יו"ר רשות ני"ע היוצא, האוזר: "ערכו של הביטקוין יצא משליטה"

"זה נראה כמו בועה ומריח כמו בועה. המרדף אחר ההשקעה בביטקוין מזכיר לי את הבהלה לזהב במאה ה-19"
נועם בראל | (4)
נושאים בכתבה האוזר

"אין מנוס מלעשות סדר בתחום המטבעות הדיגיטליים. חייבים להבחין בין בלוקצ'יין, ביטקוין ו-ICOs. בלוקצ'יין היא טכנולוגיה לגיטימית שתהיה חלק מחיינו. אנחנו נאמץ אותה, והיא תאפשר הורדת עלויות למשקיעים. ביטקוין הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שדומה שערכו יצא משליטה. בנוגע אליו יש סכנה שמדובר בבועה, שאחד המאפיינים שלה הוא תופעת העדר. לדעתי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה. המרדף אחר ההשקעה בביטקוין מזכיר לי את הבהלה לזהב במאה ה-19", כך אמר יו"ר הרשות לניירות ערך היוצא פרופ' שמואל האוזר אשר נאם הבוקר בכנס התאגידים של הרשות בראשון לציון.

עוד הוסיף האוזר בנוגע למטבעות הדיגיטליים: "לגבי ICOs – טוקן דיגיטלי, הסיפור שונה. נהיה חייבים לעשות סדר בשוק ולהגדיר לעצמנו ולשוק מה זו החיה הזו. בין השאר, נצטרך לשקול הרחבה של תחולת הפיקוח על מטבע ניירות ערך ולהגדיר מסגרת רגולטורית מתאימה ושונה מזו שאנחנו מכירים בהנפקת ניירות ערך. נושא המטבעות הדיגיטליים והנפקתם חייב לקבל התייחסות רגולטורית אוהדת, אולי אפילו נועזת במידה מסויימת כדי לתת סיכוי לאפשרות לפתח מרכז פיננסי בינלאומי למטבע ניירות ערך מהסוג של ICOs. יחד עם זאת, המסגרת הרגולטורית תצטרך לגלות מידה של פטרנליזם כדי להבטיח שלא יהיו גופים שיהפכו את עולם המטבעות הדיגיטליים למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות". 

בהתייחס לעזיבתו הצפויה אמר האוזר: "אלה היו שנים של עשייה; שנים של זיהוי אתגרים ומציאת פתרונות; שנים של ניווט במים סוערים לפי מפת דרכים; שנים של ייזום והשלמה של הליכי חקיקה מורכבים וחדשניים; שנים של קבלת החלטות מתוך אחריות כבדה לכספי המשקיעים ולאמון הציבור בשוק ההון; שנים שבהן הוריתי על פתיחת עשרות חקירות פליליות ובירורים מנהליים; שנים שבהן זכיתי להוביל אנשים נפלאים בגוף איכותי ומיוחד. לעניות דעתי, אני עוזב את הרשות בשיא של עשייה, ובשיא של הכרה באיכות העשייה והפעילות בהגנה על המשקיעים. מבחינתי, הגנה על משקיעים חייבת להיעשות בהקשר הרחב של טובת כלל השוק, והיא כוללת גם קידום מוצרים חדשים ויצירת שוק יעיל לטובת החברות, לטובת המשקיעים ולטובת המשק הכלכלי".

בנוגע לשינוי המבנה בבורסה אמר האוזר: הבורסה היתה נכה מבחינה מבנית, כשבעלי הבורסה היו גם חברי הבורסה. השינוי המבני הולך לנתק את הקשר בין הבעלות על הבורסה לחברות בבורסה. השינוי המבני בבורסה יבטל את ההגמוניה של הבנקים בבורסה; יפתור את ניגוד העניינים המובנה בו היו מצויים הבנקים; ויביא גם לשינוי מבנה הדירקטוריון בבורסה, שיהיה דומה לזה של חברה ציבורית עם רוב של דירקטורים בלתי תלויים. כבר כיום, בעקבות השינוי המבני, אנחנו יודעים שיש כמה בורסות חשובות - בארה"ב, קנדה, אירופה ובמזרח הרחוק - שמתעניינות בשיתוף פעולה עם הבורסה בת"א. כבר כיום אנחנו עדים לכמעט 30 הנפקות חדשות, רובן במניות והשאר באג"ח, וכן לגידול של עשרות אחוזים בהיקפי המסחר".

בהתייחס לעניין האכיפה אמר האוזר: "אין בכוונתנו להקל כהוא זה עם גורמים שמחליטים לעבור על הכללים. הראינו שאין לנו סבלנות וסובלנות להפרות דין חמורות, ולא משנה לנו כמה בכיר, עשיר, או מפורסם המנהל או בעל השליטה. גם לא משנה לנו כמה גדולה ומרכזית החברה המעורבת. כולם שווים בפני החוק. הרשות התייעלה באמצעים טכנולוגיים חדשניים ופורצי דרך שפיתחנו, כדי לייעל ולזרז את התהליכים. אמצעים אלה מאפשרים לנו היום לסיים חקירות ענק בתוך חודשים ספורים. ומי שחושב על 'בזק' אינו טועה. האמצעים הללו איפשרו לנו לסיים את החקירה הזאת ביסודיות וללא עיגולי פינות".

את האוזר צפויה להחליף ענת גואטה, אשר הייתה שותפה לייסוד אנטרופי שירותי מחקר כלכלי וכיהנה כמנכ"לית החברה בשנים 2010-2017, אך בשוק נשמעים קולות שאינם סבורים כי היא בהכרח הבחירה הנכונה לתפקיד. (לכתבה המלאה)

 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בזיל 04/12/2017 18:41
    הגב לתגובה זו
    ערך הביטקוין הוא אפס בדיוק כמו ערך השטרות שלנו. ההבדל הוא שיש כמות מוגבלת של ביטקוין כך שאם ישנו שימוש בביטקוין, הוא בסופו של דבר עדיף על ערך שטרות שאפשר להדפיס מהם ללא גבול.
  • 3.
    מדבר בהגיון 04/12/2017 12:54
    הגב לתגובה זו
    וצריך ללמוד להבחין בין חברות שיש להם מה למכור בבלוקציין וכיו"ב לבין כאלה שסתם רוצים להשתתף החגיגה
  • 2.
    מגיב 04/12/2017 12:22
    הגב לתגובה זו
    כי הוא מעולם לא היה בשליטה. מכאן גם עוצמתו. המדינה צריכה להפנים שהיא לא יכולה לדחוף את היד
  • 1.
    משקיע 04/12/2017 12:13
    הגב לתגובה זו
    הבהלה לזהב מתייחסת לגאות העצומה של חיפושי זהב במאה ה19 בעיקר בקליפורניה. אין לה קשר למחיר הזהב. מה שצריף להטריד את האוזר הוא הרצת הנכסים הפיננסיים שמבצעים הבנקים המרכזיים באמצעות הדפסת כסף ללא מעצורים. משקיעים תמימים ימצאו את ערך השקעותיהם הסולידיות צונח כמו ערך מטבעות ההבל בהם הן נקובות. למשל הדולר צנח בערכו הריאלי ב97% מאז הוקם הבנק הפדרלי. זוכרים את הלירה?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.