הטיפול במים ומערכות האנרגיה. היופי בפרויקט הזה זה שהוא מנותק מרשת החשמל הארצית. אנחנו נבנה שם שדות סולאריים שיפעילו את כל המערכות בצורה עצמאית. אחת הבעיות במדינות המתפתחות זה שאין תשתיות, אז במקום לחכות שחברת החשמל והרשויות ידאגו לתשתיות אנחנו פותרים את הבעיה הזאת".
ברבעון הראשון של השנה ברן רשמה הכנסות של 185.7 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 120.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - קפיצה של 54.3%. הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב-28.5 מיליון שקל (כ-15.3% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 16 מיליון שקל (כ-13.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-21.1 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל - זינוק של פי 3.5. הרווח הנקי הסתכם ב-16.8 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של פי 2.7
מניית ברן נסחרת לפי שווי של 234 מיליון שקל אחרי שעלתה ב-25% מתחילת השנה וב-20% ב-12 החודשים האחרונים.
- 2.YL 14/07/2024 17:05הגב לתגובה זואחת של כל הקשור לציוד צבאי יש פתור מ שאלות וחקירות של****מתן מתנות*** לאומת זאת מסכן השוק הפרטי דוגמית שיכון ובינוי. חוק ב אפריקה גם אם תגיש את ההצעה הטובה ביותר ללא ***מתן מתנות*** עדיף ש תלך לשתות מים קרים
- 1.יוסי לביא 12/07/2024 10:36הגב לתגובה זויכול להיות רווחי כי בסוף יש פערי ביצוע של 80 אחוז . רשום צינור 84 צול וביצוע בפועל 12 .

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?