אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0.2%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:

מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

• רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
• רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

עליות אמש בוול סטריט השפיעו כבר אתמול על הבורסה (מסחר חופף משעה 15:30) כשמניות הארביטראז' חוזרות אמביוולנטיות (ראו בהמשך). הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר סביב 3.25 שקלים, על רקע שורה של גורמים שמחזקים את השקל. העליות האחרונות בוול סטריט גורמות למוסדיים המקומיים למכור דולרים כדי לאזן חשיפות, ובמקביל נרשמת חזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, תופעה שניכרת מאז הרגיעה היחסית בגזרה הביטחונית לאחר הסכם הפסקת האש. לכך מתווספות הציפיות להורדת ריבית בארצות הברית כבר מחר, שמחלישות את המטבע האמריקאי גם בעולם.

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.

פתחנו את הבוקר בסיפור על בעל השליטה שהנפיק את החברה שלו ואחרי חודשיים קנה מניות בשליש מחיר. הוא קנה אגב בסכום סמלי. ביקשנו מכם להיזהר - בעדינות כמובן, אנחנו לא נביאים, אבל אף אחד לא ציפה להתרסקות הזו. הרחבה - מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר  

אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח. 

• הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
• זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.