ענת גואטה
צילום: אלי שמעוני

"הבנקים משחקים על הטיקט שהברוקרים הפרטיים מסוכנים"

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה רוצה לשנות את הדרך שבה סוחרים בבורסה. על הפרק: הקמת קרן פיצויים שתשלם ללקוחות אם בית ההשקעות יקרוס
אלי שמעוני | (15)

97% מהמשקיעים הפרטיים סוחרים דרך הבנקים, ורק 3% פועלים דרך חברי בורסה שהם בתי השקעות. נתונים אלו, שפורסמו במסגרת דו"ח שבדק את התחרות בתחום הברוקראז', ממחישים את חוסר התחרות בשוק ההון.

השליטה הכמעט מוחלטת של הבנקים בתחום הינה למרות שהם מציעים עמלות גבוהות בהרבה מבתי ההשקעות כמעט בכל התחומים - מסחר במניות בישראל, באג"ח ומסחר בחו"ל. לא רק שעמלות המסחר בבנקים יקרות בהרבה, הבנקים גובים עמלות נוספות לדוגמא דמי משמרת שיכולים להגיע לעד 0.8% מהתיק בכל שנה - עמלה שלא קיימת ברוב בתי ההשקעות.

עמלות קניה/מכירה של מניות בבורסה של ת"א. השוואה שערכה הבורסה לני"ע

ובכל זאת, הציבור לא נוהר לפעול דרך חברי בורסה שאינם בנקים ומעדיף להמשיך לנהל את תיק ההשקעות בבנק. הבנקים נמצאים בפיקוח הדוק של המפקחת על הבנקים ועומדים בדרישות גבוהות של הון עצמי, ובקרב הציבור רווחת התפיסה כי הממשלה לא תאפשר להם להגיע לקריסה. מנגד, הדרישות הרגולטוריות מבתי ההשקעות נמוכות יותר, ובציבור, בסוג של צדק, מתעורר ספק בדבר "הביטחון" שהם מעניקים לכסף. לא פעם הבנקים רוכבים על חשש זה כאשר לקוח מעוניין להעביר את תיק ההשקעות מבנק לבית השקעות. 

קרן פיצויים - אם בית ההשקעות קורס

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, פרסמה בשבוע שעבר את התכנית האסטרטגית של הרשות לשנים 2022-2019, אשר מטרתה ביסוסו והרחבתו של שוק הון ציבורי אטרקטיבי, הוגן ותחרותי. חלק מהמטרות באות לידי ביטוי בניסיון להגביר את התחרות, ולגרום לציבור לעבור לסחור דרך בתי ההשקעות. 

למרות שמבחינה תפעולית המניות שמחזיקים הלקוחות אצל הברוקרים הפרטיים נמצאות במסלקת הבורסה, ולא אצל בתי ההשקעות, תרחיש של קריסת בית ההשקעות עלול ליצור כאוס לא קטן. מכיוון שפעילותם של הגופים הפיננסיים מושתתת על אמון הלקוחות, אחד המנגנונים ליצירת אמון הוא הענקת הגנה ללקוחות מפני כשל תפעולי או גנבה, כחלק מהדאגה שהגוף הפיננסי יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

לצורך הפגת החשש של הציבור מקדמת רשות ני"ע בימים אלו קרן פיצויים למגזר הפיננסי. קרן זו, הנקראת "סכמת הגנת נכסי לקוחות", הוצעה במסגרת מסמך המשותף לרשות ני"ע ולרשות ההגבלים העסקיים שבדק את התחרות בשוק הברוקראז'.

לפי הצעת רשות ני"ע, סכמת הפיצויים תיצור למשקיעים דרך חברי הבורסה שאינם בנקים  (ברוקרים פרטיים) שכבת הגנה מפני איבוד השקעותיהם כתוצאה מחוסר היכולת של חברת ההשקעות להחזיר את כספם. אירוע שיכול לקרות בשל הונאה או רשלנות בחברה. עם זאת, הסכמה אינה מגינה על לקוחות מפני הפסדים הנובעים מפעילות ההשקעה שלהם. הסכמה מהווה ביטוח של כלל החברות המשתתפות בה – כל חברה משלמת פרמיה לקרן ייעודית, ובמידת הצורך הקרן מפצה את הלקוחות הנפגעים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה היא שהלקוחות בבתי השקעות ירגישו בטוחים "כמו בבנק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בסוף, ביטחון זו הרגשה של הלקוח", אומרת גואטה במענה לשאלה האם מסחר בבנקים בטוח ביחס למסחר בבתי השקעות. "אבל אין ספק שהבנקים יותר מפוקחים", הוסיפה גואטה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    broker 05/03/2019 23:53
    הגב לתגובה זו
    השאלה הקשה היא מה קורה עם ברוקרים קטנים כמו U Trade, A-Trade. Z-Trade וכל הטראדים האלה שפושטים רגל כל יום חמישי וראשון. גם הם יחויבו להצטרף לקרן ביטחון?
  • 13.
    התפוז המכני 05/03/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    הכתבה נועדה לתת פחדים ללקוחות מבית השקעות ובפועל חלק גדול מאוד מהציבור שמבין בבורסה ובמניות ועמלות מושקע דברך בתי השקעות מטעמי עמלות זולות ואילו הבנקים מחפשים עמלות על עמלו ועל עמלות איך לעשוק את ציבור המשקיעים בבורסה בתוספת כסף לקופה של המושחתים בבנק זה לא עובד את בתי השקעות .
  • 12.
    טוביה 05/03/2019 17:40
    הגב לתגובה זו
    אולי בהזדמנות זו תואיל המנהלת החדשה להעלות את בעית המיסוי על "רווחים" הנובעים מהשקעה זו לעומת שכר דירה שפטור
  • 11.
    אנונימי 05/03/2019 17:13
    הגב לתגובה זו
    לא ברורמהכתבה מהו החשש שצריך להגן מפניו. הרי גם ככה החלק ששומרים בברוקר כמזומן הוא זניח יחסית לנכסים- מניות, אג"ח וקרנות- שגם כך רשומים במסלקת הבורסה. אם יש חשש מרישום כוזב בדוחות של הברוקרים, הדבר הכי הגיוני לעשות זה כמו בארה"ב, שם הנכס רשום פרסונלית על שם הלקוח ולא על שם הברוקר. בדיוק כמו שנכסי מקרקעין רשומים פרסונלית בטאבו בישראל. הבעייה היא שעצלני הבורסה ההסתדרותיים יבקשו עוד 5-10K בחודש בשביל לרשום נכסים פרטני.
  • 10.
    אילן 05/03/2019 16:33
    הגב לתגובה זו
    הטלת מע"מ על סוחרים בניירות ערך חסלה את הענף ולכן לא משנה מה תעשו ... עד שלא תבטלו את המע"מ על סוחרים לא יהיו סוחרים
  • 9.
    אורי 05/03/2019 16:23
    הגב לתגובה זו
    היו זמנים שהשקעתו העיקרית של הציבור הייתה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהתנהלו בבנקים. עד שקמה הממשלה בדמותה של ועדת בכר וניתקה את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהם ונתנה אותם לחברות הביטוח - שבמהותם הם שודדים יותר גדולים מהבנקים - ולבתי ההשקעות . וכך הציבור מצא את עצמו בסיכון עם השקעתו. עכשיו מחפשים שיטות מגוחכות להגנה על השקעות הציבור.
  • 8.
    עמי 05/03/2019 16:14
    הגב לתגובה זו
    כל בתי ההשקעות שהלקוחות הפרטיים מנהלים תיקים באופן עצמאי כיצד יתכן שהכספים יעלמו אם החברה תיקרוס? שיודיעו שהסכמי הנאמנות שווים לתחת
  • 7.
    שאלה 05/03/2019 16:10
    הגב לתגובה זו
    מרבית ההשקעה נמצאת במניות או קרנות נאמנות והם רשומים במסלקת הבורסה.
  • סקגו 05/03/2019 16:39
    הגב לתגובה זו
    אבל אם למשל תהיה גניבה או רישום כוזב??? מבין או אתה יותר גאון מיור הרשות?
  • 6.
    למי שיש ילדים 05/03/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
    למי שיש ילדים, אתם זוכרים שאתם צרכים לעדכן בעירייה כתובת מגורים. ולבדוק שילדכם רשום בגן / במעון , בבית ספר. וכו' *עבור שנה החדשה .
  • 5.
    נ.ש. 05/03/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
    כל כמה זמן עוקצים 5 שקל מעצבן אני לא הולך לריב בשביל זה אבל זה מוגזם שיתחילו לטפל בהם ויבדקו את האמינות שלהם אולי יתחילו לעבור אליהם
  • 4.
    postema (ל"ת)
    אורלי 05/03/2019 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קלקלן 05/03/2019 15:02
    הגב לתגובה זו
    לגברת ענת גואטה הנכבדה אם הבנקים "סתם מקשקשים" לגבי הביטחון של השקעה דרך בתי השקעות אז מה הסיבה להקים קרן בטחון? "אבל אין ספק שהבנקים יותר מפוקחים", הוסיפה גואטה. כמה כבר יש אנשים שסוחרים ממש? אולי 1% מכלל האנשים, רוב האנשים מחזיקים השקעות כמו קרנות נאמנות באופן פאסיבי.. אז....שלא יעבדו עליכם..
  • 2.
    איתן 05/03/2019 14:58
    הגב לתגובה זו
    אם כבר אתה לא סוחר חכם אז תסחור בבנק אבל אם אתה חכם אז אתה סוחר באינטראקטיב. מה זה השטות הזאת בכתבה
  • 1.
    ליור הרשות 05/03/2019 14:40
    הגב לתגובה זו
    מישהו ברשות תוקע את ההבטחה להקל ברגולציה שניתנה לפני כמה שנים, מנהלי תיקים משלמים סתם עשרות אלפי שח לביטוח אחריות מקצועית
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.