ליאו ליידרמן בנק הפועלים
צילום: יח"צ

ליידרמן: "ריבית של 0.1% לא מתאימה יותר למשק"

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים: "הריבית במשק היא למעשה ריבית ריאלית שלילית". מהיכן לדעתו יבוא המשבר הבא?
מערכת Bizportal | (11)

"ריבית בנק ישראל של 0.1% אינה מתאימה יותר למשק עם המאפיינים של ישראל כיום. שמירה על היציבות במשק מחייבת התחלה של תהליך נורמליזציה בריבית, עם העלאות הדרגתיות ומדודות, בדומה ל- FED בארה"ב", כך אמר היום פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בכנס של חברת החדשות.

"המשק צומח בשיעור נאה, בהתאם לפוטנציאל שלו, וקיים מצב של עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה שבא לידי ביטוי בירידה בשיעור האבטלה ובעלייה משמעותית בשכר העבודה. ריבית בנק מרכזי של 0.1% לשנה, שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית, אינה מתאימה למשק עם המאפיינים האלה. כידוע, לכשעצמה, ריבית נמוכה מדי מעודדת צריכה פרטית על חשבון החיסכון, ועלולה להגביר את הסיכונים של תיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה) והציבור בכללותו בחיפושם אחר תשואה באפיקים פחות סולידיים מאשר במצב נורמאלי. ריבית נמוכה מדי מעודדת לקיחת אשראים ועלולה להחריף את 'בעיית הפנסיה', שהרי הצירוף של תשואות נמוכות על החיסכון באפיקים הסולידיים ועלייה בתוחלת החיים יוצר מחסור במקורות לשמירה על רמת החיים  בתקופה שלאחר הפרישה מעבודה".

"תהליך של העלאות ריבית הדרגתיות ומדודות, גם אם האינפלציה נותרת יחסית נמוכה, יוכל ליצור איזונים טובים יותר מבחינת החיסכון, המינופים, והיציבות הפיננסית במשק. חשוב שמדיניות הריבית תדגיש גורמים אלה לא פחות מהדגשתה הנוכחית של שער החליפין. בכלל, מומלץ לצמצם את הזיקה המצטיירת כיום בין החלטות הריבית לבין שער החליפין של השקל. כאמור לעיל, לא מדובר בביצוע העלאה פתאומית ודרקונית בריבית שתיצור ייסוף חד בשקל ופגיעה ביצוא אלא בתהליך הדרגתי ומדוד".

"על פי התחזית של המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להגיע ל-3.5% השנה ול-3.2% בשנה הבאה. מצב המשק שלנו שונה מאד ממרבית המשקים בחו"ל. בזמן שרמת ביקושים נמוכה היא המגבלה העיקרית להגדלת התוצר והצמיחה במרבית המשקים בחו"ל, אצלנו עיקר המגבלה היא בצד ההיצע, שהרי המשק נמצא בתעסוקה מלאה".

המשבר הבא לא יבוא מהבנקים

ליידרמן התייחס לסיכונים בכלכלה העולמית: "בשונה מהמשבר של 2008, גוברת ההערכה שהמשבר הפיננסי העולמי הבא, אם וכאשר הוא יגיע, יתמקד בעיקר במערכות החוץ-בנקאיות, בהן קיים גידול עצום במינופים של חברות, משקי בית, וגורמים עסקיים אחרים".

"משבר 2008 התמקד בעיקר במערכות הבנקים בעולם, וכספים רבים ממשלמי המסים שולמו על מנת להציל בנקים ולמנוע הידרדרות נוסח המשבר הגדול של 1929. בעשור האחרון חלו שינויים דרמטיים ברגולציה ובפיקוח על הבנקים בעולם. אלה הגדילו בדרך כלל את ההון שלהם ומרביתם עומדים בקריטריונים של באזל 3".

"לעומת זאת, על רקע ההתמדה של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בריביות מאד נמוכות ובהזרמה מאסיבית של נזילות לשווקים, התפתחה מעין 'בנקאות צללים' ונכנסו לשוקי האשראי גורמים חוץ בנקאיים שבחלק מהמקרים הרבה פחות מפוקחים מהבנקים המסחריים. ייתכן ולגופים אלה, שכאמור מפוקחים בצורה פחות הדוקה מהבנקים, היה חלק ניכר בהגדלה הניכרת במינופים, כולל של משקי בית.  השאלה המרכזית לדיון על הסיכונים בעתיד היא מה יקרה לגופים המלווים כספים אלה במידה והלווים העסקיים או משקי בית יתקשו להחזיר את הלוואותיהם. ברור שהמדינה המובילה בעולם בסיכונים אלה ובתופעת ה-shadow banking היא סין, אבל התופעה קיימת גם במשקים מפותחים ומתעוררים אחרים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עוד גאון תורן אלוף בתאוריה ! מה מחיר החלב אתה יודע? (ל"ת)
    החוק והצדק 04/09/2018 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע777 03/09/2018 23:50
    הגב לתגובה זו
    נתניהו וכחלון ירצו אותו כנגיד.
  • 6.
    הוא אומר 03/09/2018 19:03
    הגב לתגובה זו
    בעוד כמה ימים תעלה שוב הריבית בארהב. ואנחנו הבאים בתור
  • 5.
    דוד 03/09/2018 18:56
    הגב לתגובה זו
    שהבנקים יעלו את הריבית ללקוחות נותנים רבית אפס כאשר אתה זקוק להלוואה לוקחים רבית רצח.לכן הם כביכול חזקים לא רחוק היום שהתנאים ישתנו ואנו האזרחים מכסף צבורי נממן את הבנקים שלא ייפלו זכור זואת פרופסור נכבד
  • 4.
    כלכלן 03/09/2018 16:12
    הגב לתגובה זו
    ברגיל
  • 3.
    צפוני 03/09/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    כולם מדברים על משבר אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? לעלות רבית לאן ? שקר האשראי של הבנקים וחברות האשראי נותנים לעשירים בזול ולפשוטי העם רביות רצחניות של 8% ו 10% חברות האשראי ששייכות לבנקים גובים גם יותר מכך והאדון רוצה עוד להעלות את העוגה הם לא שבעים אף פעם בושה וחרפה
  • 2.
    קונספירציה 03/09/2018 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה תיזהרו ותגבילו את נותני האשראי החוץ בנקאי, כדי שלבנקים לא תהיה תחרות והם יוכלו להמשיך להסתלבט על הציבור. אבל בהפחדות! :)))
  • אסף 03/09/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
    לם ומה שנשאר סכנה עולמית היא אשראי חוץ בנקאי זה מוזמן זה בושה זה במדינה מתוקנת חקירה
  • nuyh 03/09/2018 17:14
    הגב לתגובה זו
    ולכל אחד מאיתנו
  • 1.
    אסף 03/09/2018 14:46
    הגב לתגובה זו
    ת לצמצום הרחבה כמותית אין שום התייחסות לחובות עתק של מדינות אירופה וגם ארהב בקיצור תגובה רדודה שבאה להגיד די עם ריבית ה 0 ותו לא
  • r 03/09/2018 15:54
    הגב לתגובה זו
    הכותרת אומרת הכל
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

יאיר לוינשטיין אלטשולר שחם
צילום: סם יצחקוב
ראיון

אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”

אלטשולר מנסה להשאיר מאחור את המשבר שנוצר מפיזור גיאוגרפי בעייתי, ומציגה רבעון יציב לצד מיקוד בזרועות פעילות חדשות - אשראי ואלטרנטיבי. בשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים יאיר לווינשטיין מדגיש: "כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים ואנשים מעריכים עקביות."

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלטשולר שחם

הרבעון האחרון של אלטשולר שחם אלטשולר שחם פנ -2.26%   מגיע אחרי תקופה לא פשוטה עבור בית ההשקעות. בשלושת השנים האחרונות בית ההשקעות ניתב חלק גדול מהתיק לשווקים בינלאומיים, במיוחד אירופה ואסיה, בזמן שהשוק האמריקאי רשם ראלי יוצא דופן. וזה גרם לפערים בביצועים, לשחיקה בדמי הניהול ולגל של יציאות עמיתים. 

אבל משהו בשנה וחצי האחרונות מתחיל להסתדר. באלטשולר לקחו מסקנות, המערך המקצועי עודכן, התחומים חולקו מחדש, והפיקוח על אסטרטגיית ההשקעות התחדד. בשיחה עם המנכ"ל יאיר לווינשטיין הוא מדגיש שוב ושוב שהמבט היום הוא קדימה. "בחינה שוטפת של מה נכון לעשות עכשיו", הוא גם מזכיר שצריכים לבחון אותם בראיה ארוכת טווח ושם המצב טוב בהרבה “כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים. היו שנתיים וחצי פחות טובות, אבל אם מנתחים 15-20 שנה, אנחנו הגוף המוביל. אנשים מעריכים את העקביות הזאת.”

במקביל, אלטשולר מרחיבים את התיק, הם רוצים להפסיק להסתמך רק על ליבת הגמל והפנסיה. שתי זרועות פעילות שהחלו כפרויקטים צדדיים הופכים בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי: האשראי וההשקעות האלטרנטיביות. 

בתחום האשראי אלטשולר כבר מנהלת תיק של כ-300 מיליון שקל, רובו מגובה נדל״ן ובנוי כך שיתקרב במאפיינים שלו לאשראי בנקאי. אבל הצמיחה המהירה בתיק לא באה על חשבון איכות האשראי לדברי לוינשטין“אנחנו מאוד סולידיים ובוחנים כל עסקה. אנחנו הולכים לסגמנט שקרוב לבנק אשראי מגובה ביטחונות, ברמות סיכון נמוכות יותר.” מבחינתו, זה מה שיאפשר לחברה להרחיב את הפעילות אבל גם לא לגרום לתנודתיות בתוצאות.

במקביל, ההשקעות האלטרנטיביות מתקבעות כאחד התחומים שבית ההשקעות בונה עליו לשנים הקרובות. אלטשולר מציגה רצף של רווחיות במגזר הזה, בין היתר בזכות פלטפורמת iFunds, שמנגישה ללקוחות בישראל השקעות בקרנות ענק בינלאומיות דרך מודל של כרטיסי כניסה נמוכים יותר. “יש עסקאות בעשרות מיליוני דולרים, והפיזור גדל. ככל שהצבר מתרחב, השערוכים נהיים יותר ליניאריים.” לדבריו, זה אחד המהלכים שיאפשרו לחברה לבנות בסיס יציב של הכנסות שאינו תלוי רק בתנודתיות של הגמל.