גיורא אלמוגי
צילום: יח"צ
דוחות

OPC צמחה 23% הודות לארה"ב; המחיר בארץ שחק את הרווח - הפיצוי בדרך

חברת האנרגיה הכניסה 40 מ' ש' ברבעון הרביעי מאיחוד הפעילות האמריקאית ובסך הכל 427 מ'; בישראל המכירות עלו 11% ל-387 מ'; הפסד של 57 מ' יוחס להתאמת שווי מכשירי גידור בארה"ב, בנטרולו הרווח התפעולי היה 2 מ' וההפסד המתואם 10 מ'; העלאת תעריף החשמל תטיב עם התוצאות
איתי פת-יה |

חברת האנרגיה או פי סי אנרגיה שבשליטת (59%) קנון -0.34% של עידן עופר מדווחת על צמיחה של 23% להכנסות של 427 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021 לעומת 347 מיליון בתקופה המקבילה ב-2020, זאת הודות לאיחוד הפעילות בארצות הברית, בה נרשמו הכנסות של 40 מיליון שקל במהלך הרבעון. ההפסד התפעולי העמיק פי 6 ויותר מ-6 מיליון שקל ל-38 מיליון שקל, זאת עקב הפסד ממכשירים פיננסיים לצרכי גידור ב-CPV האמריקאית שבשליטתה, בנטרול אלה החברה אמורה הייתה לעבור לרווח תפעולי של 2 מיליון שקל.

כך, ברבעון כולו CPV רשמה הפסד של 97 מיליון שקל על אותם מכשירי גידור, ובהתאם לחלקה של או פי סי בחברה דווח על חלקה בהפסדי חברות כלולות בסך 57 מיליון שקל. בנטרול אותה התאמת שווי למכשירי הגידור, חלקה ברווחי חברות כלולות אמור היה להיות 40 מיליון שקל, וההפסד המתואם בשורה התחתונה צומצם מ-13 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל. ההפסד על בסיס GAAP העמיק מ-82 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2020 ל-88 מיליון שקל הפעם.

במסגרת פעילותה המקומית או פי סי מספקת ללקוחות פרטיים חשמל המופק מגז טבעי ואנרגיה סולארית זאת באמצעות התחנה של במישור רותם לה הספק של כ-466 מגה-וואט ותחנה נוספת בחדרה בהספק של כ-144 מגה.

בפילוח ההכנסות דווח כי גם המכירות ממכירת חשמל בישראל עלו, ב-11.5% ל-387 מיליון שקל ברבעון לעומת 347 מיליון שקל בזמנו. עם הרפורמה במשק החשמל המקומי וחברת ניהול ההפצה הממשלתית שהוקמה ומאפשרת רכישתו והפצתו לאחרים, 34 מיליון שקל הגיעו מפעילות זו. מנגד חל קיטון בין התקופות הנובע בעיקר מירידה בתעריף רכיב הייצור בסך של כ-16 מיליון שקל. בעוד שב-2020 נמכר חשמל ב-26.78 אגורות לקילו-וואט שעה, ב-2021 התעריף ירד ל-25.26 אגורות.

ואולם עתה, עם הכפלת מחירי הפחם, שעדיין משוקללים בנוסחת עלות היצור, עודכנה מעלה עלות הייצור, מה שמשך למעלה גם את מחירי המכירה של חברת החשמל - ואלה מהווים נקודת ייחוס למחירים שמציעה או פי סי ושאר היצרנים הפרטיים, לכן ניתן לצפות לפיצוי בדוחות הבאים.

ואגב הרפורמה, בספטמבר התחילה או פי סי גם להפיץ חשמל מחברת ניהול ההפצה לפי תעריף חצי שעתי (שוק ספוט) - כלום בשעות של ביקושי שיא תוכל לגבות מחירים גבוהים יותר ככל שתהיה לה אנרגיה לספק ושהתשתית תאפשר את החלוקה ללקוחות. בהקשר זה יצוין כי המדינה בוחנת הגנות ליצרני החשמל הפרטיים כדי להגדיל את נכונות להתחרות בשוק הספוט.

בפעילות האמריקאית נהנתה החברה מעליית מחירי החשמל, מטווח של 22.5-30 דולר למגה וואט שעה ברבעון הרביעי של 2020, לכ-51.3-60 דולר ברבעון המדווח כעת. מחירי הגז עלו מטווח של 1.36-2.74 דולר למיליון BTU ל-3.96-6.23 דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באחרונה חתמה ורידיס 1.04% על מזכר הבנות לרכישת  20% מפעילות או פי סי בישראל בתמורה ל-425 מיליון שקל במזומן. ורידיס תעביר לחברה חדשה שיקימו הצדדים (80% לאו.פי.סי, היתרה לורידיס) את מניותיה (20% ביחד) בחברות המרכזות את הפעילות במישור רותם (או פי סי רותם ו-AGS רותם) לפי שווי של כ-4.5 מיליארד שקל לאלה, 1.7 מיליארד שקל לפעילויות הנוספות, ולאחר המזומן שיושקע שווי של כ-6.6 מיליארד שקל לחברה החדשה כולה.

גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה: "הכניסה לשוק האמריקאי ולתחום האנרגיות המתחדשות הזניק את התוצאות הכספיות עם הכפלה של ה-EBITDA הכולל ל-634 מיליון שקל. בישראל, אנו ממשיכים להוביל את שוק החשמל הפרטי. לאחרונה הודענו על מהלך לאיחוד כלל פעילויות החברה בישראל ויצירת חברת חשמל אחודה שמספקת חשמל ופתרונות אנרגיה ללקוחות באמצעות שילוב של אמצעי ייצור מרכזיים, תחנות כוח בחצר הלקוח ופתרונות אנרגיה ייחודיים. אנו ממשיכים בהקמה של תחנות הכוח בצומת, שורק ומפעליות אשר ביחד יכפילו את כושר היצור שלנו בישראל לכ-1,200 מגה וואט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -0.28%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הייפר גלובל מזנקת 14%, עין שלישית 8%; אר פי אופטיקל יורדת 5% - ת"א 35 מתחזק ב-0.7%

הייפר גלובל מזנקת אחרי הודעה על הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי עבורה?

מערכת ביזפורטל |

רוטציה ביטחוניות. מדד ת"א ביטחוניות מוסיף כ-0.3% כשעין שלישית עין שלישית מזנקת בראש בכ-8% בעוד נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -3.27%  , ואר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -5.02%  מאבדות גובה היום. נקסט ויז'ן קיבלה בשבוע שעבר הזמנה של 76.8 מיליון דולר שהצטרפה לעסקה של כ-10 מיליון דולר מלפני כשבועיים ששתיהן שוות לכ-86% מהכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, המניה זינקה לאחר ההודעה ומתחילת החודש היא בתשואה של מעל 45%, כעת אנחנו רואים כנראה מימוש טבעי. גם אר פי אופטיקל שדיווחה על הזמנה של כ-21.5 מיליון דולר זינקה מתחילת דצמבר בלמעלה מ-60% (!) כך שסביר שאנו רואים פה מהלך של לקיחת רווחים. 

טבלת המניות הביטחוניות צילום מתוך הטרמינל:



הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  ארית תעשיות -0.28%    

הייפר גלובל הייפר גלובל 13.57%     מדווחת על הזמנת המשך מלקוח קיים גדול בארה"ב בהיקף של כ-24 מיליון דולר. אחרי שבאוקטובר דיווחה על זכייה במכרז והזמנה ראשונית בהיקף של כ-11 מיליון דולר מהלקוח הזה. שתי ההזמנות יחד מסתכמות בכ-35 מיליון דולר, שכדי להבין עד כמה זה משמעותי, זה שווה ליותר מ-50% מהכנסות הייפר ברבעון השלישי, שעמדו על 66.3 מיליון דולר (עליה של 6% לעומת הרבעון הקודם). ההזמנה החדשה שהתקבלה דרך חברת הבת, מיועדת לאספקת מערכות מחשוב לדור חדש של מוצרי הלקוח, והאספקות צפויות להתחיל ברבעון השלישי של 2026 ולהימשך "מספר חודשים" כלשון ההודעה, כשברקע קיימת גם ציפייה להזמנות נוספות בהמשך. ההכנסות יירשמו במגזר הפעילות בארה"ב, מגזר שנחלש מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד שהובילו לעיכובי הזמנות של החברה.