מניית הביומד בת"א שזוכה ל-2 המלצות חמות - ומזנקת בתגובה

במקביל מקבלת החברה הודעה שלילית מקרן ההשקעות הסינית שסותם את הגולל בנוגע לכסף אותו הייתה אמורה האחרונה להעביר
נדב לוי | (15)
נושאים בכתבה ביומד פלוריסטם

מניית חברת הביו-רפואה הישראלית פלוריסטם נסחרת היום ברקע לדיווח החברה על קבלת מכתב רשמי מצד קרן ההשקעות הסינית 'Innovative Medical' לפיו זו לא תבצע את ההשקעה בחברה (דבר שכבר היה די מגולם) ומצד שני ברקע ל-2 המלצות חמות.

הקרן הסינית שהייתה אמורה להשקיע בחברה כ-30 מיליון דולר (תמורת כ–17.5% ממניותיה של פלוריסטם) ולהפוך לבעלת המניות הגדולה בחברה הודיעה רשמית על ביטול מזכר ההבנות שנחתם בין השתיים. אבל נראה כי בפלוריסטם כבר התכוננו לתרחיש הזה כבר בתחילת השנה כאשר יצאו לגיוס גדול שהבהיר את גודל אי הוודאות סביב ההסכם. 

בתוך כך, פלוריסטם קיבלה אתמול רוח גבית משני כיוונים – המלצות מחברת המחקר 'Edison' ומבית ההשקעות 'MAXIM'.

חברת המחקר 'אדיסון', אשר עורכת את פרויקט האנליזות שיזמה הבורסה לני"ע בתל אביב, פרסמה אמש סקירה על חברת פלוריסטם שכותרתה "מגמות חיוביות בטיפול בקרינה" ובמקביל העלתה את מחיר היעד למניית החברה ל-1.75 דולר (משקף אפסייד של כ-32%) לעומת המלצתם הקודמת שעמדה על מחיר יעד של 1.66 דולר למניה.

 

שתי נקודות מרכזיות שמציינים האנליסטים של אדיסון ביחס לפלוריסטם ולפוטנציאל החבוי של החברה הן העדיפות שיש לתרופה שמפתחת פלוריסטם, 'PLX-R18' לטיפול בפגיעות קרינה אקוטיות (ARS) לעומת תרופת ה-'NEUPOGEN' שאושרה לשימוש ב-2015 ונאגרת כיום כמלאי בארה"ב. זאת לאחר שניסוי הפיילוט שנערך ב-'PLX-R18' הציג שיפור גבוה יותר בשיעור ההישרדות. יתרה מכך, הטיפול בתרופה של פלוריסטם תומך בשיקום של שלוש שורות הדם (תאי דם לבנים, אדומים וטסיות), ואילו התרופה 'NEUPOGEN' תומכת בשיקום תאי הדם הלבנים בלבד. בנוסף, מציינים באדיסון שבטיחות הטיפול במטופלים בריאים במוצר של פלוריסטם מהווה יתרון מובהק לעומת ניופוג'ן בכך שהוא מבטל את הצורך במיון המטופלים בשטח ובחינת רמת הקרינה אליה נחשפו.  

הסיבה השנייה שמציינים באדיסון מתייחסת לעניין הטיפול של פלוריסטם בסינדרום הקרינה האקוטית (ARS) שעשוי לזכות את החברה בוואוצ'ר שמהווה "זכות קדימה" במבדקי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), לאחר שעל פי חוק התרופות למאה ה-21 שחוקק לאחרונה בארה"ב, הורחבה זכות הקדימה גם למוצרים שנועדו לשפר את ההתמודדות עם איומים ביטחוניים. לפיכך, ה-PLX-R18 עשוי להיות זכאי לקדימות מסוג זה. האנליסטים של אדיסון מדגישים כי שטר קדימות זה הינו בעל ערך פיננסי ומציינים כי לא מכבר, נמכר שטר קדימות שכזה מחברת 'Sarepta' לחברת 'Gilead' בפברואר 2017 תמורת סכום הנאמד בכ-125 מיליון דולר.

 

בתוך כך, בית ההשקעות 'MAXIM' עדכן אתמול גם הוא את המלצתו למניית פלוריסטם לכדי 'קנייה' לעומת ההמלצה הקודמת שעמדה על 'החזק'. האנליסט ג'ייסון קולברט מבית ההשקעות מציב מחיר יעד של 2 דולר למניה, המשקף פוטנציאל אפסייד נאה בהחלט של 51% על מחירה הנוכחי בוול סטריט. האנליסט כותב את סקירתו תחת הכותרת "עם כסף ביד וניסוי שלב III ב-CLI שמוכן לצאת לדרך – הגיע הזמן להיות חיוביים". 

מניית פלוריסטם רשמה מאז תחילת השנה הנוכחית תשואה שלילית דו ספרתית של כ-20% לשווי שוק של 425 מיליון שקל. הירידה החדה במניה נבעה בעיקר בשל הודעתה של החברה באמצע חודש ינואר על הנפקת מניות גדולה, מהלך שגרר תנודה חריפה מטה של מעל ל-20% באותו היום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תנועת מניית פלוריסטם ב-12 החודשים האחרונים (שימו לב לקריסה במהלך ינואר):

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דניאל 09/07/2017 12:09
    הגב לתגובה זו
    חברה שלא שווה כלום.לא עשתה וגם לא תעשה כלום כי אין לה מה למכור.
  • 10.
    אזרח 21/06/2017 13:10
    הגב לתגובה זו
    בריינסווי, קומפיוגן, פלוריסטם, קמהדע, מכולן נכוויתי, אף אחת לא עשתה מהלך עליות יפה. נראה שלה מניות לסוחרים בלבד ולבעלי מידע פנים שיודעים מתי לקנות ומתי למכור כי יש להם ידע שלשאר הציבור אין. לא עוד משקיע בביוטק.
  • 9.
    JUNK OF STOCK (ל"ת)
    JUNK OF A STOCK 21/06/2017 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    2 מניות שיהיו מזור הבאה (ל"ת)
    קמהדע ופלוריסטים 21/06/2017 11:59
    הגב לתגובה זו
  • הכל לטובה צדיקים 22/06/2017 16:16
    הגב לתגובה זו
    מה תגיד על זה?!
  • 7.
    שרון די סטפנו 21/06/2017 11:59
    הגב לתגובה זו
    פירסמה הערכות וניפחה את המניה . מאז המניה רק ירדה היא תעלה רק אם בארה"ב יבינו שהיא שווה. פה אף אחד לא מבין בתחום. אני קונה פלוריסטים
  • 6.
    adi 21/06/2017 11:24
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר רשות ניירות ערך תתחיל לבדוק את תחום ביומייד ... ????
  • ב 21/06/2017 12:00
    הגב לתגובה זו
    ואתה מעז לכתוב "פייק ניוז" ? איך זה שה-FDA נתן להם אפשרות לדלג על שלב בניסוי אם זו "חברה של פייק ניוז" ?
  • 5.
    אלון 21/06/2017 10:58
    הגב לתגובה זו
    עם ההודעה ירדה ב-3 אחוזים. כעת עולה 3 אחוזים במחזור גדול. לדעתי תסיים היום בדו סיפרתי למעלה. דעתי האישית בלבד
  • הפוך גוטה 21/06/2017 13:11
    הגב לתגובה זו
    מישהו נפטר הבוקר מסחורה כי יש לו לימיט מתחת לשער 450, זה למה נפילות. בלי קשר יצאה הודעה אז חוגגים. אל תתפתו, היא תחזור עוד בימים הקרובים ל 450, מריצים אותה על פארש. תבדקו אותי. קניתי היום ויצאתי אחרי 2%
  • אין סיכוי זו מניה של מהמרים (ל"ת)
    איתי 21/06/2017 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ממשלת ארהב תומכת במחקר שלה בקרינה. למניה יש עתיד (ל"ת)
    פלוריסטים 21/06/2017 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גדי ס 21/06/2017 10:39
    הגב לתגובה זו
    אין לה כלום ושום דבר, רק חארטות
  • 2.
    לא נוגע בביומד 21/06/2017 10:37
    הגב לתגובה זו
    למרות שגם לפני כן היא לא הייתה אטרקטיבית
  • 1.
    בפועל אין לה עוד שום דבר : לא עסקאות ולא הכנסות עד מתי? (ל"ת)
    נילי 21/06/2017 10:21
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?