מחוברים רשת תקשורת פלאפון סלולר
צילום: Istock

ועדת הכלכלה אישרה הטבה של 700 מיליון שקל לחברות הסלולר

אישרה את בקשת משרד התקשורת לפיה אגרות הדור החמישי יופחתו משמעותית, במטרה לתמרץ את החברות לפרוס את תשתית הדור החמישי
ערן סוקול | (1)

ועדת הכלכלה של הכנסת דיווחה הבוקר כי אישרה את בקשת משרד התקשורת לפיה אגרות הדור החמישי יופחתו משמעותית, במטרה לתמרץ את החברות לפרוס את תשתית הדור החמישי. המשמעות: חברות הסלולר יזכו לתמריץ בשווי כ-700 מיליון שקל.

סלקום 0% פרטנר 0% בזק 0%

על פי הדיווח, ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה שורה של תיקונים לתקנות הטלגרף האלחוטי, העוסקים באגרות תדרים. במסגרת הפעלת הדור החמישי אישרה הוועדה כי האגרה על תדר בתחום 2,600 מגה הרץ תעמוד על 215 אלף שקלים למגה הרץ והאגרה על תדר בתחום 3,500 מגה הרץ תעמוד על 120 אלף שקל למגה הרץ. כמו כן אושרה הפחתה של 28% באגרה, לתקופה של 4 שנים, אשר תחול רטרואקטיבית החל מ-29 בספטמבר 2020 – מועד הקצרת התדרים במכרז הדור החמישי.

מנהל תחום הרגולציה באגף הכלכלה במשרד התקשורת, טל אלימלך, הסביר כי כיום האגרה היא של כמיליון שקל לשנה למגה הרץ, וכדי לתמרץ את החברות לפרוס את תשתית הדור החמישי מבקש המשרד להפחית משמעותית את האגרות. הוא הוסיף כי המשרד בנה מודל תמרוץ המוערך ב-700 מיליון שקל – 30% מההשקעה – כש-200 מיליון שקלים יינתנו כמענק והיתר יינתנו כהפחתת אגרות מדורגת במשך 4 שנים. "אם לא היינו עושים שינוי החברות היו צריכות לשלם עוד 480 מיליון שקל בשנה, או שהן לא היו משקיעות בדור החמישי בשל חוסר כדאיות כלכלית", הסביר.

עוד אושרה אגרה של תדרי רדיו לצרכי תקשורת וציוד אלחוטי בתחום הגלים המילימטריים, שתעמוד תעמוד על 3,500 שקלים לעשר שנים וכ-440 שקל לשנה ערוץ. מנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת, שמואל אזולאי, הסביר כי מדובר בתדרים שמהווים חלופה לתשתית פס רחב, שניתן לעשות בהם שימוש במקומות בהם אין תשתית קווית.

מנהל תחום הרגולציה במשרד התקשורת, אורן מור, אמר כי לא מדובר בתדר במחסור, ולכן צריך לגבות רק את עלות הפיקוח וההסדרה, המסתכמת בכ-450 אלף דולר בשנה. "האגרה הזו כבר הופחתה ב-90% ועכשיו מבקשים הפחתה נוספת של 85% ומפחיתים התערבות בירוקרטית, כדי לאפשר שימוש בתחום הזה", אמר.

היו"ר מרגי ביקש לדעת האם השימוש בתדרים מסוכן מבחינת השפעת הקרינה. אזולאי השיב, כי התדרים המילימטריים אינם מהווים בעיה מבחינת הקרינה. לדבריו, הקרינה היא מינימלית והתקשורת היא לא מרחבית, אלא תקשורת מנקודה לנקודה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הוועדה אישרה גם את בקשת משרד התקשורת להאריך בשנה נוספת את תקנות אגרות תדרי הרדיו, על מנת לסיים במהלך השנה בחינה כלכלית להערכת שוויין. עם זאת, במהלך הדיון ביקשו נציגי המשרד הארכה בשנתיים. מנהל תחום הרגולציה במשרד התקשורת, אורן מור, הסביר כי מאז 2016 נעשית עבודה כוללת לעדכון אגרות התדרים, אך היא צפויה להסתיים במחצית השנייה של 2021 ותידרש עבודה נוספת לפני עדכון האגרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מלאך הרחמים 08/12/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    תכניסו אותם לדין הם נתנו שוחד ...כמו מר נתניהו לא?
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות באסיה, ארביטרז' שלילי - מה יהיה היום בבורסה?

פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה? 

מערכת ביזפורטל |

אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נפתח עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 0%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.


ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.

ועוד בהקשר הגיאופוליטי, הלילה הושב עוד חלל חטוף לישראל, ובכך עוד 7 חללים חטופים נותרו בעזה. מדובר בצעד אם כי קטן לקראת השלב השני של העסקה, שעל פי הערכות צפוי להיות מורכב יותר הן מהצד הישראלי והן מהצד של ארגון הטרור חמאס.