ליאו ליידרמן בנק הפועלים
צילום: יח"צ

ליידרמן: "ריבית של 0.1% לא מתאימה יותר למשק"

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים: "הריבית במשק היא למעשה ריבית ריאלית שלילית". מהיכן לדעתו יבוא המשבר הבא?
מערכת Bizportal | (11)

"ריבית בנק ישראל של 0.1% אינה מתאימה יותר למשק עם המאפיינים של ישראל כיום. שמירה על היציבות במשק מחייבת התחלה של תהליך נורמליזציה בריבית, עם העלאות הדרגתיות ומדודות, בדומה ל- FED בארה"ב", כך אמר היום פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בכנס של חברת החדשות.

"המשק צומח בשיעור נאה, בהתאם לפוטנציאל שלו, וקיים מצב של עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה שבא לידי ביטוי בירידה בשיעור האבטלה ובעלייה משמעותית בשכר העבודה. ריבית בנק מרכזי של 0.1% לשנה, שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית, אינה מתאימה למשק עם המאפיינים האלה. כידוע, לכשעצמה, ריבית נמוכה מדי מעודדת צריכה פרטית על חשבון החיסכון, ועלולה להגביר את הסיכונים של תיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה) והציבור בכללותו בחיפושם אחר תשואה באפיקים פחות סולידיים מאשר במצב נורמאלי. ריבית נמוכה מדי מעודדת לקיחת אשראים ועלולה להחריף את 'בעיית הפנסיה', שהרי הצירוף של תשואות נמוכות על החיסכון באפיקים הסולידיים ועלייה בתוחלת החיים יוצר מחסור במקורות לשמירה על רמת החיים  בתקופה שלאחר הפרישה מעבודה".

"תהליך של העלאות ריבית הדרגתיות ומדודות, גם אם האינפלציה נותרת יחסית נמוכה, יוכל ליצור איזונים טובים יותר מבחינת החיסכון, המינופים, והיציבות הפיננסית במשק. חשוב שמדיניות הריבית תדגיש גורמים אלה לא פחות מהדגשתה הנוכחית של שער החליפין. בכלל, מומלץ לצמצם את הזיקה המצטיירת כיום בין החלטות הריבית לבין שער החליפין של השקל. כאמור לעיל, לא מדובר בביצוע העלאה פתאומית ודרקונית בריבית שתיצור ייסוף חד בשקל ופגיעה ביצוא אלא בתהליך הדרגתי ומדוד".

"על פי התחזית של המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להגיע ל-3.5% השנה ול-3.2% בשנה הבאה. מצב המשק שלנו שונה מאד ממרבית המשקים בחו"ל. בזמן שרמת ביקושים נמוכה היא המגבלה העיקרית להגדלת התוצר והצמיחה במרבית המשקים בחו"ל, אצלנו עיקר המגבלה היא בצד ההיצע, שהרי המשק נמצא בתעסוקה מלאה".

המשבר הבא לא יבוא מהבנקים

ליידרמן התייחס לסיכונים בכלכלה העולמית: "בשונה מהמשבר של 2008, גוברת ההערכה שהמשבר הפיננסי העולמי הבא, אם וכאשר הוא יגיע, יתמקד בעיקר במערכות החוץ-בנקאיות, בהן קיים גידול עצום במינופים של חברות, משקי בית, וגורמים עסקיים אחרים".

"משבר 2008 התמקד בעיקר במערכות הבנקים בעולם, וכספים רבים ממשלמי המסים שולמו על מנת להציל בנקים ולמנוע הידרדרות נוסח המשבר הגדול של 1929. בעשור האחרון חלו שינויים דרמטיים ברגולציה ובפיקוח על הבנקים בעולם. אלה הגדילו בדרך כלל את ההון שלהם ומרביתם עומדים בקריטריונים של באזל 3".

"לעומת זאת, על רקע ההתמדה של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בריביות מאד נמוכות ובהזרמה מאסיבית של נזילות לשווקים, התפתחה מעין 'בנקאות צללים' ונכנסו לשוקי האשראי גורמים חוץ בנקאיים שבחלק מהמקרים הרבה פחות מפוקחים מהבנקים המסחריים. ייתכן ולגופים אלה, שכאמור מפוקחים בצורה פחות הדוקה מהבנקים, היה חלק ניכר בהגדלה הניכרת במינופים, כולל של משקי בית.  השאלה המרכזית לדיון על הסיכונים בעתיד היא מה יקרה לגופים המלווים כספים אלה במידה והלווים העסקיים או משקי בית יתקשו להחזיר את הלוואותיהם. ברור שהמדינה המובילה בעולם בסיכונים אלה ובתופעת ה-shadow banking היא סין, אבל התופעה קיימת גם במשקים מפותחים ומתעוררים אחרים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עוד גאון תורן אלוף בתאוריה ! מה מחיר החלב אתה יודע? (ל"ת)
    החוק והצדק 04/09/2018 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע777 03/09/2018 23:50
    הגב לתגובה זו
    נתניהו וכחלון ירצו אותו כנגיד.
  • 6.
    הוא אומר 03/09/2018 19:03
    הגב לתגובה זו
    בעוד כמה ימים תעלה שוב הריבית בארהב. ואנחנו הבאים בתור
  • 5.
    דוד 03/09/2018 18:56
    הגב לתגובה זו
    שהבנקים יעלו את הריבית ללקוחות נותנים רבית אפס כאשר אתה זקוק להלוואה לוקחים רבית רצח.לכן הם כביכול חזקים לא רחוק היום שהתנאים ישתנו ואנו האזרחים מכסף צבורי נממן את הבנקים שלא ייפלו זכור זואת פרופסור נכבד
  • 4.
    כלכלן 03/09/2018 16:12
    הגב לתגובה זו
    ברגיל
  • 3.
    צפוני 03/09/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    כולם מדברים על משבר אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? לעלות רבית לאן ? שקר האשראי של הבנקים וחברות האשראי נותנים לעשירים בזול ולפשוטי העם רביות רצחניות של 8% ו 10% חברות האשראי ששייכות לבנקים גובים גם יותר מכך והאדון רוצה עוד להעלות את העוגה הם לא שבעים אף פעם בושה וחרפה
  • 2.
    קונספירציה 03/09/2018 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה תיזהרו ותגבילו את נותני האשראי החוץ בנקאי, כדי שלבנקים לא תהיה תחרות והם יוכלו להמשיך להסתלבט על הציבור. אבל בהפחדות! :)))
  • אסף 03/09/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
    לם ומה שנשאר סכנה עולמית היא אשראי חוץ בנקאי זה מוזמן זה בושה זה במדינה מתוקנת חקירה
  • nuyh 03/09/2018 17:14
    הגב לתגובה זו
    ולכל אחד מאיתנו
  • 1.
    אסף 03/09/2018 14:46
    הגב לתגובה זו
    ת לצמצום הרחבה כמותית אין שום התייחסות לחובות עתק של מדינות אירופה וגם ארהב בקיצור תגובה רדודה שבאה להגיד די עם ריבית ה 0 ותו לא
  • r 03/09/2018 15:54
    הגב לתגובה זו
    הכותרת אומרת הכל
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


BP
צילום: טוויטר

6 מיליארד דולר: בי פי מוכרת שליטה בקאסטרול ומאיצה את מימוש הנכסים

המכירה לקרן סטונפיק משאירה לבי פי החזקה מיעוט במיזם משותף, ומקדמת את תוכנית מימושי הנכסים של 20 מיליארד דולר עד סוף 2027, על רקע חילופי מנכ״ל והעמקת הפוקוס לנפט וגז

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה BP מימוש נכסים

בי פי BP 0.53%  , אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם שמרכזה בבריטניה ופועלת בנפט, גז ושרשרת הדלקים העולמית, סוגרת עסקה שמוציאה החוצה חלק משמעותי מעסקי המוצרים הממותגים שלה. החברה מוכרת שליטה בקאסטרול, חטיבת חומרי הסיכה הוותיקה, לקרן ההשקעות האמריקאית סטונפיק פרטנרס.

העסקה משקפת לקאסטרול שווי של 10.1 מיליארד דולר כולל חוב. בי פי מוכרת 65 אחוז מהפעילות ומציינת שהתמורה נטו עבורה עומדת על כ 6 מיליארד דולר, ובמקביל שומרת החזקה מיעוט דרך מיזם משותף.


מזומן כאן ועכשיו ויד על ההגה דרך מיזם משותף

המבנה של העסקה מציב את בי פי במודל ביניים. מצד אחד היא מוכרת שליטה ומעבירה את ניהול רוב הפעילות לשותפה הפיננסית החדשה. מצד שני היא לא יוצאת מקאסטרול לגמרי, ומשאירה לעצמה החזקה מיעוט בפעילות.

בפועל זה מהלך שמאפשר לבי פי לקבל תקבול משמעותי כבר עכשיו, ועדיין להישאר מחוברת לעסק ותיק עם פעילות שוטפת. החברה מצמצמת חשיפה ישירה לניהול היומיומי ולמשקל של היחידה בתוך המאזן, אבל לא מוותרת על נוכחות בתוך העסק, גם אם מעמד של שותפה ולא של בעלת בית.

הבחירה במיזם משותף מתחברת למה שקורה סביב החברה בתקופה האחרונה. בי פי נמצאת בתוך ניסיון להחזיר שליטה על קצב הביצוע ועל סדרי העדיפויות שלה, אחרי שנים שבהן היא מפגרת יחסית למתחרות ונכנסת למוקד של לחץ מצד בעל מניות אקטיביסטי. בתוך סביבה כזו, עסקה שמכניסה סכום מוגדר ומפחיתה אחריות תפעולית, בלי יציאה מלאה מהנכס, מתיישבת עם הקו שבין שינוי חד לבין שמירה על רציפות.