מחוברים רשת תקשורת פלאפון סלולר
צילום: Istock

ועדת הכלכלה אישרה הטבה של 700 מיליון שקל לחברות הסלולר

אישרה את בקשת משרד התקשורת לפיה אגרות הדור החמישי יופחתו משמעותית, במטרה לתמרץ את החברות לפרוס את תשתית הדור החמישי
ערן סוקול | (1)

ועדת הכלכלה של הכנסת דיווחה הבוקר כי אישרה את בקשת משרד התקשורת לפיה אגרות הדור החמישי יופחתו משמעותית, במטרה לתמרץ את החברות לפרוס את תשתית הדור החמישי. המשמעות: חברות הסלולר יזכו לתמריץ בשווי כ-700 מיליון שקל.

סלקום 0.88% פרטנר 2.35% בזק 2.53%

על פי הדיווח, ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה שורה של תיקונים לתקנות הטלגרף האלחוטי, העוסקים באגרות תדרים. במסגרת הפעלת הדור החמישי אישרה הוועדה כי האגרה על תדר בתחום 2,600 מגה הרץ תעמוד על 215 אלף שקלים למגה הרץ והאגרה על תדר בתחום 3,500 מגה הרץ תעמוד על 120 אלף שקל למגה הרץ. כמו כן אושרה הפחתה של 28% באגרה, לתקופה של 4 שנים, אשר תחול רטרואקטיבית החל מ-29 בספטמבר 2020 – מועד הקצרת התדרים במכרז הדור החמישי.

מנהל תחום הרגולציה באגף הכלכלה במשרד התקשורת, טל אלימלך, הסביר כי כיום האגרה היא של כמיליון שקל לשנה למגה הרץ, וכדי לתמרץ את החברות לפרוס את תשתית הדור החמישי מבקש המשרד להפחית משמעותית את האגרות. הוא הוסיף כי המשרד בנה מודל תמרוץ המוערך ב-700 מיליון שקל – 30% מההשקעה – כש-200 מיליון שקלים יינתנו כמענק והיתר יינתנו כהפחתת אגרות מדורגת במשך 4 שנים. "אם לא היינו עושים שינוי החברות היו צריכות לשלם עוד 480 מיליון שקל בשנה, או שהן לא היו משקיעות בדור החמישי בשל חוסר כדאיות כלכלית", הסביר.

עוד אושרה אגרה של תדרי רדיו לצרכי תקשורת וציוד אלחוטי בתחום הגלים המילימטריים, שתעמוד תעמוד על 3,500 שקלים לעשר שנים וכ-440 שקל לשנה ערוץ. מנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת, שמואל אזולאי, הסביר כי מדובר בתדרים שמהווים חלופה לתשתית פס רחב, שניתן לעשות בהם שימוש במקומות בהם אין תשתית קווית.

מנהל תחום הרגולציה במשרד התקשורת, אורן מור, אמר כי לא מדובר בתדר במחסור, ולכן צריך לגבות רק את עלות הפיקוח וההסדרה, המסתכמת בכ-450 אלף דולר בשנה. "האגרה הזו כבר הופחתה ב-90% ועכשיו מבקשים הפחתה נוספת של 85% ומפחיתים התערבות בירוקרטית, כדי לאפשר שימוש בתחום הזה", אמר.

היו"ר מרגי ביקש לדעת האם השימוש בתדרים מסוכן מבחינת השפעת הקרינה. אזולאי השיב, כי התדרים המילימטריים אינם מהווים בעיה מבחינת הקרינה. לדבריו, הקרינה היא מינימלית והתקשורת היא לא מרחבית, אלא תקשורת מנקודה לנקודה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הוועדה אישרה גם את בקשת משרד התקשורת להאריך בשנה נוספת את תקנות אגרות תדרי הרדיו, על מנת לסיים במהלך השנה בחינה כלכלית להערכת שוויין. עם זאת, במהלך הדיון ביקשו נציגי המשרד הארכה בשנתיים. מנהל תחום הרגולציה במשרד התקשורת, אורן מור, הסביר כי מאז 2016 נעשית עבודה כוללת לעדכון אגרות התדרים, אך היא צפויה להסתיים במחצית השנייה של 2021 ותידרש עבודה נוספת לפני עדכון האגרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מלאך הרחמים 08/12/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    תכניסו אותם לדין הם נתנו שוחד ...כמו מר נתניהו לא?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.