מה יותר מסוכן לאג"ח - הממשלה החדשה או הראלי בארה"ב?
אגרות החוב הן ניירות הערך הנסחרים ביותר בבורסה. שוק האג"ח מרכז מחזור יומי של 3 מיליארד שקל, בעוד שוק המניות מרכז מעט מעל מיליארד שקל. ובכלל - רוב הנכסים שלנו נמצאים באג"ח ולא במניות. אז נכון, במניות יש יותר "אקשן", הן עולות ויורדות בשיעורים חדים, אבל האג"ח זה הבסיס לתיק ההשקעות ולחסכונות שלנו.
אגרות החוב מתחלקות בעיקר לאגרות חוב שקליות ואגרות חוב צמודות מדד (ראו פירוט תשואות האג"ח הממשלתיות בסוף הכתבה), כאשר הריבית באגרות החוב אמורה לעלות ככל שהתקופה לפדיון ארוכה יותר, כלומר ככל שהמח"מ - משך חיים ממוצע, ארוך יותר. הסיבה לכך היא שתקופה ארוכה יותר לפדיון, משמע סיכון גדול יותר למחזיק האג"ח, ובגין הסיכון הזה הוא מקבל פיצוי - ריבית גבוהה יותר.
להפחית את האג"ח במח"מ ארוך
"שמירה על תיק אג"ח במח"מ בינוני בישראל תאפשר לנצל את עקום התשואות התלול המקומי", כך ממליצים כלכלני הראל פיננסים. לגבי האג"ח הדולרי, מציינים בהראל כי "ציפיות אגרסיביות להורדת ריבית הפד ולגידול בתנודתיות, תומכים במימוש רווחים ומעבר למח"מ קצר".
מה יותר מסוכן, הממשלה החדשה בישראל או הראלי בארה"ב?
ביום שני האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני אשר הפתיע מטה כשירד ב-0.6% לעומת הצפי שעמד על ירידה של 0.3%. בשוק האג"ח המקומי, ירידת המדד באה לידי ביטוי בירידה בצמודים הקצרים - אך בצמודים הארוכים נרשמו אפילו עליות, באופן אשר מבטא את הצפי בשוק ללחצים אינפלציוניים כתוצאה מצעדים שצפויה לנקוט הממשלה החדשה לאחר הבחירות בספטמבר.
לעומת זאת, שוק האג"ח הדולרי מושפע בעיקר מהצפי האגריסיבי להורדות ריבית בארה"ב ב-12 החודשים הקרובים, אך גם מהעליות החדות שנרשמו במהלך המחצית הראשונה. לאור זאת, מעריכים בהראל כי "כיום יש יותר סיכון באג"ח חו"ל בטווחים ארוכים ובינוניים בארה"ב מאשר סיכוי, כפי שראינו כבר בשבוע האחרון כאשר הצפי להורדות ריבית בשנה הקרובה החל להתמתן – מה שהוביל לעליית תשואות לקראת סוף השבוע".
הגיע הזמן לממש רווחים בחלק הדולרי ולקצר מח"מ
"ביתרות הדולריות נבחן מימוש של הרווחים הנאים מתחילת השנה ומעבר למח"מ תיק אג"ח דולרי קצר יותר, ע"י שילוב פיקדונות דולריים וקרנות כספיות דולריות - כל עוד עקום האג"ח האמריקאי הפוך", מציינים בהראל.
בשוק הישראלי, נרשמה מגמה חיובית בזכות הצפי להורדת ריבית בחו"ל בהמשך השנה. מתחילת השנה מדד התל בונד תשואות שקלי עלה בכ-9.3% ומדד התל בונד תשואות צמוד עלה בכ-7%. "האפיק הקונצרני מעניין בעיקר בדירוגי A ומעלה", מציינים כלכלני הראל. "לנוכח מבנה עקום האג"ח המקומי התלול – בישראל יש עדיפות להתמקד במח"מ בינוני ואסטרטגיה של 'גלישה על העקום' על ידי אחזקת אג"חים עד לפדיון".
בהראל ממליצים על השקעה בתיק אג"ח מפוזר לפדיון, "השקעה זו מאפשרת לא רק פיזור למספר גבוה של אג"חים שקלים וצמודים ורמת ודאות גבוהה יותר לגבי התשואה לפדיון, אלא מאפשרת ללקוח לצלוח בקלות רבה יותר תקופות של תנודתיות", סיכמו בהראל.
תשואות האג"ח הממשלתיות
הרוב הגדול של כספי המשקיעים מוחזק באג"ח ממשלתיות. נכון להיום האג"ח הממשלתיות צמודות המדד במרבית המח"מים מציגות תשואה שלילית למשקיעים. כאשר באג"ח הממשלתיות השקליות, ניתן להשיג תשואה לפדיון בטווח של 0.3% עבור מח"מ של עד שנה וחצי, לעומת תשואה לפדיון של כ-2.5% במח"מ של 15 שנים ומעלה. עם זאת, התשואות השליליות של האג"ח הצמודות, לא בהכרח ממקמות אותן בעמדה נחותה מהאג"ח השקלי, שכן המחזיקים באג"ח הצמודות נהנים גם מתשואת המדד.
- 2.שאלה עם תשואות כאלה מי ממליץ להשקיע ולשלם עוד דמי ניהול (ל"ת)משה ראשל"צ 23/07/2019 07:05הגב לתגובה זו
- 1.לרון 22/07/2019 22:04הגב לתגובה זועבר להיות משר האוצר של ישראל לשר האנטי אוצר של אירן תורכיה סוריה ועוד!!!אותנו השאיר עם פחלון יש לי,הכלכלה תחלש עוד לבטח!
- עוד שמאלן מתוסכל שלא רואה שמעולם לא היה כה טוב (ל"ת)משה ראשל"צ 23/07/2019 07:04הגב לתגובה זו
- ימני עיוור שנדפק פעם אחר פעם על ידי ביבי וכנופיתו (ל"ת)עמי 23/07/2019 07:54
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.
היום בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%
על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים
כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.
אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת.
מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.
החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה.
- מגדל זינקה 5.3%, לאומי 2.5%; או פי סי ירדה 3.4%
- מנורה וכלל זינקו 5%, הפניקס והראל 4%; מדד הביטוח חתם עם עליה של 4.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה צפויה להיות היום רגועה יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.
