מצלמת מהירות כביש מצלמה רכבים נהיגה
צילום: Istock

מחדל מצלמות המהירות: האם הפרויקט של מלם תים עומד בסיכון?

אמינות המצלמות שהתקינה מלם תים במסגרת זכייתה במכרז של המשטרה עומדת כעת לבדיקת בית המשפט. פרויקט החברה שהיקפו 350 מיליון שקל בסכנה
גיא בן סימון | (6)

אמינותן של מצלמות המהירות שהותקנו בשנת 2012 בכבישי הארץ על ידי חברת מלם תים 3.2% הבורסאית עומדת בימים אלו במבחן. זאת בהמשך להחלטת הפרקליטות השבוע להורות למשטרה להקפיא את שליחת הדו"חות לנהגים על נהיגה מופרזת. 

פרויקט הצבת המצלמות (המכונה א-3) יצא לדרך במארס 2009 עם זכייתה של מלם-תים במכרז של משרד הפנים בהיקף של 350 מיליון שקלים לתקופה של 12 שנים. עד כה נפרסו ברחבי הארץ כ-120 מצלמות פעילות כאשר יש תכניות להקמה של עוד 300 מצלמות.

המצלמות החדשות מודדות את המהירות באמצעות פסי דריכה ממתכת המוטמעים בכביש, ולא באמצעות רדאר או לייזר כפי שהיה נהוג במצלמות הישנות. במידה והנהג חוצה את פסי הדריכה במהירות מופזרת (או באור אדום), המצלמה מופעלת והדו"ח נשלח לתיבת הדואר של הנהג.

במסגרת המכרז, בנוסף להקמה של המצלמות מהירות, מלם תים אחראית על תפעול ותחזוק המערך האלקטרוני לזיהוי עבירות תנועה מסוג של מהירות גבוהה מהמותר וחצייה באור אדום.  

מההודעה שהוציאה מלם תים ב-2009 על זכייתה במכרז נכתב כי ההסכם הכספי עבור 50 המצלמות הראשונות מוערך ב-6 מיליון שקל לשנה. נזכיר מלבד עלות הפיתוח וההקמה בה הושקעו בזמנו לפחות 25 מיליון שקל, מתוכננות עוד 300 מצלמות. עם זאת, כעת מרחפת מעל הפרויקט הרווחי של מלם תים עננה כבדה בצל החשד כי המערכות לא אמינות.

בשלב זה המשטרה השעתה חלוקת דו"חות עד לבדיקת מהימנות המצלמות. עם זאת, מצלמות המהירות ימשיכו לתעד נהיגה במהירות מופרזת. החלטות לגבי האכיפה תתקבלנה בתום הבדיקות. 

מלם תים היא קבוצת שירותי ה-IT הגדולה בישראל, המספקת מגוון פתרונות מחשוב מקצה לקצה בתחום טכנולוגיות המידע. הקבוצה מעסיקה למעלה מ-3,000 עובדים באתרי החברה והלקוחות ברחבי הארץ. את הרבעון הראשון של השנה סיימה החברה עם עלייה של 11% ברווח הנקי ל-16.7 מיליון שקל. בשנת 2017 כולה ההכנסות של הקבוצה נותרו ללא שינוי והסתכמו ב-1.9 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ממלם תים 3.2% לא נמסרה תגובה.

מאז השיא שרשמה באפריל של 2017 מניית מלם תים איבדה כ-10%. עם זאת, מאז הזכייה בפרויקט אי שם בשנת 2009 המניה ביצעה מהלך עליות אגרסיבי של 870%.

מניית מלם תים בשנתיים האחרונות: 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ניר 14/06/2018 11:15
    הגב לתגובה זו
    איזה שטויות
  • 4.
    Z 13/06/2018 14:43
    הגב לתגובה זו
    ראשית זה רק דחיה.. יקבל אישור למרות המבוכה למשטרה ויעלה את הטולרנס..שנית באמת רק מסחטת כספים (חוץ מהאור אדום בצומת- שם חוובה) שלישית נסו להראות לטמבלים היהירים שבזמן הזה ללא המצלמות כמות התאונות יורדת (זה יכול להיות סטטיסטית ללא קשר למצלמות) ואז המבוכה שלהם תגדל שבעתיים :) ממילא המצלמות ימשיכו רק לאט יותר ובפחות רשעות ויהירות...אם יהיו יותר אכיפה של פס לבן, אסמס, אור אדום, אופניים חשלמליות מי יודע אולי גם באמת יורידו קצת את כמות התאונות...
  • 3.
    לבדוק את הקשר של ביבי לתים (ל"ת)
    שלמה 13/06/2018 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אל על מנית הזבל של המדינה 80 אחוז ירידה (ל"ת)
    דוד 13/06/2018 14:40
    הגב לתגובה זו
  • מה חשבת?חברה זבל, מנייה זבל, אי אפשר לרמות את כולם כל (ל"ת)
    ממי 13/06/2018 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קבלן אוהב פקיד 13/06/2018 14:09
    הגב לתגובה זו
    מספר ההרוגים לא ירד, ותקציב המדינה גדל ב-500 מליון ש"ח ומל"מ תים התעשרה ב 350 מליון ש"ח ורק שאלה כמה ומה קיבלו האחרים שדחפו את הפרוייקט הכושל שלא חסך בחיי אדם. מה גם שהוא נבנה בשקר ובחטא. לגזול את האזרח בתרמית. כפיים לממשלה ככה עשו גם עם תאגידי המים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?