בעלי מניות המיעוט במעברות דורשים להציג רף גבוה לבונוסים להנהלה

מעברות מבקשת להאריך את ההסכמים עם הקיבוץ לאחר מכירת מטרנה לאסם, בעלי המיעוט מותחים ביקורת
|
(3)
אייל שלמון - מעברות, צילום: יחצ
חברת {מעברות} שבשליטת קיבוץ מעברות אולי עשתה עסקה מוצלחת עם אסם כשמכרה לה את פעילות מטרנה, אך לבעלי מניות המיעוט בחברה יש לא מעט טענות כלפי התנהלות החברה בכל הנוגע לתמורה שהתקבלה מהעסקה ולמדיניות תגמול בכיריה. בתוך כך, מניית החברה עולה 2%. 
במסגרת הטענות, מותחים בעלי מניות המיעוט ביקורת על כך שעסקת מטרנה הכניסה לחברה כ-360 מיליון שקל (סכום המהווה יותר מ-50% מהכנסות החברה בתקופה), והפכו למעשה את מעברות לחברת השקעות עם נזילות גבוהה, כש-65% ממאזן החברה הינם מזומנים המיועדים להשקעות. למרות זאת, מעברות לא עידכנה את ההסכמים עם הקיבוץ ובין היתר את נושא הבונוסים למנהלים הבכירים ולחברי הקיבוץ.
על פי ההסכמים של מעברות עם הקיבוץ, ממוצע המדרגה הראשונה למתן הבונוס הוא רווח של 20 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של כ-3%. לדעת בעלי מניות המיעוט, תשואה שכזו רחוקה מלהיות מספקת ולא מצדיקה תגמול, למרות שלדעתה של ועדת הביקורות והתגמול יעד הרווח של 20 מיליון הוא גבוה ומהווה תמריץ ראוי. 
אם לוקחים לדוגמא את ההסכם בין החברה לקיבוץ בנוגע לשימוש במקרקעין, טענותיהם של בעלי מניות המיעוט בהחלט מעלות ספקות לגבי התנהלותה התקינה של החברה, כאשר ההסכם מקנה לקיבוץ זכות לבנות לחברה מבנים נוספים ולהעמידם לשימוש מעברות תמורת 10% מסכום ההשקעה.המשמעות בפועל היא שהקיבוץ מקבל תשואה של 10% על נכס חסר סיכון (נדל"ן מניב עם שוכר מובטח), אך בו זמנית מבקש להאריך את ההסכם שבו החברה מעמידה יעד רווח ראשוני של 3% בלבד כתמריץ לנושאי המשרות הבכירים. 
נושא נוסף שעלה בטענות בעלי מניות המיעוט הוא שתוקפו של ההסכם הוא 3 שנים, אך הבונוס לא מחושב על רווח מצטבר לכל תקופת ההסכם, אלא על בסיס קיזוז הפסד בשנה פלונית ברווח של שנה עוקבת. כלומר, אם למשל בשנה הראשונה מעברות הרוויחה 25 מיליון, ובשנה השניה הפסידה 60 מיליון, ובשנה השלישית הרוויחה 25 מיליון - הקיבוץ יקבל בכל זאת בונוס של 1.5 מיליון שקל בגין הרווח בשנה הראשונה וזאת למרות שההפסד המצטבר בתקופה מסתכם ב-10 מיליון שקל. 
במצב העניינים הנוכחי, כשלמעברות הון נזיל להשקעות לאחר מכירת שותפות מטרנה, עלול להווצר מצב אבסורדי בו מעברות מבצעת רכישות עם רווחיות נמוכה, אך הקיבוץ, בעל השליטה, נהנה בכל זאת מבונוס. מה גם, שהכנסות החברה נחתכו בכ-50% לאחר מכירת פעילות מטרנה, כך שאין שום הגיון כלכלי בהארכת ההסכמים שמבוססים בחלקם על הסכמים משנת 1993 ללא שום התייחסות לשינויים בחברה לאחר המכירה.
בהודעת העמדה אותה שיגרו בעלי מניות המיעוט לבורסה, בהובלת איגיפול השקעות, דורש המיעוט להתנגד להארכת ההסכמים הקיימים ולבקש ניסוח הסכמים חדשים עם בעל השליטה (קיבוץ מעברות), אשר ישקפו את מבנה פעילותה הנוכחי של החברה ולתקופה קצובה מראש של 3 שנים.
ממעברות נמסר: "החברה נמצאת בקשר שוטף עם הגופים המוסדיים המשקיעים במניותיה, לרבות בנושא העיסקה שפורטה בדוח המיידי מיום 10.1.18, והיא פועלת עימם בשיתוף פעולה מלא כדי להגיע להסכמות בנושאים שעל סדר היום. כמו כן, יש לציין כי נייר העמדה של בעל המניות לוקה באי דיוקים, אליהם תתייחס החברה במידת הצורך מול הגורמים הרלוונטיים. חברת מעברות מקפידה כל העת על נורמות ממשל תאגידי תקין לרבות בסוגיות כדוגמת האמור".
תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    מעברות
    יריב 05/02/2018 21:34
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חברה שנסחרת לפי שווי המזומן ( 410) ויש בה עוד פעילות בשווי 220 הון עצמי , ולמוסדיים לא אכפת מאשרים בונוסים ומשכורות , למה לא מחלקים דיב ? אהה שכחתי משכורות ובונוסים ...
    סגור
  • 2.
    למנות דירקורים מטעם בעלי מניות המיעוט (ל"ת)
    שלומי דהן 05/02/2018 21:29
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 1.
    כל האחריות על המוסדיים
    אבנר 05/02/2018 21:23
    הגב לתגובה זו
    1 0
    מצביעים כמו תוכי במקום לפעול לטובת העמיתים . זה הזמן להראות אסרטיביות
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות