איתמר דויטשר אלקטרה תשתיות
צילום: לירון אלוני
ראיון

"הוכחנו שאנחנו חברת צמיחה לכן זה נכון שהשוק נותן לנו מכפיל צמיחה"

לאחר הדוחות, מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר, מספר לביזפורטל על אסטרטגיית הצמיחה, מדגיש כי צמיחה נמדדת לאורך שנים רבות והאם אלקטרה מתכננת רכישות נוספות
נתנאל אריאל |

"הוכחנו שאנחנו חברת צמיחה ולכן זה נכון שהשוק נותן לנו מכפיל צמיחה" (מכפיל הרווח עומד על 42.5. נ.א) כך אומר מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר בראיון לביזפורטל לאחר הדוחות הכספיים. בהן קבוצת אלקטרה 1.84%  שבשליטת  אלקו 2.1%  (48.55%) דיווחה על גידול של 6.7% בהכנסות לכ-2 מיליארד שקל, ה-EBITDA עלה ב-14.3% ל-145.6 מיליון שקל וכן על זינוק של כ-24% ברווח הנקי ל-50.2 מיליון שקל. צבר העבודות הסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל, גם כאן מדובר בעליה של 9%.

ב-12 החודשים האחרונים עלתה מניית אלקטרה ב-16%, כיסתה את הנפילות של הקורונה והיא נסחרת לפי שווי שוק של 7.13 מיליארד שקל. בעשור האחרון צמחה מניית החברה ביותר מ-600% והיא נסחרת בשיא של כל הזמנים.

לדברי דויטשר "אלקטרה צמחה מאוד ב-15 השנים האחרונות בשני וקטורים - צמיחה אורגנית וצמיחה דרך רכישות. צבר ההזמנות שלנו עומד על 18.4 מיליארד דולר, עוד לפני רכישות התחבורה הציבורית וימשיך לגדול בעוד כ-3.5 מיליארד שקל, בזכות הפרויקטים שלנו לביצוע בשנים הקרובות". הצלחה של חברה לא נמדדת בזמן קצר, והצבר מבטיח לנו תכנון של שנתיים קדימה בהיקפים הללו וגם נותן ביטחון שאנחנו מוכנים לכמעט כל אתגר".

"תוצאות הרבעון הזה מצביעות על כך שהאסטרטגיה של אלקטרה להיפתח להרבה הרבה תחומים ולנצל הזדמנויות גם בשנת קורונה כשיש פרויקטים שיורדים - מוכיחה את עצמה.  לצד הירידות שהיו לחצנו על הגז איפה שאפשר, כך בתשתיות וכך גם מעבדות קורונה שבאו לידי ביטוי בדוחות. ואנחנו ממשיכים להתפתח בפולין ובגרמניה כך שבסך הכל המצב שלנו מצוין".

מהי אסטרטגיית הצמיחה שלכם?

"ב-15 השנים האחרונות אנחנו מכווננים את החברה ל"מחזור החיים" - יוזמים, מקימים ומתפעלים כל ענף הבנייה - נדל"ן, תשתיות, פרויקטים לאומיים. יש לנו כיום בעצם ארבעה מגזרי פעילות: שניים הם בעיקרן יזמיים - נדל"ן למגורים בהיקף שהולך וגדל, כולל עיר הבה"דים (העברת בסיסי צה"ל לנגב. נ.א) ופרויקטים של הולכת מים, וגז, פרויקטים ציבוריים של הממשלה וגם פרויקטים במגזר הפרטי כמו באוניברסיטת בר אילן. לצד זאת, יש לנו פעילות בישראל ובחו"ל, בפולין, בגרמניה ובארה"ב. ואנחנו ממשיכים לפעול גם במגזר של הפעלה, שירות ואחזקה (כולל חברות שעוסקות בניהול אלקטרו מכאני כמו מעליות, גנרטורים וכו', וגם שמירה וניקיון). הכניסה לתחבורה הציבורית משלימה לנו את הענף האחרון שלא היה לנו בעולם התשתיות.

"אנחנו בונים בהיקף של 13 וחצי מיליון מטרים. יש לנו החל מחוזים קטנים ועד חוזים עם רפאל ובנק הפועלים למשל. כאמור, בעולם התשתיות אנחנו מתפעלים מתקני תשתית, מים, חשמל, גז ועוד.

"הדבר המעניין היה שדווקא בתחום התחבורה, למרות שאנחנו קבלנים גדולים – בונים כבישים, רכבות, מנהרות ועוד,  דווקא פה לא היינו ולכן הרכישות של אפיקים ואגד תעבורה מביאות אותנו גם להיות בתחום הזה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשורה התחתונה - האסטרטגיה היא שעכשיו אנחנו בונים כביש, אחר כך המדינה מאפשרת לנו להיכנס להפעלת זכיינות ל10 שנים, ותפעול נכון ויעיל תוך עמידה בקריטריונים של המדינה - נוכל ליצור הכנסות ארוכות טווח - כאמור אסטרטגית מעגל החיים".

לאיזו רמת רווחיות אתם שואפים להגיע בתחבורה הציבורית?

"הרווחית של תחבורה ציבורית היא קצת יותר טובה מהפעלה של שירות ואחזקה. אנחנו צופים רווחיות שתעלה את הממוצע של הרווחיות שלנו. כלומר, הרווחיות צריכה להיות סביב רווח נטו של 5% אחרי מס".

מה אתם עוד מתכננים בתחום?

"אנחנו רוצים לקחת את תחום התחבורה לדברים נוספים. אנחנו נמצאים במכרזים של רכבות עם השותפים, בקו הירוק בת"א. בירושלים ועוד. תחום התחבורה אצלנו ימשיך להתפתח"

 

האם אתם מתכננים פיצולים?

"לאלקטרה יש עשרות חברות בנות שמאוחדות בארבעת המגזרים שלנו , אבל אלקטרה היא חברה אחת, כאשר החברות לעיתים משיקות ויש פעילויות שמערבבות מספר חברות. יש לנו מטה מרכזי ונמשיך לעבוד כך. אני לא רואה חולשה בפעילות מסויימת ולכן לא צופה פיצולים"

מה לגבי רכישות נוספות?

"המדיניות שלנו היא או לקנות חברה שמביאה אותנו לגאוגרפיה שבה אנחנו לא נמצאים, כמו למשל שלוש החברות שקנינו בניו יורק, או לתחום חדש, כפי שבא לידי ביטוי ברכישות של אפיקים ואגד תעבורה. כאשר הכל תחת האסטרטגיה של ליזום הקמה ותפעול פרויקטים ותשתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).