יו"ר רשות ני"ע היוצא, האוזר: "ערכו של הביטקוין יצא משליטה"

"זה נראה כמו בועה ומריח כמו בועה. המרדף אחר ההשקעה בביטקוין מזכיר לי את הבהלה לזהב במאה ה-19"
נועם בראל | (4)
נושאים בכתבה האוזר

"אין מנוס מלעשות סדר בתחום המטבעות הדיגיטליים. חייבים להבחין בין בלוקצ'יין, ביטקוין ו-ICOs. בלוקצ'יין היא טכנולוגיה לגיטימית שתהיה חלק מחיינו. אנחנו נאמץ אותה, והיא תאפשר הורדת עלויות למשקיעים. ביטקוין הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שדומה שערכו יצא משליטה. בנוגע אליו יש סכנה שמדובר בבועה, שאחד המאפיינים שלה הוא תופעת העדר. לדעתי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה. המרדף אחר ההשקעה בביטקוין מזכיר לי את הבהלה לזהב במאה ה-19", כך אמר יו"ר הרשות לניירות ערך היוצא פרופ' שמואל האוזר אשר נאם הבוקר בכנס התאגידים של הרשות בראשון לציון.

עוד הוסיף האוזר בנוגע למטבעות הדיגיטליים: "לגבי ICOs – טוקן דיגיטלי, הסיפור שונה. נהיה חייבים לעשות סדר בשוק ולהגדיר לעצמנו ולשוק מה זו החיה הזו. בין השאר, נצטרך לשקול הרחבה של תחולת הפיקוח על מטבע ניירות ערך ולהגדיר מסגרת רגולטורית מתאימה ושונה מזו שאנחנו מכירים בהנפקת ניירות ערך. נושא המטבעות הדיגיטליים והנפקתם חייב לקבל התייחסות רגולטורית אוהדת, אולי אפילו נועזת במידה מסויימת כדי לתת סיכוי לאפשרות לפתח מרכז פיננסי בינלאומי למטבע ניירות ערך מהסוג של ICOs. יחד עם זאת, המסגרת הרגולטורית תצטרך לגלות מידה של פטרנליזם כדי להבטיח שלא יהיו גופים שיהפכו את עולם המטבעות הדיגיטליים למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות". 

בהתייחס לעזיבתו הצפויה אמר האוזר: "אלה היו שנים של עשייה; שנים של זיהוי אתגרים ומציאת פתרונות; שנים של ניווט במים סוערים לפי מפת דרכים; שנים של ייזום והשלמה של הליכי חקיקה מורכבים וחדשניים; שנים של קבלת החלטות מתוך אחריות כבדה לכספי המשקיעים ולאמון הציבור בשוק ההון; שנים שבהן הוריתי על פתיחת עשרות חקירות פליליות ובירורים מנהליים; שנים שבהן זכיתי להוביל אנשים נפלאים בגוף איכותי ומיוחד. לעניות דעתי, אני עוזב את הרשות בשיא של עשייה, ובשיא של הכרה באיכות העשייה והפעילות בהגנה על המשקיעים. מבחינתי, הגנה על משקיעים חייבת להיעשות בהקשר הרחב של טובת כלל השוק, והיא כוללת גם קידום מוצרים חדשים ויצירת שוק יעיל לטובת החברות, לטובת המשקיעים ולטובת המשק הכלכלי".

בנוגע לשינוי המבנה בבורסה אמר האוזר: הבורסה היתה נכה מבחינה מבנית, כשבעלי הבורסה היו גם חברי הבורסה. השינוי המבני הולך לנתק את הקשר בין הבעלות על הבורסה לחברות בבורסה. השינוי המבני בבורסה יבטל את ההגמוניה של הבנקים בבורסה; יפתור את ניגוד העניינים המובנה בו היו מצויים הבנקים; ויביא גם לשינוי מבנה הדירקטוריון בבורסה, שיהיה דומה לזה של חברה ציבורית עם רוב של דירקטורים בלתי תלויים. כבר כיום, בעקבות השינוי המבני, אנחנו יודעים שיש כמה בורסות חשובות - בארה"ב, קנדה, אירופה ובמזרח הרחוק - שמתעניינות בשיתוף פעולה עם הבורסה בת"א. כבר כיום אנחנו עדים לכמעט 30 הנפקות חדשות, רובן במניות והשאר באג"ח, וכן לגידול של עשרות אחוזים בהיקפי המסחר".

בהתייחס לעניין האכיפה אמר האוזר: "אין בכוונתנו להקל כהוא זה עם גורמים שמחליטים לעבור על הכללים. הראינו שאין לנו סבלנות וסובלנות להפרות דין חמורות, ולא משנה לנו כמה בכיר, עשיר, או מפורסם המנהל או בעל השליטה. גם לא משנה לנו כמה גדולה ומרכזית החברה המעורבת. כולם שווים בפני החוק. הרשות התייעלה באמצעים טכנולוגיים חדשניים ופורצי דרך שפיתחנו, כדי לייעל ולזרז את התהליכים. אמצעים אלה מאפשרים לנו היום לסיים חקירות ענק בתוך חודשים ספורים. ומי שחושב על 'בזק' אינו טועה. האמצעים הללו איפשרו לנו לסיים את החקירה הזאת ביסודיות וללא עיגולי פינות".

את האוזר צפויה להחליף ענת גואטה, אשר הייתה שותפה לייסוד אנטרופי שירותי מחקר כלכלי וכיהנה כמנכ"לית החברה בשנים 2010-2017, אך בשוק נשמעים קולות שאינם סבורים כי היא בהכרח הבחירה הנכונה לתפקיד. (לכתבה המלאה)

 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בזיל 04/12/2017 18:41
    הגב לתגובה זו
    ערך הביטקוין הוא אפס בדיוק כמו ערך השטרות שלנו. ההבדל הוא שיש כמות מוגבלת של ביטקוין כך שאם ישנו שימוש בביטקוין, הוא בסופו של דבר עדיף על ערך שטרות שאפשר להדפיס מהם ללא גבול.
  • 3.
    מדבר בהגיון 04/12/2017 12:54
    הגב לתגובה זו
    וצריך ללמוד להבחין בין חברות שיש להם מה למכור בבלוקציין וכיו"ב לבין כאלה שסתם רוצים להשתתף החגיגה
  • 2.
    מגיב 04/12/2017 12:22
    הגב לתגובה זו
    כי הוא מעולם לא היה בשליטה. מכאן גם עוצמתו. המדינה צריכה להפנים שהיא לא יכולה לדחוף את היד
  • 1.
    משקיע 04/12/2017 12:13
    הגב לתגובה זו
    הבהלה לזהב מתייחסת לגאות העצומה של חיפושי זהב במאה ה19 בעיקר בקליפורניה. אין לה קשר למחיר הזהב. מה שצריף להטריד את האוזר הוא הרצת הנכסים הפיננסיים שמבצעים הבנקים המרכזיים באמצעות הדפסת כסף ללא מעצורים. משקיעים תמימים ימצאו את ערך השקעותיהם הסולידיות צונח כמו ערך מטבעות ההבל בהם הן נקובות. למשל הדולר צנח בערכו הריאלי ב97% מאז הוקם הבנק הפדרלי. זוכרים את הלירה?
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%

למרות יום שהחל עם ארביטרז' חיובי הבורסה ננעלה בטריטוריה אדומה כשחברות הביטוח בולטות לשלילה וזאת בהמשך לירידות שלהן ביום חמישי, על רקע הציפיות להתארכות המערכה בעזה והשפעתה על הכלכלה; ת"א 38 איבד 0.85%, ות"א 90 סגר בירידה של 1.27% - ת"א ביטוח בלט לשלילה עם ירידה חדה של 4.14%
מערכת ביזפורטל |

המסחר ננעל במגמה שלילית, כאשר המתיחות הגיאופוליטית השפיעה על הבורסה.השבוע זה שבוע המסחר המלא לפני עונת החגים שבמהלכה יתקיים מסחר קצר בימי חול המועד או חופשות לרגל ימי חגי תשרי. את השבוע פתחנו באדום - מדד ת"א 35 ירד 0.85% ומדד ת"א 90 סגר בירידה של 1.27%.

במבט על הסקטורים, הסקטור הפיננסי דימם לכל אורך היום - מדד הבנקים סגר בירידה של 0.55%, מתונה בהרבה אחרי שהספיק להשיל 1.5% והחזיר את זה, עם זאת מדד הביטוח נעל בירידה חדה של 4.14%.

מדד הנדל"ן סיים בירידה של 1.68%  מדד הנפט והגז איבד 1.72%.


מי שריכזה היום את מחזור המסחר השלישי בהיקפו (כ-57 מיליון שקל) היא נאוויטס פטר יהש -3.88%  שמתממשת אחרי שארגנטינה האשימה אותה בפעילות בלתי חוקית באיי פוקלנד - בשותפות מנסים להרגיע שלהצהרות אין שום משמעות על הפעילות וקידום ה-FID בפרויקט סי ליון.


ביום חמישי היו ירידות חדות במניות הבנקים והביטוח, וגם היום המגמה הזו ממשיכה. המניות האלו רגישות למצב המאקרו ולמצב הגיאופוליטי, והחשש ממלחמה ארוכה בעזה שעלול להשפיע לרעה על נתוני המאקרו והכלכלה פוגע בהן. ככל שהשוק גבוה יותר כך הפגיעה יכולה להיות כואבת יותר. אתם קוראים על מומחי השקעות בכירים שאומרים לכם שהשוק בת"א חזק וימשיך לעלות. אבל מעבר לכך שהם לא אובייקטיבים, כי הם רוצים בעליות - האינטרס שלהם הוא שאתם תקנו כי זה מבטיח להם רווחים, הם גם לרוב טועים. הם אמרו לפני שנה-שנה וחצי להתרחק מהשוק המקומי וככה הם פעלו והפסידו את כל העליות. קרה ההיפך. אז למה שהפעם זה ישתנה, למה שהם יצדקו הפעם?