הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ליאו ליידרמן בנק הפועלים
צילום: יח"צ

ליידרמן: "ריבית של 0.1% לא מתאימה יותר למשק"

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים: "הריבית במשק היא למעשה ריבית ריאלית שלילית". מהיכן לדעתו יבוא המשבר הבא?
מערכת Bizportal | (11)
נושאים בכתבה בנקאות כלכלה עולמית ליאו ליידרמן

"ריבית בנק ישראל של 0.1% אינה מתאימה יותר למשק עם המאפיינים של ישראל כיום. שמירה על היציבות במשק מחייבת התחלה של תהליך נורמליזציה בריבית, עם העלאות הדרגתיות ומדודות, בדומה ל- FED בארה"ב", כך אמר היום פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בכנס של חברת החדשות.

"המשק צומח בשיעור נאה, בהתאם לפוטנציאל שלו, וקיים מצב של עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה שבא לידי ביטוי בירידה בשיעור האבטלה ובעלייה משמעותית בשכר העבודה. ריבית בנק מרכזי של 0.1% לשנה, שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית, אינה מתאימה למשק עם המאפיינים האלה. כידוע, לכשעצמה, ריבית נמוכה מדי מעודדת צריכה פרטית על חשבון החיסכון, ועלולה להגביר את הסיכונים של תיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה) והציבור בכללותו בחיפושם אחר תשואה באפיקים פחות סולידיים מאשר במצב נורמאלי. ריבית נמוכה מדי מעודדת לקיחת אשראים ועלולה להחריף את 'בעיית הפנסיה', שהרי הצירוף של תשואות נמוכות על החיסכון באפיקים הסולידיים ועלייה בתוחלת החיים יוצר מחסור במקורות לשמירה על רמת החיים  בתקופה שלאחר הפרישה מעבודה".

"תהליך של העלאות ריבית הדרגתיות ומדודות, גם אם האינפלציה נותרת יחסית נמוכה, יוכל ליצור איזונים טובים יותר מבחינת החיסכון, המינופים, והיציבות הפיננסית במשק. חשוב שמדיניות הריבית תדגיש גורמים אלה לא פחות מהדגשתה הנוכחית של שער החליפין. בכלל, מומלץ לצמצם את הזיקה המצטיירת כיום בין החלטות הריבית לבין שער החליפין של השקל. כאמור לעיל, לא מדובר בביצוע העלאה פתאומית ודרקונית בריבית שתיצור ייסוף חד בשקל ופגיעה ביצוא אלא בתהליך הדרגתי ומדוד".

"על פי התחזית של המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להגיע ל-3.5% השנה ול-3.2% בשנה הבאה. מצב המשק שלנו שונה מאד ממרבית המשקים בחו"ל. בזמן שרמת ביקושים נמוכה היא המגבלה העיקרית להגדלת התוצר והצמיחה במרבית המשקים בחו"ל, אצלנו עיקר המגבלה היא בצד ההיצע, שהרי המשק נמצא בתעסוקה מלאה".

המשבר הבא לא יבוא מהבנקים

ליידרמן התייחס לסיכונים בכלכלה העולמית: "בשונה מהמשבר של 2008, גוברת ההערכה שהמשבר הפיננסי העולמי הבא, אם וכאשר הוא יגיע, יתמקד בעיקר במערכות החוץ-בנקאיות, בהן קיים גידול עצום במינופים של חברות, משקי בית, וגורמים עסקיים אחרים".

"משבר 2008 התמקד בעיקר במערכות הבנקים בעולם, וכספים רבים ממשלמי המסים שולמו על מנת להציל בנקים ולמנוע הידרדרות נוסח המשבר הגדול של 1929. בעשור האחרון חלו שינויים דרמטיים ברגולציה ובפיקוח על הבנקים בעולם. אלה הגדילו בדרך כלל את ההון שלהם ומרביתם עומדים בקריטריונים של באזל 3".

"לעומת זאת, על רקע ההתמדה של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בריביות מאד נמוכות ובהזרמה מאסיבית של נזילות לשווקים, התפתחה מעין 'בנקאות צללים' ונכנסו לשוקי האשראי גורמים חוץ בנקאיים שבחלק מהמקרים הרבה פחות מפוקחים מהבנקים המסחריים. ייתכן ולגופים אלה, שכאמור מפוקחים בצורה פחות הדוקה מהבנקים, היה חלק ניכר בהגדלה הניכרת במינופים, כולל של משקי בית.  השאלה המרכזית לדיון על הסיכונים בעתיד היא מה יקרה לגופים המלווים כספים אלה במידה והלווים העסקיים או משקי בית יתקשו להחזיר את הלוואותיהם. ברור שהמדינה המובילה בעולם בסיכונים אלה ובתופעת ה-shadow banking היא סין, אבל התופעה קיימת גם במשקים מפותחים ומתעוררים אחרים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עוד גאון תורן אלוף בתאוריה ! מה מחיר החלב אתה יודע? (ל"ת)
    החוק והצדק 04/09/2018 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע777 03/09/2018 23:50
    הגב לתגובה זו
    נתניהו וכחלון ירצו אותו כנגיד.
  • 6.
    הוא אומר 03/09/2018 19:03
    הגב לתגובה זו
    בעוד כמה ימים תעלה שוב הריבית בארהב. ואנחנו הבאים בתור
  • 5.
    דוד 03/09/2018 18:56
    הגב לתגובה זו
    שהבנקים יעלו את הריבית ללקוחות נותנים רבית אפס כאשר אתה זקוק להלוואה לוקחים רבית רצח.לכן הם כביכול חזקים לא רחוק היום שהתנאים ישתנו ואנו האזרחים מכסף צבורי נממן את הבנקים שלא ייפלו זכור זואת פרופסור נכבד
  • 4.
    כלכלן 03/09/2018 16:12
    הגב לתגובה זו
    ברגיל
  • 3.
    צפוני 03/09/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    כולם מדברים על משבר אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? לעלות רבית לאן ? שקר האשראי של הבנקים וחברות האשראי נותנים לעשירים בזול ולפשוטי העם רביות רצחניות של 8% ו 10% חברות האשראי ששייכות לבנקים גובים גם יותר מכך והאדון רוצה עוד להעלות את העוגה הם לא שבעים אף פעם בושה וחרפה
  • 2.
    קונספירציה 03/09/2018 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה תיזהרו ותגבילו את נותני האשראי החוץ בנקאי, כדי שלבנקים לא תהיה תחרות והם יוכלו להמשיך להסתלבט על הציבור. אבל בהפחדות! :)))
  • אסף 03/09/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
    לם ומה שנשאר סכנה עולמית היא אשראי חוץ בנקאי זה מוזמן זה בושה זה במדינה מתוקנת חקירה
  • nuyh 03/09/2018 17:14
    הגב לתגובה זו
    ולכל אחד מאיתנו
  • 1.
    אסף 03/09/2018 14:46
    הגב לתגובה זו
    ת לצמצום הרחבה כמותית אין שום התייחסות לחובות עתק של מדינות אירופה וגם ארהב בקיצור תגובה רדודה שבאה להגיד די עם ריבית ה 0 ותו לא
  • r 03/09/2018 15:54
    הגב לתגובה זו
    הכותרת אומרת הכל
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.


בעוד בשוק המניות נרשמות עליות, בשוק האג"ח ה"בוגר" יותר ישנה אדישות. אין שינוי מהותי בשערי אגרות החוב הממשלתיות השקליות כשאג"ח במח"מ ברוטו של 10.4 שנים נסחרת בריבית של 4%. מהעקום ניתן גם ללמוד כי השוק לא מתמחר תוואי הורדות ריבית מהיר.


להמשך הכתבה לחץ כאן