אורית בנבנשיתי תיגבור
צילום: מורג ביטן
דוחות

דוח סביר לתיגבור: עלייה של 2.5% בהכנסות למרות ירידה במגזר כח האדם

החברה רשמה ירידה של 11 מיליון שקל בהכנסות בתחום כח האדם שלא הורגשה בדוחות בגלל זינוק של 20 מיליון שקל בהכנסות בתחום האבטחה. הרווח התפעולי עלה ב-7%. הרווח הנקי גדל ב-2.85%
נחמן שפירא |

חברת כוח האדם הוותיקה תיגבור  תיגבור 0%  מציגה עלייה קלה בהכנסות של 2.5%, עם הכנסות של 281.6 מיליון שקל לעומת 274.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.

לחברה 4 תחומי פעילות מרכזיים: אספקת שירותי כוח אדם לסיעוד, שמירה ואבטחה, שירותי נגישות, ונדל"ן מניב.

הכנסות החברה בתחום כח האדם והסיעוד ירדו מ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-191 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023, ירידה של 5.4%.  בחברה הסבירו כי שירותי הסיעוד הביתי ללקוחות הביטוח הלאומי דווקא עלו ב-10.5% ושהירידה נבעה מסיום פרויקטים בתחום כח האדם שבוצעו בתקופת הקורונה וכן מתחילת עבודה בפרויקטים של השמות חד פעמיות.

למרות זאת הכנסות ההחברה לא נפגעו בעיקר בעקבות זינוק של 34.3% בתחום האבטחה, בו נרשמה קפיצה בהכנסות מ-54.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-73.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023. בעיקר כתוצאה מזכייה במכרזים חדשים. 

הרווח התפעולי עלה בכ-6.8% והסתכם ב-11 מיליון שקל בהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי גדל ב-2.85% והסתכם ב-7.2 מיליון שקל בהשוואה ל-7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה-EBIDA של החברה עמד על 13.3 מיליון שקל לעומת 12.8 ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי גדל ב-2.4% ל-21.6 מיליון שקל בהשוואה ל-21.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי מההכנסות כ- 7.7% בדומה לרבעון המקביל. הרווח הנקי גדל ב-2.85% והסתכם ב-7.2 מיליון שקל בהשוואה ל7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההון העצמי של החברה הסתכם ב-149.1 מיליון שקל לעומת כ-144.7 מיליון שקל בסוף שנת 2022. ההון העצמי של החברה גדל בעקבות הרווח לתקופה בהיקף של כ- 7.2 מיליון שקל אשר קוזז מחלוקת דיבידנד בסך 2.9 מיליון שקל.

 

 

אורית בנבנישתי, מנכ"לית החברה: "החברה ממשיכה לגדול בתחום הסיעוד המהווה מנוע צמיחה מרכזי לשנים הבאות עם עליה משמעותית בשירותי הסיעוד הביתי ללקוחות ביטוח לאומי ובקהילות התומכות. מנגד, ישנה ירידה בהיקפי הפעילות בתחום הכ"א בשל דעיכת נגיף הקורונה ומעבר להשמות עובדים בהם שיעורי הרווחיות גבוהים יותר. במגזר האבטחה אנו רואים את פירות התהליכים שקידמנו במהלך השנה עם צמיחה ושיפור ברווחיות בשל כניסתנו למספר פרויקטים חדשים משמעותיים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח התפעולי כתוצאה מפעילות בתחום כ"א וסיעוד עלה ב-2.5% ל-8.3 מיליון שקל בהשוואה ל-8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחברה מסבירים כי העלייה ברווחיות נובעת מתמהיל פרויקטים רווחי יותר כאשר בשנת 2022 כ- 85% מהכנסות המגזר היו מסיעוד.

ההכנסות בתחום הנגישות ברבעון קטנו ב-10% ל-5.4 מיליון שקל בהשוואה ל-6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון נובע מסיום פרויקטים שהסתיימו והערכות לתחילת פרויקטים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.