ביקושים בהיקף 650 מיליון שקלים בהנפקת אג"ח של צור שמיר

צור שמיר השלימה את המכרז למשקיעים מסווגים בהנפקת סדרת אג"ח חדשה ותגייס בשלב זה כ-398 מיליון שקלים
גיא עיני |

צור שמיר הודיעה על השלמת המכרז למשקיעים מסווגים בהנפקת סדרת אג"ח חדשה (סדרה י'). במהלך המכרז התקבלו ביקושים גבוהים בהיקף של כ-650 מיליון שקלים מתוכן קיבלה החברה התחייבויות מוקדמות של משקיעים מסווגים לרכישת אג"ח בהיקף של כמיליון שקלים.

הריבית צמודת המדד נקבעה במכרז על 3.7% לעומת ריבית המקסימום שעמדה על 4.8%. ריבית זו תהווה את ריבית המקסימום למכרז הציבורי אשר צפוי להתקיים בימים הקרובים. עוד ציון בהודעת החברה כי מח"מ הסדרה החדשה הוא כ-5.85 שנים, הארוך ביותר בו גייסה החברה מעולם. הסדרה תשלם ריבית פעמיים בשנה והיא תפרע בתשלומים לא שווים בין השנים 2019 ו-2028.

לאג"ח שעבוד שלילי על מניות השליטה בביטוח ישיר השקעות פיננסיות יחד עם התניות פיננסיות מקובלות. לאומי פרטנרס חתמים הובילה את ההנפקה ולצידה פעלו גופי החיתום של אקסלנס, איפקס וברק קפיטל. עו"ד אודי אפרון ועומר טיקולסקי ממשרד פירון ליוו את החברה בתהליך ההנפקה.

צור שמיר אחזקות פועלת באמצעות חברות מוחזקות בתחום הביטוח, הפיננסים והנדל"ן המניב. הפעילות בעסקי הביטוח כוללת עסקי ביטוח כללי, ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח וביטוח בריאות. בתחום פיננסים עוסקת במתן אשראי לרכישת רכב (בעיקר יד שניה), מתן אשראי להלוואות לכל מטרה ומתן הלוואות למטרות ייעודיות בבתי עסק שונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

זוהר לוי סאמיט
צילום: יחצ

סאמיט מממשת בארה"ב ב-75 מיליון דולר

סאמיט מוכרת נכסים בארה"ב: עסקת מרכז מסחרי בטקסס ב-27.5 מיליון דולר עם תשואה של כ־6.4%, והיערכות למימושים נוספים בהיקף כולל של מעל 45 מיליון דולר; האם זוהר לוי קורא את מפת הנדל"ן ומממש בשיא? 

רן קידר |
נושאים בכתבה סאמיט

חברת הנדל"ן סאמיט סאמיט -2.35%  , שבשליטת זוהר לוי, הודיעה כי השלימה את מכירתו של מרכז מסחרי בטקסס תמורת 27.5 מיליון דולר. מדובר בנכס שנרכש בכ-20 מיליון דולר והניב הכנסה שנתית של כ-1.5 מיליון דולר. המכירה בוצעה בתשואה של כ-6.4%, כאשר הרווח מהעסקה צפוי לעמוד על כ-6 מיליון דולר נטו לפני מס. מאחר שאין חוב על הנכס, עיקר הסכום נכנס לקופת החברה כתזרים חופשי.

במקביל, סאמיט התקשרה בהסכמים למכירת חלקות משנה במרכזים מסחריים נוספים בארה"ב, בעסקאות בהיקף כולל של כ-13 מיליון דולר, המניבות יחד הכנסה שנתית של כ-1.1 מיליון דולר. השלמת העסקאות צפויה בחודשים הקרובים. בנוסף, החברה ציינה כי בכוונתה לממש בתקופה הקרובה נכס נוסף, בשווי מוערך של כ-33 עד 35 מיליון דולר, שגם הוא נטול חוב.

לאחרונה, ביצע זוהר לוי, יו"ר סאמיט מספר מימושים, בראש ובראשונה בפז, שם השלים את ממכירת אחזקותיו במהלך יולי, ומכר 15.9% מהון החברה תמורת 1.1 מיליארד שקל לפי שווי של כ-7 מיליארד שקל. בכך ביצע מימוש נאה, לאחר שהמניה עלתה פי 3 ב-3 שנים. לוי רכש את מניות פז באמצעות חברת סאמיט בשלבים, החל מ-2022 ועד 2024, בהשקעה מצטברת של 600 מיליון שקל. במהלך תקופת ההחזקה נהנה מדיבידנדים בהיקף של כ-120 מיליון שקל וכן מניות  בסך של 100 מיליון שקל בבית הזיקוק אשדוד, שפוצל וחולק כמניות כדיבידנד בעין. בסה"כ הרוויחה סאמיט מעל 700 מיליון שקל על השקעתה בפז. 

בנוסף, שבועיים לפני המימוש בפז, סאמיט נפרדה מהשקעתה בקרן הנדל"ן למגורים מגוריט, לאחר כארבע שנות החזקה. דווקא שם ההשקעה של סאמיט לא הייתה מוצלחת במיוחד. החברה רכשה את המניות בשלבים - חלק באפריל 2021 וחלק בפברואר 2022, במחיר ממוצע של כ-7 שקל למניה. המכירה בכ-8 שקל למניה מניבה רווח צנוע של כ-14% על פני התקופה כולה.

עוד, במהלך יולי האחרון, סאמיט נכנסה לראשונה לשוק המשרדים של ניו יורק - ורכשה מגדל משרדים בן 42 קומות במיקום מרכזי בשדרות מדיסון במנהטן, בין הרחובות 49 ל-50. שטח הנכס הוא כ-500 אלף ר"ר (רגל רבוע), והעסקה בוצעה במחיר של 42 מיליון דולר, המשקף עלות של כ-86 דולר בלבד לרגל, מחיר שנחשב נמוך משמעותית מהמקובל באזור ומעיד על מאפייני ה'דיסטרס' של הנכס.