ליידרמן: "ריבית של 0.1% לא מתאימה יותר למשק"
"ריבית בנק ישראל של 0.1% אינה מתאימה יותר למשק עם המאפיינים של ישראל כיום. שמירה על היציבות במשק מחייבת התחלה של תהליך נורמליזציה בריבית, עם העלאות הדרגתיות ומדודות, בדומה ל- FED בארה"ב", כך אמר היום פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בכנס של חברת החדשות.
"המשק צומח בשיעור נאה, בהתאם לפוטנציאל שלו, וקיים מצב של עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה שבא לידי ביטוי בירידה בשיעור האבטלה ובעלייה משמעותית בשכר העבודה. ריבית בנק מרכזי של 0.1% לשנה, שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית, אינה מתאימה למשק עם המאפיינים האלה. כידוע, לכשעצמה, ריבית נמוכה מדי מעודדת צריכה פרטית על חשבון החיסכון, ועלולה להגביר את הסיכונים של תיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה) והציבור בכללותו בחיפושם אחר תשואה באפיקים פחות סולידיים מאשר במצב נורמאלי. ריבית נמוכה מדי מעודדת לקיחת אשראים ועלולה להחריף את 'בעיית הפנסיה', שהרי הצירוף של תשואות נמוכות על החיסכון באפיקים הסולידיים ועלייה בתוחלת החיים יוצר מחסור במקורות לשמירה על רמת החיים בתקופה שלאחר הפרישה מעבודה".
"תהליך של העלאות ריבית הדרגתיות ומדודות, גם אם האינפלציה נותרת יחסית נמוכה, יוכל ליצור איזונים טובים יותר מבחינת החיסכון, המינופים, והיציבות הפיננסית במשק. חשוב שמדיניות הריבית תדגיש גורמים אלה לא פחות מהדגשתה הנוכחית של שער החליפין. בכלל, מומלץ לצמצם את הזיקה המצטיירת כיום בין החלטות הריבית לבין שער החליפין של השקל. כאמור לעיל, לא מדובר בביצוע העלאה פתאומית ודרקונית בריבית שתיצור ייסוף חד בשקל ופגיעה ביצוא אלא בתהליך הדרגתי ומדוד".
"על פי התחזית של המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להגיע ל-3.5% השנה ול-3.2% בשנה הבאה. מצב המשק שלנו שונה מאד ממרבית המשקים בחו"ל. בזמן שרמת ביקושים נמוכה היא המגבלה העיקרית להגדלת התוצר והצמיחה במרבית המשקים בחו"ל, אצלנו עיקר המגבלה היא בצד ההיצע, שהרי המשק נמצא בתעסוקה מלאה".
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- עמלות, כרטיס אשראי והטבות נוספות: מה הבנקים השונים מציעים לצעירים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר הבא לא יבוא מהבנקים
ליידרמן התייחס לסיכונים בכלכלה העולמית: "בשונה מהמשבר של 2008, גוברת ההערכה שהמשבר הפיננסי העולמי הבא, אם וכאשר הוא יגיע, יתמקד בעיקר במערכות החוץ-בנקאיות, בהן קיים גידול עצום במינופים של חברות, משקי בית, וגורמים עסקיים אחרים".
"משבר 2008 התמקד בעיקר במערכות הבנקים בעולם, וכספים רבים ממשלמי המסים שולמו על מנת להציל בנקים ולמנוע הידרדרות נוסח המשבר הגדול של 1929. בעשור האחרון חלו שינויים דרמטיים ברגולציה ובפיקוח על הבנקים בעולם. אלה הגדילו בדרך כלל את ההון שלהם ומרביתם עומדים בקריטריונים של באזל 3".
"לעומת זאת, על רקע ההתמדה של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בריביות מאד נמוכות ובהזרמה מאסיבית של נזילות לשווקים, התפתחה מעין 'בנקאות צללים' ונכנסו לשוקי האשראי גורמים חוץ בנקאיים שבחלק מהמקרים הרבה פחות מפוקחים מהבנקים המסחריים. ייתכן ולגופים אלה, שכאמור מפוקחים בצורה פחות הדוקה מהבנקים, היה חלק ניכר בהגדלה הניכרת במינופים, כולל של משקי בית. השאלה המרכזית לדיון על הסיכונים בעתיד היא מה יקרה לגופים המלווים כספים אלה במידה והלווים העסקיים או משקי בית יתקשו להחזיר את הלוואותיהם. ברור שהמדינה המובילה בעולם בסיכונים אלה ובתופעת ה-shadow banking היא סין, אבל התופעה קיימת גם במשקים מפותחים ומתעוררים אחרים".
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
- 8.עוד גאון תורן אלוף בתאוריה ! מה מחיר החלב אתה יודע? (ל"ת)החוק והצדק 04/09/2018 11:33הגב לתגובה זו
- 7.משקיע777 03/09/2018 23:50הגב לתגובה זונתניהו וכחלון ירצו אותו כנגיד.
- 6.הוא אומר 03/09/2018 19:03הגב לתגובה זובעוד כמה ימים תעלה שוב הריבית בארהב. ואנחנו הבאים בתור
- 5.דוד 03/09/2018 18:56הגב לתגובה זושהבנקים יעלו את הריבית ללקוחות נותנים רבית אפס כאשר אתה זקוק להלוואה לוקחים רבית רצח.לכן הם כביכול חזקים לא רחוק היום שהתנאים ישתנו ואנו האזרחים מכסף צבורי נממן את הבנקים שלא ייפלו זכור זואת פרופסור נכבד
- 4.כלכלן 03/09/2018 16:12הגב לתגובה זוברגיל
- 3.צפוני 03/09/2018 15:41הגב לתגובה זוכולם מדברים על משבר אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? לעלות רבית לאן ? שקר האשראי של הבנקים וחברות האשראי נותנים לעשירים בזול ולפשוטי העם רביות רצחניות של 8% ו 10% חברות האשראי ששייכות לבנקים גובים גם יותר מכך והאדון רוצה עוד להעלות את העוגה הם לא שבעים אף פעם בושה וחרפה
- 2.קונספירציה 03/09/2018 14:54הגב לתגובה זוזה תיזהרו ותגבילו את נותני האשראי החוץ בנקאי, כדי שלבנקים לא תהיה תחרות והם יוכלו להמשיך להסתלבט על הציבור. אבל בהפחדות! :)))
- אסף 03/09/2018 18:19הגב לתגובה זולם ומה שנשאר סכנה עולמית היא אשראי חוץ בנקאי זה מוזמן זה בושה זה במדינה מתוקנת חקירה
- nuyh 03/09/2018 17:14הגב לתגובה זוולכל אחד מאיתנו
- 1.אסף 03/09/2018 14:46הגב לתגובה זות לצמצום הרחבה כמותית אין שום התייחסות לחובות עתק של מדינות אירופה וגם ארהב בקיצור תגובה רדודה שבאה להגיד די עם ריבית ה 0 ותו לא
- r 03/09/2018 15:54הגב לתגובה זוהכותרת אומרת הכל
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
