אורית בנבנשיתי תיגבור
צילום: מורג ביטן
דוחות

דוח סביר לתיגבור: עלייה של 2.5% בהכנסות למרות ירידה במגזר כח האדם

החברה רשמה ירידה של 11 מיליון שקל בהכנסות בתחום כח האדם שלא הורגשה בדוחות בגלל זינוק של 20 מיליון שקל בהכנסות בתחום האבטחה. הרווח התפעולי עלה ב-7%. הרווח הנקי גדל ב-2.85%
נחמן שפירא |

חברת כוח האדם הוותיקה תיגבור  תיגבור 0%  מציגה עלייה קלה בהכנסות של 2.5%, עם הכנסות של 281.6 מיליון שקל לעומת 274.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.

לחברה 4 תחומי פעילות מרכזיים: אספקת שירותי כוח אדם לסיעוד, שמירה ואבטחה, שירותי נגישות, ונדל"ן מניב.

הכנסות החברה בתחום כח האדם והסיעוד ירדו מ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-191 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023, ירידה של 5.4%.  בחברה הסבירו כי שירותי הסיעוד הביתי ללקוחות הביטוח הלאומי דווקא עלו ב-10.5% ושהירידה נבעה מסיום פרויקטים בתחום כח האדם שבוצעו בתקופת הקורונה וכן מתחילת עבודה בפרויקטים של השמות חד פעמיות.

למרות זאת הכנסות ההחברה לא נפגעו בעיקר בעקבות זינוק של 34.3% בתחום האבטחה, בו נרשמה קפיצה בהכנסות מ-54.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-73.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023. בעיקר כתוצאה מזכייה במכרזים חדשים. 

הרווח התפעולי עלה בכ-6.8% והסתכם ב-11 מיליון שקל בהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי גדל ב-2.85% והסתכם ב-7.2 מיליון שקל בהשוואה ל-7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה-EBIDA של החברה עמד על 13.3 מיליון שקל לעומת 12.8 ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי גדל ב-2.4% ל-21.6 מיליון שקל בהשוואה ל-21.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי מההכנסות כ- 7.7% בדומה לרבעון המקביל. הרווח הנקי גדל ב-2.85% והסתכם ב-7.2 מיליון שקל בהשוואה ל7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההון העצמי של החברה הסתכם ב-149.1 מיליון שקל לעומת כ-144.7 מיליון שקל בסוף שנת 2022. ההון העצמי של החברה גדל בעקבות הרווח לתקופה בהיקף של כ- 7.2 מיליון שקל אשר קוזז מחלוקת דיבידנד בסך 2.9 מיליון שקל.

 

 

אורית בנבנישתי, מנכ"לית החברה: "החברה ממשיכה לגדול בתחום הסיעוד המהווה מנוע צמיחה מרכזי לשנים הבאות עם עליה משמעותית בשירותי הסיעוד הביתי ללקוחות ביטוח לאומי ובקהילות התומכות. מנגד, ישנה ירידה בהיקפי הפעילות בתחום הכ"א בשל דעיכת נגיף הקורונה ומעבר להשמות עובדים בהם שיעורי הרווחיות גבוהים יותר. במגזר האבטחה אנו רואים את פירות התהליכים שקידמנו במהלך השנה עם צמיחה ושיפור ברווחיות בשל כניסתנו למספר פרויקטים חדשים משמעותיים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח התפעולי כתוצאה מפעילות בתחום כ"א וסיעוד עלה ב-2.5% ל-8.3 מיליון שקל בהשוואה ל-8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחברה מסבירים כי העלייה ברווחיות נובעת מתמהיל פרויקטים רווחי יותר כאשר בשנת 2022 כ- 85% מהכנסות המגזר היו מסיעוד.

ההכנסות בתחום הנגישות ברבעון קטנו ב-10% ל-5.4 מיליון שקל בהשוואה ל-6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון נובע מסיום פרויקטים שהסתיימו והערכות לתחילת פרויקטים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.