יוסי בן ברוך מגדל שוקי הון
צילום: יח"צ
דוחות

מגדל עם הפסד השקעתי של 900 מיליון שקל - הפסד כולל של 144 מיליון שקל

הפרמיות ברוטו ודמי הגמולים בתקופת הדוח הסתכמו בכ-19.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד; הרווח הנקי צנח ב-32% אל 209 מיליון שקל
מתן קובי |

חברת  מגדל ביטוח 1.59% מדווחת על הכנסות בסך 1.26 מיליארד שקל, הרבה מתחת לרבעון המקביל, אז עמדו ההכנסות על סך 6.75 מיליארד שקל. החברה רשמה גידול של 6% בסך הפרמיות ועלייה דומה ברווח החיתומי, אשר עמד ברבעון האחרון על 227 מיליון שקל לפני מס. החברה הפסידה ברבעון האחרון כ-900 מיליון שקל על ההשקעות שלה בעקבות הירידות בשווקים, ברבעון המקביל החברה רשמה רווח השקעתי של 178 מיליון שקל. ההפסד הכולל של החברה עמד על 144 מיליון שקל, זאת לעומת רווח כולל של 416 מיליון שקל ברבעון המקביל.

גם בשירותי הביטוח של החברה נרשמו ירידות לעומת התקופה המקבילה אשתקד - הרווח מביטוחי חיים וסיכון ארוך טווח ירד ב-395 מיליון שקל אל 161 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד של 74 מיליון שקל מביטוחי בריאות לעומת רווח של 54 מיליון שקל ברבעון המקביל. בביטוח הכללי נרשם הפסד של 100 מיליון שקל לעומת 35 מיליון שקל ברבעון המקביל. עד כה החברה רשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הפסד כולל של 855 מיליון שקל, זאת לעומת רווח כולל של 983 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

היקף הנכסים של החברה עומד על כ-375 מיליארד שקל והיא עדיין מנהלת הנכסים הגדולה בישראל. מנכ"ל מגדל אחזקות, יוסי בן ברוך, מסר עם שחרור הדוחות: "בעסקי הליבה של תחומי הביטוח,  זהו הרבעון השישי ברציפות בו אנו מציגים צמיחה בסך קווי העסקים, בהשוואה לתקופות המקבילות.  תמורות בסביבה הכלכלית וירידות בשווקים הפיננסים המשיכו להוות אתגר לקבוצה, כמנהלת תיק הנכסים ארוך הטווח הגדול בישראל, גם ברבעון זה. אנו ממשיכים להתמקד בהגדלת המכירות של מוצרים רווחיים תוך שיפור יכולות החיתום. הקבוצה מובילה, בימים אלה, הוחל בתהליך של גיבוש אסטרטגיה קבוצתית עדכנית שמטרתה מיקוד ביצירת ערך והשאת התשואה על ההון של הקבוצה לאורך זמן.״

רק לפני כמה שבועות התפטר מנכ"ל החברה הקודם, שגיא יוגב, לאחר שנה בלבד בתפקיד. לדברי יוגב במכתב ההתפטרות החריף: "סביבת העבודה אליה נחשפתי הקשתה על ניהול מיטבי של החברה ומנעה את האפשרות לקידומם של צעדים נדרשים ובהם בנייתה של תוכנית אסטרטגית לחברה". אחרי יוגב הגיע גם תורו של יו"ר החברה יפתח רון טל שהודיע על התפטרותו בתחילת החודש ביחד עם האקטואר הראשי של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.