אמיר ברמלי
צילום: אמיר ברמלי

חקירה נוספת נגד אמרי ברמלי

רשות ניירות ערך: "בשנים האחרונות אנו רואים שימוש בערוצי הפצה מגוונים, כגון: רשתות חברתיות, 'כתבות עיתונאיות', שימוש בידוענים ובאנשים מפורסמים כחלק ממנגנון שיווק משומן ועל מנת 'להכשיר' את החברה וההשקעה"
נושאים בכתבה אמיר ברמלי

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה בעניינו של אמיר ברמלי וחברת אולרנט לפרקליטות. בחודש אוגוסט 2020 נפתחה 2020 חקירה נוספת נגד אמיר ברמלי וגורמים נוספים. החשדות שעמדו בבסיס החקירה: ביצוע עבירות של הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי חקירה וזיוף, וכן עבירות הלבנת הון. על פי החשד, מדובר בהונאת משקיעים בהיקף של עשרות מיליוני ₪ שנחשפה ע"י הרשות ונחקרה על ידה.

לפי החשד, ברמלי ביצע את העבירות בעוד מתנהל כנגדו משפט פלילי בגין ביצוע עבירות דומות. על בסיס חומרים שנאספו בחקירה הנוכחית, עלה חשד להמלטות מן הארץ ומהדין. בין החומרים שנתפשו נמצאו כלי זיוף ומסמכים המעידים על זיוף, חומרי מחשב המעידים על כוונתו להימלט מן הארץ.

לפיכך, רשות ניירות ערך ופרקליטות מיסוי וכלכלה פנו לבית המשפט בבקשת מעצר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי ברמלי פעל על מנת להימלט מן הדין. על פי החשד, ברמלי פעל, בעצמו ובאמצעות אחרים בין היתר באמצעות חברת אולרנט, והציע לציבור המשקיעים ניירות ערך ללא תשקיף, וגייס כך עשרות מיליוני שקל. הכספים גויסו, על פי החשד, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא לרבות גיוס כספים עבור אפיקי השקעה הנחזים להיות שקריים, הצגת בטחונות מזויפים למשקיעים, ותוך גניבת כספי המשקיעים אשר בפועל אינם מועברים לטובת ההשקעה המובטחת, ותוך העברת הכספים באמצעות חשבונות קש אשר אינם רשומים על שם ברמלי או שייכים לו.

כזכור, לפני כשמונה חודשים גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט כבוב) על ברמלי עשר שנות מאסר, לאחר שהרשיע אותו בגניבת למעלה מ-300 מיליון שקל ממשקיעים בחברת קרן קלע וכן בעבירות מרמה, זיוף הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת הכרעת הדין קבע ביהמ"ש כי בשנים 2015-2012 גייסה חברת קרן קלע שבבעלות ברמלי מאות מיליוני ש"ח ממאות משקיעים, בהתבסס על מצגי שווא שמסר ברמלי.

למשקיעים הוצג כי כספם ישמש למתן השלמות הון שהן הלוואות לטווח קצר, בעבור גורמים עסקיים בישראל, והוסבר כי מדובר באפיק חסר סיכון שיניב עבורם ריבית חריגה ויאפשר נזילות גבוהה של הכסף. בניגוד למצגים אלה, השתמש ברמלי בכספי המשקיעים לשם רכישת חברות לבעלותו הפרטית, שהיו ברובן חברות הזנק עתירות סיכון בראשית דרכן או חברות שהיו נתונות בקשיים כלכליים ניכרים. הפעילות שביצע ברמלי באמצעות קלע לא הניבה לקרן הכנסות, והיא סבלה מגירעונות והפסדים. משכך שילם ברמלי את הריבית החודשית למשקיעים או פרע את השקעתו של מי שביקש לעשות כן, בשיטת "פירמידה", כך שכספי משקיעים חדשים הם שפרעו את החוב למשקיעים הישנים. בנוסף, ברמלי ניתב מיליונים רבים מכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים שונים. גיוס הכספים ממאות המשקיעים בקרן, בוצע ללא פרסום תשקיף כמתחייב לפי חוק ניירות ערך, דבר שהקשה עליהם עוד יותר לעקוב אחר השימושים בכספם.

בשנים האחרונות אנו רואים שימוש בערוצי הפצה מגוונים, כגון: רשתות חברתיות, 'כתבות עיתונאיות', שימוש בידוענים ובאנשים מפורסמים כחלק ממנגנון שיווק משומן ועל מנת 'להכשיר' את החברה וההשקעה. לכן, הרשות שבה וקוראת לציבור לפעול בצורה אחראית ולבדוק כי החברה / הגורם הינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך. בבדיקה פשוטה באתר רשות ניירות ערך, ניתן לבדוק הגורם פועל ברישיון. פיקוח עשוי לצמצם סיכונים הכרוכים ממילא בהשקעות בניירות ערך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בן 03/10/2021 17:05
    הגב לתגובה זו
    איך נגזר עליו 10 שנים והוא חופשי לעשות מה שהוא רוצה ? מי נתן לו כסף ? איזה אנשים מטוטמטמים משקיעים בו ?
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הרחבת טרמינל 3. הדמיה: מושלי אלדר אדריכליםהרחבת טרמינל 3. הדמיה: מושלי אלדר אדריכלים

טרמינל 3 מתרחב: אפקון ואורון יבצעו את עבודות בהיקף מאות מיליוני שקלים

כ-10 חודשים לאחר ההודעה על הרחבת הטרמינל, הודיעה קבוצות אורון על תחילת העבודות, שצפויות לארוך כשנתיים וחצי, בהיקף של כ-310 מיליון שקל; חברת אפקון תבצע את התקנות ושירותים למערכות אלקטרומכניות בהיקף מוערך של כ-70 מיליון שקל לתקופה של כשנתיים

רן קידר |
נושאים בכתבה נתב"ג

בתזמון מצוין עם חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות לישראל, וכמעט שנה לאחר ההודעה של רשות שדות התעופה על הרחבת טרמינל 3 בנתב"ג, הפרויקט נכנס לשלב הביצוע. חברת אפקון אפקון החזקות 1.86%   הודיעה היום על כך שחברת בת שלה  תשמש כקבלן משנה בפרויקט להרחבת המבנה הקרקעי ואזור ההסעדה בטרמינל 3 בנתב"ג, בהיקף של 67 מיליון שקל. ובהודעה אחרת, אורון תשתיות אורון קבוצה 1.97%   הודיעה כי זכתה במכרז שפרסמה רשות שדות התעופה לביצוע העבודות להרחבת המבנה הקרקעי ומתחם המזון של טרמינל 3, בהיקף מוערך של כ-310 מיליון שקל (בתוספת מע"מ).

במסגרת פרויקט הרחבת טרמינל 3, ישודרגו מתחמי ביקורת הגבולות ואזורי הבידוק הביטחוני, יוקם שער כניסה חדש לנוסעים הנוחתים בישראל, ויורחב מתחם ההסעדה ("הפוד קורט") באזור הדיוטי פרי. הפרויקט המרכזי יכלול תוספת של כ-7,000 מ"ר לשטח מתחם ביקורת הגבולות עבור הנוסעים החוזרים לארץ, המתפרשים על פני ארבע קומות. נוסף לכך, יוקם מבנה חדש, "שער תל אביב", בשטח של כ-2,000 מ"ר, שישמש שער כניסה לנוסעים המגיעים באוטובוסים במקום בשרוולי המטוסים. השער החדש צפוי לקצר משמעותית את התהליך מול ביקורת הגבולות ולאפשר מעבר מהיר ונוח יותר אל אזור איסוף הכבודה.

אפקון

במסגרות דוח הרבעון השני, דיווחה אפקון כי ב-11 במאי 2025 זכתה חברה בת בבעלות מלאה בהסכם לביצוע התקנות ושירותים למערכות אלקטרומכניות בהיקף מוערך של כ-70 מיליון שקל לתקופה של כשנתיים. ועכשיו מגיעה העסקה הנוכחית עם רש"ת, בהיקף של 67 מיליון שקל, כשתקופת הביצוע צפויה להתמשך כ-30 חודשים ממועד קבלת צו התחלת עבודה. החברה מעריכה כי שיעור הרווח הגולמי בפרויקט דומה לשיעורים הנהוגים בפרויקטים מסוג זה. 

דודי הראלי, מנכ״ל קבוצת אפקון: ״ההסכם מחזק את מעמדנו בשוק הפרויקטים הלאומיים הצומח ומצטרף לשורת פרויקטים אסטרטגיים שנמצאים בביצוע. מדובר בביטוי נוסף ליכולות המקצועיות הגבוהות של הקבוצה ולהעמקת פעילותנו בתחום מערכות אלקטרו-מכאניות מורכבות. עבודה זו מתווספת לצבר העבודות הרווחי והאיכותי של הקבוצה. קבוצת אפקון תמשיך לפעול להרחבת תחומי פעילותה תוך שילוב כלל יכולותיה למתן ערך מוסף ללקוחותינו ולהשיא ערך לבעלי מניותינו".

עבור אפקון, זהו אינו הפרויקט הראשון עם רש"ת, היות והקימה כבר את מגדל הפיקוח החדש, זרוע E והטרמינל החדש בתמנע. אפקון תבצע עבודות של קבלן משנה עבור אורון.