בעלי מניות המיעוט במעברות דורשים להציג רף גבוה לבונוסים להנהלה
חברת מעברות שבשליטת קיבוץ מעברות אולי עשתה עסקה מוצלחת עם אסם כשמכרה לה את פעילות מטרנה, אך לבעלי מניות המיעוט בחברה יש לא מעט טענות כלפי התנהלות החברה בכל הנוגע לתמורה שהתקבלה מהעסקה ולמדיניות תגמול בכיריה. בתוך כך, מניית החברה עולה 2%.
במסגרת הטענות, מותחים בעלי מניות המיעוט ביקורת על כך שעסקת מטרנה הכניסה לחברה כ-360 מיליון שקל (סכום המהווה יותר מ-50% מהכנסות החברה בתקופה), והפכו למעשה את מעברות לחברת השקעות עם נזילות גבוהה, כש-65% ממאזן החברה הינם מזומנים המיועדים להשקעות. למרות זאת, מעברות לא עידכנה את ההסכמים עם הקיבוץ ובין היתר את נושא הבונוסים למנהלים הבכירים ולחברי הקיבוץ.
על פי ההסכמים של מעברות עם הקיבוץ, ממוצע המדרגה הראשונה למתן הבונוס הוא רווח של 20 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של כ-3%. לדעת בעלי מניות המיעוט, תשואה שכזו רחוקה מלהיות מספקת ולא מצדיקה תגמול, למרות שלדעתה של ועדת הביקורות והתגמול יעד הרווח של 20 מיליון הוא גבוה ומהווה תמריץ ראוי.
אם לוקחים לדוגמא את ההסכם בין החברה לקיבוץ בנוגע לשימוש במקרקעין, טענותיהם של בעלי מניות המיעוט בהחלט מעלות ספקות לגבי התנהלותה התקינה של החברה, כאשר ההסכם מקנה לקיבוץ זכות לבנות לחברה מבנים נוספים ולהעמידם לשימוש מעברות תמורת 10% מסכום ההשקעה.המשמעות בפועל היא שהקיבוץ מקבל תשואה של 10% על נכס חסר סיכון (נדל"ן מניב עם שוכר מובטח), אך בו זמנית מבקש להאריך את ההסכם שבו החברה מעמידה יעד רווח ראשוני של 3% בלבד כתמריץ לנושאי המשרות הבכירים.
- סוף הקפיטליזם? רווח זה לא הכל
- התקבלה תביעה נגזרת: השותף בחברה העניק שירותים זהים באופן פרטי ללקוחותיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושא נוסף שעלה בטענות בעלי מניות המיעוט הוא שתוקפו של ההסכם הוא 3 שנים, אך הבונוס לא מחושב על רווח מצטבר לכל תקופת ההסכם, אלא על בסיס קיזוז הפסד בשנה פלונית ברווח של שנה עוקבת. כלומר, אם למשל בשנה הראשונה מעברות הרוויחה 25 מיליון, ובשנה השניה הפסידה 60 מיליון, ובשנה השלישית הרוויחה 25 מיליון - הקיבוץ יקבל בכל זאת בונוס של 1.5 מיליון שקל בגין הרווח בשנה הראשונה וזאת למרות שההפסד המצטבר בתקופה מסתכם ב-10 מיליון שקל.
במצב העניינים הנוכחי, כשלמעברות הון נזיל להשקעות לאחר מכירת שותפות מטרנה, עלול להווצר מצב אבסורדי בו מעברות מבצעת רכישות עם רווחיות נמוכה, אך הקיבוץ, בעל השליטה, נהנה בכל זאת מבונוס. מה גם, שהכנסות החברה נחתכו בכ-50% לאחר מכירת פעילות מטרנה, כך שאין שום הגיון כלכלי בהארכת ההסכמים שמבוססים בחלקם על הסכמים משנת 1993 ללא שום התייחסות לשינויים בחברה לאחר המכירה.
בהודעת העמדה אותה שיגרו בעלי מניות המיעוט לבורסה, בהובלת איגיפול השקעות, דורש המיעוט להתנגד להארכת ההסכמים הקיימים ולבקש ניסוח הסכמים חדשים עם בעל השליטה (קיבוץ מעברות), אשר ישקפו את מבנה פעילותה הנוכחי של החברה ולתקופה קצובה מראש של 3 שנים.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 3.יריב 05/02/2018 21:34הגב לתגובה זוחברה שנסחרת לפי שווי המזומן ( 410) ויש בה עוד פעילות בשווי 220 הון עצמי , ולמוסדיים לא אכפת מאשרים בונוסים ומשכורות , למה לא מחלקים דיב ? אהה שכחתי משכורות ובונוסים ...
- 2.למנות דירקורים מטעם בעלי מניות המיעוט (ל"ת)שלומי דהן 05/02/2018 21:29הגב לתגובה זו
- 1.אבנר 05/02/2018 21:23הגב לתגובה זומצביעים כמו תוכי במקום לפעול לטובת העמיתים . זה הזמן להראות אסרטיביות
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
