אייל בן סימון כאל
צילום: ענבל מרמרי ויחצ
ניתוח

אייל בן סימון לא מוותר - הפניקס תתמודד על כאל

הראל רכשה את ישראכרט, כלל רכשה את מקס. הפניקס שהיתה החלוצה והמהפכנית מבין חברות הביטוח עלולה למצוא את עצמה בנחיתות תחרותית בשוק. הנהלת הפניקס אומנם נמצאת בתהליך מכירה לקרן ההשקעות של ממשלת אבו דאבי, אבל זו על פי ההערכות, נתנה OK למהלכים; בהפניקס: "לא מתקיים כעת מו"מ"

נתנאל אריאל | (1)

הפניקס הגדולה, הצומחת והמפוזרת בעסקים יותר מכל חברות הביטוח האחרות, הצליחה בשנים האחרונות, תחת ניהולו של אייל בן סימון, להפוך לגדולה והדומיננטית מבין חברות הביטוח, כאשר חלק גדול מההצלחה מיוחס לתחום ניהול ההשקעות שהוא בעצם המגזר הגדול בקבוצה. אבל הדומיננטיות הזו מתערערת. היא מתערערת על ידי הראל וכלל שרכשו חברות כרטיסי אשראי ונכנסו בעצם לפעילות סליקה והפעלת כרטיסי אשראי והלוואות-אשראי. הפניקס מוצאת את עצמה מאחור, עם נחיתות תחרותית. הנהלת הפניקס ובראשה בן סימון נמצאים במקום עדין -  מצד אחד הם יודעים עד כמה חשובה פעילות האשראי הצרכני (יש לה פעילות גדולה למימון עסקים - גמא), והם נכנסו לשת"פ גדול עם ישראכרט רגע לפני מכירתה. שת"פ שבעצם "הולך לפח". הם הרגישו פגועים, נבגדים, והם תבעו את ישראכרט, אבל בשורה התחתונה - הם הפסידו בקרב. השאלה, איך הם יתמודדו בשאר הקרבות ובמלחמה כולה. על המדוכה - עסקת כאל, חברת כרטיסי האשראי השלישית בגדולה. 

המצב העדין של הנהלת הפניקס נובע מכך שהחברה נמצאת בהליך מכירה לקרן ההשקעות של ממשלת אבו דאבי שצפויה לרכוש 25% ממנה. זה כנראה לא יהיה בקרוב למרות שהמהלך החל לפני חצי שנה. עסקאות כאלו לוקחות זמן, עסקאות עם אבו דאבי לוקחות עוד יותר זמן. הליך מכירה הוא מצד אחד לא זמן טוב לעסקאות גדולות ומהלכים גדולים. הרוכשת לא רוצה לקנות עסק שעובר שינויים דרמטיים. מצד שני - יו"ר הקבוצה בני גבאי והמנכ"ל אייל בן סימון הם לא רק מנהלים, הם הופכים להיות שותפים-בעלי מניות בהפניקס והקרן יודעת שהאינטרסים שלהם הם האינטרסים שלה וההיפך - היא על פי ההערכות נתנה OK להתקדם בהכנות, היא ככל הנראה תרצה את הפניקס גדולה וחזקה, הם ירצו את כאל כחלק מקבוצת הפניקס הגדולה.

הפניקס מצד אחד תשלם פרמיה כי כאל היא האחרונה על המדף. אך מצד שני, מגדל עם יחס סולבנסי נמוך מדי, צריכה לרתק הון ולא יכולה לחלק דיבידנד, וכנראה שגם מנורה לא תציע לרכוש את כל כאל (היא תציע חלק, כמו בניסיון שלה לרכוש את ישראכרט), כך שתהיה עדיפות להפניקס. אז יהיה מעניין, קחו בחשבון שבן סימון והחבורה שמסביבו כבר מרחרחים, רק שדיסקונט בעלת הבית של כאל רוצה להשאיר את ביצת הזהב - כאל. זה כנראה לא יעזור לדיסקונט. נכון שאחרי שהוועדה החליטה על הפרדה יש שימוע-ערעור וכו'. אבל הכיוון ברור.  

 

מפלצת קונה מפלצת

חברות הביטוח הן מפלצות גדולות וחברות כרטיסי האשראי הן בעצמן מפלצות לא קטנות. כל אחת מהן גם צומחת וגם מרוויחה יפה. הראשונה לזהות את הפוטנציאל הגדול הייתה חברת הביטוח כלל בהנהלת יורם נוה. המהלך מרשים, כלל עקפה את כולם ורכשה את מקס במחיר נמוך של 2.1 מיליארד שקל (בקיזוז המזומנים). הדוחות שהתפרסמו היום מראים שמקס מרוויחה בקצב שנתי של כ-300 מיליון שקל בשנה (הרווח הרשמי ברבעון 46 מיליון שקל. אבל הייתה הוצאה חד פעמית של 35 מיליון שקל, כלומר רווח מייצג של 70-80 מיליון שקל ברבעון). מכפיל רווח של 7-8 בלבד. זול מאוד. היא הצליחה לעשות את זה כי היא הייתה הראשונה לזהות.

מאז המחירים עלו וישראכרט כבר נמכרה להראל תמורת 3.3 מיליארד שקל, אחרי תחרות בינה ובין מנורה (ההצעה המקורית הייתה 2.7 מיליארד שקל). צריך לומר, גם המחיר הזה הוא זול בהתחשב בכך שעד 2025 ישראכרט צפויה להרוויח 450-510 מיליון שקל בשנה

הצלע השלישית בפאזל היא חברת כאל, שנמצאת עדיין בשליטה של בנק דיסקונט (72%), אבל זה יסתיים - בוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (חוץ מהמפקח על הבנקים. לא מפתיע כמובן. הוא בצד של הבנקים) תומכים בהפרדה שלה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הוציא טיוטה שלמעשה תחייב את דיסקונט למכור את כאל. גם כאל מרוויחה בקצב שנתי של 300 מיליון שקל בשנה וברור שהיא 'על המדף'. 

בשוק היו התנגדויות לכך שחברות הביטוח ירכשו את חברות כרטיסי האשראי. אמרו שזה יפגע בתחרות. בחברות הביטוח טענו מנגד שזה דווקא יעודד את התחרות - הבנקים הרוויחו ביחד בשנה האחרונה 24 מיליארד שקל, חברות הביטוח? אפס. גם ברבעון הראשון - הבנקים הרוויחו 6.3 מיליארד שקל, חברות הביטוח? מאות מיליונים בודדים. חלק גם הפסידו. זה לא קרה בבנקים. נכון, חברות הביטוח מושפעות משוק ההון יותר מהבנקים, אבל הפער הוא בלתי נתפס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז ברור שכאל על המדף, השאלה הגדולה היא מי תהיה חברת הביטוח שתקנה אותה. למה דווקא חברות ביטוח? כי רק הן מספיק גדולות כדי להתמודד על זה. הן צריכות להביא מיליארדי שקלים.

אייל בן סימון, מנכ

אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס. צילום: ענבל מרמרי ויחצ

לכאורה, אפשר להגיד שמנורה היא המועמדת הטבעית. אחרי שהפסידה בקרב מול הראל היא מן הסתם רוצה להשיג את כאל. אבל הבעיה היא שהמחיר עלה, ומנורה שלא הצליחה לגייס מספיק מזומנים בהתמודדות על ישראכרט (הציעה לקנות רק 30% מהמניות וניסתה להסביר שזה טוב יותר לבעלי המניות - אבל הם לא קנו את זה) אולי לא תהיה מסוגלת להביא עכשיו מספיק כסף כדי לקנות את כאל.

מגדל גם לא נמצאת בתמונה. היא לא היתה בתחרות בסיבוב הקודם ואחרי הדוחות הנוכחיים סביר שהיא לא בתמונה. מגדל מנסה לייצב את הספינה אחרי סאגת הבעלים שלמה אליהו שלא היה מרוצה מהיו"ר והמנכ"לים, כאשר התחלפו 4 מנכ"לים תוך שנים ספורות. מגדל אמנם הרוויחה יותר משאר חברות הביטוח ברבעון הראשון של 2023, אבל זה לא מספיק וגם לא מייצג בהכרח כל עוד הספינה לא מיוצבת. יש הרבה עבודה למנכ"ל החדש רונן אגסי ולא סביר שרכישה על הפרק. תיאורטית יש גם את איידיאי, ביטוח ישיר, אבל זה נראה גדול עליה. רוכש זר? כרגע השווקים לא במצב של רכישות ולא בטוח שיימצא רוכש כזה. אפשר כמובן גם להנפיק בבורסה, אבל המהלך הוא הפוך - רכישה של החברות הללו, אז למה שכאל תישאר ללא רוכש?

 

למה כן הפניקס?

זה משאיר אותנו עם חברת הביטוח הפניקס. היא הגדולה ביותר מבין חברות הביטוח (שווי שוק כפול מרוב חברות הביטוח האחרות) ולכאורה גם מסוגלת לגייס את ההון הדרוש. היא כנראה רוצה ולו לאור הסיבה הפשוטה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לפספס מנוע צמיחה ורגל נוספת מעבר לעסקי הביטוח. כלל הבינה את זה, הראל הבינה את זה - וגם הפניקס יודעת את זה. להפניקס גם יש כיסים עמוקים. היא רכשה רק לפני שנה 15% מקבוצת מאיר לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל, כלומר שילמה 550 מיליון שקל. מצד אחד זה הוריד לה מזומנים, אבל לא בטוח שזה מה שיעצור אותה.

הפניקס גם יודעת שהיא בעצם היחידה לכאורה על המגרש. זה לא שלא תהיה תחרות. אם מנורה תראה הצעה נמוכה מהכיוון של הפניקס בהחלט ייתכן שהיא תסתער ותנסה שוב להגיש הצעה דומה לזו שהגישה על ישראכרט. אבל הפניקס מן הסתם תתחרה ולא תישאר בצד, היא תעלה את ההצעה לרמה כזו שמנורה לא תוכל להתחרות.

הפניקס גם החלה לסגור סוכנויות כמו יחידת השיווק הפנסיונית שפעלה תחתיה. בהפניקס אמרו שמדובר על יחידה לא מספיק רווחית, והיא מחפשת רוכש למוצרי החיסכון הללו. אבל לא מן הנמנע שהיא צריכה את המזומנים הללו לביצוע הרכישה של כאל.

וצריך לומר עוד משהו - גם בשנת 2022 הפניקס הרוויחה 1.1 מיליארד שקל. נכון שמדובר בנפילה של 50% לעומת שנת 2021, אבל בהשוואה לאחרות מדובר ברווח עצום: מנורה הרוויחה 410 מיליון שקל, כשמנגד שלוש האחרות הפסידו - הראל 77 מיליון שקל, כלל 237 מיליון שקל ומגדל רשמה את ההפסד הגדול ביותר -468 מיליון שקל.

 

הבעיות שיש להפניקס בדרך

יש גם בעיות, זה לא ודאי. קרן ADQ של ממשלת אבו דאבי רוכשת את השליטה בהפניקס (25% מהמניות) תמורת 2.3 מיליארד שקל. אולי גם מכאן יגיע חלק מהסכום לרכישה של כאל. בהחלט ייתכן הפניקס יצטרכו לשכנע את הקרן שהרכישה טובה, אם הרכישה של כאל תתבצע זה בוודאי יהיה בתיאום איתם. אבל בשוק גם לא פוסלים שהתיאום הזה כבר קרה.

נעלם משמעותי נוסף הוא בנק דיסקונט, המוכר. הבנק מחזיק ב-72% מהון המניות וב-79% מזכויות ההצבעה יכול להיפגש עם כסף גדול. השאלה הגדולה מה יהיה הסכם ההיפרדות בין כאל לדיסקונט - נזכיר שהסכם ההיפרדות של פועלים וישראכרט היה גרוע לישראכרט וגרם להפחתת הרווחים בצורה דרמטית כשנתיים אחרי הניתוק (ובכל זאת זה לא מנע מהראל לרכוש את ישראכרט).

במילים אחרות - בשל הקשרים העסקיים הרחבים בין דיסקונט לכאל, מה שחשוב אפילו מעבר לשווי זה ההסכם הפנימי בין החברות, התשלומים הפנימיים. דיסקונט יכול למכור את החברת כרטיסי אשראי בסכום לכאורה נמוך, אבל במקביל לקבל עמלות שוטפות גבוהות או לחלופין למכור בסכום גבוה ולוותר על העמלות השוטפות. אז דיסקונט הוא נעלם נוסף בפאזל, אבל הוא יהיה חייב למכור בכל מקרה וגם זה עשוי לשחק לטובתה של הפניקס.

ממנורה לא נמסרה תגובה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורח 31/05/2023 17:18
    הגב לתגובה זו
    הפניקס חברה מובילה צומחת דומיננטית במגזר הביטוח , אם כך למה התשואה האפסית שהמנייה נותנת למשקיעיה ?!
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'

בגלל הורדת התחזיות -הורדת דירוג לתדיראן

מעלות מורידה את הדירוג של תדיראן בנוץ' אחד, ברקע הורדת התחזיות וביצועים תפעוליים שהיו נמוכים מהצפי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תדיראן דירוג

חברת תדיראן גרופ תדיראן גרופ סופגת מכה נוספת, והפעם היא מגיעה מכיוון שוק החוב. סוכנות הדירוג S&P מעלות (Maalot) הורידה את דירוג המנפיק של החברה ל-'ilA+'. הורדת הדירוג היא ירידה בנוץ' אחד מ-'ilAA-', כאשר תחזית הדירוג יציבה.

פעולת הדירוג מגיעה כהמשך ישיר לעדכוני התחזיות של החברה כלפי מטה. סוכנות הדירוג מציינת במפורש כי ההורדה נובעת בעיקר מהיחלשות הפרופיל הפיננסי של החברה, כמו גם התוצאות התפעוליות שהיו נמוכות מהצפי. 

נזכיר כי תדיראן הודיעה על קיצוץ משמעותי בתחזית ההכנסות ל-2026 ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, ירידה של 45% לעומת היעד המקורי של 4.5 מיליארד שקל שהוצג במאי 2024. העדכון נבע בין היתר מהערכה מחודשת של קצב הצמיחה המתון בשוק הסולארי באיטליה, מה שהוביל להפחתת מוניטין לא תזרימית של 73 מיליון שקל על חברת הבת VP Solar. בנוסף, מימוש הפוטנציאל בתחום מערכות האגירה בישראל נדחה לשלהי 2026 ולשנים מאוחרות יותר. מדובר בעדכון שלישי כלפי מטה בתוך שנה, המשקף פער עצום בין הצהרות ההנהלה למציאות העסקית בשווקי האנרגיה. להרחבה - תדיראן שוב מאכזבת את המשקיעים - מעדכנת תחזיות למטה

החולשה בפעילות ובפרופיל הפיננסי

השיקול המרכזי להורדה הוא פער משמעותי בין ציפיות הצמיחה המקוריות לבין הביצועים בפועל בתחומי הפעילות המרכזיים, קרי מוצרי צריכה ואנרגיה מתחדשת. S&P מעלות מציינת כי הביצועים היו נמוכים מהתחזיות, בין היתר בשל הסביבה המקרו-כלכלית, עליית הריבית והירידה החדה במחירי המוצרים בשל שינויים בשיטת התמריצים בשוק האיטלקי. בשנה החולפת, ההאטה בצמיחה והשחיקה ברווחיות בתחום האנרגיה באיטליה נבעו בין היתר מהסביבה המקרו כלכלית שכללה שיעורי אינפלציה וריבית גבוהים, מהצטברות מלאי גדול של מערכות סולאריות אצל יצרנים עולמיים שהובילה לירידה חדה במחירי המערכות באירופה, ומשינויים בשיטת התמריצים של ממשלת איטליה שהקטינו את כדאיות רכישתן עבור לקוחות הקצה.

היחלשות הפרופיל הפיננסי באה לידי ביטוי ביחסים המתואמים. יחס חוב ל-EBITDA המתואם עמד על כ-3.9x ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2025 , רמה שלטענת הסוכנות אינה הולמת את דירוג ה-'ilAA-' הקודם. בנוסף, סוכנות הדירוג נתנה משקל משמעותי להפחתת המוניטין המהותית שביצעה החברה. ההכרה בירידת ערך מוניטין של כ-73 מיליון שקל בפעילות האיטלקית (VP Solar) הובילה להפסד נקי של כ-52 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025.