קנייה משפחתית משפחה הורים ילדים
צילום: Istock
דעה

האינפלציה חזרה - היא תפגע במשכנתאות ובתשואות של כולם

לאחר למעלה מעשור האינפלציה חוזרת לחיינו והיא עומדת להשפיע על כל התחומים הפיננסיים: לקיחת הלוואות, בחינת כדאיות ההשקעה במכשירים השונים ובחירת ההשקעות עצמן. לפניכם כל מה שצריך לדעת על ניהול כספים בתקופה של שחיקה
שמואל בן אריה | (2)

אחרי מדד חודש ינואר, התמונה בישראל מתחילה להתבהר: קצב האינפלציה השנתי חורג מהיעד העליון של בנק ישראל ועומד על 3.1%, כאשר בארה"ב ובאירופה הקצב אף גבוה יותר ועומד על כ-7%. להערכתנו, קצב האינפלציה בישראל יוסיף לעלות בחודשים הקרובים ועליה זו תמשך מספר שנים. תהיה לכך השפעה רבה על ההתנהלות הפיננסית בכלל, ועל ניהול הכספים בפרט. במאמר זה נסקור את ההשלכות השונות של המצב על המשקיעים בישראל. 

המשכנתאות יתייקרו

מי מכם שנטל משכנתא צמודה למדד ירגיש את העלייה בקצב האינפלציה. תיק המשכנתאות של הציבור כולל כ-30% משכנתאות צמודות למדד, שנלקחו באחד או יותר משני המסלולים הבאים:

מסלול ריבית צמודה משתנה כל חמש שנים - בנוסף לשינוי בשל עליית המדד, יחול במסלול זה גם שינוי בריבית הבסיס כל חמש שנים.

מסלול ריבית צמודה קבועה - במסלול זה אורך החלק הצמוד במשכנתא עומד בממוצע על 25 שנה והוא ארוך יותר מהחלק הלא צמוד.

איך תתבטא ההשפעה של העלייה בקצב האינפלציה על החזר המשכנתא? בשנות השמונים, כאשר האינפלציה בישראל הייתה גבוהה, אנשים רבים שילמו בכל חודש החזר משכנתא לבנק,אך לאחר מספר שנים גילו שהחוב שלהם לא הצטמצם. הסיבה לכך הייתה השפעת המדד. מדד גבוה מגדיל את הקרן שנלקחה, ומכיוון שהריבית נגבית על יתרת הקרן שעדיין לא שולמה, הדבר בא לידי ביטוי בהחזר החודשי.

אך זה לא הכל: הצפי הוא שקצב אינפלציה גבוה יביא גם לעליה בריבית בנק ישראל. עליית הריבית תייקר את רכיב המשכנתאות שצמוד לפריים, דבר שיוסיף לעליית ההחזר החודשי הכולל.

שימו לב לתשואות 

כאשר עורכים השוואה בין תשואות במכשירים פיננסיים שונים לבחינת כדאיות ההשקעה בהם, ישנן שתי דרכים להציג את התשואה: תשואה נומינלית -כמה השיג הכסף שהושקע, ותשואה ריאלית - כמה השיג הכסף שהושקע בניכוי השפעת האינפלציה.

כאשר האינפלציה היא אפסית, גם ההבדל בין שני סוגי התשואות יהיה אפסי. אך ככל שהאינפלציה תלך ותעלה, חשוב להבין באיזו דרך מוצגת התשואה, על מנת להשוות בין תפוחים לתפוחים. ההבחנה חשובה גם בבחינה של הטבות מיסוי: ישנם מכשירים (כמו למשל השקעה בקופת גמל לפי תיקון 190) המעניקים הטבת מס על הרווח הנומינלי (הטבת המס היא מס רווח הון מופחת בגובה 15% על הרווח הנומינלי במקום 25% על הרווח הריאלי). ככל שסביבת האינפלציה תהיה גבוהה יותר, משמעות ההטבה קטנה וכדאי להיות ערים לכך בבחינת כדאיות ההשקעה

השקעה בררנית במניות

תקופה של אינפלציה היא תקופה בה לא כדאי "לשבת על מזומן". הסיבה לכך היא שכסף שעומד ואינו מושקע, מגלם הפסד ודאי בגובה האינפלציה. אם בתקופה של אינפלציה אפסית הבחירה שלא להשקיע את הכסף גילמה הפסד של תשואה אלטרנטיבית בלבד, בתקופה של אינפלציה עולה, כסף שאינו צובר תשואה, נשחק ומפסיד. יחד עם זאת, תקופה של אינפלציה היא תקופה מאתגרת מאוד בהשקעות כיוון שהיא מלווה בעליות ריבית של הבנקים המרכזיים בעולם, שלהם השפעה מצננת על שוק ההון. כבר כעת אנו רואים ירידות שערים הנובעות מכך שהשוק מתחיל לגלם את העלאות הריבית הקרבות. כלומר: מצד אחד- אי השקעת הכסף משמעותה הפסד ושחיקה, אך מצד שני- השקעת הכסף משמעותה ניווט בשוק שהופך להיות תנודתי ועצבני.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתנאי שוק אלה נדרשים להיות בררניים וזהירים במיוחד בבחירת ההשקעות. אם עד כה ראינו מגזרים שלמים עולים בתמחורים תמוהים יחסית, כעת כדאי להתמקד בהשקעה בחברות באותם מגזרים שיוכלו ליהנות מהאינפלציה (לדוגמא, בנקים שייהנו הן מעליית המדד בתחום המשכנתאות והן מעליית הריבית). כמו כן, מומלץ להתמקד גם בחברות ערך (ולא בחברות צמיחה) ולבחור מתוכן חברות עם פעילות יצרנית ורווחיות מוכחת ולא חברות המוכרות חלום עתידי. יש לציין שהאחרונות ספגו ירידות לא קטנות מתחילת 2022. כך לדוגמא מניית WIX איבדה מתחילת השנה כ-45.7%, מניית למונייד שאיבדה מתחילת השנה כ-39.6%, ומניית מאנדיי שאיבדה מתחילת השנה כ- 38.1%.

השקעה באג"ח כהגנה

השקעה בחוב ממשיכה להיות מאתגרת והמרווחים בחוב הקונצרני הסחיר הם נמוכים. החוב הצמוד מגלם את סיכון האינפלציה בריביות שהוא מציע והיא בחלק מהמקרים שלילית. השקעה באפיק האג"ח חשובה כהגנה לתיק ההשקעות, אך נושאת בחובה סיכון כיוון שהשוק תמחר אינפלציה גבוהה יותר ממה שנראה בפועל. לכן, בתקופת אינפלציה, מומלץ לקצר את מח"מ התיק מעט מתחת לממוצע המח"מ של מדדי התל-בונד (שעומד על כארבע שנים), על מנת להשיג הגנה עם טווח טעות נמוך יחסית.

לסיכום: הסיפור הכלכלי הגדול כעת

עליית האינפלציה בעולם בכלל ובישראל בפרט, היא הסיפור הכלכלי הגדול המנתב בימים אלה את קבלת ההחלטות באופן ניהול תיקי ההשקעות. הסביבה הפיננסית הופכת להיות מורכבת: מצד אחד, ברור שהאינפלציה תמשך ותרים ראש, מצד שני אנו יודעים שהעלאות הריבית קרבות, ותהיה להן השפעה שלילית משמעותית על השווקים. השוק אמנם כבר מתמחר חלק מהשפעות אלו, אך ישנו גם סיכון שהוא מתמחר אותן לא נכון. לכן, ההתמקדות בניהול תיק ההשקעות צריכה להיות כעת בהגנה מפני השחיקה האינפלציונית של הכסף, בחירה מדויקת ומתאימה של מניות ויצירת הגנות באפיק האג"ח, כולל התייחסות לסיכון הטעות בתמחור השוק.

 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    oz 03/03/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    יש פקדונות צמודי מדד. למה למשקיע סולידי לא כדאי להכנס לשם?
  • הבנקים ביטלו כמעט את כולם. (ל"ת)
    חגי 09/03/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."