בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר בשנת 2001 הפד האמריקאי הוריד את הריבית בחדות בארה"ב, מחשש לפגיעה בצמיחתו של המשק האמריקאי. לחרבות ברזל ול-11 בספטמבר ישנם קווי דמיון לא מעטים. בעקבות נתוני הצמיחה המאוד שליליים ברבעון האחרון של 2023, הצמיחה של המשק הישראלי הפכה כעת לגורם חשוב יותר מהמלחמה באינפלציה. קצב הורדות הריבית בארה"ב ובאירופה פחות רלבנטי בשלב זה מבחינת ישראל, שמתמודדת עם בעיות אחרות לחלוטין מאשר מדינות ה-OECD. האינפלציה מראה במפורש סימנים של התמתנות והמיקוד חייב לעבור לצמיחת המשק.

הדולר נמוך מרמתו טרם המלחמה, חששות בנק ישראל מפני איומים על יציבות פיננסית רחוקים מלהתממש, אפילו הורדת הדירוג של מודי'ס לא גרמה שום נזק לשווקים המקומיים. מאז הודעת מודי'ס אגרות החוב והמניות בבורסה המקומית עלו. זה ממש אינו הזמן בו הריבית הריאלית במשק צריכה להיות כמעט 2% וצריך להפנים שבשלב זה הטיפול בריבית המקומית צריך להיות במובנים רבים מנותק מהעולם.

"התקפות הטרור היו לא רק טרגדיה אנושית אלא גם בעלות השלכות חמורות על הכלכלה... בטווח הבינוני, ההתקפות הפחיתו את הצריכה וההשקעות באמצעות השפעותיהן על אמון הצרכנים והירידה הזמנית במחירי המניות. צמצום זה בצריכה ובהשקעות החמיר את ההאטה הכלכלית שכבר התפתחה. (כבר) בחודש שלאחר המתקפה... תחזיות צמיחת התמ"ג ירדו. בטווח הארוך יותר, משאבים יועברו לביטחון. מכיוון שהוצאות אלו מסופקות בעיקר על ידי הממשלה, המסים יעלו במידה מסוימת כדי לשלם עבורם. כמו כן, רבים מהמשאבים היצרניים שנהרסו בהתקפות יוחלפו... ההתקפות גם יעבירו משאבים בין תעשיות בטווח הארוך יותר, על ידי העלאת העלויות של פעילויות כמו נסיעות לחו"ל, אבטחה וביטוח..."

ציטוט זה אינו מאתר כלכלי ישראלי בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אלא ממאמר של הפד האמריקאי מינואר 2002 שכותרתו: "תגובת הפדרל ריזרב לפיגועי 11 בספטמבר". ואכן הפד האמריקאי לא השתהה והוריד באותה עת את הריבית בארה"ב בשיעורים ניכרים. הוא עשה זאת על אף שגם לפני הפיגועים הריבית כבר ירדה בחדות בעקבות התמתנות הכלכלה בארה"ב.

• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למעשה הפד הוריד את הריבית בארה"ב בשיעור מצטבר של 3% עוד לפני המתקפה, בעקבות ההאטה במשק האמריקאי שלאחר "בועת הדוט.קום" והגביר בעקבותיה את קצב ההורדות. במצטבר מדובר היה בהורדות ריבית לאחר המתקפה של עוד 1.75% ובסה"כ הורדות ריבית של 4.75% ב-2001. ראו את הטבלה הבאה:

חרבות ברזל מזכירה את ה-11 לספטמבר, מבחינת עוצמת ההפתעה לישראל. בזאת אמנם מסתיים הדמיון הביטחוני בין שני האירועים, אך קיימים קווים מקבילים רבים בכל הנוגע להשפעה על הכלכלה המקומית. הכלכלה הישראלית של 2024 כמו גם הכלכלה האמריקאית של 2002 סיימו תקופה של אופוריה וגיוסי עתק בהייטק. בעקבות זאת  הפגיעה בצמיחה היתה גדולה. בישראל היא הפתיעה לרעה ועלתה ב-2023 רק ב-2% לעומת 2.5% הצפויים (ו-3.2% שהיו צפויים במקור). אמנם המשק כעת מצוי בשלב של תיקון דרמטי, בעקבות ההצלחות הצבאיות בעזה ושחרור של מעל ל-95% מכוחות המילואים, שהביאו להשתחררותם של המון ביקושים שהיו כבושים ברבעון הקודם, אך זה לא יכסה במיידי את כל ה"בור" שנוצר בצמיחת המשק.

• גולף תרכוש את ג'אמפ ועונות תמורת 30 מיליון שקל
• העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

ישראל עברה ועדיין עוברת מלחמה שפוגעת בה כלכלית באופן מהותי. במדינות מפותחות אחרות המצב שונה לחלוטין, שם הנושא הוא אינפלציה בלבד. לצורך בהורדות ריבית תכופות ומהירות יותר קיבלנו חיזוקים רעים מהתוצאות המאוד לא סימפטיות של הצמיחה השלילית ברבעון האחרון של 2023. אחת התוצאות הקשות אי פעם. זהו נתון שבנק ישראל לא יכול להתעלם ממנו.

המקרה של ישראל ייחודי. לא צריכים להיות חכמים גדולים בכדי זאת. הורדת ריבית היא עידוד של הפעילות המשקית וכאן חייב להיות המוקד. העובדה שהצפי להורדות ריבית בארה"ב נדחה אינה רלבנטית במקרה הנוכחי, המאוד מורכב, של המשק. האינפלציה בישראל מראה במפורש סימנים של התמתנות וגם אם לא היתה מראה סימנים אלו, המיקוד חייב לעבור לצמיחת המשק. ישנם גופים כלכליים שאפילו צופים מיתון בישראל במידה ויהיו שני רבעונים עוקבים של צמיחה שלילית. הדולר נמוך מרמתו טרם המלחמה, חששות בנק ישראל מפני איומים על יציבות פיננסית לא מתממשים, אפילו הורדת הדירוג של מודי'ס לא גרמה שום נזק לשווקים המקומיים.

זה ממש אינו הזמן בו הריבית הריאלית צריכה להיות כמעט 2% וצריך להפנים שבשלב זה הטיפול בריבית המקומית צריך להיות במובנים רבים מנותק מהעולם.