"הציבור הישראלי מגלה חוסן. זה לא חדש שעם ישראל חזק אבל אפשר לראות את החוזק הזה גם בשווקים הפיננסים", אומר אלי צחור, מנכ"ל בית ההשקעות ברומטר, "ציפיתי לפאניקה גדולה יותר וליציאת כסף הרבה יותר מאסיבית, שוק המניות ירד רק ב-5%-6% ושוק האג"ח ירד רק ב-2%. זאת נקודת אור. הציבור מאמין שנצא מזה מחוזקים". ובהסתכלות ממוקדת על שוק האג"ח? "המדד העיקרי בשוק הזה הוא אג"ח ממשלתי ל-10 שנים - התשואה שם עלתה מ-4.2%-4.3% ל-4.5% מה שמעיד על ירידה באזור ה-2% וגם זה מראה שאין פאניקה בשוק. נקודה נוספת שכדאי להדגיש היא שבנק ישראל התערב באופן נדיר בשוק המט"ח. השקל נחלש מאז שהוקמה הממשלה הזו ולא הייתה התערבות של הבנק המרכזי מכיוון שלא היה כשל שוק, עכשיו יש כשל שוק. מה שקורה פה הוא חיצוני למערכת והוא יסתיים, בתקווה, במהרה. בנק ישראל לא רצה ליצור מצב של עליה חדה בדולר והוא אותת לשוק שהוא לא ייתן לזה לקרות". מה המשמעות של ההתערבות של בנק ישראל? "לעליה בדולר יש השפעה על האינפלציה, שעולה גם ככה, בגלל ההשפעה על מחירי הסחורות. זה משפיע על כל המשק וגם על החלטות הריבית כמובן. המפתח כאן הוא לא להעלות ריבית כתוצאה מעליית אינפלציה, שלמרות שהיא עולה המלחמה מעלה אותה עוד יותר נקודתית. אנשים שאלו מה לעשות עם מט"ח ועדיין חשוב לי להדגיש שאין פאניקה. אם הייתה היינו כבר רואים את שער הדולר עומד על 4.5 או אפילו 5 שקלים." אפשר להניח שבנק ישראל שם את התקרה ב-4 שקלים והשער אכן ירד אחרי ההודעה, אבל היום אנחנו רואים את הדולר עולה כבר ביותר מ-1%. כמה המהלך של בנק ישראל באמת משפיע? "אני לא חושב שאפשר להניח שבנק ישראל מציב תקרה כלשהי. בנק ישראל רואה ומחליט האם המצב הוא סביר או לא. האמירה של בנק ישראל במהלך הזה היא שאחרי כל האירועים השקל ימשיך להתחזק וכל מי שלא צריך דולרים באמת שלא יקנה. כמובן שאנשים שטסים לחו"ל או צריכים דולרים כרגע צריכים לפעול בהתאם לצרכים שלהם, אבל בנק ישראל בעצם מאותת שזה לא הזמן לספקולציות על הדולר". התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב עדיין יותר גבוהה מזו של אג"ח ממשלת ישראל, למה לא להשקיע באג"ח ממשלת ארה"ב? "כי זה נותן לך חשיפה לדולר. כמובן שזה הגיוני להגיד שאם השקל נחלש כדאי לשים את הכסף בדולר, אבל השקל גם יכול להתחזק. אחד המכשירים הטובים שקיימים כרגע בישראל וכמעט לא קיים בעולם, וגם מספק אלטרנטיבה להשקעה בדולר הוא אג"ח צמודות מדד. בישראל הייתה היפר אינפלציה בשנות ה-80 שהולידה את המכשיר הפיננסי הזה. הוא בעצם מציע הגנה משחיקת הכסף כתוצאה מאינפלציה פלוס תשואה עודפת ברמות שונות. יש אג"ח צמודות של חברות וגם ממשלתיות שנותנות תשואות יפות". על איזה תמהיל אתה ממליץ בין אג"ח צמודות ללא צמודות ובין קונצרניות לממשלתיות? "בין צמוד ללא צמוד אנחנו נוטים לצמודות - בין 70%-60% באג"ח צמודות מדד. בין ממשלתי לקונצרני זה כבר יותר תלוי ברמת סיכון שהבן אדם מוכן לקחת. בקונצרניות למשל יש תשואות יותר גבוהות אבל נזילות יותר נמוכה וסיכון יותר גבוה, לכן זה עניין אישי. אני אישית חושב שיש הזדמנויות, ללא קשר לאירועים הבטחוניים. הריבית שעלתה בשנתיים האחרונות גורמת לזה שאפשר לעשות תשואות יפות באג"ח צמודות מדד אפילו עד 4% בדברים המסוכנים יותר. זה מציע שמירה על ערך הכסף ותשואה עודפת מעל זה. נכון שהאג"ח ירדו לאור האירועים אבל להערכתינו הן יעלו חזרה ולראייתינו גם הציבור יודע את זה". בהסתכלות על אג"ח ספציפיות, באילו אתה ממליץ להשקיע בתקופה הזו? "אני לא חושב שיש טעם לחפש אג"ח מהשורה השנייה והשלישית. יש אג"ח של חברות טובות ומדורגות - חברות ממשלתיות או בנקים למשל - שנותנות תשואות מאוד יפות של בין 3%-2% צמוד, בתוספת האינפלציה זה יוצא תשואה של עד 6% ואתה מוגן מהאינפלציה. אפשר אפילו להשקיע בתעודת סל או קרן נאמנות שיש בהן מגוון של אגחים שונים". בראייה יותר רחבה, על איזה יחס בין מניות לאג"ח בתיק היית ממליץ כרגע? "היום כשהריביות הן בין 5%-5.5% נומינלית, זה אומר שהחברות צריכות לייצר מכפיל רווח של 20 - זה אומר שיש אלטרנטיבה משמעותית באג"חים בסיכון הרבה יותר נמוך. בראייה נקודתית אנחנו נמצאים אחרי ירידה חזקה בשוק המניות שכן אולי הייתה גורמת לי להגיד שנוצרה הזדמנות וכדאי לנצל אותה. להגיד כמה מניות וכמה אגח בתיק זה משהו שהוא כבר מאוד אישי ותלוי בבן אדם. הנקודה החשובה היא שאפשר להשיג תשואות משמעותיות באג"ח עם סיכון נמוך ודוגמא הממחישה את העניין הזה היא ארה"ב - לקנות אג"ח ולמכור מניות בארה"ב זה יותר נכון היום משזה היה בעבר מכיוון שכיום אג"ח בארה"ב יכולה להניב תשואה של 5%-5.5% לעומת מניות, בממוצעים רב שנתיים, שנותנות 6%-7%, זה פשוט לא שווה את הסיכון".