מחדל מצלמות המהירות: האם הפרויקט של מלם תים עומד בסיכון?
אמינותן של מצלמות המהירות שהותקנו בשנת 2012 בכבישי הארץ על ידי חברת מלם תים 3.23% הבורסאית עומדת בימים אלו במבחן. זאת בהמשך להחלטת הפרקליטות השבוע להורות למשטרה להקפיא את שליחת הדו"חות לנהגים על נהיגה מופרזת.
פרויקט הצבת המצלמות (המכונה א-3) יצא לדרך במארס 2009 עם זכייתה של מלם-תים במכרז של משרד הפנים בהיקף של 350 מיליון שקלים לתקופה של 12 שנים. עד כה נפרסו ברחבי הארץ כ-120 מצלמות פעילות כאשר יש תכניות להקמה של עוד 300 מצלמות.
המצלמות החדשות מודדות את המהירות באמצעות פסי דריכה ממתכת המוטמעים בכביש, ולא באמצעות רדאר או לייזר כפי שהיה נהוג במצלמות הישנות. במידה והנהג חוצה את פסי הדריכה במהירות מופזרת (או באור אדום), המצלמה מופעלת והדו"ח נשלח לתיבת הדואר של הנהג.
במסגרת המכרז, בנוסף להקמה של המצלמות מהירות, מלם תים אחראית על תפעול ותחזוק המערך האלקטרוני לזיהוי עבירות תנועה מסוג של מהירות גבוהה מהמותר וחצייה באור אדום.
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- נתפס במהירות של 190 קמ"ש - אבל זוכה בביהמ"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מההודעה שהוציאה מלם תים ב-2009 על זכייתה במכרז נכתב כי ההסכם הכספי עבור 50 המצלמות הראשונות מוערך ב-6 מיליון שקל לשנה. נזכיר מלבד עלות הפיתוח וההקמה בה הושקעו בזמנו לפחות 25 מיליון שקל, מתוכננות עוד 300 מצלמות. עם זאת, כעת מרחפת מעל הפרויקט הרווחי של מלם תים עננה כבדה בצל החשד כי המערכות לא אמינות.
בשלב זה המשטרה השעתה חלוקת דו"חות עד לבדיקת מהימנות המצלמות. עם זאת, מצלמות המהירות ימשיכו לתעד נהיגה במהירות מופרזת. החלטות לגבי האכיפה תתקבלנה בתום הבדיקות.
מלם תים היא קבוצת שירותי ה-IT הגדולה בישראל, המספקת מגוון פתרונות מחשוב מקצה לקצה בתחום טכנולוגיות המידע. הקבוצה מעסיקה למעלה מ-3,000 עובדים באתרי החברה והלקוחות ברחבי הארץ. את הרבעון הראשון של השנה סיימה החברה עם עלייה של 11% ברווח הנקי ל-16.7 מיליון שקל. בשנת 2017 כולה ההכנסות של הקבוצה נותרו ללא שינוי והסתכמו ב-1.9 מיליארד שקל.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
ממלם תים 3.23% לא נמסרה תגובה.
מאז השיא שרשמה באפריל של 2017 מניית מלם תים איבדה כ-10%. עם זאת, מאז הזכייה בפרויקט אי שם בשנת 2009 המניה ביצעה מהלך עליות אגרסיבי של 870%.
מניית מלם תים בשנתיים האחרונות:
- 5.ניר 14/06/2018 11:15הגב לתגובה זואיזה שטויות
- 4.Z 13/06/2018 14:43הגב לתגובה זוראשית זה רק דחיה.. יקבל אישור למרות המבוכה למשטרה ויעלה את הטולרנס..שנית באמת רק מסחטת כספים (חוץ מהאור אדום בצומת- שם חוובה) שלישית נסו להראות לטמבלים היהירים שבזמן הזה ללא המצלמות כמות התאונות יורדת (זה יכול להיות סטטיסטית ללא קשר למצלמות) ואז המבוכה שלהם תגדל שבעתיים :) ממילא המצלמות ימשיכו רק לאט יותר ובפחות רשעות ויהירות...אם יהיו יותר אכיפה של פס לבן, אסמס, אור אדום, אופניים חשלמליות מי יודע אולי גם באמת יורידו קצת את כמות התאונות...
- 3.לבדוק את הקשר של ביבי לתים (ל"ת)שלמה 13/06/2018 14:42הגב לתגובה זו
- 2.אל על מנית הזבל של המדינה 80 אחוז ירידה (ל"ת)דוד 13/06/2018 14:40הגב לתגובה זו
- מה חשבת?חברה זבל, מנייה זבל, אי אפשר לרמות את כולם כל (ל"ת)ממי 13/06/2018 16:58הגב לתגובה זו
- 1.קבלן אוהב פקיד 13/06/2018 14:09הגב לתגובה זומספר ההרוגים לא ירד, ותקציב המדינה גדל ב-500 מליון ש"ח ומל"מ תים התעשרה ב 350 מליון ש"ח ורק שאלה כמה ומה קיבלו האחרים שדחפו את הפרוייקט הכושל שלא חסך בחיי אדם. מה גם שהוא נבנה בשקר ובחטא. לגזול את האזרח בתרמית. כפיים לממשלה ככה עשו גם עם תאגידי המים.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)