ברבעון הראשון של 2021 צפויות הנפקות בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל
ריביות נמוכות, עודפי מזומנים אצל המוסדיים, תוכנית לעידוד שוק ההון של הרשות לניירות ערך ותיאבון לסיכון מחלחלים עמוק והיטב לחברות בכלכלה המקומית מה שמביא אותן לגייס כסף והרבה ממנו, מהציבור.
לביזפורטל נודע כי עד כה הצטברו ברשות לניירות ערך לא פחות מ-50 תשקיפים לקראת הנפקות מניות חדשות לציבור בהיקף כספי בטווח של 2.5-3 מיליארד שקל. עיקר התשקיפים הם של חברות טכנולוגיה לסוגיה שמתוכננות לרבעון הראשון של השנה. שאר הכסף, כ-2 מיליארד שקל אמור להיות מגוייס באמצעות הנפקות של אגרות חוב וזאת ללא המערכת הבנקאית שצפויה אף היא לגייס כסף מהציבור ברבעון הקרוב.
כאן המקום לציין כי המדיניות של ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, הייתה לעודד את הכלכלה באמצעות גיוס כסף משוק ההון וזאת לאחר שהמערכת הבנקאית נכנסה למגננה בכל הנוגע למימון חברות בתחילת דרכן או אפילו לאחר תחילת דרכן, אך טרם הבשילו לחברות שהמערכת הבנקאית תהפוך נגישה עבורן.
מבלי להיכנס לנבכי ההנפקות הצפויות, ברובן עובר כחוט השני הסיכון. גורמים המעורים בפרטי ההנפקות הצפויות מספרים כי עיקר התשקיפים שהוגשו עד כה לאישור ונמצאים בשלבים שונים בין אם אצל החתמים ובין אם ברשות לניירות ערך, הם של חברות שיש להן חלום ועוד איזה חלום, מה שמחייב את המשקיעים לתת דגש לקריאת התשקיפים ולניהול סיכונים קפדני כדי לצמצם את הטראומה של המפגש בין החלום למציאות.
- סטאבהאב בדרך להנפקה לפי שווי של 9.3 מיליארד דולר
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הסיכונים הרבים שבהנפקות הצפויות הרי שהצד השני שלהן הוא הסיכוי. הסטטיסטיקה אמורה, לפחות על פי כל התקוות, להביא לכך שהמפגש בין החלומות לכספי הפנסיה של הציבור יניב בטווח הארוך ובקיזוז הדיפולטים רווחים. כך למשל אם הציבור ישקיע כמה עשות מיליוני שקלים במספר רב של הנפקות הרי שחוק המספרים הגדולים מציע שהצלחה אחת תחפה על מספר כישלונות.
מה ניתן ללמוד מההנפקות האחרונות?
מאלה ניתן ללמוד כי התיאבון של המוסדיים גורם להם להסתער על הנפקות שמתומחרות במחירים גבוהים, אם לא גבוהים מאוד מה שמזכיר את הנפקות הנדל"ן של לפני עשור.
קבלן גדול שהוא צרכן אשראי גדול, הזכיר כי בתקופת הגיוסים הגדולים של ענף הנדל"ן היה לו די ברכישת אופציה לקרקע כדי לקבל משוק ההון את מלוא המימון הנחוץ לו לרכישת הקרקע, השבחתה, בניה, שיווק ושולי רווח משביעי רצון כך שלמעשה עוד בטרם הוגשו המסמכים הנחוצים לקבלת תוכנית בניה מאושרת הרי שכל הכסף כבר ישב בחשבון הבנק של הקבלן ומכאן הדרך לדיפולטים הייתה קצרה.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
כדי למנוע מצבים מעין אלה המוסדיים, אמורים להיות זהירים מאוד ומחד להיחשף להנפקות האטרקטיביות, אך מאידך לא להפריז בתמחור, גם במחיר של תשואות נמוכות לטווח הקצר.

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

מדד הבנקים איבד 2.4%, מדד הביטוח נפל 3.1%; סגירה שלילית בבורסה
מדדי הדגל סגרו בירידות בהובלת מדד ת"א 90 שירד 1.3%; מחלבות גד טיפסה ביומה הראשון בבורסה ועלתה 17.5%
המדדים סגרו בטריטוריה שלילית - ת"א 35 ירד 1%, ת"א 90 איבד כ-1.3%.
גם הסקטורים סיימו באדום - הבנקים מחקו את העליה שהייתה בשעות הראשונות למסחר והמדד ירד 2.4%, בעוד במדד הביטוח המגמה השלילית חזקה יותר והוא איבד 3.1%. מדד הנדל"ן ירד 1%, ומדד ת"א נפט וגז ירד 1.2%.
פסגה בדוחא תנסה לגבש חזית ערבית מול ישראל - בהמשך לתקיפה הישראלית בדוחא שבקטאר תקיפה שבה עדיין אין אימות שהצליחו לסכל את הבכירים בזרוע המדינית של חמאס שטורגטו - סוכנות הידיעות הקטארית הודיעה כי דוחא
תארח פסגת חירום ערבית-אסלאמית. לפי ההודעה, הפסגה צפויה להתקיים בימים הקרובים, בראשון ושני הקרובים. ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, מוחמד בן עבד אל-רחמן אל-ת'אני, הצהיר כי המנהיגים שיתכנסו בדוחא יקבעו את אופי וכיוון התגובה לתקיפה. בשלב זה, קטאר לא דורשת מהמדינות המשתתפות
עמדה מסוימת, אבל גורמים רומזים על כוונה לעצב חזית אזורית מאוחדת מול התוקפנות של ישראל.
הבנק המרכזי האירופאי ה-ECB, השאיר את הריבית ללא שינוי - סטפן גרלך, הכלכלן הראשי של בנק EFG בציריך ולשעבר סגן נגיד הבנק המרכזי של אירלנד, סבור כי ההחלטה של הבנק
המרכזי להשאיר את הריבית ללא שינוי הייתה נכונה ומתבקשת. למרות עלייה קלה באינפלציה באוגוסט, הן האינפלציה הכללית והן אינפלציית הליבה עדיין מעט מעל יעד ה־2%, ואין בכך סיבה מיידית להורדה. גם נתוני הצמיחה ואמון העסקים מלמדים שכלכלת גוש האירו מחזיקה מעמד היטב, על
אף העלאת המכסים מצד ארה"ב והמתח הגיאופוליטי. הורדת ריבית יכולה להיות מוצדקת בעתיד, אם תתממש האטה חדה או מהלך מוניטרי חריף מצד הפד, אבל עד אז אין סיבה שה־ECB יפעל על בסיס תרחישים כאלה. גרלך גם מזכיר את השאלה הפוליטית הלא פשוטה, האם התפקיד של הבנק הוא "לסגור
את המרווחים" עבור מדינות כמו צרפת - סוגיה שלא עלתה לדיון רשמי, אבל כנראה קיבלה התייחסות מאחורי הקלעים.
- אל על זינקה 6%, הביטחוניות עלו, מניות הביטוח והבנקים התממשו - נעילה שלילית
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם ביולי-אוגוסט תל אביב כמו קיבלה עצמאות והניבה תשואות עודפות, נראה שספטמבר מחזיר את הסנכרון בין וול סטריט לאחוזת בית. אפשר לראות את ההלימה בין השווקים, את הסנטימנט הכללי חוזר להתכתב ביחד. גולת הכותרת היא הורדת הריבית, כשההחלטה אם לעשות את הפיבוט תתקבל על ידי הבנק המרכזי ב-17 לחודש, הורדת ריבית שתניע גם אצלנו את שינוי המדיניות כשהנגיד פרופ' ירון יקבל בטחון מהקולגה האמריקאי ויקל מוניטרית. בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?