גיא מני
צילום: מיטב
ראיון

"שוק המניות יניב ב-2024 תשואות חד ספרתיות"

גיא מני מנהל השקעות ראשי של מיטב גמל ופנסיה: "אם נראה בחזית הצפונית, הסכם דיפלומטי מול חיזבאללה ששולח אותם מעבר לליטני, השוק הישראלי ירשום תיקון חד כלפי מעלה, כ-10% תוך ימים בודדים; מניות הטכנולוגיה פחות מעניינות"

שלי אפלברג | (24)

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב גמל ופנסיה סיפק לעמיתים תשואה ממוצעת שנתית של 8.6% והוא מוביל את הטבלה ל-5 שנים. זה מקום בעייתי, מכאן אפשר רק לרדת ומני וכולם יודעים שהטבלה מתעתעת. פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, כשלאורך זמן ההבדלים בין גופי הפנסיה נמוכים כי כשחוסכים לטווח ארוך מתכנסים לבנצ'מרק. ההבדלים בין קרנות הפנסיה השונות לאורך זמן הם נמוכים - כפי שהראנו כאן, אבל מה שמעניין בתשואות של הפנסיה יותר מהכל הוא שהן טובות הרבה יותר מקרנות ההשתלמות. הסיבה היא המתנה של המדינה לחוסכים לפנסיה - תשואה מובטחת של 8%-10% בשנתיים האחרונות על מרכיב של 30% מהתיק.

"בשביל לנהל תיק פנסיוני לאורך זמן צריך להבין את המאקרו ולאן הדברים הולכים", אומר מני שנכנס לתפקיד בדיוק לפני 5 שנים, אבל, אם תשאלו אותו האם התשואות הטובות בזכותו הוא יצטנע וישיב "ממש לא, יש לי צוות מצוין שעובד קשה יחד עמי".

מה הפעולות המהותיות שעשיתם ב-5 השנים האחרונות?

"פעלנו בזמן. נמנענו להיות במח"מ הארוך שהריבית עלתה כלפי מעלה. לאחר תקופה טובה שחווינו בהשקעות בשוק הישראלי, הסטנו חלק משמעותי מהתיק המנייתי לחו"ל. כיום בעקבות המהלך כ-70% מהתיק המנייתי שלנו ו-35% מתיק האג"ח שלנו מושקע מעבר לים. במקביל בתחילת 2023 הגדלנו באופן משמעותי את החשיפה למט"ח, כך שקרוב ל-30% מתיק הפנסיה של העמיתים חשוף למט"ח.

כתבות קשורות:

> באיזו קרן פנסיה לבחור?

> מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם בשנה האחרונה? 

"חלק מהתשואות הטובות שלנו נבעו מההשקעות בתחום הלא סחיר. אומנם ההשקעות הלא סחירות היו בקורלציה נמוכה לשוק הסחיר שזינק מעלה, אך אני מניח שהאפיק הלא סחיר ימשיך להניב לנו תשואות יותר טובות בהמשך הדרך".

השווקים היום נסחרים ברמות שיא מה ההזדמנויות הקיימות?

"היום בניגוד לשנים עברו יש ריביות טובות, מהם אנו יכולים לבנות תיק אג"ח בתשואה טובה מאוד לשנים קדימה, וכך גם עשינו. מגמת האינפלציה בעולם נמצאת בירידה, מצב שצפוי להוביל את הבנקים המרכזיים בעולם להוריד ריבית. אומנם שוק האג"ח רץ קצת קדימה וצופה כ-6-7 מהלכי הורדות ריבית על ידי הבנק הפדרלי בארה"ב. אני מניח שההליך יהיה יותר מתון.

"בשביל לא להסתכן באינפלציה ובגלל שאנו לא רואים מיתון בארה"ב, אני מניח שהליך הורדת הריבית על ידי הנגיד האמריקאי יהיה פחות מהיר והריבית תרד במטרה להקל על הצרכנים והעסקים לאורך תקופה ארוכה ב-2024 ובמהלך 2025." 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם אנו צפויים להמשיך ולראות עליות בשווקים?

"בהנחה ולא יהיה תרחיש קטסטרופלי בעולם ולא נחווה אירוע גאו פוליטי משמעותי, אני מניח שזאת תהיה שנה יחסית חיובית בשוק האג"ח ובשוק המניות. שוק המניות לא יניב את התשואות הגבוהות הדו ספרתיות אותה ראינו ב-2023 .התשואות בו יהיו  חד ספרתיות".

האם ישראל מקום טוב ל"החנות" בו את הכסף לשנה הבאה?

"השוק הישראלי פיגר בשנה האחרונה באופן משמעותי אחרי השווקים בעולם. בתחילת המלחמה במהלך אוקטובר ניצלנו את הירידות החדות בשביל להגדיל את החשיפה לישראל וכעת אנחנו מחזיקים בחשיפה של כ- 30% לישראל ו- 70% לחו"ל. בשל חוסר הוודאות הגדולה בנושא הגיאו פוליטי השוק בתקופה האחרונה הולך הצידה. על מנת לסגור את הפיגור מול חו"ל נצטרך לראות שלא קורה תרחיש של מלחמה משמעותית מול חיזבאללה בלבנון".

איך השוק יגיב למלחמה מול לבנון?

"מכיוון שמדובר באירוע מלחמה הרבה יותר גדול מהמלחמה בעזה, אם תחל מלחמה מול לבנון, השוק יכול לרדת בחדות ב-10%-15%.  לכן אנו  במיטב, ממתינים לראות איך יגמר האירוע בצפון. יש כיום הרבה שאלות ללא מענה, מתי נסיים את המלחמה מול עזה, מלחמה שמעבר לכאב, עולה למדינה הרבה מאוד כסף. איך המדינה תטפל בכל נושא הגירעון? כלל הנושאים הללו לא מניעים אותנו להאריך מח"מ בישראל אלא להאריך את המח"מ יותר בחו"ל".

אז אני מבינה שישראל אינה מקום טוב להחנות בו את הכסף

"קופות גמל הינה אפיק השקעה הרבה יותר מבוזר. מרבית הנכסים שלנו מושקעים בחו"ל. בקירוב אני מעריך ש-55% מנכסי כלל קופות הגמל מושקעים בחו"ל.  ברגע שהסוגיה הביטחונית תתחיל להתבהר ונראה בחזית הצפונית, הסכם דיפלומטי מול חיזבאללה ששולח אותם מעבר לליטני, השוק הישראלי ירשום תיקון חד כלפי מעלה".

בכמה להערתך השוק צפוי לזנק?

" אני מניח שאנחנו יכולים לראות תיקון חד למעלה של כ- 10% במספר ימים".

מה אחוז החשיפה שלכם בתיק לישראל ומה החשיפה לחו"ל?

"בחלק המנייתי כ-71% מהתיק חשוף לחו"ל ו-29% מהתיק מושקע ישראל. בחלק של החוב כ- 65%  מהתיק ישראל ו-35% חו"ל".

מה החשיפה של התיק הפנסיוני לאפיק הלא סחיר?

"בערך כ-20% "

האם אתם מתכוונים לעלות או להקטין חשיפה לאפיק הלא סחיר?

"כשאנו רואים הזדמנויות אנו פועלים באפיק הלא סחיר. אנו פועלים רק במקום שאין לנו חשיפה סחירה או במקום שאנו חושבים שנניב תשואות עודפות על החלק הלא סחיר. רוב ההזדמנויות שראינו בשנה האחרונה היו בארה"ב ובאירופה. בעיקר בנושאי אשראי לעסקים. תחום שלדעתי התשואות בו צפויות להיות מאוד טובות בשנתיים הקרובות".

איך המלחמה השפיע על התשואות באפיק הלא סחירות?

"לא ראינו הרבה דרמה אך חשוב לציין שמרבית ההשקעות הלא סחירות שלנו  כ-70% מושקע בחו"ל".

איזה הזדמנויות קיימות כיום בשוק?

"מניות הטכנולוגיה שעלו בחדות בשנה האחרונה יורידו את הרגל מהגז, לכן הטכנולוגיה כיום פחות מעניינת בגלל הרמות שהשוק נסחר בהן. אם תהיה רגיעה במלחמה והריבית תרד סקטור האנרגיה המתחדשת והנדל"ן בישראל יניבו תשואות טובות. אפיק השקעה נוסף שמעניין אותנו הינו של התעשיות הביטחוניות. על רקע המתיחות הגיאו פוליטית הכלל עולמית, מדינות ברחבי העולם ימשיכו להתחמש ותקציבי הביטחון בעולם יעלו באופן דרמטי. זה יעשה מאוד טוב לתעשייה הביטחונית.

"מעבר לכך באופן כללי שוק האג"ח בחו"ל ובישראל מספק תשואות טובות לשנים הבאות. תשואות אותם לא ראינו לפני שנתיים שלוש. לכן אפיק זה יספק תשואה מספיק טובה לתיק".

הריבית צפויה לרדת, מצב שיוביל לעליית מחירי האג"ח. מאידך המדינה מגדילה את הנפקות האג"ח שלה כדי לממן את ההוצאות הגדולות על המלחמה. ההנפקות צפויות להוביל לירידה במחירי אגרות החוב. איך המשקיעים צריכים להתנהג?

"אין ספק שהגירעון בקופת המדינה, הגדיל את הגיוסים מצד הממשלה ואנו כעת רואים גיוסים שלא נראו כאן בעשור האחרון. זה אכן מכביד מאוד על השוק הישראלי. לכן המשחק שלנו ושל המשקיעים צריך להיות בין השוק הישראלי לשוק בחו"ל. זאת הסיבה שבתקופה בה לפני חודשיים שהתשואות בארה"ב עלו, הארכנו בחו"ל את המח"מ. אם התשואות בישראל ימשיכו לטפס מעבר לרף מסוים נשקול להאריך את המח"מ גם בישראל. כרגע אנחנו לא עושים זאת. צריך לזכור שדברים יוצאים משיווי משקל נוצרות הזדמנויות ושם אנו פועלים. הפסימיות על רקע הגיוסים יכולה להוות הזדמנות השקעה".

האם אנו צפויים לראות הפסדים כואבים למשקיעים בחוב בישראל?

"אני לא בטוח שיהיו הפסדים ניכרים, זה מאוד תלוי אם תהיה מלחמה חריפה מול לבנון מלחמה שתגדיל מאוד את הגירעון של מדינת ישראל. אם הגירעון ימשיך לתפס זה יכול לגרום להפסדי הון במח"מ הארוך. במידה ולא תהיה מלחמה בצפון ונגיע להסדר דיפלומטי, התשואות לא ימשיכו לתפס בצורה ניכרת. לכן אי הוודאות הזו שמה אותנו ב-HOLD מבחינת רכישת אגרות חוב במח"מ ארוך בישראל. ברגע שיהיה שינוי ניתן יהיה להניב רווחי הון גם במח"מ הארוך בישראל" .

איך אתה רואה את סיכון ההשקעה בישראל בשנים הבאות ?

"צריך להיות בפיזור, בכל זאת אנו נמצאים במדינה שסובלת מנושא גיאופוליטי בעייתי, לכן אנחנו במרבית הקופות משקיעים אחוז ניכר בחו"ל. אך שרואים הכל שחור, צריך לזכור שהדברים מתהפכים. לכן שאנחנו רואים שהמחירים יורדים בחדות הזרים בורחים כמו שברחו באוקטובר, אנו מגדילים את אחוז החשיפה לישראל כחלק מההזדמנות שנוצרה כאן".

"אם המלחמה תסתיים והצמיחה תחזור ההייטק יחזור לעצמו, ישראל יכולה לתת ריבאונד משמעותי תוך שנה שנתיים ולסגור חלק מהפערים מול עולם. אם דברים יסתדרו, לא נראה את הפילוג בעם והמלחמה תהיה לקראת סיום נראה ריבאונד משמעותי כלפי מעלה וישראל עשויה להניב את התשואה הכי גבוהה מבין כל השווקים. שכן בסופו של יום למרות כל אי הוודאות שעופפת אותנו, ישראל היא סוג של מעצמה ורק צריך לנהל אותה נכון בשביל להחזיר אותה לגלגלי הצמיחה. אם לא נעשה זאת נמשיך לדשדש ונגיע למיתון".

מה היית אומר לאותם אנשים שמוטרדים כעת מהחסכונות הפנסיונים בגלל המתיחות הגאופוליטית מה עליהם לעשות?

"לא צריך לעשות שום דבר. גם בשנה כמו 2023 שהיה חצי עם ברחוב וחווינו מלחמה שישראל שלא ידעה  כדוגמתה מעולם עדיין התשואות בפנסיה היו דו ספרתיות. החיסכון ארוך הטווח מאוד מבוזר ולכן אין מה לרוץ ולשנות אותו. במקום שתשנו מסלולים ותמהילים אנחנו מנהלי ההשקעות מחפשים את האיזון הנכון עבורכם. זהו חלק מניהול הסיכונים שלנו. אנחנו גם יודעים לתבל את התיק עם הזדמנויות שנפתחות לפנינו בנכסים לא סחירים שיש להם קורלציה נמוכה לשוק".

עדיין מי שהשקיע באופן טיפש במדד ה-S&P500  ראה תשואה יותר גבוהה האם לא כדאי למשקיעים להשקיע את הפנסיה במדד?

"אפשר להשקיע אבל לא כדאי את כל ה-100% של הפנסיה. זה יכול להיות חלק מתמהיל החסכונות שלך. נכון לפעמים המדד נותן תשואות מצוינת ועודפת, אך יש שנים שהוא מניב הרבה פחות. לכן חשוב לשלב עם רכיבים נוספים ולא לשים את כל החשיפה במסלול אחד".

מה אפיק ההשקעה שהניב לכם את התשואה הכי טובה בשנה האחרונה?

"בשנה האחרונה מה שהניב את התשואה העודפת שלנו בתיק היו מניות הטכנולוגיה, בעיקר הגדולות".

מה דעתך על המגמה החדשה להוסיף מסלולים לפנסיה מסלולי השקעה מחקי מדדים כגון נאסד"ק וכדומה?

מדובר במדד נישתי שביצע מהלך מאוד גדול כלפי מעלה וכיום נסחר במחיר לא כל כך אטרקטיבי. אנחנו הורדנו כעת את המשקל העודף שלנו למניות הטכנולוגיה בתיק. לרוץ כל פעם אחרי מה שעולה חזק, זאת לא אסטרטגיה נכונה. האקט הנכון הוא של פיזור בפרט בקופות הפנסיה והגמל. בסופו של דבר זה נכון שהעולם הולך לכיוון טכנולוגיה ובראיה ארוכת טווח המדד ימשיך לעלות, אך כל מי שרוצה להשקיע במדד צריך להבין שבדרך עשוי להתחולל מימוש כואב והוא יראה הפסדים, השאלה אם המשקיעים מסוגלים לראות כאלה ירידות חדות ולא לממש את ההפסדים".

 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    גיא מני 21/01/2024 20:25
    הגב לתגובה זו
    גיא מני מאז ומתמיד היה מנהל השקעות בינוני, לעולם לא שמעתי אותו אומר משהו עם ערך, תמיד ליד ותמיד מנסה לכסות את כל האפשרויות, היום הוא למעלה ולא בזכות עצמו , יש לו צוות אכח טוב שמחזיר אותו וזהו, במידה ולא היה לו את הצוותים שלו היום מיטב הייתה אחרונה, הוא לא הבנאדם לזכות בתהילה ביזיון
  • 17.
    גיגסי 19/01/2024 14:19
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את כל החובבנים האלה שבשנה מעולה מוציאים תשואה של 8.6% אם ניקח את הנאסדק ואס אמ פי 500 בממוצע ב 5 שנים אחרונות נגדלה שהם עשו 110% ו 79% בהתאמה כלומר 22% ו 15.6% בממוצע לשנה. לא מבין את כל הפראיירים שמשלמים להיות בכל הקרנות האלה. שימו את הכסף להד בקרן מחקה של הנאסדק ואס אמ פי לכו לישון ותתעוררו בעוד 5 שנים. מבטיח לכם שגם בהסתכלות של השנים 2024-2028 שני המדדים האלה יהיו כפולים מהמיטב של המנהל הליצן ושל חבריו מהתעשייה.
  • 16.
    פרח 19/01/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    אם נדע לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, הכלכלה תפרח.
  • חומר 21/01/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
    מי ששם את כספו ב s
  • 15.
    בן 18/01/2024 19:52
    הגב לתגובה זו
    אני לא בודק מה הוא אומר שיקרה מחר אלא מה הוא אמר לגבי השנה שעברה שאת זה ניתן לבדוק. בקיצור... מציע לכולם פשוט אין לו מושג. לפזר השקעות.
  • 14.
    בן דרור 18/01/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
    כל המומחים מדברים על חמישה שמונה אחוז עלמה כשכל המדדים ארה"ב מראים על עשרות אחוזים... באחור ר, הם מנתבים השקעות למדדים עם עליות ענקיות. יש לציין שהם ממשיכים לקבל משכורות
  • 13.
    ההלך 18/01/2024 13:07
    הגב לתגובה זו
    להגיד שמניות הטכנולוגיה לא מעניינות זה כמו להגיד שכל היפנים אותו הדבר.... הכללה רדודה. עוד מנהל השקעות שקונה מדדים
  • 12.
    שמואל ברגר 18/01/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    עוד לא הרגשנו את נחת זרועה של העלאת הריבית בבורסה, וזה אומר חשדני
  • 11.
    מריו 18/01/2024 12:01
    הגב לתגובה זו
    למרות שאין בכך צדק. העברת מזוודות הכסף לחמאס נעשתה ע"י נתניהו רק מנאיביות ולא מבגידה.
  • בטווח הקצר מאוד. אחר כך נאכל קש עם הננסים שיחליפו אותו (ל"ת)
    ג'יקו 18/01/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
  • הכל עדיף מהלוזר הנוכחי. אפילו הגננת של הבת שלי (ל"ת)
    אורן 18/01/2024 14:55
  • 10.
    מספרים סיפורים ואף אחד לא שובר את הs&p (ל"ת)
    אורן 18/01/2024 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תמים 18/01/2024 11:20
    הגב לתגובה זו
    הנבואה ניתנה לטיפשים והמטורפים.
  • 8.
    סמי חופשי 18/01/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
    או שנתניהו יתעקש לשמור על הכיסא אז תשואה חיובית זה תרחיש אופטימי. אם לא תהיה מלחמה ונלך לבחירות אז תהיה תשואה מצויינת.
  • גיגסי 19/01/2024 14:23
    הגב לתגובה זו
    למה ישראל מעניינית אותך??? תשקיע בנאסדק רק השנה עשה 22% בלי מאמץ פוף קונה תעודת סל והולך לישון. מי מעניין ישראל??
  • 7.
    שרה 18/01/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
    קראתי את הכתבה, בולשיט אחד גדול, הוא לא יודע כלום הואיל ואי אפשר לדעת כלום...... השווקים תלויים בהורדות ריבית ואירועים עולמיים.....
  • 6.
    לא תאמן התמימות בתחזיות הגאו פוליטיות כאילו כלום לא קרה (ל"ת)
    אורן 18/01/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אין מישהו שיודע לומר מה יקרה בשוק ההון בעוד שעה. מ 18/01/2024 08:51
    הגב לתגובה זו
    אין מישהו שיודע לומר מה יקרה בשוק ההון בעוד שעה. מה שכן כל האנליסטים האלה מחפשים כותרות ועמלות. צריך לבנות תיק השקעות על בסיס פרמטרים מקצועיים ולקוות לטוב.
  • 4.
    אנחנו בינואר עד סוף השנה העולם יכול להתהפך כמה פעמים... (ל"ת)
    קשקש 18/01/2024 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יושבים ילדים בבתי השקעות ואין להם מושג בכלום (ל"ת)
    עמי 18/01/2024 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 18/01/2024 08:26
    הגב לתגובה זו
    הוא סתם מנחש עם ועם אין לו מושג בכלום ושום דבר
  • 1.
    אפיק לא סחיר 18/01/2024 07:59
    הגב לתגובה זו
    אם אין ניהול אן סחירות למה משלמים לך? לנהל קרן פנסיה לא סחירה זה כמו לנהל חשבון פקם. בראבו
  • גאודה 18/01/2024 10:57
    הגב לתגובה זו
    אתה יודע איזה צוות נדרש כדי לנהל חסכונות ארוכי טווח?
  • Robin Hood 18/01/2024 11:09
    שמתפרנסים היטב מעמלות שהם שודדים מלקוחות. נראה אותם גברים שעובדים רק מעמלות על רווחים. חבורה של עלוקות ללא מצפון..
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.