כפיר נבון, מנכ"ל סופרגז
צילום: אלדד רפאלי

סופרגז: ירידה בהכנסות עלייה ברווח

הכנסות החברה ירדו בכ-9% ל-120 מיליון שקל, עם זאת הרווח הנקי טיפס בכ-32.6% ל-11.8מיליון שקל בעקבות עליה בשיעור הרווחיות התפעולית וירידה בהוצאות המימון; מניית החברה בשיא של 1.22 מיליארד שקל
צחי אפרתי |

חברת סופרגז אנרגיה שבשליטת קבוצת אלקו 2.04%  (66.94%), שהונפקה לפני כחודשים מפרסמת לראשונה דוחות כספיים כחברה ציבורית, הכנסות החברה ירדו בכ-9% ל-120 מיליון שקל, עם זאת הרווח הנקי טיפס בכ-32.6% ל-11.8 מיליון שקל בעקבות עליה בשיעור הרווחיות התפעולית וירידה בהוצאות המימון. החברה שהונפקה לפי שווי של כ-900 מיליון שקל נסחרת כעת בשווי שוק של 1.22 מיליארד שקל. החברה לא צופה השפעה מהותית כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה.

הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-120 מיליון שקל ירידה של כ-9% בהשוואה לכ-131.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מירידה בכמויות הגפ"מ שנמכרו למגזר העסקי כתוצאה מהשפעת נגיף הקורונה (בעיקר לענפי המזון, ההסעדה, המלונאות ותרבות הפנאי). ההכנסות מתחום הגפ"מ ברבעון הסתכמו בכ-91.3 מיליון שקל, לעומת כ-101.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות מתחום הגז הטבעי ברבעון הסתכמו בכ-28.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-30.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה הינה בעיקר לאור ירידה במחירי המכירה.   

הרווח הנקי ברבעון השני עלה בכ-32.6%  לסך כ-11.8 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-8.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס בעיקר לעלייה ברווח התפעולי, לצד ירידה בהוצאות המימון, נטו לאור ירידת המדד ברבעון לעומת עלייה במדד ברבעון המקביל אשתקד, 

הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-2% לכ-48 מיליון שקל (כ-40% מההכנסות), לעומת כ-47 מיליון שקל (כ-35.7% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הגולמי נובעת מעלייה ברווחיות של פעילות הגפ"מ.

 

הרווח התפעולי ברבעון עלה לכ-21.8 מיליון שקל עליה בכ-3% בהשוואה ל-21.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במהלך הרבעון השני 2020 נרשמו הוצאות אחרות בסך כ-1.4 מיליון שקל בגין הוצאות תשקיף ורישום מניות החברה למסחר. בנטרול הוצאות התשקיף כאמור, הרווח התפעולי ברבעון עלה בכ-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (פרופורמה).

ה-EBITDA של החברה ברבעון השני של 2020 עלה לכ-33.9 מיליון שקל, לעומת כ-33.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

  

כפיר נבון, מנכ"ל סופרגז אנרגיה: "אנחנו מפרסמים היום לראשונה דו"חות כספיים כחברה ציבורית ושמחים להציג שיפור משמעותי ברווחיות וגידול ברווח הנקי. זאת, על אף אירוע הקורונה שבעיקר גרם לירידה בכמויות הגפ"מ שנמכרו ברבעון למגזר העסקי ולמרות הירידה במחירי המכירה של הגפ"ם והגז הטבעי המושפעים ממחירי הנפט.  

"במישור העסקי, סופרגז נמצאת כיום בתנופת פעילות גדולה, ואנו פועלים להרחבת פעילויות הליבה שלנו, לפתח את מנועי הצמיחה, ובראשם ייזום תחנות הקו-גנרציה, ובמקביל ממשיכים לבחון כניסה לתחומים משיקים שיסייעו לחברה להמשיך למצב את עצמה כחברת אנרגיה מהמובילות בישראל. בין היתר, במסגרת זו דיווחנו לאחרונה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בישראל עם חברת אוגווינד. כחברה שהנפיקה את מניותיה לציבור לאחרונה, אנחנו שמחים על האמון שקיבלנו עד כה מהמשקיעים, ונמשיך לפעול להאצת צמיחתה של החברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?