אאורה שבשליטת אטרקצ'י הקצתה 22% ממניותיה למוסדיים

מניית החברה מזנקת בבורסה בת"א במחזור ער ברקע לכניסת הגופים המוסדיים  
יוסי פינק | (12)

חברת הנדל"ן אאורה 1.37% שבשליטת יעקב אטרקצ'י ופועלת בתחום ההתחדשות העירונית בישראל הודיעה הבוקר (ב') על הקצאה פרטית של 41.2 מיליון מניות ללאומי פרטנרס, מנורה מבטחים, הפניקס ונוקד קפיטל וזאת במחיר של 2.5 שקלים למניה (דיסקאונט של כמעט 10% על מחיר הסגירה אמש), המהווים כ-22% מהון המניות של החברה. מניית אאורה מזנקת 13% במחזור ער של 2 מיליון שקלים ומטפסת כעת לשיא כל הזמנים. 

המחיר משקף שווי חברה של כ-475 מיליון שקלים אחרי הכסף. לפי הודעת החברה, סך התמורה שתתקבל מההקצאה, בגובה כ- 103 מיליון שקלים, תשמש לחיזוק מבנה ההון של החברה, כך שההון העצמי של החברה יגדל בכ- 60%. 

לאומי פרטנרס ומנורה מבטחים יירכשו, כל אחד, 14,000 מניות, המהוות 7.4% מהחברה, בתמורה לסך של כ- 35 מיליון שקלים, שישקיע כל אחד משני הגופים. בכך יהפכו לאומי פרטנרס ומנורה מבטחים לבעלי עניין בחברה ויצטרפו לבית ההשקעות ילין לפידות המהווה בעל עניין בחברה מזה למעלה משנתיים. עוד הוסכם כי לאומי פרטנרס ייהנה משורה של זכויות מיעוט, בהן מינוי דירקטור מטעמו ושורה נוספת של זכויות הגנת מיעוט. נוקד קפיטל והפניקס, יתחלקו ביניהן ביתרת ההקצאה הפרטית - 13,200 מניות, המהוות כ-7% מהחברה, בהיקף כולל של כ- 33 מיליון שקלים. 

עד כה החזיק יעקב אטרקצ'י ב-79.36% ממניות החברה כאשר ילין לפידות החזיקו ב-9.2%. הקצאת המניות תדגיל את שיעור החזקות הציבור וצפויה לאפשר לחברה להיכנס למדד SME60 בעדכון הבא בתחילת 2018.  

לפי דו"חות הרבעון השני, אאורה מקדמת כיום 23 פרויקטים של פינוי בינוי כאשר ל-12 מהפרויקטים הללו, בהיקף של 4,018 יח"ד (מתוכם חלק החברה 2,925 יח"ד), יש תב"ע בתוקף או בסטטוס של הפקדה למתן תוקף. באופן כללי החברה יוזמת, מתכננת ומקימה בישראל, לרבות יחד עם אחרים, 9,582 יחידות דיור למגורים ( חלקה של החברה – 7,791) מתוכן 2,432 יח"ד המצויות בשיווק כיום.

מניית אאורה מאז 2015 (גרף שבוע) והזינוק היום 

יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעל השליטה באאורה אמר היום: "אאורה היא כיום החברה הצומחת ביותר בענף הנדל"ן למגורים ומובילת תחום ההתחדשות העירונית בישראל. אנו שמחים כי גופים מוסדיים מהגדולים והמובילים בשוק ההון הישראלי מאמינים בעתיד של החברה ורוצים להיות חלק מהצלחתה. אאורה מחזיקה בצבר הקרקעות הגדול ביותר בגוש דן, המיועד לבניה למגורים והשקעתם של הגופים במסגרת ההקצאה הפרטית תסייע בחיזוק הון החברה ותשמש להוצאתם לפועל של פרויקטים גדולים ומשמעותיים בשנים הקרובות".

ירון בלוך, מנכ"ל לאומי פרטנרס: ״ההקצאה הפרטית בכלל וההשקעה שלנו במסגרתה, מבטאות אמון רב שלנו בחברה, בצוות הניהולי שלה ובעובדה שהיא השחקן הבולט ביותר בתחום הצומח של ההתחדשות העירונית בישראל. ההחזקה הזו תהיה חשיפת האקוויטי הראשונה של לאומי פרטנרס בתחום, ואנו מאמינים כי עם הצוות הניהולי המצוין ועם צבר הקרקעות האיכותי של החברה, ההשקעה תניב גם תשואה נאה ולאורך זמן לשותפינו ולנו״. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    נדוב 07/02/2018 21:19
    הגב לתגובה זו
    אאורה חברה לא מקצועית לא הייתי קונה מהם דירה ואפילו לא חדר תקראו תגובות חברה לא אמינה שקרנית מרמה לקוחות לא הייתי לוקח סיכון
  • 9.
    הנצ 01/10/2017 15:26
    הגב לתגובה זו
    האיש קנה בשפל את החברה עמל קשה ולבסוף קוצר ומוכר לנו הציבור השבוי במחירי שיא. נקוה שיצליח בעתיד והצלחתו תהיה הצלחת כולנו אתם הבנם את זה ? זה לא קובי מימון וחיים צוף !!
  • 8.
    אטרקצי הפך חברה מנומנמת לזהב כל הכבוד (ל"ת)
    הילה 26/09/2017 10:04
    הגב לתגובה זו
  • יעקוב 07/02/2018 21:21
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכל המאמינים חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
  • 7.
    חברה נהדרת (ל"ת)
    עמרי בורוכוב 26/09/2017 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אטרצי 25/09/2017 16:36
    הגב לתגובה זו
    עשה תספורת לאגח. אנשים הפסידו כסף והתאבדו
  • 5.
    אין למי למכור ..הביקושים בשוק הנדלן קורסים מחודש לחודש. (ל"ת)
    ר 25/09/2017 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שושו 25/09/2017 13:15
    הגב לתגובה זו
    עיסקי נדלן בגרמניה. החברות שם מצליות הרבה יותר מכל הליצנים בארץ.
  • 3.
    u-trand 25/09/2017 12:57
    הגב לתגובה זו
    מנסים לקחת כספים לא שלהם ממשקיעים תמימים. נפגעי Utrand
  • בר 07/02/2018 21:20
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שהם לא אמינים
  • 2.
    שלומי 25/09/2017 12:11
    הגב לתגובה זו
    בושה כל המוסדיים האלה, לא מבינים כלום בנדל"ן.כל העסקאות של אטרטצי עלובות,.
  • 1.
    מאוכזב 25/09/2017 10:11
    הגב לתגובה זו
    קבלני ביצוע שפשטו רגל ו AURA מתכחשת להסכים וחוזים. גיבורים על חלשים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.