אחרי שפל של 12 שנה הבנקים חוזרים לנצוץ
אחרי כל הסגרים, הפחד וחוסר הוודאות ההיסטוריים של 2020, בחסותה של מגפת הקורונה שפקדה – ועדיין פוקדת – את העולם, בסוף, כששרדנו לספר יש גם תוצאות ומסקנות. במקרה של הסקירה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מדובר בסיכום חשוב שמעיד על חוסנה של המערכת הבנקאית הישראלית בכללותה וכיאה לכך, הוא כמובן, פחות או יותר, באורך הגלות.
אמנם מדובר בדוח באמת חשוב, אבל בסקירה המפקח כבר אמר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים – הבנקים בישראל הראו איתנות בשל הדרישות הרגולטוריות שהתווספו בעקבות משבר הסאב פריים ב-2008, מה שאפשר לבנקים להגיע עם נזילות גבוהה וגמישות מערכתית נוכח המשבר ובכך נמנע משבר גדול יותר.
את החוסן הזה ראינו בתוצאות של הבנקים ברבעון הראשון. בחסות האיחוד עם בנק אגוד, מזרחי טפחות 1.46% הגדיל את הכנסות המימון ברבעון הראשון של 33.2% לכ-1,880 מיליון שקל. בלי, אגוד הכנסות המימון צמחו 14.7%. גם פועלים -0.6% דיווח על רווח של 1.35 מיליארד שקל ותשואה של 14.2% על ההון. הבנק ביטל הפסדי אשראי שרשם בתקופת הקורונה, מה שהגדיל את הרווח ברוטו ב-508 מיליון שקל, משמע הרווח "האמיתי" מוערך בכ-800-900 מיליון.
גם הבינלאומי -0.97% שפרסם היום את דוחותיו מראה תמונה ורודה. התשואה להון עלתה ל-13% לעומת 9.6% בסוף השנה שעברה (ו-8.2% בתקופה המקבילה אשתקד). הרווח הנקי של הבנק הסתכם ברבעון הראשון של 2021 ב-287 מיליון שקל, בהשוואה ל-171 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 67.8%.
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אותו הדבר גם בבנק דיסקונט -0.64% שהרוויח ברבעון הראשון של שנת 2021 סך של 738 מיליון שקל (בנטרול רכיבים חד פעמיים), המשקף תשואה של 14.5% על ההון. עוד נרשמו הכנסות של 147 מיליון שקל בסעיף הפסדי אשראי בעקבות השיפור במצב הכלכלי לעומת הוצאה בסך של 656 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מציינת לחיוב את התממשות תוכנית פרישה מרצון וכן את הצמיחת אשראי בתחומי מיקוד אסטרטגיים – בהשוואה לסוף שנת 2020.
מה היה בדוח של הפיקוח?
אז מה למדנו מהדוח? הרווח הנקי של מערכת הבנקאות ירד כתוצאה מהשפעות המשבר בכ-23.2% ועמד על קצת יותר מ-7.5 מיליארד שקל. "ירידה זו ברווחיות בוטאה בירידה בתשואה להון שעמדה בסוף 2020 על כ-6.1% בהשוואה לכ-7.8% בתקופה המקבילה אשתקד והיא הנמוכה ביותר מאז 2008", נכתב בדוח.
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
כמו כן, המרווח הפיננסי, שמשקף את יכולתה של מערכת הבנקאות להשיא הכנסות ריבית נטו מתוך סך הנכסים שמשיאים הכנסות מימון, ירד ל-2.05% בהשוואה ל-2.21% בתקופה המקבילה אשתקד וזה בשל גידול גבוה בסך הנכסים נושאי הריבית, שצמחו בשיעור של כ-9.3% במהלך שנת 2020 , ביחס להכנסות הריבית נטו, שצמחו בשיעור מתון יותר של כ-1.3% במהלך אותה תקופה.
במקביל נותר פער הריבית בין שיעור ההכנסה מאשראי לציבור לבין שיעור ההוצאה על פיקדונות הציבור בבנקים ללא שינוי ניכר בהשוואה לשנת 2019 ועמד על כ-2.9%. אמנם חלה ירידה בשיעור הכנסות ריבית מאשראי לציבור, אולם זו קוזזה במלואה על ידי ירידה בשיעור ההוצאה על פיקדונות הציבור
הרווח הנקי בתקופה הנסקרת הושפע כאמור לשלילה מההוצאה להפסדי אשראי שגדלו בכ-151.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד שהיוותה את הרכיב עיקרי לפגיעה ברווח. לעומת זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אפיקי ההכנסה השונים נותרו ללא שינוי ניכר.
הכנסות הריבית נטו, הכנסות המימון שאינן מריבית והכנסות מעמלות, גדלו בכ-1.3%, כ-2% וכ-1.8% בהתאמה. במקביל קוזזה הפגיעה ברווחיות על ידי הירידה בהוצאות התפעוליות, כ-5.2%, בהשוואה לכ-1.1% בתקופה המקבילה אשתקד בהובלת ירידה בשיעור של כ-5.8% בהוצאות בגין שכר והוצאות נלוות בהשוואה לגידול של כ-0.1% בתקופה המקבילה אשתקד, שנבעה בעיקרה מירידה בהפרשות למענקים במערכת הבנקאות, על רקע הירידה בתוצאות הכספיות שלה.
"אלמלא הירידה בהוצאות התפעוליות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, התשואה להון לאחר מס הייתה נמוכה בכ-3 נקודות האחוז מזו שחושבה בפועל", כתבו בפיקוח.
יחס ההון העצמי רובד 1 במערכת הבנקאות הסתכם בדצמבר 2020 לשיעור של כ-11.1% וזה לאחר שברביע הראשון לשנה רשם יחס ההון העצמי רובד 1 של מערכת הבנקאות ירידה חדה על רקע תחילת משבר הקורונה והגיע לשיעור של 10.6%.
"על אף הפגיעה החדה ביחס ההון ברביע הראשון של שנת 2020, החלה מגמת התאוששות ביחס זה כבר מהרביע השני של שנת 2020 וכך, בסוף השנה, יחס ההון העצמי רובד 1 במערכת הבנקאות היה דומה לזה הנרשם בסוף שנת 2019 טרם המשבר", כתבו בבנק ישראל.
"בתוך כך, אף בנק במערכת הבנקאות לא ירד אל מתחת לדרישה המזערית להון העצמי רובד 1, גם טרם מתן ההקלה ההונית. הגורם העיקרי שהשפיע על התאוששות היחס הזה, הוא הגידול בהון, לצד עלייה קלה בלבד בנכסי הסיכון", הוסיפו.
- 1.אורי 26/05/2021 16:24הגב לתגובה זוהם פיטרו מלא עובדים ולא קלטו אף אחד כאילו העולם הולך להחרב. חבורה של מסריחים תאבי בצע!
הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםעדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.
