קאנשור עדיין מפסידה, אבל התחילה למכור ומחכה לאישור לייצא קנאביס
בשורה התחתונה התחתונה - נכון לדוח השנתי של 2019, קנאשור מקבוצת סולבר עוד לא מכרה ולו גרם אחד של קנאביס או מוצר אחר בתחום. אבל זה לא משנה. מכמה סיבות. ראשית, כי מראש היה מדובר בבניית מפעל - תהליך שלוקח זמן - ונדרשות לו מיומנויות שהן מעבר לגידול פר אקסלנס. הסיבה השנייה היא, כי על פניו - כמו יתר סקטור הקנאביס - הכוכבים מתיישרים לשחקנים רבים לא רק מבחינת החוסרים שהיו בשוק, אלא בעיקר לקראת מה שזה אומר על היצוא הקרב.
נתחיל מהדוחות. קודם כל, ההפסדים השנתיים קטנו בצורה משמעותית, מ-24 מיליון בסוף 2018, להפסד של 17 מיליון שקל בסוף 2019. שיפור של 30%. ההפסד למחצית אגב, ירד מ-18 מיליון ל-10 מיליון. ירידה של 40%.
חלק מהוצאות ההנהלה והשיווק השנה, בהיקף של 7 מיליון שקל, הלכו להכנה לתקינה האירופית הנדרשת ליצוא לגרמניה. ב-2018 הוצאות השיווק וההנהלה עמדו על 13 מיליון שקל. כלומר, ירידה של כמעט 50% בהוצאות. עם זאת, כחלק מההכנות ליצוא הגרמני, הוצאות המחקר עלו ממיליון שקלים ל-7 מיליון שקלים.
אז מה הפוזיציה של קנאשור?
קנאשור מבוססת על היכולות התעשייתיות של חברת סולבר. מראש מדובר בחברה יחסית צעירה. רן עמיר, מנכ"ל החברה ודירקטור וניר פלס, סמנכ"ל ודירקטור, הם הבעלים של סולבר. החברה מראש הלכה על מודל תעשייתי שהוא רזה מבחינת כוח אדם ופועל על אוטומוציה. כמו השוק העולמי. לשם כך נדרש זמן וכסף.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמיר ופלס מאמינים בחברה. בגיוס האחרון שלהם מלפני כמה חודשים - נצח במושגים של היום - גויסו 40 מיליון שקל, 21 מתוכם מכספם של הנזכרים מעלה. הם מודאגים שהשוק יראה את הדוחות ההפסדיים. השאלה, בסוף, היא לאן החברה הולכת? מבחינת ייחוד, יש להם את אחת האופרציות המעניינות בארץ, שאם תבשיל כראוי, יכול להפוך אותה ליצואנית לגיטימית לשוק הגרמני - שם כבר יש לה הסכמי שיווק.
"צריך לקרוא את המספרים בזהירות. יש דברים היסטוריים ובלתי מוחשיים, שהם תוצאות של הפחתות חשבונאיות", אומר רן עמיר, מנכ"ל ודירקטור בחברה. "אני מציע להסתכל על המהות. הם לא במספרים. אלא איפה אנחנו נמצאים בנקודת הזמן הזו".
מהי המהות?
"שיש אופרציה. יש מתקן גידול המותאם לתקינות האירופאיות. אנחנו ערוכים מבחינה תפעולית. המפעל התחיל לעבוד. אם אני מסכם את זה, החברה השקיעה את מה שגייסנו, עם הסכום הזה הקמנו את האופרציה הפיזית ואנחנו מתחילים את המכירות. עוד לא הוצאנו תחזית הכנסות, אבל לפי התקנות, עד סוף הרבעון הנוכחי יהיו הכנסות של למעלה מ-900 אלף דולר".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"הדבר השני הוא הקיבולות של המפעל, שעומדות על טון גידול באינדור. יש גם פער במחירים בין גידול חממה לאינדור. אנחנו מקבלים הרבה פידבקים חיוביים מהשוק ויש דרישה לתוצרת שלנו.
"כרגע הגידול הראשון המלא שלנו כמעט מוכן ואנחנו מחכים לאישור הרגולטורי. יש לנו קיבולת עיבוד של טון וחצי שמנים בשנה ו-15 טון בתפרחות ומדובר באופרציה חצי אוטומטית ואוטומטית. אנחנו גם עסק מאוד רזה, רק 25 עובדים סך הכול".
יש לכם תוכניות התרחבות?
"אופרציה בישראל חייבת להתבסס על טכנולוגיה. לא על כמות עובדים. בישראל קשה להשיג עובדים בעבודות כפיים. צוות האינדור שלנו כולל 3 אנשים סך הכול. צריך גם לזכור שבני אדם לא מושלמים, הם יוצרים פתח לזיהומים ובסוף אנחנו מוציאים מוצר לחולים.
"ככל שתקטין את החשיפה האנושית, ככה אפשר להביא מוצר ברמה גבוהה יותר. זה גם הדבר ההגיוני לעשות מבחינה כלכלית וככה זה עובד בשווקים הגדולים בעולם.
האם יש לכם כוונה לגייס עוד כסף?
- 1.לג 06/04/2020 15:43הגב לתגובה זואל תאמינו החברה לא צריכה להיות בבורסה הם באו לרמות והיועץ שלהם זה היועץ שקבר עשרות חברות

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.