"הביקוש לנכסים שלנו בתל אביב גבוה - מחירי שכירויות המשרדים בתל אביב ימשיכו לעלות"

כך אמר דודו זבידה מנכ"ל חברת הנדל"ן מבנה בראיון לביזפורטל על שוק השכרת המשרדים היום: "מחוץ לתל אביב מחירי שכירות המשרדים כמעט ולא ישתנו, בתל אביב המחירים זינקו בשנתיים האחרונות"

נתן טגי | 23/05/2022 17:45 (23)

נושאים בכתבה דודו זבידה דוחות כספיים נדל"ן מניב ראיון

"אני מחלק את מחירי השכרת המשרדים לשניים, חוץ תל אביב ופנים תל אביב. מחירי השכרת המשרדים מחוץ לגבולות תל אביב וגוש דן לא השתנו כמעט במשך השנים האחרונות ונמצאים באותו מנעד מחירים יחסית סביר.

"בפנים תל אביב ואזור גוש דן הסיפור הוא שונה ראינו שינוי משמעותי בשנה וחצי האחרונות עוד טרום קורונה, שינוי שנבע בעיקר מביקוש גבוה למשרדים סמוכים לצירי הרכבת, חברות היי-טק חדשות שהציפו את הביקוש, אנו צפויים לראות המשך עלייה במחירי השכירויות באזור תל אביב וגוש דן. הביקוש לנכסים שלנו בתל אביב גבוה - מחירי שכירויות המשרדים בתל אביב ימשיכו לעלות" כך אומר מנכ"ל החברה דודו זבידה בנוגע למגמת העליה במחירי השכרת המשרדים בשנתיים האחרונות.

חברת הנדל"ן המניב מבנה 3.21% דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2022. ה-NOI בנכסים בישראל ברבעון הראשון של 2022 הסתכם ב-159 מיליון שקל, עלייה של 9.7% מ-145 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. ה-NOI הכולל מנכסים מניבים ברבעון הראשון של השנה עלה בכ-6.6% ל-178 מיליון שקל, בהשוואה ל-167 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה מהגידול האמור ב-NOI מנכסים זהים בישראל ומההנבה לראשונה של נכסים שנרכשו בסך של כ-4.5 מיליון שקל, מנכסים בחו"ל כתוצאה ממימוש נכסים בקנדה, צרפת, הולנד וסרביה.

ה-FFO מנכסים מניבים ברבעון הראשון עלה ב-16% ל-121 מיליון שקל, בהשוואה ל-104 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה הציגה עלייה בשיעור התפוסה של הנכסים בישראל ל-93.7%, בהשוואה ל-93% בסוף שנת 2021 ובהשוואה לכ-90.9% בסוף הרבעון המקביל אשתקד.

ש. משבר ההיי-טק יתגלגל כנראה גם למשרדים, זה קרה גם בעבר, איך אתם נערכים לזה ?

ת. "אחד היתרונות שלנו שלקוחותינו והנכסים שלנו לא כוללים ענף תעסוקה אחד, אנו מאוד מגוונים בשוכרים שלנו, כלל החברות העסקיות בישראל שוכרים את הנכסים שלנו ולא רק היי-טק, כך שאנחנו פחות חשופים לשינויים. גם בתקופת הקורונה לא נפגענו, למרות שרבות דובר על נטישת משרדים, וזאת בגלל הורסליות של השוכרים שלנו, כך שמשבר ההיי-טק לא מטריד אותנו גם אם יתגלגל לתחום השכרת המשרדים"

ש. מהי השפעת עליית הריבית על החברה, לטוב ולרע?

ת. "לעליית הריבית כמעט ואין השפעה רעה על החברה מכיוון שמח"מ החוב של החברה כולו ארוך וצמוד מדד, סגור, ולא ניתנים לשינויים. אנו מכירים בכך שהאינפלציה גבוהה לכן כל חוזי השכירות שלנו צמודים למדד כך שאנו מכוסים משני הצדדים. בתקופה הבינונית של עד 5 שנים שינויים בשיעורי הריבית פחות משמיעים עלינו, מה שכן יכול לעבוד לטובתנו במידה ונצטרך לגייס חוב זהו הדירוג הגבוה שקיבלנו היום ממדרוג שיאפשר לנו עלויות מימון זולות יותר, בנוסף לחברה מיליארד שקל בקופה ומיליארד נוספים בקווים אחרים כך שהרכישות וההוצאות בשנתיים הקרובות יתבצעו באמצעות כספים אלו"

ש. ברבעון הראשון אתם ממשיכים עם מדיניות חלוקת הדיבידנד, שונה מעט מיתר חברות הנדל"ן המניב, מה המניע?

ת. "חשוב לנו בתור חברה רווחית לייצר מנגנון סדור בו ציבור המשקיעים ובעלי המניות שמאמין בנו יהיה שותף ברווחי החברה ולייצר להם ודאות לטווח הארוך. אנו פורסים את החלוקה לארבעה רבעונים 60 מיליון שקלים בכל רבעון ו-240 מיליון שקלים בשנה כולה, תשואת הדיבנד שלנו היא בין 3%-3.5% בשנה מה שמייצר יתרון וודאות למשקיע במניות החברה לטווח הארוך"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ש. ובכן מהם מנועי הצמיחה להמשך?

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

18.
אלכס 19/08/2022 15:52
הגב לתגובה זו
דומה לספורטאי שמנופח "מסטרואידים" , זה חד פעמי ולא עושה טוב לבריאות
17.
ליאורה 08/06/2022 18:50
הגב לתגובה זו
בכל הראיונות מנסה לצייר תמונה של "חשיבה" ו ""אסטרטגיה" סדורה, תכלס הוא להטוטן שרוכש מכל הבא ליד : משרדים,מסחר, מגורים ,מתקנים סוללרים מה שייתן הכנסה הוא קונה ..."
לילי 24/09/2022 23:19
הגב לתגובה זו
המטרה שלו לחסל את הר המזומנים שצבר ממכירת נכסים טובים בקרוב שהריבית והמדד יעלו , הוא יזדקק נואשות למזומנים האלו להחזר הלוואות ואג"ח , אבל הם לא יהיו !
רוכש בלתי נלאה ! , שעלול לגרום נזק בלתי הפיך ! (ל"ת)
הילה 10/06/2022 20:22
הגב לתגובה זו
פריארים לא מתים ... 09/06/2022 09:09
הגב לתגובה זו
מזרחי , אאורה , ירושלים , יד חנה , ראשון ,הרצליה, שדה דב איפה לא ? היכן הדירקטוריון לבלום אותו ? בסופו של דבר הפיזור והמגוון העצום של סוגי נדל"ן יעשה את שלו , אי הסדר וחוסר הארגון יעלה , יהיה צריך בעוד כ"א , זה יעלה כסף וזמן ! במקום להתמחות בנישות כמו עזריאלי מליסרון וביג , זבידה בחר להתפזר וללכת לאיבוד ....
חושב שהוא יודע הכל 08/06/2022 21:06
הגב לתגובה זו
אצל עזריאלי,מליסרון,אמות,ביג וגב ים מעדיםים מעט נכסים אבל איכותיים, מרוכזים ולא מפוזרים נכסים עם התמחות אבל זבידה חושב שהוא יודע הכי טוב מכולם ומתפזר ולא מתמחה וזאת טעות שעולה למבנה הרבה מאוד כסף וחוסר שליטה והתמחות בנכסים
16.
Za-in 03/06/2022 11:21
הגב לתגובה זו
את המדינה,וכך כל הנדלן עולה , כל יום מודיעים שיש ביקוש שיא,סבבה הכל טוב... בוא נתראה עוד כמה חודשים,כשהבועה תתפוצץ: נדלן,תחבורה,משק העבודה.... ואל תגידו לא ידענו
15.
עידן 02/06/2022 10:02
הגב לתגובה זו
מבנה זקוקה לאיש ניהול שיוכל להפיק ולמצות את המקסימום מהנכסים הקיימים מבלי להכנס להרפתקאות רכישה נוספות !
14.
רונית 31/05/2022 23:12
הגב לתגובה זו
כגון : ירידת ערך הנכס באוקרינה , וירידה בהכנסות 23% מנכסי חו"ל, זה לא חוכמה לכתוב רק על הדברים "הטובים" !
13.
דבורית 31/05/2022 10:20
הגב לתגובה זו
מבנה דיווחה שהיא מבצעת הנפקה בימים אלו לצורך מימון כל ההשקעות הבניה וההוצאות שהולכות וטופחות , זבידה מתגעגע לימי פישמן שהחברה הייתה ממונפת בטירוף, מתברר ש "הר המזומנים" של מבנה לא מספיק ונדרש עוד הרבה כסף...
12.
ליליאן 24/05/2022 20:59
הגב לתגובה זו
דיבדנדים,רכש עצום , השקעות בבינוי, מימון יקר וכו' יעשו את שלהם ומבנה תתחיל למכור נכסים הכסף ייגמר בקרוב
11.
דני 24/05/2022 20:54
הגב לתגובה זו
אם התפוסה עולה בקצב משמעותי ? היינו צריכים לראות שינוי משמעותי בהכנסות שכירות אבל בפועל רואים גידול זעום ב noi בין הרבעונים בישראל גידול של 1% בין סוף השנה שהסתיימה לסוף הרבעון הראשון של 2022 מסקנה מבנה משכירה בזול מאוד או בחינם או בהנחות מפליגות , אחרת אין הסבר לתופעה
10.
ציפי 24/05/2022 16:42
הגב לתגובה זו
הניהול חלש מאוד במבנה , שימור עובדים על הפנים , עבודת מטה חלשה בא לידי ביטוי בכשלון של רכש סלע !
9.
ניסים 24/05/2022 16:42
הגב לתגובה זו
פער מיזערי בגידול ב noi בנכסים בישראל בין רבעון 4 2021 ל רבעון 1 2022 גידול של 1% , דוח חלש בלי בשורה !
8.
שירלי 24/05/2022 16:13
הגב לתגובה זו
ברבעון 4 2021 ה noi היה 157 וברבעון הנוכחי 159 , כלומר גידול ריאלי של 1% , במצב שהאנפלציה בישראל היא 4% מדובר על מצב של סטיגנציה במקרה הטוב
7.
מוטי 24/05/2022 00:36
הגב לתגובה זו
זבידה מנכל נהדר
אמנון 24/05/2022 15:02
הגב לתגובה זו
אחרי הכישלון שלו בסלע והתוצאות הירודות של החברה , בטוח שיש הרבה שממתינים להודעת "סיום" שלו !
6.
מדבר מפוזיציה. אין ביקוש למשרדים (ל"ת)
מהתחום 23/05/2022 23:40
הגב לתגובה זו
5.
תש 23/05/2022 18:58
הגב לתגובה זו
אזרחי העולם התרגלו של כסף זול בעשור האחרון כי לא הייתה ברירה לאחר משבר הנכסים ב-2008 אז רבותי עכשיו תבינו איך הכסף מתייקר וזה רק הפרומו ...
4.
הריבית עולה מה אני צריך נכס כאב ראש יש אג״ח מדינה 23/05/2022 18:36
הגב לתגובה זו
הריבית עולה מה אני צריך נכס כאב ראש יש אג״ח מדינה תשואה יותר טוב מדירה, בלי דוד שמש הלך, מזגן התקלקל, ויכוחים אם דיירים, די לסתלבט על העם דיי ריבית עלתה ותעלה עוד אז מחירי דירות יורדים טבעי נכוןןןןן
3.
וקריסת ההייטק. פאטתי….. 23/05/2022 18:27
הגב לתגובה זו
וקריסת ההייטק. פאטתי…..
2.
לרון 23/05/2022 18:05
הגב לתגובה זו
לזבידה,אני הייתי נזהר מבעלי אינטרסים בתחום המתואר
1.
הריבית העולה ומדד המחירים פגע ופוגע בגל משקיעי הנד 23/05/2022 17:57
הגב לתגובה זו
הריבית העולה ומדד המחירים פגע ופוגע בגל משקיעי הנדל״ן

צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג | 07/12/2025 08:06

נושאים בכתבה ארית רשף טכנולוגיות

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.

הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן

תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?

מערכת Bizportal | 02/06/2014 13:23

נושאים בכתבה אוריאל לין גיל הפרישה

שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: