"הבנקים משחקים על הטיקט שהברוקרים הפרטיים מסוכנים"
97% מהמשקיעים הפרטיים סוחרים דרך הבנקים, ורק 3% פועלים דרך חברי בורסה שהם בתי השקעות. נתונים אלו, שפורסמו במסגרת דו"ח שבדק את התחרות בתחום הברוקראז', ממחישים את חוסר התחרות בשוק ההון.
השליטה הכמעט מוחלטת של הבנקים בתחום הינה למרות שהם מציעים עמלות גבוהות בהרבה מבתי ההשקעות כמעט בכל התחומים - מסחר במניות בישראל, באג"ח ומסחר בחו"ל. לא רק שעמלות המסחר בבנקים יקרות בהרבה, הבנקים גובים עמלות נוספות לדוגמא דמי משמרת שיכולים להגיע לעד 0.8% מהתיק בכל שנה - עמלה שלא קיימת ברוב בתי ההשקעות.
עמלות קניה/מכירה של מניות בבורסה של ת"א. השוואה שערכה הבורסה לני"ע
ובכל זאת, הציבור לא נוהר לפעול דרך חברי בורסה שאינם בנקים ומעדיף להמשיך לנהל את תיק ההשקעות בבנק. הבנקים נמצאים בפיקוח הדוק של המפקחת על הבנקים ועומדים בדרישות גבוהות של הון עצמי, ובקרב הציבור רווחת התפיסה כי הממשלה לא תאפשר להם להגיע לקריסה. מנגד, הדרישות הרגולטוריות מבתי ההשקעות נמוכות יותר, ובציבור, בסוג של צדק, מתעורר ספק בדבר "הביטחון" שהם מעניקים לכסף. לא פעם הבנקים רוכבים על חשש זה כאשר לקוח מעוניין להעביר את תיק ההשקעות מבנק לבית השקעות.
קרן פיצויים - אם בית ההשקעות קורס
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, פרסמה בשבוע שעבר את התכנית האסטרטגית של הרשות לשנים 2022-2019, אשר מטרתה ביסוסו והרחבתו של שוק הון ציבורי אטרקטיבי, הוגן ותחרותי. חלק מהמטרות באות לידי ביטוי בניסיון להגביר את התחרות, ולגרום לציבור לעבור לסחור דרך בתי ההשקעות.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות שמבחינה תפעולית המניות שמחזיקים הלקוחות אצל הברוקרים הפרטיים נמצאות במסלקת הבורסה, ולא אצל בתי ההשקעות, תרחיש של קריסת בית ההשקעות עלול ליצור כאוס לא קטן. מכיוון שפעילותם של הגופים הפיננסיים מושתתת על אמון הלקוחות, אחד המנגנונים ליצירת אמון הוא הענקת הגנה ללקוחות מפני כשל תפעולי או גנבה, כחלק מהדאגה שהגוף הפיננסי יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
לצורך הפגת החשש של הציבור מקדמת רשות ני"ע בימים אלו קרן פיצויים למגזר הפיננסי. קרן זו, הנקראת "סכמת הגנת נכסי לקוחות", הוצעה במסגרת מסמך המשותף לרשות ני"ע ולרשות ההגבלים העסקיים שבדק את התחרות בשוק הברוקראז'.
לפי הצעת רשות ני"ע, סכמת הפיצויים תיצור למשקיעים דרך חברי הבורסה שאינם בנקים (ברוקרים פרטיים) שכבת הגנה מפני איבוד השקעותיהם כתוצאה מחוסר היכולת של חברת ההשקעות להחזיר את כספם. אירוע שיכול לקרות בשל הונאה או רשלנות בחברה. עם זאת, הסכמה אינה מגינה על לקוחות מפני הפסדים הנובעים מפעילות ההשקעה שלהם. הסכמה מהווה ביטוח של כלל החברות המשתתפות בה – כל חברה משלמת פרמיה לקרן ייעודית, ובמידת הצורך הקרן מפצה את הלקוחות הנפגעים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה היא שהלקוחות בבתי השקעות ירגישו בטוחים "כמו בבנק".
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"בסוף, ביטחון זו הרגשה של הלקוח", אומרת גואטה במענה לשאלה האם מסחר בבנקים בטוח ביחס למסחר בבתי השקעות. "אבל אין ספק שהבנקים יותר מפוקחים", הוסיפה גואטה.
- 14.broker 05/03/2019 23:53הגב לתגובה זוהשאלה הקשה היא מה קורה עם ברוקרים קטנים כמו U Trade, A-Trade. Z-Trade וכל הטראדים האלה שפושטים רגל כל יום חמישי וראשון. גם הם יחויבו להצטרף לקרן ביטחון?
- 13.התפוז המכני 05/03/2019 17:52הגב לתגובה זוהכתבה נועדה לתת פחדים ללקוחות מבית השקעות ובפועל חלק גדול מאוד מהציבור שמבין בבורסה ובמניות ועמלות מושקע דברך בתי השקעות מטעמי עמלות זולות ואילו הבנקים מחפשים עמלות על עמלו ועל עמלות איך לעשוק את ציבור המשקיעים בבורסה בתוספת כסף לקופה של המושחתים בבנק זה לא עובד את בתי השקעות .
- 12.טוביה 05/03/2019 17:40הגב לתגובה זואולי בהזדמנות זו תואיל המנהלת החדשה להעלות את בעית המיסוי על "רווחים" הנובעים מהשקעה זו לעומת שכר דירה שפטור
- 11.אנונימי 05/03/2019 17:13הגב לתגובה זולא ברורמהכתבה מהו החשש שצריך להגן מפניו. הרי גם ככה החלק ששומרים בברוקר כמזומן הוא זניח יחסית לנכסים- מניות, אג"ח וקרנות- שגם כך רשומים במסלקת הבורסה. אם יש חשש מרישום כוזב בדוחות של הברוקרים, הדבר הכי הגיוני לעשות זה כמו בארה"ב, שם הנכס רשום פרסונלית על שם הלקוח ולא על שם הברוקר. בדיוק כמו שנכסי מקרקעין רשומים פרסונלית בטאבו בישראל. הבעייה היא שעצלני הבורסה ההסתדרותיים יבקשו עוד 5-10K בחודש בשביל לרשום נכסים פרטני.
- 10.אילן 05/03/2019 16:33הגב לתגובה זוהטלת מע"מ על סוחרים בניירות ערך חסלה את הענף ולכן לא משנה מה תעשו ... עד שלא תבטלו את המע"מ על סוחרים לא יהיו סוחרים
- 9.אורי 05/03/2019 16:23הגב לתגובה זוהיו זמנים שהשקעתו העיקרית של הציבור הייתה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהתנהלו בבנקים. עד שקמה הממשלה בדמותה של ועדת בכר וניתקה את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהם ונתנה אותם לחברות הביטוח - שבמהותם הם שודדים יותר גדולים מהבנקים - ולבתי ההשקעות . וכך הציבור מצא את עצמו בסיכון עם השקעתו. עכשיו מחפשים שיטות מגוחכות להגנה על השקעות הציבור.
- 8.עמי 05/03/2019 16:14הגב לתגובה זוכל בתי ההשקעות שהלקוחות הפרטיים מנהלים תיקים באופן עצמאי כיצד יתכן שהכספים יעלמו אם החברה תיקרוס? שיודיעו שהסכמי הנאמנות שווים לתחת
- 7.שאלה 05/03/2019 16:10הגב לתגובה זומרבית ההשקעה נמצאת במניות או קרנות נאמנות והם רשומים במסלקת הבורסה.
- סקגו 05/03/2019 16:39הגב לתגובה זואבל אם למשל תהיה גניבה או רישום כוזב??? מבין או אתה יותר גאון מיור הרשות?
- 6.למי שיש ילדים 05/03/2019 15:52הגב לתגובה זולמי שיש ילדים, אתם זוכרים שאתם צרכים לעדכן בעירייה כתובת מגורים. ולבדוק שילדכם רשום בגן / במעון , בבית ספר. וכו' *עבור שנה החדשה .
- 5.נ.ש. 05/03/2019 15:48הגב לתגובה זוכל כמה זמן עוקצים 5 שקל מעצבן אני לא הולך לריב בשביל זה אבל זה מוגזם שיתחילו לטפל בהם ויבדקו את האמינות שלהם אולי יתחילו לעבור אליהם
- 4.postema (ל"ת)אורלי 05/03/2019 15:19הגב לתגובה זו
- 3.קלקלן 05/03/2019 15:02הגב לתגובה זולגברת ענת גואטה הנכבדה אם הבנקים "סתם מקשקשים" לגבי הביטחון של השקעה דרך בתי השקעות אז מה הסיבה להקים קרן בטחון? "אבל אין ספק שהבנקים יותר מפוקחים", הוסיפה גואטה. כמה כבר יש אנשים שסוחרים ממש? אולי 1% מכלל האנשים, רוב האנשים מחזיקים השקעות כמו קרנות נאמנות באופן פאסיבי.. אז....שלא יעבדו עליכם..
- 2.איתן 05/03/2019 14:58הגב לתגובה זואם כבר אתה לא סוחר חכם אז תסחור בבנק אבל אם אתה חכם אז אתה סוחר באינטראקטיב. מה זה השטות הזאת בכתבה
- 1.ליור הרשות 05/03/2019 14:40הגב לתגובה זומישהו ברשות תוקע את ההבטחה להקל ברגולציה שניתנה לפני כמה שנים, מנהלי תיקים משלמים סתם עשרות אלפי שח לביטוח אחריות מקצועית
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
