OPC צמחה 23% הודות לארה"ב; המחיר בארץ שחק את הרווח - הפיצוי בדרך
חברת האנרגיה או פי סי אנרגיה שבשליטת (59%) קנון -1.7% של עידן עופר מדווחת על צמיחה של 23% להכנסות של 427 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021 לעומת 347 מיליון בתקופה המקבילה ב-2020, זאת הודות לאיחוד הפעילות בארצות הברית, בה נרשמו הכנסות של 40 מיליון שקל במהלך הרבעון. ההפסד התפעולי העמיק פי 6 ויותר מ-6 מיליון שקל ל-38 מיליון שקל, זאת עקב הפסד ממכשירים פיננסיים לצרכי גידור ב-CPV האמריקאית שבשליטתה, בנטרול אלה החברה אמורה הייתה לעבור לרווח תפעולי של 2 מיליון שקל.
כך, ברבעון כולו CPV רשמה הפסד של 97 מיליון שקל על אותם מכשירי גידור, ובהתאם לחלקה של או פי סי בחברה דווח על חלקה בהפסדי חברות כלולות בסך 57 מיליון שקל. בנטרול אותה התאמת שווי למכשירי הגידור, חלקה ברווחי חברות כלולות אמור היה להיות 40 מיליון שקל, וההפסד המתואם בשורה התחתונה צומצם מ-13 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל. ההפסד על בסיס GAAP העמיק מ-82 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2020 ל-88 מיליון שקל הפעם.
במסגרת פעילותה המקומית או פי סי מספקת ללקוחות פרטיים חשמל המופק מגז טבעי ואנרגיה סולארית זאת באמצעות התחנה של במישור רותם לה הספק של כ-466 מגה-וואט ותחנה נוספת בחדרה בהספק של כ-144 מגה.
בפילוח ההכנסות דווח כי גם המכירות ממכירת חשמל בישראל עלו, ב-11.5% ל-387 מיליון שקל ברבעון לעומת 347 מיליון שקל בזמנו. עם הרפורמה במשק החשמל המקומי וחברת ניהול ההפצה הממשלתית שהוקמה ומאפשרת רכישתו והפצתו לאחרים, 34 מיליון שקל הגיעו מפעילות זו. מנגד חל קיטון בין התקופות הנובע בעיקר מירידה בתעריף רכיב הייצור בסך של כ-16 מיליון שקל. בעוד שב-2020 נמכר חשמל ב-26.78 אגורות לקילו-וואט שעה, ב-2021 התעריף ירד ל-25.26 אגורות.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם עתה, עם הכפלת מחירי הפחם, שעדיין משוקללים בנוסחת עלות היצור, עודכנה מעלה עלות הייצור, מה שמשך למעלה גם את מחירי המכירה של חברת החשמל - ואלה מהווים נקודת ייחוס למחירים שמציעה או פי סי ושאר היצרנים הפרטיים, לכן ניתן לצפות לפיצוי בדוחות הבאים.
ואגב הרפורמה, בספטמבר התחילה או פי סי גם להפיץ חשמל מחברת ניהול ההפצה לפי תעריף חצי שעתי (שוק ספוט) - כלום בשעות של ביקושי שיא תוכל לגבות מחירים גבוהים יותר ככל שתהיה לה אנרגיה לספק ושהתשתית תאפשר את החלוקה ללקוחות. בהקשר זה יצוין כי המדינה בוחנת הגנות ליצרני החשמל הפרטיים כדי להגדיל את נכונות להתחרות בשוק הספוט.
בפעילות האמריקאית נהנתה החברה מעליית מחירי החשמל, מטווח של 22.5-30 דולר למגה וואט שעה ברבעון הרביעי של 2020, לכ-51.3-60 דולר ברבעון המדווח כעת. מחירי הגז עלו מטווח של 1.36-2.74 דולר למיליון BTU ל-3.96-6.23 דולר.
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
באחרונה חתמה ורידיס -1.91% על מזכר הבנות לרכישת 20% מפעילות או פי סי בישראל בתמורה ל-425 מיליון שקל במזומן. ורידיס תעביר לחברה חדשה שיקימו הצדדים (80% לאו.פי.סי, היתרה לורידיס) את מניותיה (20% ביחד) בחברות המרכזות את הפעילות במישור רותם (או פי סי רותם ו-AGS רותם) לפי שווי של כ-4.5 מיליארד שקל לאלה, 1.7 מיליארד שקל לפעילויות הנוספות, ולאחר המזומן שיושקע שווי של כ-6.6 מיליארד שקל לחברה החדשה כולה.
גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה: "הכניסה לשוק האמריקאי ולתחום האנרגיות המתחדשות הזניק את התוצאות הכספיות עם הכפלה של ה-EBITDA הכולל ל-634 מיליון שקל. בישראל, אנו ממשיכים להוביל את שוק החשמל הפרטי. לאחרונה הודענו על מהלך לאיחוד כלל פעילויות החברה בישראל ויצירת חברת חשמל אחודה שמספקת חשמל ופתרונות אנרגיה ללקוחות באמצעות שילוב של אמצעי ייצור מרכזיים, תחנות כוח בחצר הלקוח ופתרונות אנרגיה ייחודיים. אנו ממשיכים בהקמה של תחנות הכוח בצומת, שורק ומפעליות אשר ביחד יכפילו את כושר היצור שלנו בישראל לכ-1,200 מגה וואט.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת
פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת
אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.
בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.
ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.
נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.68% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי,
אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר
בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- הבורסה ננעלה בשיא; דוראל זינקה 7.7%, מיטב איבדה 5.5%; המדדים עלו עד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים
עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה
הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.
