ענת גואטה
צילום: אלי שמעוני

"הבנקים משחקים על הטיקט שהברוקרים הפרטיים מסוכנים"

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה רוצה לשנות את הדרך שבה סוחרים בבורסה. על הפרק: הקמת קרן פיצויים שתשלם ללקוחות אם בית ההשקעות יקרוס
אלי שמעוני | (15)

97% מהמשקיעים הפרטיים סוחרים דרך הבנקים, ורק 3% פועלים דרך חברי בורסה שהם בתי השקעות. נתונים אלו, שפורסמו במסגרת דו"ח שבדק את התחרות בתחום הברוקראז', ממחישים את חוסר התחרות בשוק ההון.

השליטה הכמעט מוחלטת של הבנקים בתחום הינה למרות שהם מציעים עמלות גבוהות בהרבה מבתי ההשקעות כמעט בכל התחומים - מסחר במניות בישראל, באג"ח ומסחר בחו"ל. לא רק שעמלות המסחר בבנקים יקרות בהרבה, הבנקים גובים עמלות נוספות לדוגמא דמי משמרת שיכולים להגיע לעד 0.8% מהתיק בכל שנה - עמלה שלא קיימת ברוב בתי ההשקעות.

עמלות קניה/מכירה של מניות בבורסה של ת"א. השוואה שערכה הבורסה לני"ע

ובכל זאת, הציבור לא נוהר לפעול דרך חברי בורסה שאינם בנקים ומעדיף להמשיך לנהל את תיק ההשקעות בבנק. הבנקים נמצאים בפיקוח הדוק של המפקחת על הבנקים ועומדים בדרישות גבוהות של הון עצמי, ובקרב הציבור רווחת התפיסה כי הממשלה לא תאפשר להם להגיע לקריסה. מנגד, הדרישות הרגולטוריות מבתי ההשקעות נמוכות יותר, ובציבור, בסוג של צדק, מתעורר ספק בדבר "הביטחון" שהם מעניקים לכסף. לא פעם הבנקים רוכבים על חשש זה כאשר לקוח מעוניין להעביר את תיק ההשקעות מבנק לבית השקעות. 

קרן פיצויים - אם בית ההשקעות קורס

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, פרסמה בשבוע שעבר את התכנית האסטרטגית של הרשות לשנים 2022-2019, אשר מטרתה ביסוסו והרחבתו של שוק הון ציבורי אטרקטיבי, הוגן ותחרותי. חלק מהמטרות באות לידי ביטוי בניסיון להגביר את התחרות, ולגרום לציבור לעבור לסחור דרך בתי ההשקעות. 

למרות שמבחינה תפעולית המניות שמחזיקים הלקוחות אצל הברוקרים הפרטיים נמצאות במסלקת הבורסה, ולא אצל בתי ההשקעות, תרחיש של קריסת בית ההשקעות עלול ליצור כאוס לא קטן. מכיוון שפעילותם של הגופים הפיננסיים מושתתת על אמון הלקוחות, אחד המנגנונים ליצירת אמון הוא הענקת הגנה ללקוחות מפני כשל תפעולי או גנבה, כחלק מהדאגה שהגוף הפיננסי יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

לצורך הפגת החשש של הציבור מקדמת רשות ני"ע בימים אלו קרן פיצויים למגזר הפיננסי. קרן זו, הנקראת "סכמת הגנת נכסי לקוחות", הוצעה במסגרת מסמך המשותף לרשות ני"ע ולרשות ההגבלים העסקיים שבדק את התחרות בשוק הברוקראז'.

לפי הצעת רשות ני"ע, סכמת הפיצויים תיצור למשקיעים דרך חברי הבורסה שאינם בנקים  (ברוקרים פרטיים) שכבת הגנה מפני איבוד השקעותיהם כתוצאה מחוסר היכולת של חברת ההשקעות להחזיר את כספם. אירוע שיכול לקרות בשל הונאה או רשלנות בחברה. עם זאת, הסכמה אינה מגינה על לקוחות מפני הפסדים הנובעים מפעילות ההשקעה שלהם. הסכמה מהווה ביטוח של כלל החברות המשתתפות בה – כל חברה משלמת פרמיה לקרן ייעודית, ובמידת הצורך הקרן מפצה את הלקוחות הנפגעים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה היא שהלקוחות בבתי השקעות ירגישו בטוחים "כמו בבנק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בסוף, ביטחון זו הרגשה של הלקוח", אומרת גואטה במענה לשאלה האם מסחר בבנקים בטוח ביחס למסחר בבתי השקעות. "אבל אין ספק שהבנקים יותר מפוקחים", הוסיפה גואטה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    broker 05/03/2019 23:53
    הגב לתגובה זו
    השאלה הקשה היא מה קורה עם ברוקרים קטנים כמו U Trade, A-Trade. Z-Trade וכל הטראדים האלה שפושטים רגל כל יום חמישי וראשון. גם הם יחויבו להצטרף לקרן ביטחון?
  • 13.
    התפוז המכני 05/03/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    הכתבה נועדה לתת פחדים ללקוחות מבית השקעות ובפועל חלק גדול מאוד מהציבור שמבין בבורסה ובמניות ועמלות מושקע דברך בתי השקעות מטעמי עמלות זולות ואילו הבנקים מחפשים עמלות על עמלו ועל עמלות איך לעשוק את ציבור המשקיעים בבורסה בתוספת כסף לקופה של המושחתים בבנק זה לא עובד את בתי השקעות .
  • 12.
    טוביה 05/03/2019 17:40
    הגב לתגובה זו
    אולי בהזדמנות זו תואיל המנהלת החדשה להעלות את בעית המיסוי על "רווחים" הנובעים מהשקעה זו לעומת שכר דירה שפטור
  • 11.
    אנונימי 05/03/2019 17:13
    הגב לתגובה זו
    לא ברורמהכתבה מהו החשש שצריך להגן מפניו. הרי גם ככה החלק ששומרים בברוקר כמזומן הוא זניח יחסית לנכסים- מניות, אג"ח וקרנות- שגם כך רשומים במסלקת הבורסה. אם יש חשש מרישום כוזב בדוחות של הברוקרים, הדבר הכי הגיוני לעשות זה כמו בארה"ב, שם הנכס רשום פרסונלית על שם הלקוח ולא על שם הברוקר. בדיוק כמו שנכסי מקרקעין רשומים פרסונלית בטאבו בישראל. הבעייה היא שעצלני הבורסה ההסתדרותיים יבקשו עוד 5-10K בחודש בשביל לרשום נכסים פרטני.
  • 10.
    אילן 05/03/2019 16:33
    הגב לתגובה זו
    הטלת מע"מ על סוחרים בניירות ערך חסלה את הענף ולכן לא משנה מה תעשו ... עד שלא תבטלו את המע"מ על סוחרים לא יהיו סוחרים
  • 9.
    אורי 05/03/2019 16:23
    הגב לתגובה זו
    היו זמנים שהשקעתו העיקרית של הציבור הייתה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהתנהלו בבנקים. עד שקמה הממשלה בדמותה של ועדת בכר וניתקה את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהם ונתנה אותם לחברות הביטוח - שבמהותם הם שודדים יותר גדולים מהבנקים - ולבתי ההשקעות . וכך הציבור מצא את עצמו בסיכון עם השקעתו. עכשיו מחפשים שיטות מגוחכות להגנה על השקעות הציבור.
  • 8.
    עמי 05/03/2019 16:14
    הגב לתגובה זו
    כל בתי ההשקעות שהלקוחות הפרטיים מנהלים תיקים באופן עצמאי כיצד יתכן שהכספים יעלמו אם החברה תיקרוס? שיודיעו שהסכמי הנאמנות שווים לתחת
  • 7.
    שאלה 05/03/2019 16:10
    הגב לתגובה זו
    מרבית ההשקעה נמצאת במניות או קרנות נאמנות והם רשומים במסלקת הבורסה.
  • סקגו 05/03/2019 16:39
    הגב לתגובה זו
    אבל אם למשל תהיה גניבה או רישום כוזב??? מבין או אתה יותר גאון מיור הרשות?
  • 6.
    למי שיש ילדים 05/03/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
    למי שיש ילדים, אתם זוכרים שאתם צרכים לעדכן בעירייה כתובת מגורים. ולבדוק שילדכם רשום בגן / במעון , בבית ספר. וכו' *עבור שנה החדשה .
  • 5.
    נ.ש. 05/03/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
    כל כמה זמן עוקצים 5 שקל מעצבן אני לא הולך לריב בשביל זה אבל זה מוגזם שיתחילו לטפל בהם ויבדקו את האמינות שלהם אולי יתחילו לעבור אליהם
  • 4.
    postema (ל"ת)
    אורלי 05/03/2019 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קלקלן 05/03/2019 15:02
    הגב לתגובה זו
    לגברת ענת גואטה הנכבדה אם הבנקים "סתם מקשקשים" לגבי הביטחון של השקעה דרך בתי השקעות אז מה הסיבה להקים קרן בטחון? "אבל אין ספק שהבנקים יותר מפוקחים", הוסיפה גואטה. כמה כבר יש אנשים שסוחרים ממש? אולי 1% מכלל האנשים, רוב האנשים מחזיקים השקעות כמו קרנות נאמנות באופן פאסיבי.. אז....שלא יעבדו עליכם..
  • 2.
    איתן 05/03/2019 14:58
    הגב לתגובה זו
    אם כבר אתה לא סוחר חכם אז תסחור בבנק אבל אם אתה חכם אז אתה סוחר באינטראקטיב. מה זה השטות הזאת בכתבה
  • 1.
    ליור הרשות 05/03/2019 14:40
    הגב לתגובה זו
    מישהו ברשות תוקע את ההבטחה להקל ברגולציה שניתנה לפני כמה שנים, מנהלי תיקים משלמים סתם עשרות אלפי שח לביטוח אחריות מקצועית
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים