יוסי זינגר וארז בלשה, ג'נריישן קפיטל
צילום: אייל טואג

ג'נריישן קפיטל: גידול בשווי החברות המוחזקות ומעבר לרווח

קרן התשתיות והאנרגיה הרוויחה 27 מיליון שקל ברבעון השני וצפויה לדווח על הכנסות של 82 מיליון שקל מסולגרין ברבעון השלישי
אור צרפתי |

קרן התשתיות והאנרגיה ג'נריישן קפיטל 0.61% , דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2020. הכנסות החברה, שמתוקף היותה קרן השקעות מורכבות משינויים בשווי ההוגן של השקעות בחברות המוחזקות, הכנסות מדיבידנד ודמי ניהול מחברות מוחזקות, הסתכמו ברבעון השני בכ-40.5 מיליון שקל, ברבעון השני לשנת 2019 דיווחה הקרן על הכנסות של 14.7 מיליון שקל.

עיקר ההכנסות במהלך הרבעון השני נובעות מהגידול בשווי הוגן של החברות המוחזקות, ובעיקר מיוחסות לאחזקות בסולגרין, בבון תור וברפק אנרגיה. באחזקה בבון תור נרשמה במהלך הרבעון עלייה בשווי הוגן נטו של כ-6.7 מיליון שקל ובאחזקה ברפק אנרגיה נרשמה במהלך הרבעון עלייה בשווי הוגן נטו בסך כ-6 מיליון שקל.

באחזקה בסולגרין נרשמה עלייה בשווי הוגן נטו של כ-20.4 מיליון שקל, וזאת לאחר הירידה החדה במחיר המניה שדווחה ברבעון הראשון וגרמה לקרן לדווח על הפסד. ברבעון השלישי, צפויה ג'נריישן לדווח על הכנסות של 82 מיליון שקל מעליית הערך של סולגרין.

הרווח לפני מס הסתכם בכ-35.1 מיליון שקל. במחצית שנת 2020 נרשם רווח לפני מס של כ-16.6 מיליון שקל. הוצאות המס של החברה נובעות מהכרה בחבות עתידית לתשלום מס ולא מתשלום מס בפועל. הרווח הנקי הסתכם ב-27 מיליון שקל, וזאת לאחר שהקרן דיווחה על הפסד 14.2 מיליון שקל ברבעון הקודם.

ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם גידול בהכנסות וברווח הנקי, כאשר התוצאות הטובות מגיעות בצל משבר הקורונה ומדגישות את ההשפעה הנמוכה יחסית של התנודות במחזור הכלכלי על פורטפוליו הנכסים של ג'נריישן שממוקד בתחום התשתיות ומורכב מנכסים בעלי חשיבות קריטית לתפקודן התקין של המערכות השונות במדינה. מאז תחילת השנה ביצענו שורה של השקעות איכותיות וסינרגטיות לתחומי פעילות הקרן, זאת בין היתר תוך ניצול הזדמנויות לאור אירוע הקורונה. בכך ביססנו את מעמדה של ג'נריישן כפלטפורמה מגוונת, מקיפה וייחודית לחשיפה לתחומי התשתיות הלאומיות בישראל, כאשר אנו מזהים פוטנציאל השבחה מהותי בכל אחת מהפעילויות ופועלים באינטנסיביות ליצירת ערך עבור המשקיעים שלנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.