פריגו מתרסקת ב-30%, האם זו הזדמנות קנייה?

אחרי התרסקות של 75% בשלוש שנים - מה קורה בחברת התרופות שהיתה בעבר הבטחה גדולה?
ערן סוקול | (10)

מניית חברת התרופות הדואלית פריגו סימול (PRGO) מתרסקת כעת בכ-30% בתל אביב, לאחר שצללה בסוף השבוע בכ-29% בוול סטריט, על רקע דיווח לפיו אירלנד מנסה לגבות מחברת התרופות מס נוסף של כ-1.64 מיליארד אירו בגין עסקה שבוצעה בשנת 2013.

בשלוש השנים האחרונות התרסקה פריגו ב-75%. האם מדובר בהזדמנות קנייה? בבית ההשקעות IBI הורידו את מחיר היעד ל-47 דולר למניה, אולם עדכנו להמלצת תשואת יתר, עם אפסייד של כ-27% לעומת מחיר השוק. גם בבנק ההשקעות וולס פארגו חתכו את מחיר היעד למניית פריגו מ-64 דולר ל-46 דולר למניה – גבוה בכ-24% ממחיר השוק. במורגן סטנלי העניקו מחיר יעד של 67 דולר למניה - גבוה בכ-80% ממחיר השוק. מנגד, באופנהיימר ממליצים להישאר בחוץ.

מה קרה בפריגו?

מדובר על תשלום מס על עסקת מכירת זכויות בתרופת הטיסברי לחברת ביוג׳ן, שנעשתה על ידי חברת אלן בתחילת שנת 2013 עוד לפני שנרכשה על ידי פריגו. רשויות המס באירלנד טוענות כי אלן סיווגה את התשלום מהעסקה כהכנסה מפעילות שוטפת שמחייבת תשלום מס בשיעור של 12.5% בלבד עם אפשרות לקזז הפסדים צבורים, אך למעשה הייתה צריכה לשלם על העסקה מס רווחי הון של 33% ללא אפשרות לקזז הפסדים.

למה החברה לא דיווחה עד עכשיו על הפרשה?

לדברי סטיבן טפר אנליסט פארמה וביומד ב-IBI בית השקעות, החברה הודיעה באופן לקוני בדיווח q10 ברבעון השלישי שקיבלה מכתב ביקורת על תשלום המס של 2012-2013, אך לא ציינה את הסכומים שעליהם מדובר. "לטענת החברה היא פרסמה את היקף הדרישה לתשלום רק לאחר ניסיון לברר את הנושא מול רשויות המס ולו רק כדי לוודא שאין פה טעות ורק לאחר שהיא נענתה שהדרישה לתשלום המס עובר להליך המשפטי היא דיווחה לציבור על היקף הפרשה. המהלך פגע באמון המשקיעים בחברה ובייחוד עם כניסתו של עוד מנכ"ל חדש לחברה", אומר טפר.

 

"כמה אירוני שההצדקה המרכזית של פריגו לרכישת אלן הייתה הטבות המס שבמעבר לאירלנד שם שיעור המס עומד על 12.5%. נראה שבפריגו קנו פקיד שומה אירי, אך עדיין לא ברור שהוא גם שורט כמו חתול", אומר טפר.

"להערכתנו, צפוי מאבק משפטי ארוך של שנים על שומת המס החדשה וסביר להניח שבסופו של דבר גם אם הערעור של פריגו לא יתקבל במלואו הצדדים יגיעו לפשרה. אנו סבורים כי בשלב זה יש להניח תוחלת נזק של כ-35% בלבד מהיקף השומה בהתחשב באי הוודאות המשפטית סביב השומה ומשך הזמן שצפויים להמשך הדיונים", מעריך טפר.

מורידים את מחיר היעד, אך מעלים המלצה לתשואת יתר

בבית ההשקעות IBI מורידים את מחיר היעד של פריגו ל-47 דולר למניה (לעומת מחיר שוק של 37 דולר בוול סטריט) ומעלים את ההמלצה לתשואת יתר. "הורדת מחיר היעד (מ-61 דולר) משקפת את החולשה בשוק המניות באופן כללי, פגיעה מסוימת באמון המשקיעים בחברה כתוצאה מהדיווח המאוחר ותוחלת נזק של כ-700 מיליון דולר מפרשת המס האירי. מחיר היעד משקף מכפיל של 10 על הרווח החזוי שלנו לשנת 2019 (4.7 דולר למניה) ומכפיל תאגידי (שכולל את תוחלת הנזק) של 9.9 על ה-EBITDA החזוי", סיכמו בבית ההשקעות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באופנהיימר צופים שחיקה ברווחיות בהמשך 

לדברי אסף חנדלי אנליסט מניות של אופנהיימר, "הדיווח האחרון של פריגו מהווה בעיה קשה לחברה, שכן פריגו הודיעה כי בכוונתה למכור את חטיבת הפארמצבטיקה ולהישאר בתחום התרופות ללא מרשם בלבד. עד שפריגו לא תמכור את החטיבה הזאת, תהיה אי ודאות גדולה סביב החברה. המהלך גם צפוי לפגוע ברווחיות של פריגו ברבעונים הקרובים, כי מעבר לעובדה שחטיבה זו אחראית לכ-40% מהרווח התפעולי של החברה, יש צורך להפריד את פעילות החטיבה, באופן אשר צפוי ליצור סינרגיה שלילית ויגרום לעלייה בהוצאות התפעול. לכן, עד שפריגו תשלים את המכירה, אני אישית לא הייתי רוצה להיות במניה".

"עד השלמת העסקה, צפויה חוסר ודאות גדולה במניה, השוק יורד, ככל הנראה הם היו מקבלים 20% יותר רק לפני חודשיים. כעת, בנוסף לזאת, החברה מדווחת על שומת מס שקשורה ישירות בחטיבת הפארמצבטיקה, בעיה שצפויה להכרעה בעוד מספר שנים. מי יקנה את החטיבה הזאת עכשיו? ובאיזה מחיר? זה גם עשוי ליצור בעיית חוב לחברה. אני אישית לא הייתי קונה את המניה כרגע, הייתי ממתין עד שהעניינים ירגעו, גם אם זה אומר להפסיד עלייה של 10% במניה", סיכם חנדלי.

מניית פריגו איבדה כ-75% מערכה ב-3 השנים האחרונות

מחיר יעד גבוה במורגן סטנלי

בבנק ההשקעות מורגן סטנלי (Morgan Stanley) העניקו סיכוי של 50% לתשלום שומת המס של פריגו והביעו חוסר שביעות רצון מהעיכוב בדיווח אודות הפרשה. מורגן סטנלי שומרים על המלצה ניטרלית עם מחיר יעד של 67 דולר למניית פריגו – גבוה בכ-80% ממחיר השוק. 

גם בבנק ההשקעות וולס פארגו (Wells Fargo) לא ממש אהבו את העיכוב בדיווח אודות שומת המס, בייחוד נוכח העובדה שמנכ"ל החברה לא העלה את הנושא בפיגשתם בשבוע שעבר. בתגובה וולס פארגו חתכו את מחיר היעד למניית פריגו מ-64 דולר ל-46 דולר למניה – גבוה בכ-24% ממחיר השוק ושומרים על המלצת תשואת שוק.

בפריגו מתכוונים לערער על השומה

בפריגו ציינו כי בכוונתם לערער על ההחלטה, וכי התהליך "עשוי להימשך מספר שנים". "פריגו לא מסכימה עם הנחות היסוד בחישוב שווי הקניין הרוחני שנמכר על ידי אלן פארמה והמתודולוגיה ששימשה לחישוב הסכום", מסרה החברה בדיווח ל-SEC, בו תיארה את הפעולה כחסרת בסיס ושגויה מבחינה משפטית (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האם סתם ירדה?...כמו טבע..כמו GE (ל"ת)
    למה?! 23/12/2018 12:16
    הגב לתגובה זו
  • פריגו 03/01/2019 22:37
    הגב לתגובה זו
    תסתכל מה מכפיל הרווח ותבין . פריגו לא שווה יותר מעשירית ממה שהיא נסחרת היום. אין לה צנרת.
  • לטבע יש עתיד 02/01/2019 13:10
    הגב לתגובה זו
    קיימת אפשרות שטבע תרכוש את פריגו.
  • 1.
    דודי 23/12/2018 12:13
    הגב לתגובה זו
    עלק הזדמנות קנייה...כמו טבע+בזק+כיל+אפריקה...=הכל חארטא,מיט לייבר...רמאות טייקונית אחת גדולה...אינשאללה הכל ייקרוס!!!....חזירים.
  • חכמולוג 27/12/2018 09:13
    הגב לתגובה זו
    תחליף מקצוע אעליק!!!
  • שט 24/12/2018 12:51
    הגב לתגובה זו
    אשר לפריגו --- כבר תקופה ארוכה שהעסקים שלהם כושלים ואפילו אם הם ינצלו מקריסה זה עלול לקחת שנים רבות.
  • קונספירציה 23/12/2018 16:01
    הגב לתגובה זו
    גם אמרו לו להחליף מקצוע... חוץ מזה, מה אתה רוצה ממנו? שלא יספר לך מה חושבים בנקי ההשקעות הגדולים בעולם?
  • לרון 23/12/2018 15:58
    הגב לתגובה זו
    ההזדמנות תבוא כשתרד ב 70%
  • אם זה יקרה אז פריגו 02/01/2019 13:14
    טבע תקנה את פריגו ???
  • חחחח 27/12/2018 09:18
    עדיין חושב שזה לא הזדמנות? חחחחח
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: