אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
חשיפת ביזפורטל

רכישת גמא היא צעד בדרך למהלך הרחב יותר - הפניקס רוצה את כאל

כפי שנחשף בביזפורטל, הפניקס רוצה את חברת כרטיסי האשראי כאל. גמא קטנה ממנה בהרבה אבל זה צעד שמכין את הקרקע. הפניקס לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור אחרי שכלל קנתה את MAX והראל את ישראכרט. כאל ירצו שווי גבוה יותר אבל - מגדל לא במשחק ומנורה לא בטוח יכולה להציע סכומים כאלה
איציק יצחקי | (2)

חברת הביטוח הדולה הפניקס הפניקס -1.99% , הרגישה שגנבו לה את הבוננזה. היא כבר הגיעה לשותפות עם חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, כשזו לפתע נמכרה לה מתחת לאף. הראל ומנורה התחרו, והראל ניצחה. הפניקס לא האמינה שזה קורה לה, במקום לקבל שותפות של ביטוח ואשראי ולהוביל את השוק היא דווקא נשארת מאחור. זו כמובן בעיה מבחינתה, היא לא יכולה להישאר מאחורי המתחרות שלה.  אחרי שכלל רכשה את MAX והראל רוכשת את ישראכרט, נותרה רק חברת כרטיסי אשראי לקנות - כאל שעדיין נמצאת בשליטה של בנק דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), אבל המדינה כבר החליטה שדיסקונט יצטרך להיפרד מכאל וזו שאלה של זמן עד שזה יקרה בפועל. הפניקס בינתיים מתחממת על הקווים. ברור שבדיסקונט ינסו להשיג שווי שוק גבוה יותר מאשר זה שלפיו נמכרת ישראכרט (3.3 מיליארד שקל) וזה שלפיו נמכרה MAX (2.5 מיליארד שקל) והפניקס מודעת לכך. כפי שחשפנו בביזפורטל הפניקס רוצה את כאל, ולכן היא אולי תצטרך לשלם יותר. מצד שני, הסברנו - הפניקס היא השחקן היחיד על המגרש. למגדל יש בעיית נזילות ובעיות מול הרגולטור והיא לא פנויה כעת למשימה כזו, ומנורה כבר ניסתה לרכוש 32% מישראכרט וחשפה למעשה שהיא לא מסוגלת כנראה להביא סכום גדול יותר. אז זה יכול לשחק גם לטובתה של הפניקס. בכל מקרה, הפניקס בינתיים מבצעת צעד שמראה על הכוונות שלה. היא יצאה ביום חמישי בהצעת רכש למחיקת חברת האשראי החוץ־בנקאי גמא גמא ניהול מהבורסה. זה קורה שנתיים בלבד אחרי שהפניקס, שהחזיקה אז ב-60% מהחברה, הנפיקה את גמא בבורסה. הפרסום לפני כחודשיים וחצי אחרי גל הרכישות שלה בחודשים האחרונים, הפניקס מחזיקה כעת ב־77% מהמניות של גמא ניהול, חברה הפועלת בתחום האשראי החוץ בנקאי (בין היתר ניכיון צ'קים). היא רכשה מניות בהיקף של 110 מיליון שקל בחודשים הללו, במחירים של כ-11 שקל למניה, בעיקר מכלל ביטוח ומייסדי גמא. כעת היא מציעה את יתרת 23% המניות, במחיר של 14 שקל למניה ובתמורת כוללת של כ-220 מיליון שקל. הפניקס לא זקוקה לבדיקת נאותות, משום שהיא בעלת השליטה. המחיר שהציעה הפניקס היווה פרמיה של 22% ממחיר מניית גמא - אבל הפרמיה הזו נסגרה כמעט לגמרי ביום חמישי, עם הגשת ההצעה. גמא נסחרת לפי שווי שוק של 938 מיליון שקל, מחיר מניה של 13.78 שקל. הפניקס התחילה את ההשקעה בחברה עוד ב-2008, אז רכשה 49% מהחברה לפי שווי שוק של 130 מיליון שקל ושילמה 64 מיליון שקל. אחרי הגדלת הנתח בחודשים האחרונים, ההנפקה של גמא הייתה אולי הגיונית בעידן של ריבית אפס. בתקופה כזו, האשראי החוץ בנקאי פרח. אבל היום זה פחות אטרקטיבי, כפי שמוכיח גם הכישלון של הפניקס עם קרן ההלוואות P2P שאותה סגרה לאחרונה, בגלל אותה סיבה - ריבית גבוהה שהופכת את התחום לפחות אטרקטיבי והובילה לגל של בקשות להוצאת כספים מצד הלקוחות. בנוסף, יש בגמא מסחר דל. על מנת לעשות את זה, הפניקס סיכמה עם המוסדיים הגדולים שמחזיקים במניות על רכישת החלק שלהם. מדובר בילין לפידות, מנורה מבטחים, מגדל, והמנכ"ל אריאל גנוט, שמחזיק באחוז בודד. במצב כזה, היא תוכל למחוק את גמא מהמסחר. אם אכן תרכוש את כאל, ייתכן ותמזג אותה עם גמא - בהליך פשוט יותר שאינו מצריך אישור המיזוג משום שגמא כבר תימחק מהמסחר ולא יהיה מדובר בשתי חברות ציבוריות. כעת, נשאר לראות האם עסקת הפניקס-כאל תתממש ואם כן - באילו תנאים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דיקטטורה (ל"ת)
    ברי 13/08/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין2 13/08/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    במקום לעודד תחרות יש פה בדיוק ההפך.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.