OPC צמחה 23% הודות לארה"ב; המחיר בארץ שחק את הרווח - הפיצוי בדרך
חברת האנרגיה או פי סי אנרגיה שבשליטת (59%) קנון -1.51% של עידן עופר מדווחת על צמיחה של 23% להכנסות של 427 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021 לעומת 347 מיליון בתקופה המקבילה ב-2020, זאת הודות לאיחוד הפעילות בארצות הברית, בה נרשמו הכנסות של 40 מיליון שקל במהלך הרבעון. ההפסד התפעולי העמיק פי 6 ויותר מ-6 מיליון שקל ל-38 מיליון שקל, זאת עקב הפסד ממכשירים פיננסיים לצרכי גידור ב-CPV האמריקאית שבשליטתה, בנטרול אלה החברה אמורה הייתה לעבור לרווח תפעולי של 2 מיליון שקל.
כך, ברבעון כולו CPV רשמה הפסד של 97 מיליון שקל על אותם מכשירי גידור, ובהתאם לחלקה של או פי סי בחברה דווח על חלקה בהפסדי חברות כלולות בסך 57 מיליון שקל. בנטרול אותה התאמת שווי למכשירי הגידור, חלקה ברווחי חברות כלולות אמור היה להיות 40 מיליון שקל, וההפסד המתואם בשורה התחתונה צומצם מ-13 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל. ההפסד על בסיס GAAP העמיק מ-82 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2020 ל-88 מיליון שקל הפעם.
במסגרת פעילותה המקומית או פי סי מספקת ללקוחות פרטיים חשמל המופק מגז טבעי ואנרגיה סולארית זאת באמצעות התחנה של במישור רותם לה הספק של כ-466 מגה-וואט ותחנה נוספת בחדרה בהספק של כ-144 מגה.
בפילוח ההכנסות דווח כי גם המכירות ממכירת חשמל בישראל עלו, ב-11.5% ל-387 מיליון שקל ברבעון לעומת 347 מיליון שקל בזמנו. עם הרפורמה במשק החשמל המקומי וחברת ניהול ההפצה הממשלתית שהוקמה ומאפשרת רכישתו והפצתו לאחרים, 34 מיליון שקל הגיעו מפעילות זו. מנגד חל קיטון בין התקופות הנובע בעיקר מירידה בתעריף רכיב הייצור בסך של כ-16 מיליון שקל. בעוד שב-2020 נמכר חשמל ב-26.78 אגורות לקילו-וואט שעה, ב-2021 התעריף ירד ל-25.26 אגורות.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם עתה, עם הכפלת מחירי הפחם, שעדיין משוקללים בנוסחת עלות היצור, עודכנה מעלה עלות הייצור, מה שמשך למעלה גם את מחירי המכירה של חברת החשמל - ואלה מהווים נקודת ייחוס למחירים שמציעה או פי סי ושאר היצרנים הפרטיים, לכן ניתן לצפות לפיצוי בדוחות הבאים.
ואגב הרפורמה, בספטמבר התחילה או פי סי גם להפיץ חשמל מחברת ניהול ההפצה לפי תעריף חצי שעתי (שוק ספוט) - כלום בשעות של ביקושי שיא תוכל לגבות מחירים גבוהים יותר ככל שתהיה לה אנרגיה לספק ושהתשתית תאפשר את החלוקה ללקוחות. בהקשר זה יצוין כי המדינה בוחנת הגנות ליצרני החשמל הפרטיים כדי להגדיל את נכונות להתחרות בשוק הספוט.
בפעילות האמריקאית נהנתה החברה מעליית מחירי החשמל, מטווח של 22.5-30 דולר למגה וואט שעה ברבעון הרביעי של 2020, לכ-51.3-60 דולר ברבעון המדווח כעת. מחירי הגז עלו מטווח של 1.36-2.74 דולר למיליון BTU ל-3.96-6.23 דולר.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
באחרונה חתמה ורידיס 0.57% על מזכר הבנות לרכישת 20% מפעילות או פי סי בישראל בתמורה ל-425 מיליון שקל במזומן. ורידיס תעביר לחברה חדשה שיקימו הצדדים (80% לאו.פי.סי, היתרה לורידיס) את מניותיה (20% ביחד) בחברות המרכזות את הפעילות במישור רותם (או פי סי רותם ו-AGS רותם) לפי שווי של כ-4.5 מיליארד שקל לאלה, 1.7 מיליארד שקל לפעילויות הנוספות, ולאחר המזומן שיושקע שווי של כ-6.6 מיליארד שקל לחברה החדשה כולה.
גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה: "הכניסה לשוק האמריקאי ולתחום האנרגיות המתחדשות הזניק את התוצאות הכספיות עם הכפלה של ה-EBITDA הכולל ל-634 מיליון שקל. בישראל, אנו ממשיכים להוביל את שוק החשמל הפרטי. לאחרונה הודענו על מהלך לאיחוד כלל פעילויות החברה בישראל ויצירת חברת חשמל אחודה שמספקת חשמל ופתרונות אנרגיה ללקוחות באמצעות שילוב של אמצעי ייצור מרכזיים, תחנות כוח בחצר הלקוח ופתרונות אנרגיה ייחודיים. אנו ממשיכים בהקמה של תחנות הכוח בצומת, שורק ומפעליות אשר ביחד יכפילו את כושר היצור שלנו בישראל לכ-1,200 מגה וואט.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
