אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי

הפניקס מוחקת את גמא מהמסחר - תרכוש את יתרת המניות בפרמיה של 22%

גמא הונפקה לפני שנתיים על ידי הפניקס; הפניקס שעלתה להחזקה של 78% תרכוש את יתרת המניות במחיר של 14 שקל למניה, אפסייד לעומת מחיר של 11.5 שקל בשוק
נתנאל אריאל | (1)

חברת הפניקס הפניקס -1.99%  מחסלת את ההנפקה שלה מלפני שנתיים ומפרסמת הצעת רכש למניות שבידי הציבור (22%) של חברת האשראי והסליקה גמא גמא ניהול. החברה מעניקה מימון חוץ בנקאי פועלת בתחומי הסליקה, ניכיון צ'קים ומימון חוץ בנקאי כנגד נכסי נדל"ן. היא מקבלת אשראי מהבנקים הגדולים ומגייסת אג"ח. תיק האשראי שלה עמד בסוף השנה שעברה על יותר מ-2 מיליארד שקל. גמא גייסה כ-600 מיליון שקל באג"ח ולכן היא תמשיך להיות חברה מדווחת. הפניקס שמחזיקה ב-78% מהמניות מציעה לרכוש את יתרת המניות במחיר של 14 שקלים למניה, המשקפים שווי שוק של 950 מיליון שקל, וזאת לעומת מחיר של 11.5 שקלים בשוק ושווי שוק של 782 מיליון שקל - אפסייד של 22% על מחיר המניה. מי שכבר הודיעו להפניקס שייענו להצעת הרכש הם המוסדיים שמחזיקים בגמא - מגדל שמחזיקה ב-4.6% מהמניות, מנורה שמחזיקה ב-6.3%, ילין לפידות שמחזיקה ב-1.2% וגם מנכ"ל החברה אריאל גנוט שמחזיק ב-1%. רק בחודש שעבר ביצעה הפניקס רכישה נוספת של 11% מהמניות של גמא מכלל ביטוח ואחרות תמורת 83 מיליון שקל. אם הרכישה כעת תצא לפועל הפניקס צפויה לשלם 220.5 מיליון שקל. ההנפקה של גמא הייתה אולי הגיונית בעידן של ריבית אפס. בתקופה כזו, האשראי החוץ בנקאי פרח. אבל היום זה פחות אטרקטיבי, כפי שמוכיח גם הכישלון של הפניקס עם קרן ההלוואות P2P שאותה סגרה לאחרונה, בגלל אותה סיבה - ריבית גבוהה שהופכת את התחום לפחות אטרקטיבי והובילה לגל של בקשות להוצאת כספים מצד הלקוחות. גמא הונפקה ע"י הפניקס ביוני 2021 לפי שווי של 720 מיליון שקל (לפני הכסף, אחרי הכסף מדובר בסכום דומה לשווי הנוכחי של החברה בבורסה), כאשר הפניקס עלתה בזמנו להחזקה של 60% בחברה, ומאז הגדילה את ההחזקה. הפניקס נכנסה להשקעה בגמא בשנת 2008, אז רכשה 49% לפי שווי של 130 מיליון שקל ושילמה 64 מיליון שקל.  מדובר בחלק מרכישות נוספות שמבצעת הפניקס השנה, כאשר היא הגישה הצעה לרכישת חברת שלאג (יחד עם קיבוץ שמיר) והיא גם נמצאת במהלך לרכישת רבע מחברת הנדל"ן צרפתי ב-110 מיליון שקל, אבל נדמה שהפניקס מסמנת באופן ספציפי את תחום האשראי לצרכנים. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בושה 10/08/2023 23:18
    הגב לתגובה זו
    דריטוריון החברה לא פועל לפי האינטרסים של בעלי המניות והחברה לא פועלת לפי חוק החברות, אין סיכוי שפרמייה של כ-20% לחברה עם צמיחה גדולה זה לטובת בעלי המניות רק עד סוף השנה המניה הזו תיהיה שווה יותר מהפרמייה שמציעים
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.